אילן ארד קשת
צילום: יחצ

השקעה בנפט לא מתאימה למשקיעים לטווח ארוך - הנה הסיבות

רגיעה במלחמת הסחר בין סין לארה"ב עשויה להצית ראלי במחירי הנפט. הבעיה היא שההשקעה בנפט כרוכה בעלויות יקרות והיא סובלת מתנודתיות גבוהה
אילן ארד קשת | (9)

הטלטלה במחירי הנפט מיוחסת לאחרונה לחששות מהאטה בצמיחה בעקבות מלחמת הסחר וכפועל יוצא חשש מירידה בדרישה העולמית לנפט. הורדות הריבית האחרונות של הפד האמריקאי ותוכניות התמריצים של הכלכלה הסינית, יחד עם אספקת נפט בעייתית מכיוון וונצואלה איראן ולוב או קיצוץ התפוקה של ארגון אופ"ק יכולים לדחוף את מחיר החבית חזרה מעלה. בנוסף לכך, שיפור או פתרון מלחמת הסחר בין סין לארה"ב יכול להצית ראלי למול המצב הנוכחי של תפוקה מול אספקת הנפט בעולם.

ברבעון האחרון של 2018 צלל מחיר חבית נפט מרמות של כ-75 דולר לחבית לשפל של 43 דולר, זאת ברקע לציפיות שונות (שהתבדו) למיתון בשנת 2019 כפי שניתן היה לצפות מעקום התשואות ההפוך שהיה באג"ח של ארה"ב. יחד עם התיקון של השווקים מתחילת השנה וירידה בציפיות למיתון, תיקן מחיר חבית הנפט את מחירו עד לרמת מחירים של 66 דולרים בחודש מאי וחודש יוני כבר חזר להגדרה של שוק דובי עם ירידה של מעל 20% מרמת המחירים של חודש מאי.

 

בהתחשב בעלויות ההשקעה בנפט - האם זו הזדמנות השקעה?

בנוסף לכך שמחיר הנפט הוא תמיד בין הציפיות של השווקים לפוליטיקה ישנם מספר דברים נוספים שכדאי לדעת לפני שמשקיעים בנכס עוקב זה או אחר על מחיר החבית.

בניגוד לרכישת מניה או אג"ח כאשר רוכשים נכס בורסאי העוקב אחר מחיר הנפט הוא יורכב מחוזים על מחיר החבית ואינו מחזיק את הסחורה עצמה, לא מדובר ברכישה של חביות שעומדות במשמרת לטובת הנכס הבורסאי אלה בחוזים עתידים אשר מחירם משקללים גורמים שונים, סך הגורמים הללו נקראים "cost of carry – עלות נשיאה". עלויות הנשיאה משקללות למחיר החוזה את שווי הריבית האלטרנטיבית, עלות אחסון והובלה של הסחורה, עלויות ביטוח הסחורה ועליות נוספות של תקופת החזקת הסחורה שיחושבו לפי אורך חיי החוזה על הסחורה. בנוסף לכך תמיד יש להתחשב בעלות המכשיר עצמו, המכשיר הנפוץ ביותר שהוא ה-ETF-USO מדובר בעלות שנתית של כ0.73% שנתי.

במצב עולם תקין החוזים על הנפט יסחרו ב-"contango" – "קונטנגו" הוא מצב המתאר מחיר חוזה גבוה יותר ממחיר ה-"ספוט" של הסחורה עצמה מכיוון שהוא נדרש לשקלל את "עלות הנשיאה". 

בפועל, מחיר החוזה יהיה גבוהה מאופן משמעותי ממחיר הספוט בתחילת חיי החוזה ויתקרב אליו לקראת הפקיעה. מכאן יש להבין כי במכשירים המחזיקים חוזים על מחיר הנפט, אנחנו המשקיעים במכשיר נשלם באופן כמעט קבוע את עלויות הקונטנגו. לפרקי זמן קצרים יחסית ולעיתים נדירות יותר מצב המסחר בחוזים יהיה ההפך מקונטנגו, מצב זה נקרא "backwardation" – "פיגור" או היפוך.

מצב זה נוצר לרוב עקב לחצים נקודתיים של ביקוש למול צפי למחיר חבית נמוך יותר בעתיד. במצב "פיגור" למעשה אנחנו כמשקיעים נרוויח כל פעם שמכשיר ההשקעה שלנו מגלגל קדימה חוזה שפקע לחוזה עתידי חדש.

הפער בין מחיר הנפט התאורטי לעלויות ההשקעה בפועל

הגרף מראה את מחיר חוזה הנפט  (הקו העליון הכהה) שהונפק בחודש יוני 2015 ויפקע לקראת סוף השנה, מאז הנפקת החוזה מחירו ירד קצת יותר מ2%. למול מחיר החוזה ניתן לראות כי מכיר ה-ETF-USO (הקו התחתון הבהיר) המחזיק מגלגל חוזים מדי חודש ירד בתקופה הזו כ-18%, ההפרש של 16% הללו מיוחסת מעט לעלות השנתית של המכשיר שהיא כ-0.7% ובעיקר לעלות הנשיאה ה-"קונטנגו". ככול שנבחן את מחיר החוזה למול מחיר הUSO על טווחי זמן ארוכים יותר נגלה שחיקה מהותית יותר של מחיר ה-USO למול בחינה רציפה של החוזה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

  

האם חשיפה למחיר הנפט באמצעות חוזים מתאימה להשקעה לטווח ארוך?

חד משמעית לא. לא ניתן להתייחס לרכישה של נכסים אלו כהשקעה שכן השחיקה עקב העלויות הגבוהות לאורך הזמן תשחק את "ההשקעה" שלנו עד דק, בפועל ניתן לראות גם דילול המשקיעה שבפועל ולאורך זמן יחזיק במספר פחות יותר חוזים על יחידות השקעה שרכש במכשיר המחקה. מכשירים אלו הם כלי עבודה בלבד לגידור והגנה על חלק מתיק השקעות רחב יותר ומתאימים לטווחי זמן קצרים בלבד.

אז עד שתחליטו לעמיד חבית נפט בחצר להשקעה לטווח הארוך, או עד שתזדקקו לאספקת נפט על מנת לזקק ולמכור, מחיר הנפט בגדר "לראותו בלבד".

 

אילן ארד קשת הוא מנכ"ל יצירה בית השקעות. אין לראות באמור המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג. המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו. החברה ו/או הכותב מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אינעל DNR 29/11/2019 22:47
    הגב לתגובה זו
    מנית נפט אמריקאית למשקיעים עם עצבים מברזל...
  • 6.
    נדי 29/11/2019 14:24
    הגב לתגובה זו
    הכתבה ברורה וחשובה , אבל קצת עריכה לשונית לא תזיק על מנת שנתייחס ברצינות לכתוב, במקום להניח שנכתב ע"י ילד.
  • 5.
    dw 29/11/2019 10:44
    הגב לתגובה זו
    כמו שאתם שורפים כמה אלפי שקלים מדי שנה על ביטוח הרכב שלכם ככה יש עלות "ביטוח" בחוזי נפט. זה הכל. לכן מי שמשקיע בחוזי נפט(לונג) צריך לקחת בחשבון תשלום "ביטוחי" מסויים. אם יקרה אירוע "ביטוחי" - ברכב תאונה ח"ח ובנפט עלייה - הרווחתם. אם לא יקרה (נפט נשאר קבוע או אפילו יורד) ? הפסדתם. פשוט.
  • 4.
    ראובן 29/11/2019 09:05
    הגב לתגובה זו
    אבל זה עושה רושם. מחיר הנפט מתנדנד לפי גחמות של טראמפ או לפי טרוף של האירנים. עכשיו תראה אם תתפוס אותו בעלייה או ירידה וכך או שתרוויח או שתפסיד . וכל שאר המילים המפוצצות הן בילבול מוח מוחלט
  • שמוליק 30/11/2019 01:03
    הגב לתגובה זו
    תקרא שוב פעם את הכתבה.כניראה שלא הבנת...
  • 3.
    ישראלים 29/11/2019 07:50
    הגב לתגובה זו
    יש לקחת בחשבון שתקופת החורף נכנסת לתהליך שבו יהיה ביקושים גדולים לכל מוצרי הדלקים ויחד עם זאת מחירי המניות שנמצאים בשפל יצאו לעליות חדות לתיקון לאור הפיגור הגדול בשערי המניות הללו .
  • 2.
    לא הבנתי כלום 29/11/2019 07:32
    הגב לתגובה זו
    אם רוצים לקנות אנרגיה יש xle ויש מניות של חברות נפט שצמודות למחיר הנפט
  • מה היא אומרת? 29/11/2019 14:18
    הגב לתגובה זו
    אם תקנה במחיר 60 דולר ותמכור אחרי שנה במחיר של 60 דולר עדיין תהיה מופסד באחוזים לא מעטים. XLE זה סל של מניות והוא מתנהג ככזה. הוא אמנם מושפע ממחיר הנפט אבל הוא ממש לא מייצג את מחיר הנפט.
  • 1.
    יפה 29/11/2019 06:01
    הגב לתגובה זו
    וכל הכבוד,אזהרה במקום!דברי עינת!,
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).