התשואה על נדל"ן למשרדים בירידה, אך עדיין גבוהה - 7%
על פי בדיקת השמאי הממשלתי, למרות הבנייה המואצת בתחום המשרדים, התשואות לא ירדו דרמטית; מתן מוסרי, עו"ד בתחום הנדל"ן: "אנשים מבינים שהריבית תקועה והיא לא בדרך לעלות; היום, באזורי הביקוש, זה כבר ירד לתשואה של 5.5%-6%"
שוק המשרדים הולך ותופס תאוצה עם לא מעט תכניות לבנייה הכוללות תוספות של מיליוני מטרים מרובעים ברחבי הארץ, אך התשואה משכירות במגמת ירידה, ובמיוחד בשנה האחרונה ובאזורי הביקוש. מנתוני השמאי הממשלתי הראשי, אוהד עיני, שיעור התשואה במשרדים במחצית הראשונה של 2019 עמד על 7.1%, עדיין תשואה גבוהה, אבל המגמה היא ירידה, כאשר משיחות עם גורמים בשטח עולה כי התשואה ירדה משמעותית במחצית השנייה של השנה. בהינתן הריבית הנמוכה, ההערכות הן שהתשואה על משרדים תמשיך לרדת.
בסקירתו החצי שנתית, בחן השמאי את תשואת הנכסים המניבים באמצעות ניתוח של כ-600 נכסים בהם משרדים, מסחר, מבני תעשייה ולוגיסטיקה בכ-30 ערים ברחבי הארץ, באזורי ביקוש ופריפריה. על פי הממצאים, שיעור התשואה מנכסי משרדים במחצית הראשונה הסתכם ב-7.1%, בנכסים מסחריים - 7% ובנכסי תעשייה ולוגיסטיקה - 7.2%.
לפי השמאי הממשלתי, בהשוואה למחצית השנייה של 2018, הירידה בתשואה מהנכסים המניבים מקיפה את כל סוגי הנכסים ומהווה מגמת המשך למגמות ירידה מתונות שנצפו בחלק מהנכסים בשנים האחרונות. עוד הוא מדגיש כי הירידה שנצפתה במחצית 2019 מעידה על התגברות המגמה הקיימת בשלוש השנים האחרונות.
"אנשים מבינים שהריבית תקועה והיא לא בדרך לעלות", מסביר עו"ד מתן מוסרי, המלווה עסקאות בתחום המשרדים, "אם פעם אנשים לא היו מוכנים לקנות נכס מניב בתשואה של לא פחות מ-7%, היום, באזורי הביקוש, זה ירד ל-6 ו-5.5 אחוז ועוד עשוי לרדת. בתל אביב התשואה תהיה נמוכה יותר אבל בצפת למשל מדובר על תשואה של 10%. ככל שהנכס מסוכן יותר ופריפריאלי יותר אז הקונה ידרוש תשואה גבוהה יותר".
- השמאי הממשלתי: "בהפקעה לטובת המטרו - ההשבחה עולה על הפגיעה"
- איום נוסף על ענף ההתחדשות העירונית וגם - כמה מרוויח יזם בתוכנית פינוי בינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז האם השקעה במגורים עדיפה? תלוי בהעדפות הרוכש. התשואה על השכרה ממגורים אמנם נמוכה יותר, אבל שם השכירות כמעט תמיד מובטחת לעומת שוק המשרדים. עבור אלו הנוטים לכיוון עסקאות בטוחות ופחות סיכונים - העדיפות היא שוק המגורים.
פערי תשואה בנכסים המושכרים למדינה לעומת השוק החופשי
נתוני השמאי הממשלתי מלמדים גם על הבדלי תשואה משכירות עבור משרדי הממשלה והשוק החופשי: 5.5% ו-6.6% בהתאמה. בהקשר זה נבדקו חוזי שכירות בארבעת הערים ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע. בערים אלו נבדקו חוזי שכירות שנחתמו החל מינואר 2018 וכן עסקאות מכר של נכסים דומים, במועדים דומים.
לפי עיני, שיעורי התשואה ממשרדים המושכרים לדיור הממשלתי נמוכים בכ-20% משיעורי התשואה בשוק החופשי, אך מדובר בפער שמתייחס לאזורים מרכזיים ואין להסיק ממנו על אזורים אחרים. עוד הוא מציין כי "לאור מאפייני השוכר - בעל איתנות פיננסית ובדרך כלל בשכירות לטווח ארוך - נראה כי שיעור התשואה שנמצא מהווה רף תחתון ומייצג נכסים המושכרים לשוכר דומה".
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
התחדשות עירונית גם בתעסוקה?
בעוד גדל היקף הבנייה למשרדים חדשים, כך גם הקושי שניצב בפני משכירים בבניינים ישנים, ובייחוד באזורי ביקוש. "במצב הדברים יישארו הרבה בנייני משרדים באזורים האלה עם נתונים נחותים והם יהיו בבעיה. אם היום הם לא יחשבו על מהלך של שדרוג הבניינים הקיימים בצורה של תוספת או הריסה ובנייה מחדש, הם יימצאו את עצמם עם בניינים ריקים בעתיד הקרוב", הסביר רון גלר, מייסד משותף באגי'לפרו נדל"ן והשקעות.
לגבי ההצדקה הכלכלית להתחדשות במצב שבו מתוכננת בנייה כל כך גדולה של משרדים אומר גלר כי "אי אפשר להסתכל על העניין של ביקוש והיצע בתעסוקה כמקשה אחת – צריך להפריד בין חברות ענק שצריכות שטחים נרחבים לשוכרי משרדים קטנים יותר של מאות-אלפים מ"ר. קשה למצוא בניינים שיתאימו לצרכים של חברות גדולות שבעתיד ייצטרכו שטחים של 10 אלף מ"ר ומעלה. וגם, התנאים הגיאומטרים של הבניינים הישנים נחותים כמו למשל גודל קומה – היום מדברים כבר על 1,400 מ"ר ומעלה".
"בחלק גדול מהבניינים, תכנית המתאר מאפשרת גם עירוב שימושים ואז בבניינים מהסוג הזה אפשר להוסיף מגורים, מה שמשפר את הכדאיות הכלכלית של העסקה לצד מתן מענה לצורך בדיור", הוסיף.

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.