טראמפ
צילום: gettyimages

ממשל טראמפ יכריח את הפד' להמשיך עם ה-QE בחודשים הקרובים?

הלחץ על הפד' לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא עולה משמעותית: מלבד המתרחש בשוקי האג"ח בימים האחרונים, שר האוצר האמריקני טוען כעת כי הממשל שוקל להגדיל את קופתו. בתרחיש כזה, הפד' יתקשה לסגת מהמדיניות הנוכחית שתומכת מאוד בשווקים

עמית נעם טל | (6)

רבים רואים בג'יי פי מורגן כאחראי העיקרי לאירועים האחרונים בשוקי המימון לאחר שעצר את ההלוואות שהוא מעניק לשאר הבנקים. אירועים אלו חייבו את הפד' לחזור להתערב ולהגדיל את מאזנו – דבר שהעניק רוח גבית משמעותית לשווקים ובפרט לרווחי הבנקים (לכתבה המלאה). כעת נראה הממשל האמריקני עשוי שוב לנצל את העובדה שהפד' "שבוי" של השווקים ולהכריח אותו להמשיך להגדיל את מאזנו בחודשים הקרובים. 

"הממשל האמריקני שוקל להגדיל את קופתו", כך טוען היום שר האוצר במהלך מסיבת עיתונאים  והוסיף כי הממשל האמריקני זונח כרגע את הרעיונות סביב הנפקת אג"ח לתקופה של 50 ו-100 שנה ומתמקד כעת בהנפקת אג"ח לתקופה של 20 שנה. 

מה המשמעות של קופת מזומנים גבוהה יותר? צמצום מוניטרי, בדיוק כפי שהתרחש בתהליך צמצום המאזן של הפד'. על מנת להבין זאת, חשוב להבין קודם לכן את כיצד בנוי מאזן הפד'. בצד הנכסים יש לנו את אגרות החוב הממשלתיות והאג"ח מגובה משכנתאות שהפד' קנה במהלך העשור האחרון ובמהלך החודשים. צד זה משפיע על רזרבות הבנקים בצד ההתחייבויות – הנתון החשוב ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008. בכל פעם שהפד' מבצע רכישות בשוק האג"ח רזרבות הבנקים עולות בהתאם ולהיפך. 

אך ההשפעה של הפד' על רזרבות הבנקים היא רק חלק אחד בסיפור. קופת האוצר האמריקני (treasury general account) היא חלק מעניין הרבה יותר (מסומנת באדום בגרף). עד שנת 2008 כמות המזומנים בקופה זו הייתה זניחה, אך מאז 2014 כמות המזומנים זינקה, ובמקביל החלו תנודות חדות בכמות המזומנים בקופה זו. כל עלייה בקופת האוצר גורמת לירידה ברזרבות הבנקים ולהיפך. תנודות אלו מאפשרות לממשל האמריקני לשלוט בכמות הכסף במקביל לשליטה של הפד'.

מבנה מאזן הפד': נכסי הפד' ופעולות הפד' אחראים על התנהגות רזרבות הבנקים

אם מצליחים להבין את המשולש: קופת אוצר--> רזרבות הבנקים--> תיק הנכסים של הפד', קל להבין כיצד פעולות הממשל האמריקני בתחילת  2019 הצליחו למחוק לחלוטין את השפעות צמצום המאזן של הפד'. ממרץ 2019 עד ספטמבר האחרון הוריד הממשל את קופתו לרמה של 100 מיליארד דולר, כלומר הזרים כ-400 מיליארד דולר למערכת הבנקאית. כאשר הממשל האמריקני חזר לגייס כסף, שוק הריפו התפרק והפד' נאלץ להתחיל לרכוש אג"ח. 

מה קורה בחודשים הקרובים?

לנוכח ההשפעה של קופת האוצר האמריקני על שוק המימון, חשוב לנתח את השינויים הצפויים. ע"פ התכנון המקורי, קופת האוצר האמריקני צפויה להתנהג בחודשים הקרובים בדומה לשנה שעברה: בחודש פברואר ומרץ צפויה הקופה לרדת ב-200 מיליארד דולר, דבר שצפוי על פניו להעניק רוח גבית לשווקים וצפוי לעזור לעבור את עונת המיסים באפריל הקרוב. 

קופת האוצר האמריקני השנה מול השנה הקודמת: התכנון המקורי. קרדיט Nordea 

לחץ על הפד'

הרמיזה של מנוצ'ין לא מגיע במקרה. בשבוע הבא צפוי הפד' להתכנס ולהחליט על מדיניותו המוניטרית לחודשים הקרובים. הלחץ על הפד' גדול במיוחד לנוכח התנהגות השווקים  הפיננסים בחודשים האחרונים מאז ההודעה על התערבות בשוקי האג"ח. באופן מפתיע, גם בכיר בפד' טען בשבוע שעבר כי הוא חושש שהוא נתן "אור ירוק למשקיעים לקחת סיכונים", דבר שצריך לתת עליו את הדעת בפגישה הקרובה (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"גלובל"

אם ממשל טראמפ מודיע על הגדלת הגיוסים בתקופה הקרובה והגדלת הקופה, הפד' יתקשה מאוד להפסיק את התמיכה בשווקים, בפרט לקראת עונת המס באפריל הקרוב (שעלתה בכל הפרוטוקולים האחרונים של הבנק). במילים פשוטות: הממשל האמריקני עשוי להכריח את הפד' להישאר בשוק, בדיוק כפי שהפעולות של ג'יי פי מורגן גרמו לפד' להשיק תוכנית QE בספטמבר האחרון.

מה יוצא לממשל האמריקני? לא קשה לנחש

אם הפד' "ימצמץ ראשון" שוב, הדבר יאפשר לממשל להגדיל את קופתו בתקופה הקרובה וליצור "כרית ביטחון" לשווקים לקראת הבחירות ב-2020, כאשר הוא לא צריך לחשוש להתנהגות השווקים. הורדה של קופת האוצר לקראת הבחירות צפויה לגרום לאותו אפקט של "QE", דבר שטראמפ זקוק לו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רק שאלה 25/01/2020 22:02
    הגב לתגובה זו
    גם שעון מקולקל מראה ריפו ארבע פעמים בשנה . לפחות ! אגב בכתבה אחרת שלך רווחי הבנקים ירדו בגלל ירידת הריבית ופה עלו בגלל ה qe4 . תכלס עלו רווחי שיא ולא בגלל מה שאמרת .
  • 5.
    אז הכל טוב 25/01/2020 20:27
    הגב לתגובה זו
    טראמפ יגייס מהציבור השוק ימשיך לעלות. החובות לא מעניינים אף אחד
  • 4.
    יתכן שזהו זה נגמרה התקופה של כסף זול (ל"ת)
    קש 24/01/2020 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיי פימורגן 24/01/2020 21:33
    הגב לתגובה זו
    היה צריך לפול ב2008 הוא מחק את ליהמן נהנה מההדפסה קנה בנקים קטנים ועכשיו חונק את המזומנים.במקום לשבת בכלא.
  • 2.
    איבוד השליטה קרוב מתמיד . (ל"ת)
    דן 24/01/2020 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תנו לנרקומן עוד מנה ..... (ל"ת)
    דן 24/01/2020 18:56
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.