סזאר פרז רואיז, בנק פיקטה
צילום: קבוצת פיקטה

"העולם יתאושש בצורת U; המשקיעים נדרשים להשתתף בנטל"

מה זה מסלול ריבועי הפוך, מה הסיכויים להתאוששות בצורת V לסין ומה הסבירות למצוא חיסון עד סוף השנה? "ראינו ירידה אדירה בתשלומי הדיבידנד הצפויים", אמר מנהל ההשקעות הראשי של בנק פיקטה, סזאר פרז רואיז
ארז ליבנה | (9)

בתקופות של חוסר ודאות כמו התקופה הנוכחית, לכל תחזית, המלצה או סקר ראוי לצאת מנקודת הנחה שמתייחסים אליהן מראש עם כוכבית. הרי שאנחנו עדיין בעין הסערה, כשאיש לא יודע איזה מחנק או עודף ייווצר מחר בשווקים ושעלול לזעזע את הכלכלה העולמית – בדיוק כמו הזעזועים שחווים שווקי הנפט. מה גם, שלמרות שהיכולת להשיג מידע אמין ומהיר גדלה לאין שיעור, כל תחזית אינה יכולה להתבסס על כלל הנתונים – יש פשוט יותר מדי מאלה שזורמים כל הזמן – ולכן היא חלקית מיסודה.

 

עם זאת, לא צריך להתעלם מהן. מידע זה ה-א' ב' של כל סוחר. ככל שיש יותר מידע ודאי, כך היכולת לקחת החלטות מושכלות עולה. ככה גוזרים סיכונים וככה יודעים איפה לשים את הכסף. לכן מעניין לשמוע מאלה שזכו לאמונם של מוסדות פיננסיים גדולים ומנהלים מאות מיליארדי דולרים.

 

סזאר פרז רואיז, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת פיקטה (Pictet Wealth Management), מהבנקים הפרטיים הגדולים בשוויץ, הוא דוגמה שכזו. רואיז מנהל כ-230 מיליארד דולר שמנהל הבנק בתחום ההון הפרטי. סך הכול הבנק מנהל למעלה מחצי טריליון דולר בנכסים ונחשב לאחד הגדולים באירופה.

 

בשיחת משקיעים שערך לפני שבוע, רואיז נתן כמה הערכות מעניינות, כולל אחת, שאולי איש פיננסים, שהוא – או כל אחד אחר – לא אמור להתייחס אליה בכלל. רואיז אמר כי לאור המאמצים הבינ"ל למציאת חיסון, להערכתו יש "80% סיכוי למציאת חיסון עד סוף השנה". הוא אפילו הגדיל והעריך כי עד הקיץ של 2021, החיסון יהיה זמין למרבית האוכלוסייה בעולם.

 

אז נכון, יש לו גישה לנתונים ולמידע רב מהמון מקורות, וזה נחמד, וזה אופטימי, אבל בינינו, הוא לא אפדמיולוג ולא מומחה לבריאות הציבור. כבר נכתב כאן שקשה להבין כלכלנים כשהם מתווכחים בינם לבין עצמם, אבל עוד יותר כשהם צריכים להתבסס על תחזיות של מומחי בריאות.

 

הכלכלה העולמית, ארצות הברית וסין – לאן?

אבל בלי קשר לכך, רואיז נתן הערכות מעניינות מאוד, הן לגבי התאוששות הכלכלה העולמית, הן לגבי התאוששות שתי המעצמות והן לפי סקטורים. לפי הערכת הבנק, הכלכלה העולמית תצטמצם ב-4.1% בשנת 2020, לפני שתצמח במינימום של 5.7% בשנת 2021.

להערכת הבנק, ההתאוששות העולמית תהיה בצורת U ארוך. כלומר התאוששות איטית. הגיוני סך הכול, במיוחד בגלל שמיליוני עבודות שלקח למעלה מעשור לבנות – נמחקו בין רגע.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בבנק מעריכים כי "לסין יש סיכוי של 65% להתאושש מההלם של המגפה עם התאוששות בצורת U וסיכוי של 10% בלבד לחוות חזרה לשגרה בצורת V. אולם, לכלכלה השנייה בגודלה בעולם יש סיכוי של 25% לחוות התאוששות בצורת L (כלומר, סטגנציה - אין התאוששות במשך תקופה ארוכה) אם תיפגע מ'גלים חוזרים' של נגיף הקורונה".

ראוי לציין, שהנתונים האחרונים שמגיעים מסין מראים על חזרה לתפוקה של 92% בסקטור התעשייתי, זאת לעומת צפי של בין 80%-85% על ידי האנליסטים. עם זאת, המדינה מתמודדת עם תחילתו של גל שני, כשמצב הכוננות בבייג'ינג הבירה הועלה לרמתו השנייה הגבוהה ביותר מחשש להתפרצות.

 

יחד עם החזרה לצמיחה בכלכלה הסינית, השפעת הנגיף וניהולו על ידי הזירה הפוליטית בארה"ב היא חיונית. לדברי פרז רואיז "הדרך בה ארה"ב תופסת את התמודדות ממשל טראמפ עם הנגיף, תקבע ותעזור להשפיע על תוצאת הבחירות שתקבע את כיוון השווקים.

"כנראה כיום בארה"ב הדרך הטובה ביותר לתאר את זה, היא כמו מסלול ריבועי הפוך. כלומר זה מישור שיורד למטה ואז עולה מעט למעלה, אבל לא בהרבה כמו קודם. מה שמעניין באמת, זה כמה מהר המדיניות המוניטרית והפיסקלית הצליחה להגיב לאירועים כי זה גרם להרבה נזק", הוסיף.

 

הבחירות בארצות הברית מסכנות את שוק המניות

בבנק נוטים לשמור על עמדה כי המרכיב המנייתי בתיק ההשקעות צריך להיות בתת משקל, בעיקר בגלל חשש לניצחון של המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר, מה שמביא לתנודתיות בשוק. רואיז אמר ללקוחותיו כי עליהם "להתבונן בשינויים ארוכי הטווח שהביא הנגיף ולהתמקד במנצחים והמפסידים".

 

בנוסף בחן הבנק "צמיחה מבנית" בענפי הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה. הוא הזהיר כי יתכן שבעלי המניות בסופו של דבר ישלמו את המחיר עבור המשבר, לפחות מהבחינה הפיננסית. "ראינו ירידה אדירה על פני מרחבי ההון העצמי במונחים של כמה דיבידנד צפוי להיות ועומד להיות משולם חזרה למשקיעים", הזהיר פרז רואיז והוסיף כי "המשקיעים נקראים לתרום למשבר".

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    [email protected] 18/06/2020 08:42
    הגב לתגובה זו
    אין הפתעות, אומרים הכל ושום דבר
  • 6.
    8 17/06/2020 23:25
    הגב לתגובה זו
    עשויה להועיל לטראמפ. אפילו ניו יורק עשויה לחזור למושל רפובליקני, כשלאנשים פשוט יימאס מהליצנים הדמוקרטים.
  • 5.
    עוד אחד מחלם (ל"ת)
    אנונימי 17/06/2020 21:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמרויח מיליונים ורוצה שנמשיך להאמין שהכל דבש ,כדי שהוא יוכל להמשיך ולהרויח מיליונים (ל"ת)
    עוד חרטטן 17/06/2020 20:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חארטה בלטה 17/06/2020 16:47
    הגב לתגובה זו
    האינטרס הוא לשפוך כסף ממשל בספטמבר אוקטובר.עד אז רק הפד בתמונה.
  • 2.
    בקיצור - לא תרם כלום :) (ל"ת)
    אסף 17/06/2020 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנביא 17/06/2020 16:01
    הגב לתגובה זו
    איזה U מדובר?
  • ירון 18/06/2020 07:45
    הגב לתגובה זו
    לא על השוק המדומיין של וול סטריט
  • המבין את הכתוב 18/06/2020 05:17
    הגב לתגובה זו
    על הכלכלה. לכלכלה יקח זמן להתאושש
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.