פתרונות טכנולוגיים רון חושקובר
צילום: ביגסטוק

לגעת ביהלום - הבורסה ליהלומים צועדת קדימה

יהלומים הם אכן לנצח, אבל זה לא אומר שהענף אינו נהנה מחידושי הטכנולוגיה. ההפך הוא הנכון: ענף היהלומים נמצא בפריחה כלכלית וטכנולוגית חסרת תקדים, ומשיק פרויקטים פורצי דרך בתחומים מגוונים. המשיכו לקרוא וגלו כל מה שחשוב ומסקרן לדעת בנוגע לבורסת היהלומים ולהתקדמות הטכנולוגית האדירה שמתרחשת בבורסה כיום.

בורסת היהלומים הישראלית ברמת גן, מוכרת מסביב לעולם כאחת הגדולות והמובילות בקנה מידה בינלאומי, ומהווה מקור גאווה לארצנו.

בקדמה למי שלא מכיר: מהי בורסת היהלומים ברמת גן?

מוסד בורסת היהלומים ברמת גן הוקם בשנת 1937, והיה לאחד ממוקדי מסחר היהלומים המשפיעים והמרכזיים בעולם.

הבורסה ליהלומים ברמת גן מייבאת יהלומים גולמיים בערך כולל של כחמישה מיליארד דולרים בשנה, ומייצאת לארצות שונות סביב העולם יהלומים מוגמרים ומלוטשים, ששווים מוערך בכעשרה מיליארד דולרים מדי שנה.

היקפי המסחר הללו הופכים את ענף היהלומים לאחד החשובים במדינה.

על אף חשיבותה הלאומית, הבורסה מנוהלת כחברה פרטית, ומהווה ארגון גג עבור למעלה מ-2500 חברים, לרבות יצרנים ומלטשי יהלומים, תכשיטנים ומעצבים, כמו גם משווקים שונים.

 

מה כולל מתחם הבורסה ברמת גן בימינו?

מתחם הבורסה כולל שלל חנויות וחדרי תצוגה, בהם מציגים היצרנים, המעצבים והמשווקים את מוצריהם, ומעניק למבקריו נגישות נוחה ורחבה לציוד מקצועי עבור ענף התכשיטנות, חומרי גלם איכותיים, שירותים בנקאיים ונלווים, כמו מסעדות וכיוצא בזה.

הנוחות הרבה והמענה הכולל והאיכותי שמתחם הבורסה מספק, יוצר מצב בו מרבית היהלומים המשובצים בתכשיטים שונים, אשר משווקים ונמכרים בתחומי מדינת ישראל – מגיעים מהבורסה ליהלומים ברמת גן.

 

יהלומי הייטק - הטכנולוגיה של העתיד 

׳החממה הטכנולוגית׳ היא פרויקט שהושק בבורסה ליהלומים, על מנת לתמוך בחברות הייטק המובילות תהליכי פיתוח של טכנולוגיות תעשייתיות חדשניות בענף.

״מדובר במהפכה חדשנית של ממש בתחום, אשר מציבה את ענף היהלומים בקדמת הטכנולוגיה העולמית, מספר בר סמואל, חבר הבורסה ומבעלי חברת היהלומים אריבר תכשיטים, ״חברות הייטק וסטארט-אפ רבות ומבטיחות, כבר נמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי המסחר המקוון ברשת, הרובוטיקה, החומרה והתוכנה, שילובי הדפסת תלת ממד בעיצוב ובתכשיטנות, כמו גם בתחומים פיננסיים.״

עוד כוללות היוזמות החדשניות יישומים נוספים של היהלומים מעבר לענף התכשיטנות, בתחומים כמו רפואה וחלל.

 

חשיבותם של החידושים הטכנולוגיים לענף היהלומים

החידושים הטכנולוגיים חשובים על מנת לשמר את מקומו של ענף התכשיטנות בשוק העכשווי, תוך המשך תרומה משמעותית וענפה לחברה והתאמה לקהל הצרכנים כיום, ולציפיותיו.

קיראו עוד ב"בארץ"

כך לדוגמא, היה פרופסור הופמן מהפקולטה לכימיה בטכניון, אחד מהמגלים של הננו-יהלומים, אשר נמצאים בתהליכי שילוב בתחומי האלקטרוניקה והביו-רפואה.

עוד מספר סמואל כי חברות ההייטק בפרויקט ה׳חממה הטכנולוגית׳ של בורסת היהלומים, מקבלות תמיכה שיכולה לאפשר להן לפתח תגליות בתחום לכדי יישומים המיועדים לשימוש מסחרי ורחב.

בנוסף, ראוי לאזכר את חוויית הקנייה של ימינו, הנשענת, במידה רבה, על חידושים ונוחות שרק טכנולוגיות מתקדמות יכולות להנגיש, אשר אחת המרכזיות בהן היא האפשרות לרכישה וירטואלית.

 

יהלומים ברשת: קנייה וירטואלית

פרויקט חשוב ונוסף מבית הבורסה ליהלומים ברמת גן, לצד החממה הטכנולוגית, הוא החנות הווירטואלית הרשמית ליהלומים.

מדובר במיזם המשותף לעלי-באבא, ענקית המסחר ברשת, ולבורסת היהלומים ברמת גן.

המיזם יכלול צבר של מאה וחמישים חנויות B2B, הפונות לקהל יעד עסקי, ומנגישות אפשרויות שונות של סחר אלקטרוני ומקוון ביהלומים.

במסגרת ההסכם, תספק בורסת היהלומים את חותמת האיכות המתבקשת בכל עסקה בענף, ואילו עלי-באבא תתרום את הפלטפורמות השיווקיות הפופולאריות שהיא מחזיקה ברשת האינטרנט.

מתחם תפעולי שעומד לרשות הפרויקט, פועל במתחם הבורסה ברמת גן, בעוד שהחנויות הווירטואליות יעמדו לרשות המשווקים והלקוחות העסקיים ברשת האינטרנט.

 

קריפטו דיאמונד: מדד מחירי היהלומים ומטבע דיגיטלי לרכישתם

הבורסה ליהלומים ברמת גן יזמה גם מדד חדש, שממפה בזמן אמת את מחירי היהלומים בבורסה, כמו גם מטבע דיגיטלי המכונה "קאט" או "CUT", אשר יאפשר ליהלומנים החברי בבורסה, ובקרוב גם לציבור הרחב, לעקוב אחר מצבו של השוק בענף.

מדד זה הנו פרי של שיתוף פעולה בין הבורסה לחברת CARATS.IO הישראלית.

המדד, יתבסס על שקלול המחירים של עסקאות היהלומים בבורסה ברמת גן, אשר בה מתקיימים כ-80% מכלל המסחר בארץ בתחום, וייקבע באמצעות ערכו של מטבע הקאט האלקטרוני.

בהמשך, מתוכנן מטבע וירטואלי נוסף, בשם "קראט", שיהיה נגיש גם לציבור הלקוחות הרחב.

משמעותם של המדד והמטבע הדיגיטלי לענף היהלומים

״השקתם של מדד היהלומים ומטבע ה'קאט' הדיגיטלי ליהלומנים, כמו גם של מטבע ה'קראט' העתידי לציבור הצרכנים הרחב, יאפשרו ליהלומים לעבור תהליך קומודיטציה, ולהיות לסחורה בעלת שוק פיננסי״, מסביר סמואל, ״ההבדל שהתקיים עד כה בין סחורות כמו זהב, כסף, תירס, קקאו, סוכר או חיטה, שמחזיקות בשווקים פיננסיים משל עצמן, לבין היהלומים – שהיוו עד עכשיו סחורה ללא אחידות במחיר ליחידה – עומד להשתנות.  המדד, יאפשר מעקב יומיומי אחר מחירי היהלומים, ולכן יהווה בסיס טוב לסגירת עסקאות, מה שיניע את ייצוב שוק היהלומים והתרחבותו.״

 

בורסת היהלומים הישראלית מתרחבת

נוסף על החידושים הטכנולוגיים והפיננסיים, מצויה בורסת היהלומים הישראלית בהתרחבות שנתמכת גם על ידי הקלות רגולטוריות וחבילת סיוע ממשלתית לענף.

חבילת הסיוע כוללת, בין היתר, מענקים לחממה הטכנולוגית שהושקה על ידי הבורסה, ערבויות מדינה שהיקפן נאמד בכמיליארד שקלים חדשים, והשתתפות במימונם של מפעל ליטוש יהלומים חדש, וכן של כנסים ותערוכות יהלומים, המיועדים לייצוא ברחבי העולם.

החידושים הטכנולוגיים, הסיוע הממשלתי ועליית תקציבי הפרסום של חברות היהלומים העולמיות, כבר נותנים את אותותיהם, וניכרים בהתרחבות של מספר החברים בבורסת היהלומים הישראלית, שממצבת בהדרגה את מקומה כגדולה בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.