בניין תמ"א נדל"ן נדלן תמא תל אביב
צילום: מורן ישעיהו

סוף פסוק? אושרה הארכת תכנית תמ"א 38 בשלוש שנים

המועצה הארצית לתכנון ובניה הגדירה תקופת מעבר שתימשך עד אוקטובר 2022 למטרת השלמת החקיקה של המתווה החדש. אמנם, כבר עתה נשמעות התנגדויות רבות להחלטה - האם צפויה הארכה נוספת?

מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה תמ"א 38

המועצה הארצית לתכנון ובניה הכריעה - תמ"א 38 תימשך עד אוקטובר 2022. במסגרת דיון שקיימה היום המועצה בנושא, היא החליטה לאמץ את העמדה הממשלתית בצורך להארכת התכנית, ובניגוד לעמדת ראשי הערים הגדולות. במהלך זמן זה יקודמו תיקוני חקיקה למתווה החדש שעיקריו יפורטו בהמשך, אמנם נוכח התנגדויות רבות למתווה ייתכן מאוד שאין זה סוף פסוק.

בחודש ספטמבר האחרון הוציאו שר האוצר, משה כחלון, ושרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא ביטון, הודעה משותפת לפיה הוסכם על הצורך בהארכת התכנית מעבר למועד הסיום שנקבע במאי 2020 (לכתבה המלאה). "קיים צורך במתן ודאות למשק ולשוק הדיור, ובהתאם להארכת תוקפה של התמ"א לתקופה נוספת שתאפשר התארגנות לחלופות אחרות כפי שתחליט המועצה הארצית", נכתב אז בהודעה. 

ואכן, ההחלטה שהתקבלה היא שהתמ"א תמשיך עד אוקטובר 2022 - כלומר עוד 3 שנים. בהחלטת הוועדה נכתב כי "הוועדה השתכנעה כי התמ"א במתכונתה הנוכחית לא השיגה את המטרה המרכזית שלשמה היא הוקמה - חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. מהנתונים שהוצגו בפני הוועדה, עולה, כי התמ"א כמעט ולא מיושמת באזורי הסיכון.

"התמ"א לא השיגה את גם מבחינה תכנונית- התמ"א מאפשרת מתן היתר למגורים בלבד, זאת מבלי לתת מענה לתשתיות ולצורכי הציבור הדרושות לתושב. בנוסף, מתן היתר נקודתי לבניין הבודד, ללא ראייה תכנונית ברמת המתחם, יכול לסכל התחדשות עירונית במתחם כולו וזאת בראיה אסטרטגית לעודד תהליכי התחדשות עירונית".

 

ראש מטה הדיור הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה זאב בילסקי: "לאחר אינספור דיונים ומחשבה אני מברך על הארכת תמ"א 38 לתקופת מעבר של שלוש שנים היום במועצה הארצית. מעבר לכך שזוהי תכנית מצילת חיים שמביאה לחיזוק מבנים והוספת ממ"דים שימנעו אסונות במקרי חירום, מוטלת עלינו האחריות לייצר ודאות בשוק הדיור ולהכניס שינויים באופן שהשוק יוכל לעמוד בהם. תקופת המעבר תאפשר חקיקה ושינויים נדרשים על מנת לייצר תשתית לפרויקטים של התחדשות עירונית באופן רחב בכלל הארץ ובדגש על הפריפריה".

 

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "תמ"א 38 היא תוכנית שאיבדה את הכיוון ולכן היא מסתיימת. אנחנו שמחים ששינינו את השיח הציבורי, לכיוון של תכנון ראוי ואיכותי שמסתכל בצורה כוללת על המרחב מחד ושמירת חיי האדם בפריפריה מאידך. התמ"א הסתיימה, אך העבודה של מינהל התכנון כעת לקדם שינויי חקיקה המתבקשים בהתאם למתווה שהוצג.

 

"לכן, המתווה הנכון לקידום חיזוק מבנים והתחדשות עירונית, הינו באמצעות תכניות מפורטות, שיכללו במידת האפשר מתחמים שלמים שתעשה במסגרת תכנית מתאר כללית להתחדשות עירונית שתחול על כלל מרחב התכנון המקומי. עם זאת, ולאור פרק הזמן הנדרש להגשת תוכנית כללית להתחדשות עירונית ואישורה, ממליצה הוועדה על מתווה מדורג".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הוראות המעבר

עיקרי המתווה החדש קובעים כי הוראות התמ"א הקיימות ימשיכו לחול עד תחילת אוקטובר 2022. בנוסף, נקבעו מספר הוראות מעבר לפיהן בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית עד לתאריך זה -  ימשיכו לחול עליה הוראות התמ"א.

במקביל, יקודם תיקון חקיקה, לפיו תינתן סמכות לוועדה מקומית, לאשר תוכנית מפורטת, במגרשים שבהם קיימים מבנים הטעונים חיזוק (שניתן היתר לבנייתם לפני ה-1.1.80), להריסה ובניה מחדש.

 

עוד במסגרת המתווה החדש, תינתן בחוק סמכות לוועדה המקומית לאשר בתוכניות התחדשות עירונית עירוב שימושים סחירים וציבוריים, בהיקף שיקבע בחוק. כמו כן ניתן יהיה לאחד מגרשים, להרחיב דרכים  ושטחי ציבור, דבר שלא ניתן לעשותו היום.

 

כמו כן, יקודם מנגנון חדש שיקצר את לוחות הזמנים, לפיו ניתן יהיה לראות בהחלטה לאישור תוכנית גם כהחלטה למתן היתר מכוח התכנית, באופן המייתר הגשת בקשה להיתר בנפרד.

בעניין היטל ההשבחה, החליטה המועצה כי תיבחן הטלת היטלי השבחה בפרויקטים מסוג זה, הן במסלול חיזוק והן במסלול הריסה.

אי הוודאות ליזמים ובעלי הדירות נמשכת

עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובניה, נדל"ן והתחדשות עירונית, התייחס להחלטת המועצה הארצית ולהערכתו "נראה כי שנים רבות מאז שהחלו רשויות התכנון לבחון את דרך הטיפול בנושא ההתחדשות העירונית, הן לא באמת למדו או מצאו את הדרך האידיאלית להתמודד עמה. 

"הרשויות המקומיות, הוועדות המחוזיות וועדות התכנון האחרות לא הגדירו עד היום באמת כיצד בדיוק יש להתמודד עם המתחמים המבונים, הצפופים והמזדקנים במרכזי הערים המתיישנים. במשך שנים אנו בעצם חיים בתוך אי וודאות שמונעת מיזמים ואלפי בעלי דירות לנהל מהלכים אמיתיים לחידוש בניינים ושיפור איכות החיים מול הרשויות המקומיות ורשויות התכנון.

"גם ההחלטה לסיים את דרכה של תמ"א 38 ב-2022 ולקדם מהלכי תכנון מוסדרים ברשויות המקומיות איננה עונה על היבטים רבים הנגזרים מהתכנית שכבר הושרשו במדיניות התכנון ברשויות רבו או פותרת את כל הבעיות שיצרה, לדוגמה שאלת היטל ההשבחה, שכן תמ"א 38 כיום מעניקה פטור מתשלום ההיטל עבור יזמים המקדמים פרויקט - דבר המהווה תמריץ לקדם את התחדשות ושיפוץ הבניין.

"ביטול התמ"א והאפשרות של רשויות מקומיות ליישם מדיניות תכנון אחרת עשויה להביא לכך שהן יגבו היטלי השבחה נוספים מיזמים או בעלי הדירות, דבר שעשוי למנוע קידום של התחדשות עירונית. שאלה נוספת שיש לענות עליה היא שאלת השטח שיתווסף לדירות ועוד שאלות רבות. הפתרון איננו חייב להיות השלכה של כל התכנית "לפח" . אלא טיפול נקודתי בבעיות של התכנית שכבר עובדים אתה בשטח".

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "אין ספק שתחום ההתחדשות העירונית מצריך התייחסות ייחודית וצופה פני עתיד, אך ביטול תמ"א 38 אינו הפתרון הנכון. יותר מכך, ביטול התמ"א זו הסרת אחריות של המדינה והפקרה של ביטחון האזרחים מול איומים ביטחוניים ואיום של רעידות אדמה. התכנית עומדת בכל המטרות הלאומיות אשר הציבה לעצמה - חיזוק מבנים ושמירה על חיי אדם, בניה של יחידות דיור חדשות במרכזי הערים והתחדשות עירונית. ישנם מבנים שהם מבנים 'כלואים' בהם ניתן לבצע רק תמ"א 38/1 או מבנים שהחל בהם כבר תהליך תכנוני וקנייני ולא ניתן לצרפם לתכנון של מתחם. עם ביטול התמ"א מבנים אלו למעשה יישארו מופקרים ולא יחוזקו ויסכנו את חייהם של הדיירים המתגוררים בדירות אלו.

"אנחנו מסכימים עם עמדת ראשי הרשויות המקומיות שביקשו שתהיה אפשרות לגבות היטל השבחה בהתחדשות עירונית אבל היא חייבת להיות כלכלית וזאת באמצעות הגדלת זכויות הבניה. אנו מקווים שהרגולטור החדש ישנה את ההחלטה שהתקבלה היום. שלוש שנים זו תקופה לא ריאלית, היא מאוד קצרה כיוון שרק להוציא היתר בניה לוקחת 3 שנים.

"המדיניות החדשה המתוכננת לצאת לפועל עם סיום תוקף התמ"א בשנת 2022 צפויה להשיב את סמכויות התכנון לרשויות המקומיות. זו טעות גדולה! הסמכויות צריכות להיות בידי הממשלה שכן אנחנו רואים כיצד ראשי ערים משנים את המדיניות העירונית חדשות לבקרים. חייבת להיות אחידות במדיניות הממשלתית והמקומית מדיניות שתיקח בחשבון את צורכי התושבים ושמירה על ביטחונם שזו המטרה החשובה ביותר.

צביקה פוקס, מנכל ובעלים משותף של חברת צ.פ היוזמת ובונה עשרות פרויקטים בגוש דן במסגרת תמ"א 38 אמר כי  "למעשה מדובר בזמן ביניים שאינו באמת מספיק, אבל לפחות נתנו הודעה מראש על כוונות וזה הוגן. אני חושב שכשנגיע למועד ב 2022 נהיה עדיין רק בתחילתן של התוכניות ולכן בכל מקרה יצטרך להיות תחליף אך בשם אחר. אני בעד השבת סמכויות התכנון לידי הרשויות המקומיות, בתנאי שהדבר ילווה בתמריצים ליזמים כמו למשל הורדה משמעותית בהיטלי ההשבחה ל-25%, דבר שיפתח אופקים חדשים ולא יחסום את האפשרות לביצוע התחדשות עירונית בדומה לתמ"א 38".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא נמאס לכם מהכותרות האלה?? (ל"ת)
    שועלית 06/11/2019 20:42
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.