בימים האחרונים גוברות התראות המלונאים מפני קריסה של הענף ואף נשמעים תיאורים על שפל שלא נראה כדוגמתו מאז האינתיפאדה השנייה. אין ספק שמדובר בפגיעה ממשית אך בכל הקשור ליום שאחרי, ישנן הערכות המעידות על תמונת מצב פחות קודרת. חשוב כבר בשלב זה להדגיש - מדובר במלונאות. בסגמנט הזה יש עדיין פוטנציאל לתיירות פנים אבל יש סגמנטים בעולם הרחב של תיירות שהם בקריסה מוחלטת.  

"כבוגרת האינתיפאדה השנייה שגרמה לתקופות מאוד קשות בענף המלונאות, אני יכולה לומר שאנחנו בכל זאת עם מלונאות משגשגת מתמיד, לפחות עד לפגיעת הקורונה", כך אומרת לביזפורטל עו"ד כרמית בראון, ראש מחלקת מלונאות במשרד עורכי הדין מיתר. עם ניסיון של 30 שנה בתחום היא משדרת אופטימיות זהירה ואומרת כי "ככל שהמשבר ארוך יותר, ההתאוששות יותר קשה, אבל אנחנו עדיין רחוקים מתקופת האינתיפאדה".

"זה לא הזמן לסגור את הבאסטה"

בכל הקשור להיקף הפגיעה, בראון מבדילה בין שני מישורים: הפעילות השוטפת והעסקית. לטענתה, "הפעילות השוטפת של המלונות סופגת פגיעה מאוד קשה בימים אלה והם באמת ירדו לאחוזי תפוסה מאוד נמוכים. החברות הגדולות פרסמו כבר אזהרות רווח – ישרוטל 2.67% , דן מלונות 1.78% ופתאל החזקות 0.65% , והלקוחות שלנו מספרים על היערכות לפגיעה הקשה הזו בתפוסות ובהזמנות במלון. הפגיעה כרגע היא קשה וזה אולי ייקח קצת זמן אבל אסור להיכנס לפאניקה.

"בכל הקשור לפיתוח עסקי חדש, חלק מהחברות קצת יושבות על הגדר כדי לחכות ולראות לאן הדברים יתפתחו אבל לא מעט חברות בינלאומיות שאנחנו עובדים איתן פה בארץ ממשיכות במו"מ עם בעלי בניינים בירושלים, ת"א ואילת להקמת מלונות חדשים כי אלו עסקאות לטווח ארוך. הן נכנסות לכאן בזמן האחרון בקצב מוגבר ועד לקורונה היתה פעילות מאוד גדולה. מי שרוצה להיות על המפה בעוד שנה-שנתיים, כשהכל כבר יהיה מאחורינו, צריך לפעול עכשיו - זו הגדולה. וגם, אם יפסיקו לעבוד עכשיו על עסקאות שיתממשו עוד כמה שנים, בעלי הקרקעות המקומיים עשויים לאבד חברות מלונאיות זרות".

• חובות של כ-200 מיליון שקל בחודש: "המלונות בדרך לחדלות פירעון"
• "הממשלה הכריזה מלחמה במלונאים": מבקשים פיצוי של חצי מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד היא מבהירה כי "גם אחרי משברים מאוד קשים – לתיירות ומלונאות יש יכולת התאוששות מהירה יחסית ואז כשהתפוסות חוזרות לרמות פחות או יותר רגילות חייבת להיות היערכות מתאימה מבחינת כוח אדם, תשתיות ומערך לקליטת הזמנות. זה לא חוכמה לסגור את הבאסטה – צריך לשמור על רתיחה עדינה כדי שברגע שיקרה השינוי, והוא יכול להיות מאוד מהיר, ההיערכות תהיה בהתאם. אנחנו כבר ראינו מצבים כאלה במלחמת המפרץ ב-1991 שהורידו את הניילונים כשנגמר העסקה וחודש אחרי עסקים פחות או יותר חזרו למצב רגיל".

כל זה אולי נכון, אבל יש גופים שלא יכולים לחכות לטווח הבינוני והארוך. בשבילם הקורונה היא מכת מוות, יש להם חודשים ספורים לחיות והן מפטרות, מתייעלות, מוציאות לחל"ת ועוד - זה עלול שלא להספיק. משברים, ככה גם קרה בעבר, טובים לחברות גדולות וחזקות. אחרי המשבר הן בשוק עם פחות מתחרות, וזה כמובן טוב להן. 

פיטורים אינם פתרון בחברות הגדולות

מבחינת נקודת הרוויה של החברות הגדולות ודרכי ההתמודדות שלהן עם המשבר, אומרת בראון כי "ככל שמדובר בחברה יותר גדולה אז גם יכולת העמידה בתקופה כזו היא בהתאם. מה שעושות פה חברות, בדומה למה שעשו בתקופה האינתיפאדה, הוא איחוד מלונות – אם למשל יש להן שני בתי מלון באותה עיר אז הן סוגרות מלון אחד ומעבירות את כל האורחים למלון האחר.

• פורשה ובנטלי מגיעות להרצליה פיתוח: עסקת נדל"ן ב-69 מיליון שקל בפרויקט של פרשקובסקי
• חברות התשתיות עומדות להסתער - מכרזי ענק של 65 מיליארד שקל על המטרו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

"דבר נוסף שאנחנו רואים הוא צמצום זמני של כוח אדם ובכך אני לא מתכוונת לפיטורים אלא שחברות מוציאות אנשים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). אני מזכירה שבתקופה האינתיפאדה עשו הסכמיים קיבוציים וקיצרו את שבוע העבודה במלונאות באופן הדרגתי כדי שלא יצטרכו לפטר אנשים ויוכלו להחזיק את העובדים איכשהו".

אפשרויות נוספות שמציינת בראון הן הדרכות והשתלמויות לצד שיפוצים. עם זאת היא מסייגת כי "זה כמובן תלוי בחוסנה של הרשת, הרשתות היותר גדולות מסוגלות לעשות את זה. זאת אומרת, אם כבר המלונות סגורים זה הזמן בעצם גם להשביח כוח אדם מבחינת הרמה שלו וגם מבחינת המתקנים הפיזיים. אם תכננת לעשות שיפוץ בכל מקרה בסוף השנה אז יכול להיות שזה הזמן להקדים אותו.

"אפשר גם לצאת במבצעים לישראלים – הם עדיין לא בסגר מלא ודווקא לקראת החגים המקומות הקלאסיים כמו אילת וים המלח מלאים עד כמה שידוע לי. המחירים גבוהים וצריך לנסות למשוך את הישראלים לתוך מלונות העסקים. דרך אגב גם העיריות יכולות להצטרף ליוזמה ולצאת במבצעים של כל מיני פעילויות משפחתיות בימי החג כדי למלא על החסר של תיירות החוץ. 

ניתן עוד להציל חלק מהירידה בתפוסה במקומות מסוימים ויכול להיות שהמדינה גם צריכה להירתם דרך הקדמה של ימי עיון של משרדים ממשלתיים שאולי היו צריכים להתקיים בתחילת השנה הבאה – כל עוד יש נכונות כמובן. עלתה גם בין היתר הצעה לשירותי דה-לקס לאנשים שצריכים להיכנס לבידוד בגלל הקורונה".

מה היכולת של התיירות המקומית "להציל" את המצב?

"אם היא לא תביא אותנו למצב שהיה צריך להיות טרם הפגיעה, התיירות המקומית לפחות יכולה להקטין את הנזק. זה מה שצריך לחשוב עליו כרגע – איך עוברים את התקופה הזו עם פגיעה מינימלית", אומרת בראון. 

בראון מעודדת חשיבה יצירתית ומציינת כדוגמה את כפר המכביה, שם הוחלט על הסבת חללים לטובת מתחמי עבודה. "אני לא יודעת כמה זה יעבוד אבל כל חשיבה מקורית כזו של מחוץ לקופסה, שבה אתה משכיר שטחים במלון שכבר יש לו את היכולת לתת שירותים לטובת מטרות אחרות בינתיים, היא חיובית".

בעלי דירות Airbnb פונים כעת, בין היתר, לשוק השכירות לטווח ארוך. האם לדעתך תהיה לכך השפעה על המלונות?

"אפשר להניח שזה יצמצם את הפגיעה במלונות. למלונות בערים הגדולות יש איזה מלחמה איתם אז במצב שמלאי הדירות להשכרה קצרת טווח יצטמצם, זה משאיר יותר פעילות, המעטה שנשארה בתיירות הנכנסת, לבתי המלון.

"מבחינת השוק הישראלי כחלופה – אני חושבת שמלונות יותר אטרקטיביים בחגים מ-Airbnb. קל יותר לצאת במבצעים כדי למלא את המלונות העירוניים כי אני יודעת שבאזורי נופש באילת וים המלח תהיה עבודה בפסח. צריך להתחיל לעבוד עכשיו. אני מקווה שאם המצב יתמשך תהיה התחשבות בארנונה ומס". 

"ההתמודדות עם המשבר תעניק לישראל נקודות זכות"

במבט קדימה אומרת בראון כי "צריך לזכור ממצבים בטחוניים מאוד קיצוניים שכבר היו פה בשנים האחרונות - הזיכרון של התייר הוא קצר ואחרי שיסתיים משבר הקורונה, אנשים ירצו לנפוש ולחזור לשגרה ואני חושבת שהחכמה היא טיפול שיאפשר את זה כמה שיותר מהר".

בהקשר זה היא מחדדת כי "המצב כיום שונה ממצבים בטחוניים קיצוניים שבהם רק ישראל הושפעה ופה מדובר במשבר עולמי. כלומר, זה לא שחברות בינלאומיות מחפשות להשקיע במקומות אחרים כי הפגיעה היא כבר כמעט בכל מקום, כך שמבחינת שיקולים עסקיים – דווקא העובדה שכל העולם סובל מזה, קצת עובד לטובתנו

"אני חושבת גם שכשמדובר בחברות מלונאיות זרות שמשקיעות בישראל – היא נתפסת כמקום בטוח וכמדינה שמתמודדת באופן שקול ואחראי. מדינות אירופה מצטרפות אחת אחרי השניה לצעדים דומים לאלה שננקטו בארץ ואני דווקא חושבת שאפשר מצד אחד שהמידות שננקטות ירתיעו אותן מלהשקיע כאן בעתיד אבל לדעתי זה דווקא ההיפך – נכון לרגע זה, כשהמשבר יעבור דווקא נקבל שבחים וזה ייתן לנו נקודות זכות, הן מבחינת תייר והן מבחינת משקיע מלונאי או חברת ניהול זרה".

פגיעה אפשרית בתחום הלואו-קוסט

"תחום המלונאות בלואו-קוסט הוא יחסית חדש אבל אני לא חושבת שתהיה פגיעה בקונספט", אומרת בראון. "אמנם, להבדיל מאנשים שמגיעים לביקורי משפחה, אירועים וכנסים, חלק מהתיירות שלנו מושפעת מקווי התעופה שמגיעים. אחת הסיבות לפריחה כאן, בייחוד בת"א, הן טיסות לואו-קוסט שהולידו את הצורך באכסניות משודרגות ומלונות לואו-קוסט. אז אם החברות לא ישובו לטוס בקווים האלה או שייקח להן זמן – פה תהיה פגיעה מסוימת שיכולה לקחת זמן כי מלונאות תמיד תלויה בתעופה".