יונתן כץ
צילום: לילך צור

״הלחץ בשוק האג״ח היום נבע מהיעדר תמיכה ברורה של הממשלה בכלכלה״

יונתן כץ, אסטרטג המקרו בלידר שוקי הון מעריך כי קופות הגמל מגדילות נזילות מתוך חשש שהתשואות שיציגו בתקופה הקרובה יגרמו לציבור למשוך כסף
ניצן כהן | (2)

״הירידות היום יחסית דרמטיות בהתחשב בזה שהמחזורים נמוכים. אני מניח שקופות הגמל נכנסו לגל המכירות מתוך חשש שהתשואות שיציגו בתקופה הקרובה יגרמו לציבור למשוך כסף והם למעשה מתנזלים״ כך אומר היום יונתן כץ, אסטרטג המקרו בלידר שוקי הון.

 

כץ מעריך עוד כי האכזבה מחוסר הוודאות סביב תמיכה פיסקלית בשוק מקרינה באופן שלילי על המסחר באג״ח וזאת לאחר שדווקא בנק ישראל היה זה שתמך בשווקים בעשרת הימים האחרונים.

 

״הירידות היום דרמטיות בשוק האג״ח בכל האפיקים. מה שראינו לפני כעשרה ימים ועד שבוע זה מגמה של עליית תשואות בעיקר בצמודים שהגורם הדומיננטי היו פדיונות של קרנות הנאמנות. מה שהשפיע לטובה בשבוע שעבר היה ההכרזה של בנק ישראל שהוא עומד לרכוש 50 מיליארד שקל בשוק האג״ח, התחייבות בלי מסגרת זמן שפוגמת בעוצמת ההחלטה אבל זה עזר בשבוע שעבר״.

 

כץ מוסיף כי בנק ישראל למעשה מגיב לפעולות הפד' ולא מוביל מחשבה מקורית שתתמוך בשוק. ״מידע חיובי נוסף שתומך בשוק האג״ח הוא ההחלטה של האוצר לשמור על קצב גיוס של 5 מיליארד שקל בחודש באג״ח ממשלתי סחיר, בדומה לקצב של חודש מארס. השוק חשש מעלייה בקצב הגיוסים של האוצר בגלל הגירעון הגדול, מה שהיה לוחץ מעלה את התשואות, אבל האוצר החליט לשמור על תשואות נמוכות יחסית ובמקום להגדיל את קצב הגיוסים להשתמש בפיקדונות שלו בבנק ישראל.

 

״לאוצר יש היום עודפים של 35 מיליארד שקל בפיקדונות בבנק ישראל, הם נובעים מעודפים משנים קודמות, כשאני מזכיר שסיימנו את 2019 עם עודפי מזומנים של האוצר בסדר גודל של 20 מיליארד שקל. מתחילת השנה (בינואר ובפברואר) ראינו עודפים בתקציב. זו אמנם היסטוריה רחוקה אבל גם ההוצאות היו ברצפה וגם הגבייה האוטומטית נמשכה.

 

״מתחילת השנה הממשלה גייסה 3 מיליארד דולר בלונדון, כלומר שאותו פיקדון בבנק ישראל עלה ל-35 מיליארד שקל. כנראה שירד במארס ועדיין אין לנו מידע. אז ניתן להניח שיש סדר גודל של 30 מיליארד שקל שעומדים לרשות האוצר בבנק ישראל, ולכן שם לא ממהרים להגדיל את קצב הגיוסים כי הם רוצים לשמור את התשואות נמוכות. אלה נתונים שתומכים בשוק האג״ח המקומי״

 

היום למעשה התהפכה המגמה ורואים עליית תשואות לכל אורך העקום. כץ מעריך שעליית תשואות זו נובעת משני גורמים: התנזלות של קופות הגמל שחוששות שפרסום נתונים שליליים יביא למשיכת כספים של הציבור והנתון השני, אכזבה מזה שהממשלה עדיין לא הודיעה על תמיכה פיסקלית בכלכלה המקומית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

״היום אנחנו רואים היפוך מגמה, עליית תשואות משמעותית, הממשלתי ל-10 שנים יורד ב-0.8% והתשואות מעל 1%. אני מניח שזה נובע ממכירות של גמל והשתלמות בציפייה לתשואות שליליות וההשפעה של הפרסומים האלה על הציבור, וזה לוחץ על המחיר ביום שהסחירות יחסית דלה, הזרים לא פעילים והמחזורים יותר קטנים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רוני 30/03/2020 16:57
    הגב לתגובה זו
    השוק צריך להתנהג בהתאם לקניות והמכירות של כל הגורמים . אין סיבה שההממשלה תזרים כספים והקופות ימשכו כסף לטובתם האישית והאזרחים יפסדו. במידה והשוק ירד אין בעיה בעתיד יעלה שוב ושוב ללא עזרה של המדינה. בקיצור המדינה לא צריכה לעזור.
  • 1.
    צריך לקנות מניות ואגח קונצרני (ל"ת)
    בנק ישראל אומלל 29/03/2020 19:08
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר מזנקת 12%; קמטק נופלת 6% - עליות במדדים

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים; עונת הדוחות ממשיכה עם טאואר, קמטק ניו-מד ונקסט ויז'ן; הציפיות הגבוהות מחברות השבבים מובילות לתנודות גבוהות - טאואר מזנקת בעקבות תוצאות מצויינות ולעומתה קמטק נופלת עם תוצאות קצת מעל הצפי אבל תחזית פושרת לרבעון הבא
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.7%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.  


החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.

אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי -2.86%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%