פתרונות טכנולוגיים רון חושקובר
צילום: ביגסטוק

לגעת ביהלום - הבורסה ליהלומים צועדת קדימה

יהלומים הם אכן לנצח, אבל זה לא אומר שהענף אינו נהנה מחידושי הטכנולוגיה. ההפך הוא הנכון: ענף היהלומים נמצא בפריחה כלכלית וטכנולוגית חסרת תקדים, ומשיק פרויקטים פורצי דרך בתחומים מגוונים. המשיכו לקרוא וגלו כל מה שחשוב ומסקרן לדעת בנוגע לבורסת היהלומים ולהתקדמות הטכנולוגית האדירה שמתרחשת בבורסה כיום.

בורסת היהלומים הישראלית ברמת גן, מוכרת מסביב לעולם כאחת הגדולות והמובילות בקנה מידה בינלאומי, ומהווה מקור גאווה לארצנו.

בקדמה למי שלא מכיר: מהי בורסת היהלומים ברמת גן?

מוסד בורסת היהלומים ברמת גן הוקם בשנת 1937, והיה לאחד ממוקדי מסחר היהלומים המשפיעים והמרכזיים בעולם.

הבורסה ליהלומים ברמת גן מייבאת יהלומים גולמיים בערך כולל של כחמישה מיליארד דולרים בשנה, ומייצאת לארצות שונות סביב העולם יהלומים מוגמרים ומלוטשים, ששווים מוערך בכעשרה מיליארד דולרים מדי שנה.

היקפי המסחר הללו הופכים את ענף היהלומים לאחד החשובים במדינה.

על אף חשיבותה הלאומית, הבורסה מנוהלת כחברה פרטית, ומהווה ארגון גג עבור למעלה מ-2500 חברים, לרבות יצרנים ומלטשי יהלומים, תכשיטנים ומעצבים, כמו גם משווקים שונים.

 

מה כולל מתחם הבורסה ברמת גן בימינו?

מתחם הבורסה כולל שלל חנויות וחדרי תצוגה, בהם מציגים היצרנים, המעצבים והמשווקים את מוצריהם, ומעניק למבקריו נגישות נוחה ורחבה לציוד מקצועי עבור ענף התכשיטנות, חומרי גלם איכותיים, שירותים בנקאיים ונלווים, כמו מסעדות וכיוצא בזה.

הנוחות הרבה והמענה הכולל והאיכותי שמתחם הבורסה מספק, יוצר מצב בו מרבית היהלומים המשובצים בתכשיטים שונים, אשר משווקים ונמכרים בתחומי מדינת ישראל – מגיעים מהבורסה ליהלומים ברמת גן.

 

יהלומי הייטק - הטכנולוגיה של העתיד 

׳החממה הטכנולוגית׳ היא פרויקט שהושק בבורסה ליהלומים, על מנת לתמוך בחברות הייטק המובילות תהליכי פיתוח של טכנולוגיות תעשייתיות חדשניות בענף.

״מדובר במהפכה חדשנית של ממש בתחום, אשר מציבה את ענף היהלומים בקדמת הטכנולוגיה העולמית, מספר בר סמואל, חבר הבורסה ומבעלי חברת היהלומים אריבר תכשיטים, ״חברות הייטק וסטארט-אפ רבות ומבטיחות, כבר נמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי המסחר המקוון ברשת, הרובוטיקה, החומרה והתוכנה, שילובי הדפסת תלת ממד בעיצוב ובתכשיטנות, כמו גם בתחומים פיננסיים.״

עוד כוללות היוזמות החדשניות יישומים נוספים של היהלומים מעבר לענף התכשיטנות, בתחומים כמו רפואה וחלל.

 

חשיבותם של החידושים הטכנולוגיים לענף היהלומים

החידושים הטכנולוגיים חשובים על מנת לשמר את מקומו של ענף התכשיטנות בשוק העכשווי, תוך המשך תרומה משמעותית וענפה לחברה והתאמה לקהל הצרכנים כיום, ולציפיותיו.

קיראו עוד ב"בארץ"

כך לדוגמא, היה פרופסור הופמן מהפקולטה לכימיה בטכניון, אחד מהמגלים של הננו-יהלומים, אשר נמצאים בתהליכי שילוב בתחומי האלקטרוניקה והביו-רפואה.

עוד מספר סמואל כי חברות ההייטק בפרויקט ה׳חממה הטכנולוגית׳ של בורסת היהלומים, מקבלות תמיכה שיכולה לאפשר להן לפתח תגליות בתחום לכדי יישומים המיועדים לשימוש מסחרי ורחב.

בנוסף, ראוי לאזכר את חוויית הקנייה של ימינו, הנשענת, במידה רבה, על חידושים ונוחות שרק טכנולוגיות מתקדמות יכולות להנגיש, אשר אחת המרכזיות בהן היא האפשרות לרכישה וירטואלית.

 

יהלומים ברשת: קנייה וירטואלית

פרויקט חשוב ונוסף מבית הבורסה ליהלומים ברמת גן, לצד החממה הטכנולוגית, הוא החנות הווירטואלית הרשמית ליהלומים.

מדובר במיזם המשותף לעלי-באבא, ענקית המסחר ברשת, ולבורסת היהלומים ברמת גן.

המיזם יכלול צבר של מאה וחמישים חנויות B2B, הפונות לקהל יעד עסקי, ומנגישות אפשרויות שונות של סחר אלקטרוני ומקוון ביהלומים.

במסגרת ההסכם, תספק בורסת היהלומים את חותמת האיכות המתבקשת בכל עסקה בענף, ואילו עלי-באבא תתרום את הפלטפורמות השיווקיות הפופולאריות שהיא מחזיקה ברשת האינטרנט.

מתחם תפעולי שעומד לרשות הפרויקט, פועל במתחם הבורסה ברמת גן, בעוד שהחנויות הווירטואליות יעמדו לרשות המשווקים והלקוחות העסקיים ברשת האינטרנט.

 

קריפטו דיאמונד: מדד מחירי היהלומים ומטבע דיגיטלי לרכישתם

הבורסה ליהלומים ברמת גן יזמה גם מדד חדש, שממפה בזמן אמת את מחירי היהלומים בבורסה, כמו גם מטבע דיגיטלי המכונה "קאט" או "CUT", אשר יאפשר ליהלומנים החברי בבורסה, ובקרוב גם לציבור הרחב, לעקוב אחר מצבו של השוק בענף.

מדד זה הנו פרי של שיתוף פעולה בין הבורסה לחברת CARATS.IO הישראלית.

המדד, יתבסס על שקלול המחירים של עסקאות היהלומים בבורסה ברמת גן, אשר בה מתקיימים כ-80% מכלל המסחר בארץ בתחום, וייקבע באמצעות ערכו של מטבע הקאט האלקטרוני.

בהמשך, מתוכנן מטבע וירטואלי נוסף, בשם "קראט", שיהיה נגיש גם לציבור הלקוחות הרחב.

משמעותם של המדד והמטבע הדיגיטלי לענף היהלומים

״השקתם של מדד היהלומים ומטבע ה'קאט' הדיגיטלי ליהלומנים, כמו גם של מטבע ה'קראט' העתידי לציבור הצרכנים הרחב, יאפשרו ליהלומים לעבור תהליך קומודיטציה, ולהיות לסחורה בעלת שוק פיננסי״, מסביר סמואל, ״ההבדל שהתקיים עד כה בין סחורות כמו זהב, כסף, תירס, קקאו, סוכר או חיטה, שמחזיקות בשווקים פיננסיים משל עצמן, לבין היהלומים – שהיוו עד עכשיו סחורה ללא אחידות במחיר ליחידה – עומד להשתנות.  המדד, יאפשר מעקב יומיומי אחר מחירי היהלומים, ולכן יהווה בסיס טוב לסגירת עסקאות, מה שיניע את ייצוב שוק היהלומים והתרחבותו.״

 

בורסת היהלומים הישראלית מתרחבת

נוסף על החידושים הטכנולוגיים והפיננסיים, מצויה בורסת היהלומים הישראלית בהתרחבות שנתמכת גם על ידי הקלות רגולטוריות וחבילת סיוע ממשלתית לענף.

חבילת הסיוע כוללת, בין היתר, מענקים לחממה הטכנולוגית שהושקה על ידי הבורסה, ערבויות מדינה שהיקפן נאמד בכמיליארד שקלים חדשים, והשתתפות במימונם של מפעל ליטוש יהלומים חדש, וכן של כנסים ותערוכות יהלומים, המיועדים לייצוא ברחבי העולם.

החידושים הטכנולוגיים, הסיוע הממשלתי ועליית תקציבי הפרסום של חברות היהלומים העולמיות, כבר נותנים את אותותיהם, וניכרים בהתרחבות של מספר החברים בבורסת היהלומים הישראלית, שממצבת בהדרגה את מקומה כגדולה בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".