טראמפ
צילום: gettyimages

טראמפ: "מצב הכלכלה היה טוב יותר לולא הטעויות של פאואל"

טראמפ הערב: "הפד' שם אותנו בעמדת נחיתות בשוק העולמי" והוסיף כי "אם הפד' היה עוזר לנו, המדדים היו עולים בעוד 25%".  טראמפ מנסה לספק לשווקים תמריץ נוסף כאשר הוא טוען כי אפשר להוריד עוד יותר את מס החברות בארה"ב
עמית נעם טל | (4)

הנשיא טראמפ נואם בשעה זו בפני המועדון הכלכלי של ניו יורק, ואם היה נדמה כי הנאום יעסוק בעיקר במדיניות הסחר של ארה"ב, הנשיא חזר להתמקד הערב בעיקר במדיניות הפד' כאשר הוא ממשיך לתקוף ההחלטות שביצע הבנק בשנה האחרונה. 

לטענת טראמפ, "הפד' שם את ארה"ב בעמדת נחיתות מול מדינות אחרות בעולם", וכי "הפד' מאחר בקצב הורדת הריבית שלו, וכי הוא רוצה לראות ריבית שלילית בארה"ב". טראמפ ציין כי המדדים המובילים בוול סטריט רשמו עליות של 45%-60% מאז בחירתו לנשיא, אך הוסיף כי "אם הפד' היה פועל איתנו, המדדים יכלו לעלות בעוד 25%, אני מבטיח לכם את זה". 

טראמפ הוסיף כי "האם אנחנו לא ביצענו טעויות? ביצענו, אך לעיתים רחוקות". לאחר מכן התייחס הנשיא לטעויות שביצע: בחירתו של ג'רום פאואל לתפקיד יו"ר הפד'. 

בתוך כך, הנשיא האמריקני מנסה לספק הערב לשווקים תמריץ נוסף כאשר הוא טען כי "הוא חושב שארה"ב יכולה להוריד עוד יותר את מס החברות".  

בנוגע לסין, הנשיא טען כי "לסין יש יתרון על ארה"ב על ארה"ב בגלל שהיא מסווגת בארגון הסחר כמדינה מתפתחת, וארה"ב מסווגת כמדינה מפותחת". יש לציין כי טיעון זה של הנשיא זוכה להסכמה רחבה בשווקים. עם זאת, טראמפ המשיך להביע אופטימיות בנוגע לשיחות הסחר, וטען כי "ההסכם עם סין יכול להתרחש בקרוב מאוד".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לך כבר לך (ל"ת)
    קשקשן 12/11/2019 22:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גם 10% מתאים לי :) (ל"ת)
    דוד הגנן 12/11/2019 20:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמך 12/11/2019 20:38
    הגב לתגובה זו
    אם הכל נפלא אז למה צריך להוריד ריבית. הריבית עולה למרות שהפד הוריד את הריבית. למה כל יום הפד מזרים 70 מיליארד דולר לבנקים וקרנות גידור ספקולטיביות. מנהלי החברות הגדולות מוכרים מניות בטירוף. כמובן ,אין אינפלציה רק מקטינים אריזות ומחליפים מוצרים ושירותים במדדי האינפלציה . העשירים מתעשרים ללא הכר על חשבון המעמד הביניים. זה יגמר במהפכה .
  • גזילת העניים 12/11/2019 21:08
    הגב לתגובה זו
    המעמד החוסך רואה את כספו מצטמק בבנק ולא מביא רבית.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.