יואב וינברג אמת מחשוב
צילום: יח"צ
דעה

מחשבים הם שוכרים טובים יותר מאנשים, זה המניע למהלך של עזריאלי

מנכ"ל קבוצת "אמת מיחשוב" מסביר את ההיגיון העסקי שעומד מאחורי ההחלטה של ענקית הנדל"ן הישראלית להיכנס להשקעה ראשונית של 135 מיליון דולר בחוות שרתים, כמנוע צמיחה מרכזי בתחום הנדל"ן המניב
יואב וינברג | (1)

חברת עזריאלי קבוצה 0.47% הפתיעה בחודש שעבר כשקיבלה החלטה על כניסה לתחום ה-Data Centers הגלובלי. מיד הורמו הגבות ועלו תהיות באשר להיגיון העסקי שעומד מאחורי ההחלטה של חברת נדל"ן להיכנס להשקעה ראשונית של 135 מיליון דולר בחוות שרתים, כאמצעי גידול חדש ומרכזי בתחום הנדל"ן המניב.

"הדירקטוריון והנהלת הקבוצה סבורים כי התחום מתאים לאסטרטגיית ההשקעות של הקבוצה", נכתב במצגת חברת עזריאלי, "הענף הוא מן הצומחים בעולם בתחום הנדל"ן המניב. השוכרים הינם מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. התחום עם פוטנציאל להוות זרוע מהותית בפעילות הקבוצה והתשואות בו אטרקטיביות", קבעו מנהלי עזריאלי.

 

מה יודעים בעזריאלי שבחברות נדל"ן אחרות אולי טרם הפנימו?

הסוד טמון דווקא בטכנולוגיה שאינה מוזכרת, ולו במילה, במצגת החברה למשקיעים – Edge Computing. העולם עובר ונסמך יותר ויותר על כוח מחשוב, את זאת כולם יודעים. אבל כוח המחשוב לא רק צפוי לגדול בסדרי גודל, אלא בעיקר גם להתקרב, פיסית, אלינו הצרכנים.

הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא המכונית האוטונומית. כוח המחשוב שיצטרך לתמוך בעלייתן של מיליוני ועשרות מיליוני הרכבים האוטונומיים לכבישים אינו מסתיים במחשוב שיישאו על גבן, אלא בסביבה מחשובית שלמה שתקיף ותנהל את חיינו, וככל הנראה לא בעוד הרבה שנים.

כוח המחשוב יהיה חייב להיות קרוב

בכל רמזור או פינת רחוב יועלה מידע לרשת שיצלם, יקליט, יתעד ובעיקר יכווין את התנועה כדי למנוע תאונות. כל התווך התקשורתי יהיה עמוס בקישוריות בין הרכב החוצה ואליו פנימה, ובין כלל הרכבים ביחידת שטח. על כן, כוח המחשוב יהיה חייב להיות קרוב הרבה יותר למתרחש, כדי להבטיח זמני תגובה מהירים יותר, שאם לא יושגו כל חלום הרכבים האוטונומיים עלול יהיה לקרוס.

אם נוסיף על המכונית האוטונומית גם את פיתוחן של ערים חכמות, הרי שהצורך שבקישוריות מחשוב בקצבים ובמהירות שטרם הכרנו הופך עובדה קיימת. והתוצאה, כוח המחשוב יהיה חייב להתבסס על היקף גדול בהרבה של שרתים בצפיפות גבוהה, וזה בדיוק הביקוש אליו מכוונת עזריאלי.

 

מחשבים הם שוכרים טובים יותר מאנשים

גם מודל ההשכרה הקלאסי של עזריאלי צפוי להשתנות ממחיר ליחידת שטח למחיר ל-KW. ברור לגמרי שבשוק חוות השרתים העולמי, המוערך כבר היום בכ-90 מיליארד דולר וצפוי לשלש עצמו בתוך שנים בודדות, מדובר על קצבי צמיחה ששוק הנדל"ן לא הכיר עד היום, דבר שעשוי לאתגר את הכדאיות הכלכלית שבהשכרת נדל"ן למשרדים או מגורים, אל מול החלופה שבהשכרת נדל"ן לכוח מחשוב.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עם זאת, בעולם שכזה, לא מן הנמנע כי תחום השכרת השטחים לטובת חוות שרתים לא יישאר לאורך זמן נחלתן של ענקיות נדל"ן ועשויות יהיו לקום חברות פרטיות שזו תהיה התמחותן או חברות נישה אשר יאפשרו חוות שרתים באזורי ביקוש דומה. הדבר דומה במשהו למהפכת סביבת העבודה המשותפת אותה הובילה WeWork, ובמהירות מצאה לצדה לא מעט מתחרות המעתיקות את המודל העסקי. עדיין, למי שמקדים ומבצע את המהלך שמור היתרון, בעיקר התדמיתי.

 

מינוף גבוה ותזרים מזומנים מאתגר

כבר השנה עובר ברשת היקף תעבורת מידע בלתי נתפש במונחים של 20 מיליארד מכשירים המחוברים לרשת או של 40 (ZBs) זטה-ביט. מחקר של IDC קבע לאחרונה, כי כ-30% מתעבורת המידע מנותחת בזמן אמת, וניכר כי שיעור זה צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות.

בעידן זה, בניית חוות שרתים אינה עיסוקן של חברות מחשוב גדולות, אלא הופך יותר ויותר למגרשן של חברות נדל"ן, תשתיות ולוגיסטיקה. לא רק זאת אלא, המודל הכלכלי של חברות הנדל"ן הנכנסות לתחום בניית חוות שרתים, נסמך על חישוב תשואה להשקעה אשר אמור להניב תשואה גבוהה יותר מתשואה רגילה על שכירות נדל"ן מסחרי. לכן, כניסתן לתחום מאותת לאותן חברות טכנולוגיות בתחום בניית מרכזי המחשוב על תחילת תהליכי שחיקת רווחיות ואף יצאתן מהתחום.

 

נקודות נוספת שיש לקחת בחשבון בניתוח תחום "חוות שרתים" הן מינוף גבוה ותזרים מזומנים מאתגר. ההשקעה הראשונית בתשתית הפיזית והמחשובית הינה גבוהה מאד. כמו כן, נדרשת השקעה תמידית בציוד עקב ציפייה מתמשכת מצד הלקוחות לטכנולוגיות חדשות ומערכות מודרניות- או לחילופין עקב דרישות רגולטוריות (כגון סטנדרטי אבטחת מידע ואבטחה פיזית) משתנות.

ההשקעה ההתחלתית הגבוהה, שיעור התשואה, הגמישות הטכנולוגית ובעיקר היכולת להפוך את המרכז המחשובי לתזרים מזומנים חיובי, הינם ללא ספק אתגרים לגופי נדל"ן אשר עד עתה פעלו במודל כלכלי שמרני ולא גמיש. ניתן לצפות כי בשנים הקרובות, אותם משקיעים אשר השקיעו בעבר בתחום ישפרו את תזרים המזומנים ע"י הכנסת שותף למיזמים, כמו במקרה של קבוצת עזריאלי. 

 

מספר חוות השרתים בעולם גדל בעשרות מונים מהר יותר משטחי בנייה

עידן זה, מחייב תפישה חדשה לגמרי של חברות המיחשוב בעידן ה-Edge Computing את עולמות המחשוב ואת הדרך בה אלו משרתים את חיינו. מנהל אשר לא יפנים זאת ולא יבחן מחדש את התנהלות החברה עלול להוביל לפיגור קריטי ואף לחשש להמשך קיומה של החברה. מנגד, בכל איום קיימת גם הזדמנות לכניסה לתחום חדש ומשמעותי תוך ניעור האג'נדות המסורתיות.

 

את ההזדמנות הזו, מובילה חברת נדל"ן אשר מראה כי התשואה למשקיעיה נובעת מעתה גם, ואולי בעיקר, דרך מחשוב ועל חשבון שוכרי נדל"ן קלאסיים. במחשוב ניתן למצוא חוזים ארוכים ותשואה לעתיד. מספר חוות השרתים בעולם גדל בעשרות מונים מהר יותר משטחי בנייה, הן במונחים של פרויקטים חדשים והן במונחים של שטחי השכרה, וזו הסיבה שעזריאלי החליטו לאתגר את השוק ואת המשקיעים שלהם בחזונם החדש.

הכותב הינו מנכ"ל קבוצת "אמת מיחשוב"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דב 08/08/2019 13:05
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו להתעסק בתחום הפעילו שלכם !
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?