אביחי שניר
אביחי שניר
משבר הקורונה

האם הגירעון יכול לעלות ל-10%? הכל יכול להיות

כל מי שמספר לכם כי הגירעון יעלה למספר כזה או אחר, הוא סתם "קורא בקפה" – אף אחד לא באמת יודע

אני לא יודע מה בדיוק הנזק מהשבתת המשק. אבל אני די בטוח שגם אף אחד אחר לא. כל המספרים שנזרקים בתקשורת על ידי הגופים שמקבלים החלטות הם במקרה הטוב ניחושים. ואסביר למה: לפני כמה ימים שאל אותי חבר באוצר אם אני יכול לעזור לו לחשוב על אירוע היסטורי שאליו אפשר להשוות את האירוע הנוכחי כדי לקבל מושג על היקף הנזק. עניתי לו שהדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה תקופת ההמתנה שלפני ששת הימים.

די מהר הגענו למסקנה שההשוואה לא תקפה: המשק אז היה מאוד שונה מזה של היום, אז היה מיתון עוד לפני תקופת ההמתנה והיום אין, ואז זה היה משבר ישראלי, והיום זה משבר כלל עולמי. וכשאין למה להשוות, כל המודלים שמנסים לחזות השפעות, לא תקפים. לכן כל מה שאתם שומעים על היקף הנזק הצפוי, ממש לא רלוונטי.

למרות שהמשק הולך להתאושש, זה הולך לקחת די הרבה זמן. כי הבעיה היא לא רק כמה זמן ייקח למשק הישראלי להתאושש, אלא גם כמה זמן ייקח עד שכל העולם יתאושש, ומכיוון שמדינות חשובות כמו גרמניה, וארה"ב התחילו את המשבר אחרינו, הן גם יסיימו אותו אחרינו, מה שאומר שההתאוששות בעולם תיקח כמה חודשים טובים.

השאלה היא כמה גדול הנזק שיגרם לחברות בזמן הזה. או במילים אחרות: כמה חברות הולכות לפשוט רגל עד שהמשבר הזה יגמר. וכמו שזה נראה, לא מעט חברות נמצאות בסיכון. למזלנו, הבנקים בארץ כנראה נמצאים במצב יציב, מה שאומר שהם יוכלו לספוג הפסדים לאורך תקופה, ולכן הם יוכלו לתת תקופות חסד לבעלי משכנתאות כדי למנוע פשיטת רגל מסיבית של לווים. לא נעים להגיד את זה, אבל לפעמים יש יתרונות בבנקים עם שומנים. חברות שמקבלות מימון מהבורסה נמצאות במצב הרבה פחות טוב: הציבור פודה כי הוא צריך את הכסף, וחברות שלקחו הלוואות גדולות עשויות למצוא את עצמן בפשיטת רגל. זה מתחיל מחברות הליסינג, וממשיך דרך כמה מהחברות הגדולות במשק.

בארה"ב, נראה שהממשל מתכונן להתמודד עם הסיכון שחברות יפשוט רגל בכך שהוא מעביר את החוב מהחברות אליו. זה אומר שהחוב של הממשל הולך לגדול באופן מאוד משמעותי. זה מגדיל מאוד את הסיכון לאינפלציה בארה"ב (מה שמאוד יתאים לנשיא), ויאלץ את הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) להוריד את הריבית עוד, ולקנות המון אג"ח לטווחים ארוכים כדי למנוע עלייה בריבית. אני לא אופתע אם כבר בהודעת הריבית הקרובה, הפד יוריד את הריבית פעם נוספת.

בארץ הממשלה לא באמת יכולה לעשות את אותו הדבר, כי כל עוד אין תקציב מאושר והליכוד וכחול-לבן הורסות את הדמוקרטיה כשהן לא מצליחות להפעיל את ועדות הכנסת, הממשלה לא באמת יכולה לאשר תקציבים. כל ההבטחות של נתניהו עד עכשיו, הן במקרה הטוב, ישראבלוף. למזלנו יש את הביטוח הלאומי שיש לו תקציב חיצוני שיכול לשמש לסיוע למי שמוצא את עצמו בחל"ת (או ממש מפוטר). מצד שני, גם לזה יש מחיר, כי את החובות שביטוח לאומי צובר, מישהו יצטרך לשלם בעתיד. בתרחיש מאוד סביר, זה אומר שהממשלה תקצץ בעוד כמה שנים את הקצבאות. תתכוננו למחאת הנכים/זקנים הבאה. כי את קצבאות הילדים שהן הקצבאות הכי פחות יעילות, כמובן שלא יקצצו, אחרת החרדים לא ישבו בממשלה.

למרות שהממשלה לא יכולה לקחת את החוב אליה, היא בכול זאת הולכת להיכנס לגירעונות גדולים. כי תקבולי המיסים יורדים בצורה חדה. זה סוג של מזל עבור שר האוצר, כי במצב רגיל היו מתבררים במהלך השנה כל הטריקים החשבוניים שבוצעו בשנים הקודמות כדי למנוע מהגירעון לתפוח. אבל עכשיו, הטריקים שנעשו ושינפחו את הגירעון בשתיים או שלוש עשיריות ייעלמו בתוך הגירעון ההרבה יותר גדול שנוצר בגלל המחסור בהכנסות. מה שאומר שלקראת סוף השנה הזאת, בהנחה שתהיה ממשלה, היא תצטרך להכין תקציב שיצטרך לבחור בין: קיצוצים, העלאת מיסים, וגידול נוסף בגירעון כדי לתת למשק להתאושש.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הניחוש שלי, יעשו משהו באמצע: קצת יקצצו (לחלשים), יעלו את המע"מ, ויאפשרו גירעון גדול, באזור ה- 3 – 4 אחוזים. מה שאומר שאת הקיצוצים יעבירו ל- 2022. לכן המשק יתאושש, אבל את ההשלכות אנחנו נרגיש לפחות כמה שנים קדימה. יהיה מעניין לראות איך מצליחים גם קצת לקצץ וגם להגדיל את תקציב מערכת הבריאות כדי שבשנה הבאה לא נשבית את המשק כדי למנוע קריסה של בתי החולים. ואני לא מתכוון להבטחות שיבנו עוד 2 בתי חולים וימלאו אותם במיטות. אין בעיה לבנות בתי חולים, ואין גם בעיה להזמין ציוד או לקנות מיטות מעמינח. אבל שכחו שצריך רופאים ואחיות, ושלהכשיר רופא לוקח בערך 12 שנים. ושבעוד כמה שנים המחסור ברופאים הולך להיות אפילו יותר גדול מהיום, כי הרופאים שעלו בשנות ה- 1990 הולכים להגיע לפנסיה. 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    י 22/03/2020 09:37
    הגב לתגובה זו
    רוב היצוא כמעט שלא נפגע (עבודה בחברות זרות) ואין כמעט יבוא. העודף במטבע חוץ יגיע לשמיים אלא אם יפחתו את הדולר (מה שיגרום להוזלת עלות העבודה לחברות זרות ולהורדת המיסים). די לפחד, ישראל תצא מהמשבר חזקה מתמיד....
  • 13.
    אזרח צופה מהצד 22/03/2020 07:29
    הגב לתגובה זו
    יש לנו מזל גדול שביבי בשלטון בזמן כזה. החלטות שלו בתחילת המגפה לעצור כניסת מטוסים וניתוק המדינה מהעולם היה צעד אמיץ למרות הביקורת על כל בכלי התקשורת . אם גנץ היה ראש ממשלה בטח הטירון הזה היה פוחד לעשות צעד כזה ולאחר רבבות מתים היה מאשים את הממשלה הקודמת ואת מערכת הבריאות. הרי הם אלופים רק באשמות.
  • 12.
    כלכלה חופשית 22/03/2020 06:35
    הגב לתגובה זו
    היא דרכה של גרמניה אחרי מלחמת העולם, ביטול מסים עדי כדי ביטול מס הכנסה ובמקומה לקבוע מס עקיף אחד קצוב ללא אפשרות קיזוז. הפוך מהבנת הכותב
  • 11.
    אורנה 22/03/2020 00:29
    הגב לתגובה זו
    הגיע העת לקצץ לכל מקבלי פנסיה תקציבית לפחות 35 אחוז מהפנסיה לשנתיים הקרובות. הללו פרשו ממערכת הביטחון בגילאי 40. מביאים את המדינה לקריסה כלכלית. כמובן שכחול לבן לא תסכים ותחשבו למה...
  • 10.
    משה 21/03/2020 21:17
    הגב לתגובה זו
    קצבאות ילדים .גם אם המדינה היתה מתקצבת ב500 שח כל מרצה לכלכלה יודע שעלות חודשית של ילד עולה מעבר.ריבוי טבעי אידאולוגי אפשר להגביל בחקיקה כגון סין או בטוקבקים הקוראים לשנאה
  • 9.
    אםאניפלציה עולה ריבית עולה בניגוד לכתוב: זה מגדיל 21/03/2020 20:13
    הגב לתגובה זו
    אםאניפלציה עולה ריבית עולה בניגוד לכתוב: זה מגדיל מאוד את הסיכון לאינפלציה בארה"ב (מה שמאוד יתאים לנשיא), ויאלץ את הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) להוריד את הריבית עוד, ולקנות המון אג"ח לטווחים ארוכים כדי למנוע עלייה בריבית. אני לא אופתע אם כבר בהודעת הריבית הקרובה, הפד יוריד את הריבית פעם נוספת.
  • 8.
    הכל לא חשוב. העיקר שהשקל הוא המטבע הכי חזק בעולם... חחח (ל"ת)
    א. ב. 21/03/2020 19:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כמה שנאה 21/03/2020 19:33
    הגב לתגובה זו
    אבל למה שהבדיחה הזאת (שנמוכה משמעותית מרוב מדינות העולם) תפריע לכתב להכניס את השנאה שלו שזה הכסף הבעייתי באמת ורק בגלל הסחטנות החרדית אי אפשר לגעת בו?
  • כי בלי הסתה וקצת שנאה אי אפשר לבשל כתבה. (ל"ת)
    יגאל 21/03/2020 20:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 21/03/2020 19:18
    הגב לתגובה זו
    אם הסיכוי לאינפלציה עולה משמעותית, אנחנו נראה העלאת ריבית מצד הפד ובודאי שלא הורדת ריבית
  • 5.
    אחד 21/03/2020 19:13
    הגב לתגובה זו
    אבל אין מספיק מיטות.
  • יותר מהשווי של אל על... (ל"ת)
    מודאג 22/03/2020 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סמי 21/03/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
    וגרעון ענק...
  • 3.
    רק דולר וגם הנגיד העלוב לא יוכל לעצור אותו (ל"ת)
    משה 21/03/2020 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סוף סוף 21/03/2020 18:44
    הגב לתגובה זו
    כתבה חכמה ומחכימה.תודה
  • 1.
    רופא ישראלי באיטליה 21/03/2020 18:20
    הגב לתגובה זו
    שלמדו בחול ועובדים בהתי חולים בחול.. אפשר לנסות לקרוא להם הביתה בקמפיין גיוס רופאים. ומשרד החינוך ישלוף את המקל מהתחת ויגמיש את המבחנים למתן תעודות לרופאין האלו שעובדים בחול כבר שנים אבל בארץ הם לא רופאים
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).