לגעת ביהלום - הבורסה ליהלומים צועדת קדימה
יהלומים הם אכן לנצח, אבל זה לא אומר שהענף אינו נהנה מחידושי הטכנולוגיה. ההפך הוא הנכון: ענף היהלומים נמצא בפריחה כלכלית וטכנולוגית חסרת תקדים, ומשיק פרויקטים פורצי דרך בתחומים מגוונים. המשיכו לקרוא וגלו כל מה שחשוב ומסקרן לדעת בנוגע לבורסת היהלומים ולהתקדמות הטכנולוגית האדירה שמתרחשת בבורסה כיום.
בורסת היהלומים הישראלית ברמת גן, מוכרת מסביב לעולם כאחת הגדולות והמובילות בקנה מידה בינלאומי, ומהווה מקור גאווה לארצנו.
בקדמה למי שלא מכיר: מהי בורסת היהלומים ברמת גן?
מוסד בורסת היהלומים ברמת גן הוקם בשנת 1937, והיה לאחד ממוקדי מסחר היהלומים המשפיעים והמרכזיים בעולם.
הבורסה ליהלומים ברמת גן מייבאת יהלומים גולמיים בערך כולל של כחמישה מיליארד דולרים בשנה, ומייצאת לארצות שונות סביב העולם יהלומים מוגמרים ומלוטשים, ששווים מוערך בכעשרה מיליארד דולרים מדי שנה.
היקפי המסחר הללו הופכים את ענף היהלומים לאחד החשובים במדינה.
על אף חשיבותה הלאומית, הבורסה מנוהלת כחברה פרטית, ומהווה ארגון גג עבור למעלה מ-2500 חברים, לרבות יצרנים ומלטשי יהלומים, תכשיטנים ומעצבים, כמו גם משווקים שונים.
מה כולל מתחם הבורסה ברמת גן בימינו?
מתחם הבורסה כולל שלל חנויות וחדרי תצוגה, בהם מציגים היצרנים, המעצבים והמשווקים את מוצריהם, ומעניק למבקריו נגישות נוחה ורחבה לציוד מקצועי עבור ענף התכשיטנות, חומרי גלם איכותיים, שירותים בנקאיים ונלווים, כמו מסעדות וכיוצא בזה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוחות הרבה והמענה הכולל והאיכותי שמתחם הבורסה מספק, יוצר מצב בו מרבית היהלומים המשובצים בתכשיטים שונים, אשר משווקים ונמכרים בתחומי מדינת ישראל – מגיעים מהבורסה ליהלומים ברמת גן.
יהלומי הייטק - הטכנולוגיה של העתיד
׳החממה הטכנולוגית׳ היא פרויקט שהושק בבורסה ליהלומים, על מנת לתמוך בחברות הייטק המובילות תהליכי פיתוח של טכנולוגיות תעשייתיות חדשניות בענף.
״מדובר במהפכה חדשנית של ממש בתחום, אשר מציבה את ענף היהלומים בקדמת הטכנולוגיה העולמית, מספר בר סמואל, חבר הבורסה ומבעלי חברת היהלומים אריבר תכשיטים, ״חברות הייטק וסטארט-אפ רבות ומבטיחות, כבר נמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי המסחר המקוון ברשת, הרובוטיקה, החומרה והתוכנה, שילובי הדפסת תלת ממד בעיצוב ובתכשיטנות, כמו גם בתחומים פיננסיים.״
עוד כוללות היוזמות החדשניות יישומים נוספים של היהלומים מעבר לענף התכשיטנות, בתחומים כמו רפואה וחלל.
חשיבותם של החידושים הטכנולוגיים לענף היהלומים
החידושים הטכנולוגיים חשובים על מנת לשמר את מקומו של ענף התכשיטנות בשוק העכשווי, תוך המשך תרומה משמעותית וענפה לחברה והתאמה לקהל הצרכנים כיום, ולציפיותיו.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
כך לדוגמא, היה פרופסור הופמן מהפקולטה לכימיה בטכניון, אחד מהמגלים של הננו-יהלומים, אשר נמצאים בתהליכי שילוב בתחומי האלקטרוניקה והביו-רפואה.
עוד מספר סמואל כי חברות ההייטק בפרויקט ה׳חממה הטכנולוגית׳ של בורסת היהלומים, מקבלות תמיכה שיכולה לאפשר להן לפתח תגליות בתחום לכדי יישומים המיועדים לשימוש מסחרי ורחב.
בנוסף, ראוי לאזכר את חוויית הקנייה של ימינו, הנשענת, במידה רבה, על חידושים ונוחות שרק טכנולוגיות מתקדמות יכולות להנגיש, אשר אחת המרכזיות בהן היא האפשרות לרכישה וירטואלית.
יהלומים ברשת: קנייה וירטואלית
פרויקט חשוב ונוסף מבית הבורסה ליהלומים ברמת גן, לצד החממה הטכנולוגית, הוא החנות הווירטואלית הרשמית ליהלומים.
מדובר במיזם המשותף לעלי-באבא, ענקית המסחר ברשת, ולבורסת היהלומים ברמת גן.
המיזם יכלול צבר של מאה וחמישים חנויות B2B, הפונות לקהל יעד עסקי, ומנגישות אפשרויות שונות של סחר אלקטרוני ומקוון ביהלומים.
במסגרת ההסכם, תספק בורסת היהלומים את חותמת האיכות המתבקשת בכל עסקה בענף, ואילו עלי-באבא תתרום את הפלטפורמות השיווקיות הפופולאריות שהיא מחזיקה ברשת האינטרנט.
מתחם תפעולי שעומד לרשות הפרויקט, פועל במתחם הבורסה ברמת גן, בעוד שהחנויות הווירטואליות יעמדו לרשות המשווקים והלקוחות העסקיים ברשת האינטרנט.
קריפטו דיאמונד: מדד מחירי היהלומים ומטבע דיגיטלי לרכישתם
הבורסה ליהלומים ברמת גן יזמה גם מדד חדש, שממפה בזמן אמת את מחירי היהלומים בבורסה, כמו גם מטבע דיגיטלי המכונה "קאט" או "CUT", אשר יאפשר ליהלומנים החברי בבורסה, ובקרוב גם לציבור הרחב, לעקוב אחר מצבו של השוק בענף.
מדד זה הנו פרי של שיתוף פעולה בין הבורסה לחברת CARATS.IO הישראלית.
המדד, יתבסס על שקלול המחירים של עסקאות היהלומים בבורסה ברמת גן, אשר בה מתקיימים כ-80% מכלל המסחר בארץ בתחום, וייקבע באמצעות ערכו של מטבע הקאט האלקטרוני.
בהמשך, מתוכנן מטבע וירטואלי נוסף, בשם "קראט", שיהיה נגיש גם לציבור הלקוחות הרחב.
משמעותם של המדד והמטבע הדיגיטלי לענף היהלומים
״השקתם של מדד היהלומים ומטבע ה'קאט' הדיגיטלי ליהלומנים, כמו גם של מטבע ה'קראט' העתידי לציבור הצרכנים הרחב, יאפשרו ליהלומים לעבור תהליך קומודיטציה, ולהיות לסחורה בעלת שוק פיננסי״, מסביר סמואל, ״ההבדל שהתקיים עד כה בין סחורות כמו זהב, כסף, תירס, קקאו, סוכר או חיטה, שמחזיקות בשווקים פיננסיים משל עצמן, לבין היהלומים – שהיוו עד עכשיו סחורה ללא אחידות במחיר ליחידה – עומד להשתנות. המדד, יאפשר מעקב יומיומי אחר מחירי היהלומים, ולכן יהווה בסיס טוב לסגירת עסקאות, מה שיניע את ייצוב שוק היהלומים והתרחבותו.״
בורסת היהלומים הישראלית מתרחבת
נוסף על החידושים הטכנולוגיים והפיננסיים, מצויה בורסת היהלומים הישראלית בהתרחבות שנתמכת גם על ידי הקלות רגולטוריות וחבילת סיוע ממשלתית לענף.
חבילת הסיוע כוללת, בין היתר, מענקים לחממה הטכנולוגית שהושקה על ידי הבורסה, ערבויות מדינה שהיקפן נאמד בכמיליארד שקלים חדשים, והשתתפות במימונם של מפעל ליטוש יהלומים חדש, וכן של כנסים ותערוכות יהלומים, המיועדים לייצוא ברחבי העולם.
החידושים הטכנולוגיים, הסיוע הממשלתי ועליית תקציבי הפרסום של חברות היהלומים העולמיות, כבר נותנים את אותותיהם, וניכרים בהתרחבות של מספר החברים בבורסת היהלומים הישראלית, שממצבת בהדרגה את מקומה כגדולה בעולם.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
