רכבים במגרש
צילום: istock
ראיון

רבל: "העלייה בהכנסות, תוצאה של בניית צבר הזמנות שימשיך לגדול"

מלחמת הסחר? "שינענו ייצור מארצות הברית לסין ולהיפך". וגם, איך שוק הרכבים החשמליים ישפיע על החברה? מנכ"ל רבל, ניר אלימלך בראיון מרתק על החברה בראשה הוא עומד ועל תעשיית הרכב
ארז ליבנה | (2)

תעשיית הרכב היא תעשיה סקסית. היצרניות הגדולות מוכרות לנו חלומות ומייצרות לנו פיתרונות לכל סוג שינוע שאפשר להעלות על הדעת. מה שפחות סקסי, הן התעשיות שמאחורי הקלעים, אלא שמייצרות את המוצרים עבור הספקים של יצרניות הרכב, שבלעדיהן אין לנו ולא יהיו את הרכבים המודרניים כפי שאנחנו מכירים אותם.

 

אחת מאותן חברות היא חברת רבל -0.22% . חברה גלובלית עם 3 מפעלים בארץ ובמספר ארצות נוספות, בהן ארצות הברית וסין, שעוסקת בפתרונות פלסטיק לתעשיית הרכב ושממוקמת בקיבוץ רביבים בדרום. חברה נסחרת בשווי שוק של כ-774 מיליון שקל. 

מה החברה עושה? היא מתמחה בשני מוצרים מרכזיים. חטיבה אחת עוסקת בהפחתה משקלית של רכבים. החטיבה השנייה עוסקת בשסתומים ומערכות שטיפה פנימיים בתוך הרכב.

 

לאור תוצאותיה הטובות של החברה, שמנייתה מזנקת היום בכ-15%, ראיינו את מנכ"ל החברה, ניר אלימלך, כדי להבין מה האסטרטגיה של החברה, לאן היא הולכת ואיך היא מושפעת מהתנודות העולמיות בשוק הרכב ומלחמת הסחר.

 

איך אתה מסביר את הקפיצה המשמעותית בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד?

"אנחנו רואים את זה כפירות שבשלו לאורך מספר רבעונים. אנחנו משקיעים הרבה עבודה כדי לייצב את החברה. והפירות מתחילים לנצנץ על העץ. האמת היא שלאורך זמן מיתנו את צבר ההזמנות כדי להגיע ליציבות תפעולית".

 

איך בנויה החברה?

"יש לנו שתי חטיבות. החטיבה של הפחתה משקלית, שם השוק גדל בצורה פנטסטית, שעולה גם בגלל כל השוק של הרכבים החשמליים. החטיבה השנייה היא חטיבת אוורור של מיכלי דלק בעיקר. זה שוק נישה.

 

"במצב השוק העולמי כיום, ישנם 5 יצרנים שמייצרים 80% ממיכלי הדלק בעולם ועוד 5 יצרנים מייצרים 80% מהשסתומים. אנחנו ביניהם".

 

איך מגדילים את הביקושים?

"כל פעם שיש רגולציות חדשות בתחום אוורור מיכלי דלק, ויש כאלה לא מעט, הביקושים בבת אחת מזנקים. כל דרישה מגדילה את הערך המוסף של המוצרים והכנת פלטפורמות שמגדילה את הכמויות.

 

"בשלוש השנים האחרונות רבל מגדילה את הסכמי המסגרת בשל רגולציה בשוק הסיני. הייתה הסתערות עלינו מהשוק הזה, כי השסתומים שלנו מתאימים לרגולציה החדשה. שם עושים מה שאומרים להם. זו מהווה תרומה משמעותית לביקושים אצלנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

איך משפיעה עליכם מלחמת הסחר?

"מבחינתנו היא לא השפיעה עלינו במובן של לקבל עבודה. מבחינת עלויות, כדי להתחמק מהמכסים, בגלל שיש לנו מפעל בסין ומפעל בארצות הברית, העברנו ייצור ממפעל למפעל כדי לא להיחשף מבחינת עלויות. עשינו בעצם אלוקציה דו כיוונית בידע".

 

ומה עם הצפי לירידה ברכישת רכבים בעולם, משפיע?

"אנחנו מסתכלים על הטווח הארוך. אנחנו מסתמכים על מאגרי מידע, עליו אנחנו בונים את כל התחזיות והאסטרטגיות שלנו מה יהיה בעוד 15 שנה. הצפי הוא שהשוק ימשיך להתפתח. בכל מקרה, כרגע הייתה ירידה בשוק הרכב העולמי, אנחנו לא הרגשנו אותה בכלל".

 

איך מפוזר הפורטפוליו שלכם, אתם מסתמכים על לקוח גדול מרכזי?

"בגדול, בשתי החטיבות, אנחנו לא נשענים על לקוח אחד גדול. אלא על כמה. אבל יש עליות וירידות. אם בעבר, פולקסווגן היה לקוח גדול, אז עכשיו זה התקזז, אבל יונדאי החליף אותו. יש עוד דוגמאות כמובן, כמו ב.מ.וו ומרצדס ועוד ועוד.

 

"לשמחתנו אין לנו תלות בלקוח מסוים. אנחנו לא מוכרים ליצרני הרכב אלא לספקים שלהם. בגלל שזה מפוזר על הרבה פלטפורמות. אנחנו לא כל כך רגישים לתנודות בביקושים".

 

איך בונים צבר הזמנות?

"מה שמייחד את הסקטור, זה שברגע שנבחרנו לפרויקט, אנחנו מספקים את המוצרים של הפלטפורמה לכל אורך הפרויקט. אם יש פס ייצור שנמשך 10 שנים, אנחנו נספק לו את המוצרים שלנו ל-10 שנים. יותר מזה, לא יחליפו אותך אלא אם כן יש לך תקלת איכות חמורה או שעצרת את פס הייצור. ברגע שרכשת את אמונן של חברות בתחום, הן ימשיכו איתך גם לפרויקטים נוספים".

 

מה האיום הגדול ביותר על התעשייה?

"האיומים שלנו הם תמיד אותם איומים. תקלות איכות שתביא לריקול גדול. השבתה של פס ייצור היא איום. גם פריצות דרך טכנולוגיות משמעותיות בתחום הרכב האוטונומי יכול לאיים – אבל בינתיים עוד לא הייתה כזו".

 

איפה אתה רואה את החברה עוד 5 שנים

"לחברה שלנו יש ביקושים, אם יש היום חשיבה על מערכות קירור לרכב ועל שסתום חדש, אנחנו נקבל את הבקשה ונייצר לה פלטפורמה מתאימה. אנחנו תמיד חושבים גם איך כדאי לייצר את העסק הבא.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איציק 25/11/2019 08:03
    הגב לתגובה זו
    לפני שנה פתאום ריקול, המניה צללה ב 50% , בקיצור עד שרואים שם רווח....
  • 1.
    תותחים! (ל"ת)
    אלי 24/11/2019 15:48
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.23%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”