יואב וינברג אמת מחשוב
צילום: יח"צ
דעה

מחשבים הם שוכרים טובים יותר מאנשים, זה המניע למהלך של עזריאלי

מנכ"ל קבוצת "אמת מיחשוב" מסביר את ההיגיון העסקי שעומד מאחורי ההחלטה של ענקית הנדל"ן הישראלית להיכנס להשקעה ראשונית של 135 מיליון דולר בחוות שרתים, כמנוע צמיחה מרכזי בתחום הנדל"ן המניב
יואב וינברג | (1)

חברת עזריאלי קבוצה 0.86% הפתיעה בחודש שעבר כשקיבלה החלטה על כניסה לתחום ה-Data Centers הגלובלי. מיד הורמו הגבות ועלו תהיות באשר להיגיון העסקי שעומד מאחורי ההחלטה של חברת נדל"ן להיכנס להשקעה ראשונית של 135 מיליון דולר בחוות שרתים, כאמצעי גידול חדש ומרכזי בתחום הנדל"ן המניב.

"הדירקטוריון והנהלת הקבוצה סבורים כי התחום מתאים לאסטרטגיית ההשקעות של הקבוצה", נכתב במצגת חברת עזריאלי, "הענף הוא מן הצומחים בעולם בתחום הנדל"ן המניב. השוכרים הינם מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. התחום עם פוטנציאל להוות זרוע מהותית בפעילות הקבוצה והתשואות בו אטרקטיביות", קבעו מנהלי עזריאלי.

 

מה יודעים בעזריאלי שבחברות נדל"ן אחרות אולי טרם הפנימו?

הסוד טמון דווקא בטכנולוגיה שאינה מוזכרת, ולו במילה, במצגת החברה למשקיעים – Edge Computing. העולם עובר ונסמך יותר ויותר על כוח מחשוב, את זאת כולם יודעים. אבל כוח המחשוב לא רק צפוי לגדול בסדרי גודל, אלא בעיקר גם להתקרב, פיסית, אלינו הצרכנים.

הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא המכונית האוטונומית. כוח המחשוב שיצטרך לתמוך בעלייתן של מיליוני ועשרות מיליוני הרכבים האוטונומיים לכבישים אינו מסתיים במחשוב שיישאו על גבן, אלא בסביבה מחשובית שלמה שתקיף ותנהל את חיינו, וככל הנראה לא בעוד הרבה שנים.

כוח המחשוב יהיה חייב להיות קרוב

בכל רמזור או פינת רחוב יועלה מידע לרשת שיצלם, יקליט, יתעד ובעיקר יכווין את התנועה כדי למנוע תאונות. כל התווך התקשורתי יהיה עמוס בקישוריות בין הרכב החוצה ואליו פנימה, ובין כלל הרכבים ביחידת שטח. על כן, כוח המחשוב יהיה חייב להיות קרוב הרבה יותר למתרחש, כדי להבטיח זמני תגובה מהירים יותר, שאם לא יושגו כל חלום הרכבים האוטונומיים עלול יהיה לקרוס.

אם נוסיף על המכונית האוטונומית גם את פיתוחן של ערים חכמות, הרי שהצורך שבקישוריות מחשוב בקצבים ובמהירות שטרם הכרנו הופך עובדה קיימת. והתוצאה, כוח המחשוב יהיה חייב להתבסס על היקף גדול בהרבה של שרתים בצפיפות גבוהה, וזה בדיוק הביקוש אליו מכוונת עזריאלי.

 

מחשבים הם שוכרים טובים יותר מאנשים

גם מודל ההשכרה הקלאסי של עזריאלי צפוי להשתנות ממחיר ליחידת שטח למחיר ל-KW. ברור לגמרי שבשוק חוות השרתים העולמי, המוערך כבר היום בכ-90 מיליארד דולר וצפוי לשלש עצמו בתוך שנים בודדות, מדובר על קצבי צמיחה ששוק הנדל"ן לא הכיר עד היום, דבר שעשוי לאתגר את הכדאיות הכלכלית שבהשכרת נדל"ן למשרדים או מגורים, אל מול החלופה שבהשכרת נדל"ן לכוח מחשוב.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עם זאת, בעולם שכזה, לא מן הנמנע כי תחום השכרת השטחים לטובת חוות שרתים לא יישאר לאורך זמן נחלתן של ענקיות נדל"ן ועשויות יהיו לקום חברות פרטיות שזו תהיה התמחותן או חברות נישה אשר יאפשרו חוות שרתים באזורי ביקוש דומה. הדבר דומה במשהו למהפכת סביבת העבודה המשותפת אותה הובילה WeWork, ובמהירות מצאה לצדה לא מעט מתחרות המעתיקות את המודל העסקי. עדיין, למי שמקדים ומבצע את המהלך שמור היתרון, בעיקר התדמיתי.

 

מינוף גבוה ותזרים מזומנים מאתגר

כבר השנה עובר ברשת היקף תעבורת מידע בלתי נתפש במונחים של 20 מיליארד מכשירים המחוברים לרשת או של 40 (ZBs) זטה-ביט. מחקר של IDC קבע לאחרונה, כי כ-30% מתעבורת המידע מנותחת בזמן אמת, וניכר כי שיעור זה צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות.

בעידן זה, בניית חוות שרתים אינה עיסוקן של חברות מחשוב גדולות, אלא הופך יותר ויותר למגרשן של חברות נדל"ן, תשתיות ולוגיסטיקה. לא רק זאת אלא, המודל הכלכלי של חברות הנדל"ן הנכנסות לתחום בניית חוות שרתים, נסמך על חישוב תשואה להשקעה אשר אמור להניב תשואה גבוהה יותר מתשואה רגילה על שכירות נדל"ן מסחרי. לכן, כניסתן לתחום מאותת לאותן חברות טכנולוגיות בתחום בניית מרכזי המחשוב על תחילת תהליכי שחיקת רווחיות ואף יצאתן מהתחום.

 

נקודות נוספת שיש לקחת בחשבון בניתוח תחום "חוות שרתים" הן מינוף גבוה ותזרים מזומנים מאתגר. ההשקעה הראשונית בתשתית הפיזית והמחשובית הינה גבוהה מאד. כמו כן, נדרשת השקעה תמידית בציוד עקב ציפייה מתמשכת מצד הלקוחות לטכנולוגיות חדשות ומערכות מודרניות- או לחילופין עקב דרישות רגולטוריות (כגון סטנדרטי אבטחת מידע ואבטחה פיזית) משתנות.

ההשקעה ההתחלתית הגבוהה, שיעור התשואה, הגמישות הטכנולוגית ובעיקר היכולת להפוך את המרכז המחשובי לתזרים מזומנים חיובי, הינם ללא ספק אתגרים לגופי נדל"ן אשר עד עתה פעלו במודל כלכלי שמרני ולא גמיש. ניתן לצפות כי בשנים הקרובות, אותם משקיעים אשר השקיעו בעבר בתחום ישפרו את תזרים המזומנים ע"י הכנסת שותף למיזמים, כמו במקרה של קבוצת עזריאלי. 

 

מספר חוות השרתים בעולם גדל בעשרות מונים מהר יותר משטחי בנייה

עידן זה, מחייב תפישה חדשה לגמרי של חברות המיחשוב בעידן ה-Edge Computing את עולמות המחשוב ואת הדרך בה אלו משרתים את חיינו. מנהל אשר לא יפנים זאת ולא יבחן מחדש את התנהלות החברה עלול להוביל לפיגור קריטי ואף לחשש להמשך קיומה של החברה. מנגד, בכל איום קיימת גם הזדמנות לכניסה לתחום חדש ומשמעותי תוך ניעור האג'נדות המסורתיות.

 

את ההזדמנות הזו, מובילה חברת נדל"ן אשר מראה כי התשואה למשקיעיה נובעת מעתה גם, ואולי בעיקר, דרך מחשוב ועל חשבון שוכרי נדל"ן קלאסיים. במחשוב ניתן למצוא חוזים ארוכים ותשואה לעתיד. מספר חוות השרתים בעולם גדל בעשרות מונים מהר יותר משטחי בנייה, הן במונחים של פרויקטים חדשים והן במונחים של שטחי השכרה, וזו הסיבה שעזריאלי החליטו לאתגר את השוק ואת המשקיעים שלהם בחזונם החדש.

הכותב הינו מנכ"ל קבוצת "אמת מיחשוב"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דב 08/08/2019 13:05
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו להתעסק בתחום הפעילו שלכם !
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.