עידן בן שטרית
עידן בן שטרית

ככה תקנו את גזית גלוב בהנחה

ניתוח של חברת נורסטאר (האמא של גזית גלוב) וגזית גלוב - מה הדיסקאונט שבו נסחרת נורסטאר, למה עדיף להיחשף לנורסטאר במקום לגזית, והאם ניתן לייצר אסטרטגיה רווחית כמעט ללא סיכון?  
עידן בן שטרית | (14)
נושאים בכתבה גזית גלוב

מהתאוריה לפרקטיקה - בטור הקודם הצגתי את שיטת הערכת השווי של חברות ההחזקה, את היישום של שיטת הערך הנכסי הנקי, ואת הדילמה - מתי כדאי להשקיע בחברות החזקה ומתי בחברות המוחזקות.

הפעם, אנתח את החברות נורסטאר וגזית גלוב שנמצאת לאחרונה הרבה בכותרות. נורסטאר היא האמא של גזית גלוב - חברת ההחזקות בראש הפירמידה.

מי זאת נורסטאר?

נורסטאר שבשליטת חיים כצמן היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות בשוק. היא מחזיקה ושולטת  באחד הנכסים החמים לאחרונה מניות גזית גלוב (לראייה פרסום דוח רבעון 3 והדיווח במקביל על רכישה עצמית, הטיס  את הנייר לשיא שנתי).

בעבר עד תחילת שנת 2016, החזיקה נורסטאר (אז נקראה גזית אינק) גם במניות אורמת ישראל (שמוזגה לתוך אורמת טכנולוגיות בשנת 2015). אז היה מאבק שליטה וניסיון השתלטות של חיים כצמן על אורמת של משפחת ברוניצקי. הרכישות של נורסטאר החלו אי שם בשנת 2009, אך הניסיון כשל. משפחת ברוניצקי לוותה כסף מבנק הפועלים לצורך רכישת מניות, והדפה את ניסיון ההשתלטות של כצמן. מכל מקום, המאזן של נורסטאר נקי מהמהלך הזה.

המאזן של נורסטאר מכיל בעיקר את הנכסים וההתחייבויות של גזית גלוב. גזית גלוב עצמה היא חברת החזקות וותיקה שלאחרונה עוברת שינוי  מכוון על ידי הנהלתה - מחברת החזקה לחברה תזרימית תפעולית. היא עושה זאת על ידי מכירה או מחיקה של חברות בנות סחירות.

גזית גלוב - מחברת החזקות לחברה תפעולית

גזית גלוב ביצעה פעולות רבות בתקופה האחרונה על מנת לממש את האסטרטגיה של ההנהלה. המהלך הראשון - מכירת מניות דורי קבוצה בינואר 2016 (חברת החזקה בעצמה המחזיקה בין היתר בדורי בנייה ובדוראד) לעמוס לוזון תוך קיבוע הפסד של מאות מיליוני שקלים עקב הפסדים קשים של דורי בנייה.

המהלך השני היה ניסיון למכור את כל קניוני G מהלך שלא צלח. המהלך השלישי - מיזוג מניות אקוויטי וואן לחברת ריגנסי (REG) בנובמבר 2016 ולאחר מכן מכירת מניות ריגנסי מהלך שהסתיים ביולי 2018. 

המהלך הרביעי הוא החלטת כניסה להשקעה בנכסים מניבים בברזיל מהלך שהחל לפני כארבע שנים. מדובר בכניסה ישירה - רכישת נכסים באופן ישיר (דרך חברות בנות פרטיות) ולא דרך חברות נסחרות. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מהלך חמישי  הוא מכירת מניות FCR  חברה ציבורית הנסחרת בקנדה במספר שלבים. מהלך שהחל בינואר 2016 ונמשך עד היום כאשר גזית יורדת מהחזקה של 42 אחוז ל-10 אחוז ומתכננת לסיים את המהלך בקרוב (לצורך החישוב בהמשך אני אתייחס כאילו עסקת המימוש הסתיימה - אוסיף 1.288 מיליארד שקל למזומן הקבוצה).

האירוע המשמעותי האחרון הוא הניסיון למחוק את חברת אטריום חברה ציבורית הנסחרת בוינה ומחזיקה נכסים מניבים במזרח אירופה. המהלך שהחל ביולי 2019 כשל לאחרונה, אם כי יש סבירות גבוהה שגזית תנסה שוב.

ואירוע ממש חדש מהדוחות של הימים האחרונים - כניסה לשוק הנדל"ן המניב בקנדה.

המטרה בכל הפעולות האלו היא לשכנע את השוק שהפרמטר הנכון לבחינת תמחור החברה הוא מכפיל FFO ובטח לא סכימת ההחזקות. גזית רוצה לצאת מהמשבצת של חברת החזקות סחירה, בעיקר בגלל הדיסקאונט הגדול שבו מתמחרים אותה כחברה סחירה. 

ערך נכסי של גזית

גזית מחזיקה נכסים סחירים בשווי משוער של 6.3 מיליארד שקל (ללא FCR שנמכרה).

כמו כן היא מחזיקה נכסים פרטיים לפי שווי בספרים של 8.2 מיליארד שקל.

מול הנכסים האלו לגזית חוב נטו של 8 מיליארד שקל (כולל דיבידנד שמחלקת ומקבלת)

לחברה יש הוצאות מטה מהוונות של 300 מיליון שקל 

רמת מינוף LTV של 56% בקרוב.

אני לא מעוניין להיכנס לשיטת התמחור של גזית ונמנע מהשאלה האם היא חברה תזרימית או חברת החזקות - לדעתי זאת סמנטיקה. ההגדרה לא באמת אמורה לשנות את התמחור ולא את צורת ההסתכלות עליה. מה שכן ברור הוא שככל ויהיו פחות חברות ציבוריות בפורטפוליו השווי הנכסי יהיה נתון יותר לפרשנות. 

לפי שיטת ה-NAV  גזית נכון לכתיבת המאמר נסחרת מעל לשווי הנכסי שלה מה שאומר שהיא יקרה לכאורה (שווי נכסי 6.23 מיליארד ושווי שוק - 7 מיליארד שקל). אם מכפיל ה-FFO שלה (שהוא בערך 12) זול לעומת המתחרות (ובגלל זה היא המניה עלתה) אז זה צריך להתבטא לפחות בחלק מחברות הבנות הציבוריות ועובדה שהשוק לא מתקן את ה"עוול".

ערך נכסי של נורסטאר

נחזור לנורסטאר שם החיים אמורים להיות יותר קלים כי אנחנו נמנעים מהשאלה אם גזית יקרה או לא - אנחנו לוקחים את המחיר שלה בשוק  as is. וחשוב להדגיש - רמת הסחירות בגזית גבוה מאוד מה שמאפשר לקחת את המחיר בשוק כמשקף את השווי בכל נקודת זמן.

בהינתן מחיר מניית גזית  של 3800 אג',  נקבל שווי חברה של 7.027 מילארד שקל.

נורסטאר מחזיקה ב-54.26 אחוז ממניות גזית או ב 100.09 מיליון אם לדייק. שווי האחזקה הסחירה - 3.813 מיליארד שקל.

השלב הבא הוא חישוב החוב נטו אותו אני לוקח מדוח רבעון שני של נורסטאר (עדיין לא פורסם דוח רבעון 3). ההתחייבויות הכספיות  נטו 1.332 מיליארד שקל.

חשוב לבחון את זרם הדיבידנדים מחברות הבנות .מכיוון שגזית מחלקת דיבידנד רבעוני צריך להוסיף את חלקה של נורסטאר בדיבידנד המחולק שנכון לרבעון שני הוא 40.5 מיליון שקל והוא התקבל לאחר תאריך הדוח.

כמו כן חשוב לבדוק אם חברת האם מחלקת דיבידנד גם כן ולהפחית את הסכום המחולק. במקרה הזה אין דיבידנד שחולק ולא נרשם.  

לאחר מכן נבחן את הוצאות המטה של נורסטאר. ההוצאות הן 4 מיליון שקל בשנת 2018. ההוצאות גם בשנים הקודמות בסדר גודל הזה. אם נרצה להוון אותם הכפלה ב-6 עד 8 פעמים ככלל אצבע מגיעה לסך הוצאות מטה מהוונות של 24 מיליון שקל.

הנקודה הבאה היא שווי ההחזקות בספרים. במאמר הקודם התייחסתי לנקודה הזאת וציינתי שמצד אחד, ניתן להתעלם מהמס מהסיבה שהחברה אינה מתכננת למכור את מניות גזית בשנים הקרובות ולכן המס הוא משהו דמיוני. אבל, מצד שני חשוב לדעת מה השווי שהנכס רשום בספרים כי בשוק ההון כמו בשוק ההון הכל יכול לקרות, ולכן אני רוצה לדעת אם וכאשר יהיה מימוש, כמה מס החברה תצטרך לשלם.

במקרה של נורסטאר הבעיה היא לא בעיה. ערך המניות בספרים - 4.511 מיליארד ושווי השוק שלהן הוא 3.504 מיליארד ולכן בהינתן שאלו השווים נורסטאר לא אמורה לשלם מס במימוש מיידי של המניות.

כאשר סוכמים את הנתונים מקבלים שווי נכסי נקי של 2.497 מיליארד שקל 

ערך נכסי לעומת שוק

שווי נורסטאר בשוק - 1.886 מיליארד שקל. נורסטאר נסחרת בכ-25% מתחת לשווי הנכסי הנקי שלה.

האם הדיסקאונט הזה עמוק מספיק? איך הדיסקאונט היום יחסית לפערים בעבר? האם שווה בנקודת הזמן הזאת להחזיק בנורסטאר על חשבון גזית? ננסה לתת תשובות באמצעות מספר פרמטרים השוואתיים.

ראשית סחירות/נזילות :מחזור יומי ממוצע של גזית כ-7 מיליון שקל. מחזור בנורסטאר 1.3 מיליון שקל.

דיבידנדים: גזית מחלקת כל רבעון דיבידנד, תשואת דיבידנד שלה - 5%. נורסטאר מחלקת דיבידנד פעם אחת בשנה בתשואת דיבידנד של קצת מעל 3 אחוז.

סטיית תקן שנתית (לפי 365 יום אחרונים) - בגזית סביב 26 אחוז ונורסטאר (עקב המינוף המובנה) כ-38 אחוז.

המינוף יוצר מצב מעניין - ניתן להיחשף לגזית דרך נורסטאר בפחות כסף. על כל 100 שקל השקעה בגזית, תספיק השקעה נמוכה יותר של 65 שקל בנורסטאר כדי לקבל את אותו האפקטי.

ולגבי השאלה האם הדיסקאונט מספיק עמוק, אני מצרף את טבלת הדיסקאונט מספר שנים אחורה (ציר ה-Y הוא הדיסקאונט, ציר ה-X הוא ציר הזמן):

 

ניתן לראות שנכון להיום נורסטאר נסחרת בפער מהגבוהים שנסחרה אי פעם (רק בסוף 2015 נגעה בדיסקאונט דומה). שיווי המשקל של הדיסקאונט הוא סביב 10-15 אחוז מה שנותן סיכוי גבוה לסגירת הפער, וזה יכול לקרות מעליית נורסטאר יותר מאשר גזית (שהמינוף נלקח בחשבון )או ירידה של גזית כאשר נורסטאר יורדת אבל פחות, או בתנועת מלקחיים כאשר גזית תרד ונורסטאר תעלה.

כמובן ישנו סיכוי שהפער יפתח עוד יותר מכל מיני סיבות - למשל זרים שמעוניינים לקנות את נכס הבסיס בלבד והמקומיים שלא ממהרים לקנות את נורסטאר ולהדביק את הפער.

בנקודת הזמן הזאת על פניו נראה שנורסטאר אטרקטיבית יותר ויש סיכוי לסגירת פערים וחזרה לשיווי המשקל.

לסוחרים מתוחכמים יותר ניתן לבצע אסטרטגיית לונג שורט (כאשר המינוף חייב להילקח בחשבון) וכך אנו מנטרלים את החשיפה לתנודות השוק וסוחרים רק על הפער. לאסטרטגיה זאת יש עלויות מכיוון שנדרשת השאלה למניית גזית (כ-2.5 אחוז בשנה ) עמלות קנייה ומכירה כפולות כי מחזיקים בפוזיציה של שני ניירות וכמובן שהבנק צריך להכיר בפוזיציה על מנת שלא נחוייב בריתוק הון מיותר.

לסיכום נורסטאר היא השקעה אלטרנטיבית ראויה למניית גזית גלוב בנקודת הזמן הזאת כאשר מי שמאמין ורוצה להחשף לקבוצה יכול לשקול השקעה בנורסטאר על חשבון גזית אם סיכוי גבוה לתשואה עודפת עקב סגירת הדיסקאונט אך במחיר של נזילות ודיבידנד טובים פחות.

איך מעריכים חברות החזקה

עידן בן שטרית הוא פעיל וותיק בשוק ההון

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    שחקן על (ל"ת)
    אלעד ק 25/11/2019 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    דב 24/11/2019 13:16
    הגב לתגובה זו
    למרות שגזית יותר סחירה.
  • 11.
    איך היית מנתח את מבטח שמיר? (ל"ת)
    שרון 22/11/2019 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לא מבין 22/11/2019 07:34
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מדוע יש שוני בין שתי החברות לאחר פירסום הדוחו"ת לרבעון השלישי. שתי החברות יצאו בדוחו"ת טובים, כאשר גזית עלתה בחדות לאחר הדו"ח, לעומת אלוני חץ שירדה אתמול בחדות - כ -2.5% וזאת לאחר פתיחה חיובית. מישהו רציני אולי יכול להסביר, או שזה פשוט תופעה של קזינו בורסה?
  • 9.
    תודה על נקודת המבט (ל"ת)
    עוקבת צמודה 21/11/2019 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בוריס 21/11/2019 13:02
    הגב לתגובה זו
    יש שם גם ער מעניין שמיחשוב נסחרת בדיסקאונט מרשים ושם אכן יש להתייחס לעתודה למס שכן במקרה של מימוש החברה חייבת במס. אנא נתח את החברות, יהיה מעניין
  • 7.
    עידן אחלה כתבה (ל"ת)
    עדי 21/11/2019 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מיקי 21/11/2019 11:18
    הגב לתגובה זו
    יכול לעשות שורט על גזית ורכישה של גולדסטאר...
  • מי רוצה בכלל להיות 21/11/2019 13:13
    הגב לתגובה זו
    רצף עסקאות שכל מטרתן לנשל את הציבור מהרווחים של החברה טוב שמעמידים אותו במקום ומטרפדים לו כל מהלך
  • 5.
    כתבה מחכימה מאוד, תודה (ל"ת)
    בני 21/11/2019 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    dw 21/11/2019 10:18
    הגב לתגובה זו
    כתבה יפה אך תהייה בסופה - כאשר מסתכלים על חברת אחזקה עם 1-2 נכסים אפשר להסתכל גם על חברה לישראל, המחזיקה בכיל ובזן. עד כמה הדיסקאונט של נורסטאר חריג בהשוואה לחברה לישראל? חברה לישראל זה נייר מעוף, ולכן נהנה מסחירות עדיפה ע"פ נורסטאר והוגן שיסחר בדיסקאונט מצומצם יותר.
  • 3.
    אחרי ששניהם עלו בשמיים,,, לא ניראה דמן לרכוש גזית (ל"ת)
    PAN 21/11/2019 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קורא של בוקר 21/11/2019 09:49
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבה המעניינת, ניתוח יפה של שתי החברות.
  • 1.
    יפה מאוד (ל"ת)
    עידן 21/11/2019 08:40
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).