אסדה ספינת קידוח גז energean
צילום: יח"צ אנרג'יאן

"סקטור הגז אטרקטיבי, גם בהנחות שמרניות"

האם במצב שוק הגז הקיים כדאי להשקיע במניות של החברות המחזיקות במאגרי תמר ולוויתן? לדעת אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, התשובה חיובית
ארז ליבנה | (2)

מניות סקטור הגז עולות בימים האחרונים, האם כדאי להצטרף לחגיגה. בלאומי שוקי הון סבורים שכן.

 

להערכת אלה פריד אנליסטים בכירה, הסקטור אטרקטיבי: "אנו ממשיכים לסקר את המניות המחזיקות במאגרי תמר ולוויתן, ביחד ולחוד, בהמלצת "משקל יתר". להערכתנו, מניות אלה מהוות קניה אטרקטיבית, גם תחת הנחות מחמירות למדי - שכוללות מחיר ממוצע של 4.8$ ל-MMBTU בתמר, החל משנת 2022 ומחיר ממוצע של 5.3$ בלוויתן החל משנת 2023".

דלק קבוצה 2.34%     דלק קידוחים יהש    ישראמקו יהש 2.47%     רציו יהש 3.19%   

וביחס להשפעות המטבע, מסבירה פריד: "נציין כי החשיפה לדולר קיזזה באופן טכני מדצמבר 2018 כ-7% מאומדני השווי. (ראו התייחסות להשפעות חשיפה מטבעית על שווי החברות בתחתית הסקירה)".

"הורדנו את שיעור ההיוון בלוויתן לכ-10%, כנגזר מהתקדמות המאגר. חשוב לומר, כי לא כל חשש גלובאלי או הישג מדיני, אפילו מאקרו-ענפי, ניתנים לתרגום ישיר לשיעור היוון. חלק לא מבוטל מהסיכונים וההזדמנויות יוותרו מחוץ למודלים הכלכליים".

התמחור של המניות מכווץ: "נודה, ציפינו כי בשלב זה, חמישה חודשים לפני השקת לוויתן, נראה ירידה דרסטית בשיעורי ההיוון ובעקבותיה עליות משמעותיות במחירי המניות. דבר זה טרם קרה. למרות שהיצוא מלוויתן צפוי להתחיל בסוף השנה, ושהקמת הפלטפורמה הושלמה ב-90%, כמו גם העובדה שהשליטה בצפון סיני הועברה לצבא המצרי ובקהיר מתנהלים מגעים על הפיכת החוזה ל-FIRM, מחירי המניות לא נסקו".

"טריגר מרכזי שהשוק מצפה לו, ללא ספק, הוא סגירת התוואי הנוסף וחתימה על עסקת הצינור, שנדחתה עד ל-31 באוגוסט".

"חששות מקניבליזציה של מאגר תמר: חשוב להדגיש כי אומדן השווי שלנו מניח איזון באינטרסים עסקיים בין מאגרי תמר ולוויתן, למרות סוגיות הבעלות והיקף החשיפה של דלק קידוחים ונובל אנרג'י ללוויתן".

"הסיבות לכך קשורות למתווה הגז, אך לא רק. במקרה זה, אנו רואים את מבנה ההון של ישראמקו כיתרון, שכן הוא נמצא בתת-מינוף ביחס לחברת תשתיות. הנזילות החריגה של השותפות הופכת אותה לחברה שמסוכן לפתוח מולה חזית של מלחמת מחירים".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

"ה-R-FACTOR תומך בהרחבה: חשוב לזכור, כי מקדם כיסוי ההשקעה מהווה מוטיבציה חזקה להשלמת הרחבה בלוויתן (ל-16 BCM לפחות). המקדם הוא תמריץ להקדמת השקעות בגלל שמיקסום פטור אופטימאלי מהיטל חל שנתיים ממועד ההזרמה".

מתקן הנזלה: "השותפים בלוויתן הודיעו כי הקמת FLNG נבחנת כעת כחלופה ו/או השלמה לרכישת קיבולת ממסוף IDKU המצרי. הסכמי הביניים בין בעלי לוויתן לחברותGOLAR ו- EXMAR הינם לבדיקת הקמה של מתקן צף של 3.6 עד 7 בי.סי.אם. נציין, כי מדובר במודל עסקי של תשלום קבוע ליחי הנזלה ללא השקעה במתקן מצד בעלי המאגר".

"לוחות הזמנים של מתקני ה-FLNG הם כ-5-4 שנים, וגם הם יכולים להיות מודולריים. כך למעשה, יספקו הביקושים האזוריים ב- H1 2020 אינדיקציה ליציבות של חוזי היצוא, בטרם תתקבל החלטה על ההרחבה בלוויתן". 

"היתרון של מתקן LNG ברור, והחשש כרגיל מקצב ההתקדמות והאופטימיות היזמית של הבעלים בלוויתן, שמדברים על תוספת כושר הפקה מול איום עודף ההיצע במשק המקומי. לנו נראה, כי איזון האינטרסים העסקיים בין מאגרי תמר ללוויתן ישפיע על תמחור הסקטור בטווח הבינוני".

לסיכום: "משתני ההחלטה שלנו לא השתנו, כך שהתעשייה עדיין נסחרת משמעותית מתחת לערכה, גם בהנחות שמרניות. לפיכך, המלצת ההשקעה שלנו נותרת על כנה - "קניה".

"השפעות חשיפה מטבעית על שווי חברות מסוקרת קבוצת החברות החשופה למטבעות של מדינות מפותחות במדדי תל אביב כוללת חברות יצוא, חברות בעלות פעילות בינלאומית וחברות שמדווחות במונחי דולר בשל חשיפתן לעולם הקומודיטיס אף שהתזרים שלהן מקומי.

"כידוע, בעולם הסיקור שלנו נכללות לא מעט חברות המדווחות בדולר ארה"ב. זה כולל את שותפויות הגז, בז"ן, אלביט מערכות, אורמת טכנולוגיות וכיל. מבלי להתייחס כרגע לבעיית התעשיינים, נציין כי החשיפה לדולר קיזזה באופן טכני מדצמבר 2018 כ-7% מאומדני השווי".

"להערכת אגף כלכלה של בנק לאומי, פיחות הדולר מול השקל צפוי להימשך כחלק מנתוני המאקרו התומכים בהמשך התחזקות השקל. תומכת בכך, גם המדיניות המוניטרית הניטרלית יחסית של בנק ישראל אל מול המדיניות המרחיבה במרבית המדינות המפותחות".

נראה שגם בנקים בינלאומיים תומכים בדעתה של פריד, הנה כתבה שפרסמנו אתמול בנושא: 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שחקני שורטים משחקים ברציו!!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 31/07/2019 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שימו לב ש 31/07/2019 14:26
    הגב לתגובה זו
    שימו לב ש תשואת אג"ח ישראל 10 שנים *כרגע %1.222
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.