דויטשה בנק
צילום: iStock

איזה בנק מחלץ הפד' בפעולותיו האחרונות?

"פעולות הפד' אחראיות על הראלי החד בשווקים" טוענים במורגן סטנלי. אך בעוד המדדים ממשיכים לזנק, השווקים עדיין לא קיבלו את התשובה בנוגע לגוף הפיננסי שנמצא בקשיים. כל הסימנים מובילים לדויטשה בנק
עמית נעם טל | (9)

בספטמבר האחרון נאלץ הפד' להזרים עשרות מיליארדי דולרים למערכת הפיננסית במטרה להציל את שוקי הריפו. הפד' טען בהתחלה כי מדובר ב"אירוע טכני וזמני", אך הגדלת ההתערבות מצידו בחודשים האחרונים, שהגיעה לשיא ביום חמישי האחרון עם הודעה על כך שהבנק צפוי להזריק כ-500 מיליארד דולר נוספים לשוקי הריפו עד סוף השנה (לכתבה המלאה) מאותתים כי מצוקת הנזילות במערכת הבנקאית גדולה הרבה יותר משנדמה היה בהתחלה.

על הגורמים שהביאו לסיטואציה הנוכחית כבר דנו מספר רב של פעמים, אך השאלה המעניינת באמת היא איזה גוף נקלע כעת למצוקת נזילות וצריך עזרה מהפד'? 

את התשובה לכך לא נקבל מהפד', שמסיבות מובנות לא צפוי לפרסם את הסכום הספציפי שהוא מעביר לכל בנק (אם היה עושה זאת, אותו הבנק הבעייתי היה חדל פירעון במהירות), אך בהחלט ניתן לספק השערה מושכלת – דויטשה בנק, הבנק שהוגדר בשנים האחרונות כ"גדול מכדי ליפול".

הבנק הגדול בגרמניה ממשיך להציג נתונים חלשים במיוחד: את הרבעון ה-3 של 2019 סיים הבנק עם הפסד של 832 מיליון דולר לעומת רווח של 229 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת 2019 הסתכם ההפסד של הבנק ב-3.78 מיליארד אירו. 

נזכיר כי הבנק עלה בשנה האחרונה לכותרות ברקע לניסיונות ההנהלה לבצע מהלכי התייעלות משמעותיים הכוללים פיטורים של עד 20 אלף עובדים, במקביל לניסיונות הבנק למכור נכסים כמו חטיבת הברוקראז' שלו. 

אך החולשה בנתונים הפיננסיים והצעדים הדראסטיים שמבצעת הנהלת הבנק בשנה האחרונה הם רק רמז אחד למצוקת הבנק. רמז נוסף ניתן למצוא בדו"חות של הבנק. כפי שדיווחנו מוקדם יותר השנה (לכתבה המלאה), מאז הרבעון האחרון של 2018, הבנק שינה לחלוטין את פירוט מקורות המימון שלו, כאשר בדו"חות האחרונים הבנק מציין רק את נתוני יחס הנזילות שלו (LCR), שניתן לעוות אותו בקלות. האם לבנק יש סיבה טובה להסתיר את מקורות המימון שלו בשנה האחרונה?

נכון לדו"חות האחרונים של סוף הרבעון ה-3 של 2018, כ-15% ממקורות המימון של הבנק מגיעים משוק הריפו (SECURED FUNDING) ועוד 3% מהמימון מגיע מקרנות הפד' (UNSECURED WHOLESALE). 

אם זה לא מספיק, בשנה האחרונה היו מספר דיווחים על כך שקרנות הגידור החלו לעזוב את הבנק, כאשר המקרה הבולט ביותר הוא של "רנסאנס טכנולוגיות", קרן הגידור הנחשבת למוצלחת ביותר בעולם, שהחליטה לא לקחת סיכונים ולמשוך את הכספים מהבנק הבעייתי (לכתבה המלאה). הכסף של אותן קרנות שיצאו הוא סעיף ה-"Other Customer", כלומר עוד 3% ממקורות המימון של הבנק.

קיראו עוד ב"גלובל"

בסה"כ, האירועים האחרונים הביאו לפגיעה של 23% ממקורות המימון של הבנק, מבלי להתייחס לתוצאות החלשות שמפרסם הבנק. 

פירוט מקורות המימון של הבנק בדו"חות לרבעון ה-3 של 2018, מאז הבנק מסתיר סעיף זה

רמז נוסף לעובדה כי דויטשה בנק נמצא בבעיות מימון משמעותיות הוא דרך הפעולה של הפד'. בשבוע שעבר פרסם ה-BIS כי לקרנות הגידור היה חלק משמעותי בזינוק של ריבית הריפו בספטמבר האחרון (לכתבה המלאה).

ייתכן מאוד כי לקרנות הגידור יש חלק משמעותי באירועים האחרונים, אך דרך הפעולה של הפד' מאותתת כי הוא לא מנסה (לפחות כעת) להציל את קרנות הגידור, אלא להציל בנק גדול. הזרקות ההון שמבצע הפד' מבוצעות למערכת הנקראת Tri-party בעוד קרנות הגידור משתמשות ב-FICC sponsore. לנוכח הגבלות ה-G-SIB של הבנקים הגדולים, הנזילות בשוק לא צפויה לחלחל למטה עד סוף השנה אלא להיתקע בבנקים הגדולים.

הפד' יודע זאת, ועדיין בחר לבצע הזרקות. מדוע? כי יש בנק גדול שנמצא בבעיות. במקרה (או שלא), דויטשה בנק מוגדר כ-PRIMARY DEALER, ולכן יש לו גישה חופשית לכסף מהפד'. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חשוב 17/12/2019 10:59
    הגב לתגובה זו
    חייבים למכור נכסים בשביל לאזן את המאזן. לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים שמחירי המניות בשיא של כל הזמנים.
  • 7.
    שהגרמנים העשירים יחלצו את הבנק הכושל שלהם.למה הפד צריך (ל"ת)
    שי.ע 17/12/2019 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ואו 17/12/2019 09:44
    הגב לתגובה זו
    העולם קורס ב 70%
  • 5.
    fu,c 17/12/2019 09:24
    הגב לתגובה זו
    על דויטשה בנק הגרמני-כתבנו לפני שנה -לצאת הם לא יתנו לבנק -ליפול הם יגרמו לאיחוד שני בנקים והזרמה ללל 40 שנה- ל הצלתם נפילת הגרמני- זה כדור שלג - של זמן -האם ב 2021 ?
  • 4.
    זה הסיבה למה דולר יורד, הפד' מדפיס כבר ללא הבחנה. (ל"ת)
    סרגיי 17/12/2019 08:48
    הגב לתגובה זו
  • ממש לא 17/12/2019 10:59
    הגב לתגובה זו
    אין לך הרבה הבנה.
  • 3.
    גיל 17/12/2019 08:22
    הגב לתגובה זו
    החגיגה עומדת להסתיים. הייתה תשואה של 20 אחוז באפיק המנייתי רק בשנה הזו. יהיה מימוש עצבני השנה.
  • 2.
    הפד מחלץ 17/12/2019 02:03
    הגב לתגובה זו
    הגרעון עולה.הרבית אפס .עשר שנים ואין צמיחה בת קיימא.
  • 1.
    יוסי 16/12/2019 23:54
    הגב לתגובה זו
    עד מתי ?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.