יורם דבש
צילום: גיל לביא

הבורסה הישראלית והאמריקאית בשת"פ נגד יהלומים סינתטיים

המצב הקיים בו אין שום רגולציה על יהלומים סינתטיים גורם נזק לשמם הטוב של היהלומים הטבעיים ועלול להטעות צרכנים באופן חמור

ירדן סמדר |

תערוכת היהלומים והתכשיטים הבינלאומית השנתית JCK בלאס וגאס, ארה"ב הסתיימה השבוע. בתערוכה הציגו כ-2,300 חברות ועסקים בתחום היהלומים, אבני החן והתכשיטים בפני עשרות אלפי מבקרים עסקיים ופרטיים. בין המציגים השתתפו כמה עשרות חברות ועסקים מענף היהלומים הישראלי, חברי הבורסה ליהלומים ברמת-גן.

הנושא החם והמדובר בתערוכה, הנחשבת לתערוכה השנתית המובילה בתחום היהלומים בעולם, הוא הצורך בבידול בין היהלומים הסינתטיים ליהלומים הטבעיים: "כניסתם לשוק של יהלומים סינטטיים, אשר יוצרו באופן מלאכותי במפעל ולא יצאו מבטן האדמה לפני מיליוני שנים, מחייבים אותנו ביידוע ובאחריות מלאה במידע לצרכן הקצה. אנו סבורים שעל הרגולטור אשר אמון על הפיקוח על היהלומים במדינת ישראל, תחת משרד הכלכלה האמון על הגנת הצרכן, לייצר פיקוח אפקטיבי באמצעות רישיונות ותנאי סף ברורים המגדירים את המעטפת הרגולטורית תחת סטנדרטים בינ"ל מחמירים למניעת הטעיית הצרכנים". אמר יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים ברמת גן.

בתעשיית היהלומים מסכימים כי המצב הקיים בו אין שום רגולציה על יהלומים סינתטיים גורמת נזק לשמם הטוב של היהלומים הטבעיים ועלולה להטעות צרכנים באופן חמור. מרטין רפפורט, בעל המגזין והמחירון הבינ"ל הפופולרי ליהלומים, פרסם ערב פתיחת התערוכה מאמר שעסק בשאלות החשובות לענף היהלומים, ביניהן- האם יש צורך במחירון יעודי ליהלומים הסינתטיים.

יורם דבש, נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים יחד עם ארני בלום, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB), יזמו בתערוכה הצבעה של חברי הפדרציה במסגרתה נבלמה היוזמה והוחלט שלא לפרסם מחירון יעודי ליהלומים הסינתטיים, דבר הצפוי להביא לענף היהלומים הטבעיים משב רוח גבית. לפי הסברי רפפורט, ירידות המחירים בתחום זה מאוד גדולות, ורוב היצרנים אינם מדווחים בצורה שקופה ולכן למעשה אין אפשרות ליצור מחירון.

מה ההבדל בין יהלום סינטטי ליהלום רגיל?

בענף מדגישים כי יהלומי הגלם הטבעיים הם בני מיליארד שנה, ושומרים על ערכם במשך עשרות שנים כאשר לעיתים ערכם אף עשוי לעלות. בנוסף, נהוג שבעלי חנויות היהלומים בארה"ב מתחייבים לרכוש את תכשיטי היהלומים שהם משווקים בחזרה מבעלי התכשיטים. לעומתם, היהלומים הסינתטיים מיוצרים במפעלים ומעבדות ומחירם יורד באופן תלול ככל שהזמן חולף, בעלי החנויות בארה"ב לא מאפשרים להשיב או להחליף אותם לאחר הרכישה. לפי העמדה שהציגו דבש ובלום, בעקבות הפערים המשמעותיים הללו יש להציג את המידע החשוב הזה בפני הצרכן שבא לרכוש יהלום, שידע איזה סוג יהלום הוא רוכש והאם יש או אין מדיניות החזרה של המוצר.

בכנס ובסקר שקיים רפפורט, בין חברי הענף בעולם, עולה כי 79% מהנשאלים מתנגדים לפרסום מחירון ליהלומים הסינתטיים. 74% מתנגדים לכך שרפפורט עצמו יפרסם מחירון ייעודי ליהלומים הסינתטיים. 88% תומכים בגילוי נאות לכל טיפול ביהלום מכל סוג שהוא. נדונה גם אפשרות להקמת אתר בינ"ל חדש לתעשיית יהלומי הגלם הטבעיים.

לאחר פגישה של נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים בלוס אנג'לס, משה סאלם, ונשיאים נוספים עם מרטין רפפורט, על עתיד הענף, אמר דבש: "קיבלנו החלטה לפעול בשיתוף פעולה של הבורסות בארה"ב וישראל, יחד עם רפפורט ובעזרתם של חברי קונגרס אמריקאים וגורמים נוספים, כדי לחזור ל-FTC, ארגון הצרכנות הפדרלי בארה"ב, ולנסות לשנות את ההחלטה המוטעית שהתקבלה לפני מספר חודשים בנושא הגדרת הסינתטיות, החלטה היוצרת מעין מעמד שווה ליהלום סינתטי ולמעשה פותחת פתח להטעייה של הצרכנים", מסביר דבש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.