שקועים בחובות: חובות משקי הבית עלו ל-581 מיליארד שקל
בנק ישראל מפרסם היום את נתוני יתרת החוב לרבעון השלישי של 2019. במסגרתם נרשם גידול של 1.6% בחוב של משקי הבית, שעמד על כ-581 מיליארד שקל. לעומת זאת, במגזר העסקי, חל קיטון של כ-0.5% ביתרת החוב שהסתכם בכ-945 מיליארד שקל.
מנתוני בנק ישראל עולה כי, יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי גדלה ברבעון השלישי של שנת 2019 בכ-4.4 מיליארד שקל (0.3%) לרמה של כ-1.5 טריליוני שקל. מקור העלייה בגידול ביתרת החוב של משקי הבית (כ-9.4 מיליארד שקל), בעיקר בחוב לדיור, שקוזזה ברובה כתוצאה מירידה ביתרת החוב של המגזר העסקי (כ-5 מיליארד שקל, 0.5%-).
>הלוואה חוץ בנקאית - כל מה שצריך לדעת
החוב של המגזר העסקי
ברבעון השלישי של שנת 2019 קטנה יתרת החוב של המגזר העסקי הלא פיננסי (ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח) לראשונה מזה שנתיים, בכ-5 מיליארד שקל (0.5%-) לרמה של כ-945 מיליארד. הירידה ביתרת החוב נבעה מקיטון בהלוואות מתושבי חוץ וכן כתוצאה מייסוף של כ-2.4% בשער החליפין של השקל מול הדולר. למרות זאת, גידול כמותי נרשם בהלוואות בנקאיות, אג"ח סחירות בישראל והלוואות חוץ-בנקאיות.
- חייב יישאר בביתו עד מותו, והנכס ימומש לאחר מכן
- האם חוב מזונות יכול לשמש להחזר לנושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המגזר העסקי הנפיק אג"ח בשווי של כ-8 מיליארד שקל ברבעון השלישי, בדומה לממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרבעונים האחרונים. כמחצית מההנפקות ברבעון זה היו של חברות מענף הנדל"ן והבינוי. בתוך כך, באוקטובר 2019 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-2.7 מיליארד שקל, רובן באג"ח סחירות.
החוב של משקי הבית
יתרת החוב של משקי הבית גדלה ברבעון השלישי בכ-9 מיליארד שקל לרמה של כ-581 מיליארד עלייה של 1.6% ביחס לרבעון הקודם. יתרת החוב לדיור עלתה ברבעון בכ-6 מיליארד שקל לרמה של כ-379 מיליארד שקל עלייה של 1.7% ביחס לרבעון הקודם.
במהלך הרבעון השלישי של השנה יתרת העו"ש השלילית של משקי הבית ירדה בכ-0.7 מיליארד שקל לרמה של כ-11 מיליארד. זאת בהמשך למגמת הירידה ביתרת העו"ש השלילית שהחלה בשנת 2016. קיימים מגוון גורמים העשויים להסביר התפתחות זו ביניהם: הגדלת אפשרויות האשראי למשקי הבית, כך שהיכולת של הצרכנים ללוות באופן מסודר ובריבית נמוכה מאשר הריבית על יתרות שליליות בחשבון העובר ושב השתפרה. שיפור בהכנסות משקי הבית שבא לידי ביטוי בירידה ברמת האבטלה ובעלייה של השכר הממוצע במשק, ומודעות משקי הבית לאוריינות פיננסית.
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
- 4.נתי 23/12/2019 10:02הגב לתגובה זומשקי בית חיים כאילו אין מחר. 960 מיליון שח בוזבז על קניות בבלק פריידיי. נתבג סתום. כבישים פקוקים. קונים על חשבון חובות. על הלוואות. על גמ"חים. עמישראלחי.
- 3.ארי 22/12/2019 21:53הגב לתגובה זולמי שמתחיל בחוב. במיוחד שצפויות ירידות בבורסה בחודשים הקרובים בגלל אי וודאות פוליטית גבוהה וגרעון שרק גדל וגדל. המפולת קרובה מתמיד
- 2.רועי 22/12/2019 16:36הגב לתגובה זופשע מאורגן בחסות החוק ועדת חקירה ממלכתית דחוף כחלון חייב לתת את הדין יום אחראי ההתרסקות
- חחח 24/12/2019 04:56הגב לתגובה זואין דבר כזה לקחת קרדיטים ולא לקחת אחריות!
- 1.עמך 22/12/2019 15:11הגב לתגובה זוהכל מכוון מלמעלה. שכר שלא מדביק את ההתייקרויות. ריבית אפס מנפחת מחירי נדל"ן וקוברת את החוסכים ופנסיונרים. הכל מכוון לשעבד את העמך כדי שיכנסו לחובות וימשיכו להתגלגל. פתאום לחסכונות שלא ניירות ללא ערך אין חשיבות. זה יגמר בבכי.
- בדיוק כך.. אם משקי הבית בחובות, אז מה עם בתי העסקים... (ל"ת)להעלות ריבית מייד 22/12/2019 17:02הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
