פתרונות טכנולוגיים רון חושקובר
צילום: ביגסטוק

לגעת ביהלום - הבורסה ליהלומים צועדת קדימה

יהלומים הם אכן לנצח, אבל זה לא אומר שהענף אינו נהנה מחידושי הטכנולוגיה. ההפך הוא הנכון: ענף היהלומים נמצא בפריחה כלכלית וטכנולוגית חסרת תקדים, ומשיק פרויקטים פורצי דרך בתחומים מגוונים. המשיכו לקרוא וגלו כל מה שחשוב ומסקרן לדעת בנוגע לבורסת היהלומים ולהתקדמות הטכנולוגית האדירה שמתרחשת בבורסה כיום.

בורסת היהלומים הישראלית ברמת גן, מוכרת מסביב לעולם כאחת הגדולות והמובילות בקנה מידה בינלאומי, ומהווה מקור גאווה לארצנו.

בקדמה למי שלא מכיר: מהי בורסת היהלומים ברמת גן?

מוסד בורסת היהלומים ברמת גן הוקם בשנת 1937, והיה לאחד ממוקדי מסחר היהלומים המשפיעים והמרכזיים בעולם.

הבורסה ליהלומים ברמת גן מייבאת יהלומים גולמיים בערך כולל של כחמישה מיליארד דולרים בשנה, ומייצאת לארצות שונות סביב העולם יהלומים מוגמרים ומלוטשים, ששווים מוערך בכעשרה מיליארד דולרים מדי שנה.

היקפי המסחר הללו הופכים את ענף היהלומים לאחד החשובים במדינה.

על אף חשיבותה הלאומית, הבורסה מנוהלת כחברה פרטית, ומהווה ארגון גג עבור למעלה מ-2500 חברים, לרבות יצרנים ומלטשי יהלומים, תכשיטנים ומעצבים, כמו גם משווקים שונים.

 

מה כולל מתחם הבורסה ברמת גן בימינו?

מתחם הבורסה כולל שלל חנויות וחדרי תצוגה, בהם מציגים היצרנים, המעצבים והמשווקים את מוצריהם, ומעניק למבקריו נגישות נוחה ורחבה לציוד מקצועי עבור ענף התכשיטנות, חומרי גלם איכותיים, שירותים בנקאיים ונלווים, כמו מסעדות וכיוצא בזה.

הנוחות הרבה והמענה הכולל והאיכותי שמתחם הבורסה מספק, יוצר מצב בו מרבית היהלומים המשובצים בתכשיטים שונים, אשר משווקים ונמכרים בתחומי מדינת ישראל – מגיעים מהבורסה ליהלומים ברמת גן.

 

יהלומי הייטק - הטכנולוגיה של העתיד 

׳החממה הטכנולוגית׳ היא פרויקט שהושק בבורסה ליהלומים, על מנת לתמוך בחברות הייטק המובילות תהליכי פיתוח של טכנולוגיות תעשייתיות חדשניות בענף.

״מדובר במהפכה חדשנית של ממש בתחום, אשר מציבה את ענף היהלומים בקדמת הטכנולוגיה העולמית, מספר בר סמואל, חבר הבורסה ומבעלי חברת היהלומים אריבר תכשיטים, ״חברות הייטק וסטארט-אפ רבות ומבטיחות, כבר נמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי המסחר המקוון ברשת, הרובוטיקה, החומרה והתוכנה, שילובי הדפסת תלת ממד בעיצוב ובתכשיטנות, כמו גם בתחומים פיננסיים.״

עוד כוללות היוזמות החדשניות יישומים נוספים של היהלומים מעבר לענף התכשיטנות, בתחומים כמו רפואה וחלל.

 

חשיבותם של החידושים הטכנולוגיים לענף היהלומים

החידושים הטכנולוגיים חשובים על מנת לשמר את מקומו של ענף התכשיטנות בשוק העכשווי, תוך המשך תרומה משמעותית וענפה לחברה והתאמה לקהל הצרכנים כיום, ולציפיותיו.

קיראו עוד ב"בארץ"

כך לדוגמא, היה פרופסור הופמן מהפקולטה לכימיה בטכניון, אחד מהמגלים של הננו-יהלומים, אשר נמצאים בתהליכי שילוב בתחומי האלקטרוניקה והביו-רפואה.

עוד מספר סמואל כי חברות ההייטק בפרויקט ה׳חממה הטכנולוגית׳ של בורסת היהלומים, מקבלות תמיכה שיכולה לאפשר להן לפתח תגליות בתחום לכדי יישומים המיועדים לשימוש מסחרי ורחב.

בנוסף, ראוי לאזכר את חוויית הקנייה של ימינו, הנשענת, במידה רבה, על חידושים ונוחות שרק טכנולוגיות מתקדמות יכולות להנגיש, אשר אחת המרכזיות בהן היא האפשרות לרכישה וירטואלית.

 

יהלומים ברשת: קנייה וירטואלית

פרויקט חשוב ונוסף מבית הבורסה ליהלומים ברמת גן, לצד החממה הטכנולוגית, הוא החנות הווירטואלית הרשמית ליהלומים.

מדובר במיזם המשותף לעלי-באבא, ענקית המסחר ברשת, ולבורסת היהלומים ברמת גן.

המיזם יכלול צבר של מאה וחמישים חנויות B2B, הפונות לקהל יעד עסקי, ומנגישות אפשרויות שונות של סחר אלקטרוני ומקוון ביהלומים.

במסגרת ההסכם, תספק בורסת היהלומים את חותמת האיכות המתבקשת בכל עסקה בענף, ואילו עלי-באבא תתרום את הפלטפורמות השיווקיות הפופולאריות שהיא מחזיקה ברשת האינטרנט.

מתחם תפעולי שעומד לרשות הפרויקט, פועל במתחם הבורסה ברמת גן, בעוד שהחנויות הווירטואליות יעמדו לרשות המשווקים והלקוחות העסקיים ברשת האינטרנט.

 

קריפטו דיאמונד: מדד מחירי היהלומים ומטבע דיגיטלי לרכישתם

הבורסה ליהלומים ברמת גן יזמה גם מדד חדש, שממפה בזמן אמת את מחירי היהלומים בבורסה, כמו גם מטבע דיגיטלי המכונה "קאט" או "CUT", אשר יאפשר ליהלומנים החברי בבורסה, ובקרוב גם לציבור הרחב, לעקוב אחר מצבו של השוק בענף.

מדד זה הנו פרי של שיתוף פעולה בין הבורסה לחברת CARATS.IO הישראלית.

המדד, יתבסס על שקלול המחירים של עסקאות היהלומים בבורסה ברמת גן, אשר בה מתקיימים כ-80% מכלל המסחר בארץ בתחום, וייקבע באמצעות ערכו של מטבע הקאט האלקטרוני.

בהמשך, מתוכנן מטבע וירטואלי נוסף, בשם "קראט", שיהיה נגיש גם לציבור הלקוחות הרחב.

משמעותם של המדד והמטבע הדיגיטלי לענף היהלומים

״השקתם של מדד היהלומים ומטבע ה'קאט' הדיגיטלי ליהלומנים, כמו גם של מטבע ה'קראט' העתידי לציבור הצרכנים הרחב, יאפשרו ליהלומים לעבור תהליך קומודיטציה, ולהיות לסחורה בעלת שוק פיננסי״, מסביר סמואל, ״ההבדל שהתקיים עד כה בין סחורות כמו זהב, כסף, תירס, קקאו, סוכר או חיטה, שמחזיקות בשווקים פיננסיים משל עצמן, לבין היהלומים – שהיוו עד עכשיו סחורה ללא אחידות במחיר ליחידה – עומד להשתנות.  המדד, יאפשר מעקב יומיומי אחר מחירי היהלומים, ולכן יהווה בסיס טוב לסגירת עסקאות, מה שיניע את ייצוב שוק היהלומים והתרחבותו.״

 

בורסת היהלומים הישראלית מתרחבת

נוסף על החידושים הטכנולוגיים והפיננסיים, מצויה בורסת היהלומים הישראלית בהתרחבות שנתמכת גם על ידי הקלות רגולטוריות וחבילת סיוע ממשלתית לענף.

חבילת הסיוע כוללת, בין היתר, מענקים לחממה הטכנולוגית שהושקה על ידי הבורסה, ערבויות מדינה שהיקפן נאמד בכמיליארד שקלים חדשים, והשתתפות במימונם של מפעל ליטוש יהלומים חדש, וכן של כנסים ותערוכות יהלומים, המיועדים לייצוא ברחבי העולם.

החידושים הטכנולוגיים, הסיוע הממשלתי ועליית תקציבי הפרסום של חברות היהלומים העולמיות, כבר נותנים את אותותיהם, וניכרים בהתרחבות של מספר החברים בבורסת היהלומים הישראלית, שממצבת בהדרגה את מקומה כגדולה בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטלילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל
מהפכת ה-AI

38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים

בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית; 78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזק

בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה. 

92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות. 

הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים. 

הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.


התוכן באינטרנט "מתלכלך"


אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.