אנרגיה מתחדשת
צילום: Istock

לא פחות מ-30% תשואה ב-2020: קרנות האנרגיה המתחדשת הכי מעניינות

כן מגפה - לא מגפה, האנרגיה המתחדשת זה טרנד שלא הולך לשום מקום ובתקופה שאנשים פוחדים לשים את הכסף על מניה בודדת, הנה 3 קרנות שעשו תשואה של למעלה מ-30% השנה
ארז ליבנה | (4)

הרבה משקיעים ותיקים, אלה שכבר ראו דבר או שניים בחיים, חשבו בהתחלת הגל של האנרגיה הירוקה, זה שהחל לעלות לאחר קבלת פרוטוקול קיוטו ב-1997 – הפרוטוקול הראשון, והלא מיושם, שמרבית הכלכלות המפותחות לקחו על עצמן להפחתת זיהום אוויר – כי בוודאי שמדובר בקוריוז, שלא יעמוד במבחן הזמן מול האנרגיות המתכלות, המורכבות בעיקר מדלקים פוסיליים – מאובנים – מזהמים.

 

אבל אז הגיע הסכם פריז ב-2016, כשהטרנד של אנרגיה סולארית ורוח – ופתרונות ירוקים נוספים למגוון תעשיות, בהן הכימיקלים – כבר החל לתפוס תאוצה בעולם ובעצם הפך את היוצרות. את הפרק של הכדאיות שבדלקים הישנים חתמה הקורונה, כשבעקבות מלחמת המחירים בין רוסיה לסעודיה, באפריל השנה מחירי החוזים העתידיים על הנפט הגולמי הגיעו למינוס 38 דולר והפכו את הנפט – פחות או יותר – ללא כדאי כלכלית, או לפחות כזה שלא באמת לתכנן על פיו תוכנית כלכלית לטווח ארוך.

 

אבל אם יש החלטה אחת שמעידה יותר מכל על חוסנה של התעשייה החדשה של האנרגיות המתחדשות, זו הודעתה של בלאקרוק בתחילת השנה. למי שלא יודע, בלאקרוק היא מנהלת הנכסים הפרטית הגדולה בעולם, שמנהלת נכסים בהיקף שמתקרב ל-6.5 טריליון דולר. מה עשה לארי פינק מנכ"ל הקרן? הוא הודיע שמעתה היא מתמקדת בהשקעות בחברות המושקעות באנרגיות ירוקות או כאלה העושות תהליכים לקראת מעבר לאנרגיות ירוקות.

 

ההצהרה הזו לא הייתה איום ללא שיניים. ממש לא. האיום הזה קרם עור וגידים ממש בחודש שעבר, כשבלאקרוק הודיעה ל-53 חברות, בהן דיימלר הגרמנית (סימול: DAI.DE), לופטהאנזה (סימול: LHA.DE) וסימנס, שתמנע תמיכה מחברי דירקטוריון או מהדירקטוריונים במלואם, מאחר והם לא התיישרו לגיידנס החדש.

 

אבל בלאקרוק לא לבד בעניין הזה. יותר ויותר חברות ביטוח וקרנות ניהול מעניקות תנאים מועדפים לחברות שמפגינות התקדמות ורצינות בקיימות, בחברה ובממשל (ESG). הטרנד הזה, יחד עם המעבר לקפיטליזם של בעלי עניין, הם צפויים להוביל את הטרנדים בעולם העסקי בשנים הקרובות.

הקרנות שמכות את המשבר הכלכלי

בכל מקרה, השוק כמובן מלא באינספור הזדמנויות. עם זאת, בשל הרתיעה של משקיעים רבים "להמר" על מניות בודדות – למרות שהאנרגיות המתחדשות נחשבות להשקעות דפנסיביות – אספנו 3 קרנות (ETF) המתמקדות במניות של קיימות ואנרגיה ירוקה, שלרוב מהוות חלופה בטוחה למניות בודדות – אבל כאמור, בתקופתנו אין ערובה לדבר.

 

הקרן הראשונה היא קרן אינווסקו סולאר (סימול: TAN), שמעניקה חשיפה ל-24 מניות טכנולוגיה ושירותים בתחום הסולארי, בהן פירסט סולאר (סימול: FSLR) וסולראדג' הישראלית הדואלית. הנכסים של הקרן עולים על 632 מיליון דולר, כשמתחילת השנה מחיר יחידה עלה מ-31.94 דולר ליחידה ל-52 דולר ליחידה. עלייה של יותר מ-60%.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

השנייה זו iShares גלובל (סימול: ICLN). הקרן שלה נכסים בהיקף של 721 מיליון דולר, עלתה מתחילת השנה ממחיר של 11.93 דולר ליחידה, למחיר של כ-16 דולר. עלייה של 3יותר מ-33%. הקרן עוקבת אחר חברות מכל תחומי האנרגיה המתחדשת, בהן גם סולראדג' וגם הענקית ווסטאס הדנית, הנחשבת לאחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום הרוח.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה עם הetf הנפוץ pbw ?? (ל"ת)
    אנונימי 21/08/2020 00:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמנון דיין 18/08/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    האם יש .קרנות עוקבות ישראליות?
  • ורד 01/09/2020 21:53
    הגב לתגובה זו
    זה יהיה להיט בעוד זמן מה.
  • 1.
    אנרגיה ירוקה 18/08/2020 08:10
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו סייבר וענן
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.