האם הקורונה תזניק את היקף שטחי האחסנה והלוגיסטיקה?
המשמעות של אחזקת מלאי הופכת לקריטית הרבה יותר בעתות משבר; הצורך במלאי זמין וקרוב בעתות משבר מציף את הלוגיסטיקה כתחום החם של שוק הנדל"ן
ההתפתחות של האנושות וההתקדמות הטכנולוגית משנים את האדם בהרבה מובנים, את טבעו, את הצרכים שלו, את החוויות שהוא שואף לעבור, אבל לא את האינסטינקטים שלו. ההישרדות האנושית תמיד תשאיר אצלנו את הדחף לשמור, לאחסן, לאגור. מזון ותרופות למגיפה או מלחמה. גיבויי מסמכים או ראיות, לתעודת ביטוח, ואפילו רהיטים שאין להם מקום בגלל צמצום בסביבת המגורים, כי מי יודע מה יוליד יום...
מומחים כלכליים טוענים כי לארבעה תהליכים עיקריים בחיים שלנו יש השפעה מכרעת על שוק הלוגיסטיקה: מוות, גירושין, צמצום, ושינוי הכרוך במעבר (שכירות, נישואין או גירושין). כל אלה מייצרים אצלנו את הצורך לאחסן.
תהליכים אלה הפכו את התעשייה של האחסנה העצמית בארה"ב לשוק ששוויו הוערך ב-2018 ב-38 מיליארד דולר! עם יותר מ-700 מיליון מ"ר של שטחי אחסנה עצמית. מדובר בגודל השווה לשלוש פעמים השטח של האי מנהטן מתחת לקורת גג. אלו גם תהליכים שלכולם עשויה להשיק בצורה מסוימת, למשל, מגפה עולמית שמכניסה את העולם לאנדרלמוסיה.
מגפת הקורונה חשפה באחת מדפים ריקים בסופר שהועברו למשקי בית בעולם בצורה וירטואלית. עד מהרה המידע הפך לויראלי ואנשים נכנסו לפאניקה והתנפלו דבר ראשון על חנויות האוכל וההיגיינה. גם רמי לוי שהודיע בפריים טיים שהמרלו"ג (מרכז לוגיסטי) שלו מלא לעוד הרבה זמן, לא עזר.
- הזמנתם באינטרנט? הבוננזה שמתחבאה באריזות המשלוחים
- "לירידת מחירי הדירות יש השפעה גדולה על המערכת הבנקאית, ולכן ישמרו על היציבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום הלוגיסטיקה קפץ כמה מדרגות בשנים האחרונות. עליית המסחר המקוון והצורך המתגבר בהעברת סחורות מגוונות יותר למרכזי אוכלוסייה, הפך את השילוח והלוגיסטיקה בעולם בכלל ובשנים האחרונות גם בישראל לענף בנסיקה.
הגורם לכך הינו בעיקר כניסתה של חברת ענק כמו אמזון לישראל, אך גם בזכות פתיחת השוק לקהלים רבים שלא התעניינו בו קודם לכן, כמו משקיעי הנדל"ן המזהים בפופולאריות שלו קרקע פורייה לתשואה כספית וכן בעלי מקצוע ויצרנים או חברות קטנות ובינוניות שמוצאים במרכז הלוגיסטי החדש מקום אידיאלי לעבוד ממנו, בין אם הוא קרוב לבית, קרוב ללקוח או חסכוני וכלכלי יותר.
המרכזים הלוגיסטיים נבנים כיום לא רק לאורך צירי התנועה המרכזיים ובסמוך לשדות תעופה או נמלים, אלא גם בקרבת מרכזי האוכלוסייה בגוש דן ובמעגל השני והשלישי של תל אביב. המרלו"ג הרבה יותר נגיש כיום עבור הלקוח ומאפשר לו, בזכות תכנון גמיש וורסטילי אופציות רבות של אחסנה, שלא היו בעבר.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
גם ענף האחסנה העצמית שכאמור החל בשנות ה-60 של המאה הקודמת בארה"ב וצבר תאוצה בשנות ה-90 עבר אבולוציה ושכלול. כיום ישנן יחידות אחסנה אישיות מתוחכמות ביותר עם מערכת בקרת אקלים ומערכות אבטחה הכי משוכללות שיש בשוק. הדבר מביא אנשים לאחסן במקומות אלה את הדברים היקרים להם ביותר. אלו יחידות שההקמה שלהן זולה ופשוטה וכך גם אפשרויות ושיטות האחסון – מיידיות ומהירות, כשגם הפריקה והטעינה מתבצעות בצורה נוחה מאוד.
סיבה מרכזית נוספת לעליית הפופולאריות של האחסנה העצמית בארץ היא הצמצום ההולך וגדל של משקי בית ישראלים המחזיקים בדירה בבעלותם.
על פי הלמ"ס, בסקר שהתפרסם בחודש פברואר 2019 צנח אחוז הבעלות על בתים בקרב משקי הבית בישראל לאורך שני העשורים האחרונים בקרוב ל-4% מ-70.2% ב-1997 ל-66.5% כיום. בקרב העשירון התחתון באוכלוסייה, אחוז זה גדול יותר – צניחה של מעל 5% בבעלות על דירה.
מגיפת הקורונה משפיעה כעת השפעה עמוקה על ענף הלוגיסטיקה והאחסנה. היא יצרה משבר בסין שהיא המפעל התעשייתי של העולם. המשבר גרם לעצירה ביבוא סחורות ויצירת מחסור בענפים רבים, חלקם מהותיים למשק וזאת במשך תקופה ארוכה.
בשל כך, למדנו על בשרנו שהמשמעות של אחזקת מלאי הופכת לקריטית הרבה יותר בעתות משבר ואנו כאמור נמצאים בתחילתו של אחד כזה. הדבר יגרום להפקת לקחים בתחומים שונים כמו מזון ותרופות ויניע בעלי עסקים ואחר כך יזמים ומשקיעים, לחשיבה שונה מבחינת שמירת מלאים זמינים, כמה שיותר קרוב למרכזי אוכלוסייה. דבר שיעורר לבטח ביקושים גבוהים הרבה יותר לשטחי אחסנה ולוגיסטיקה.
- 2.בעתיד הלא רחוק יהיה מלא נדלן ריק..של עסקים שפשטו רגל (ל"ת)אופטימי 17/04/2020 20:17הגב לתגובה זו
- 1.יש גבול כמה ניתן לאגור במחסנים. ואם נימשך אירוע שנתיים? (ל"ת)הפרחת השערות כעובדות 17/04/2020 16:02הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
