פתרונות טכנולוגיים רון חושקובר
צילום: ביגסטוק

לגעת ביהלום - הבורסה ליהלומים צועדת קדימה

יהלומים הם אכן לנצח, אבל זה לא אומר שהענף אינו נהנה מחידושי הטכנולוגיה. ההפך הוא הנכון: ענף היהלומים נמצא בפריחה כלכלית וטכנולוגית חסרת תקדים, ומשיק פרויקטים פורצי דרך בתחומים מגוונים. המשיכו לקרוא וגלו כל מה שחשוב ומסקרן לדעת בנוגע לבורסת היהלומים ולהתקדמות הטכנולוגית האדירה שמתרחשת בבורסה כיום.

בורסת היהלומים הישראלית ברמת גן, מוכרת מסביב לעולם כאחת הגדולות והמובילות בקנה מידה בינלאומי, ומהווה מקור גאווה לארצנו.

בקדמה למי שלא מכיר: מהי בורסת היהלומים ברמת גן?

מוסד בורסת היהלומים ברמת גן הוקם בשנת 1937, והיה לאחד ממוקדי מסחר היהלומים המשפיעים והמרכזיים בעולם.

הבורסה ליהלומים ברמת גן מייבאת יהלומים גולמיים בערך כולל של כחמישה מיליארד דולרים בשנה, ומייצאת לארצות שונות סביב העולם יהלומים מוגמרים ומלוטשים, ששווים מוערך בכעשרה מיליארד דולרים מדי שנה.

היקפי המסחר הללו הופכים את ענף היהלומים לאחד החשובים במדינה.

על אף חשיבותה הלאומית, הבורסה מנוהלת כחברה פרטית, ומהווה ארגון גג עבור למעלה מ-2500 חברים, לרבות יצרנים ומלטשי יהלומים, תכשיטנים ומעצבים, כמו גם משווקים שונים.

 

מה כולל מתחם הבורסה ברמת גן בימינו?

מתחם הבורסה כולל שלל חנויות וחדרי תצוגה, בהם מציגים היצרנים, המעצבים והמשווקים את מוצריהם, ומעניק למבקריו נגישות נוחה ורחבה לציוד מקצועי עבור ענף התכשיטנות, חומרי גלם איכותיים, שירותים בנקאיים ונלווים, כמו מסעדות וכיוצא בזה.

הנוחות הרבה והמענה הכולל והאיכותי שמתחם הבורסה מספק, יוצר מצב בו מרבית היהלומים המשובצים בתכשיטים שונים, אשר משווקים ונמכרים בתחומי מדינת ישראל – מגיעים מהבורסה ליהלומים ברמת גן.

 

יהלומי הייטק - הטכנולוגיה של העתיד 

׳החממה הטכנולוגית׳ היא פרויקט שהושק בבורסה ליהלומים, על מנת לתמוך בחברות הייטק המובילות תהליכי פיתוח של טכנולוגיות תעשייתיות חדשניות בענף.

״מדובר במהפכה חדשנית של ממש בתחום, אשר מציבה את ענף היהלומים בקדמת הטכנולוגיה העולמית, מספר בר סמואל, חבר הבורסה ומבעלי חברת היהלומים אריבר תכשיטים, ״חברות הייטק וסטארט-אפ רבות ומבטיחות, כבר נמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי המסחר המקוון ברשת, הרובוטיקה, החומרה והתוכנה, שילובי הדפסת תלת ממד בעיצוב ובתכשיטנות, כמו גם בתחומים פיננסיים.״

עוד כוללות היוזמות החדשניות יישומים נוספים של היהלומים מעבר לענף התכשיטנות, בתחומים כמו רפואה וחלל.

 

חשיבותם של החידושים הטכנולוגיים לענף היהלומים

החידושים הטכנולוגיים חשובים על מנת לשמר את מקומו של ענף התכשיטנות בשוק העכשווי, תוך המשך תרומה משמעותית וענפה לחברה והתאמה לקהל הצרכנים כיום, ולציפיותיו.

קיראו עוד ב"בארץ"

כך לדוגמא, היה פרופסור הופמן מהפקולטה לכימיה בטכניון, אחד מהמגלים של הננו-יהלומים, אשר נמצאים בתהליכי שילוב בתחומי האלקטרוניקה והביו-רפואה.

עוד מספר סמואל כי חברות ההייטק בפרויקט ה׳חממה הטכנולוגית׳ של בורסת היהלומים, מקבלות תמיכה שיכולה לאפשר להן לפתח תגליות בתחום לכדי יישומים המיועדים לשימוש מסחרי ורחב.

בנוסף, ראוי לאזכר את חוויית הקנייה של ימינו, הנשענת, במידה רבה, על חידושים ונוחות שרק טכנולוגיות מתקדמות יכולות להנגיש, אשר אחת המרכזיות בהן היא האפשרות לרכישה וירטואלית.

 

יהלומים ברשת: קנייה וירטואלית

פרויקט חשוב ונוסף מבית הבורסה ליהלומים ברמת גן, לצד החממה הטכנולוגית, הוא החנות הווירטואלית הרשמית ליהלומים.

מדובר במיזם המשותף לעלי-באבא, ענקית המסחר ברשת, ולבורסת היהלומים ברמת גן.

המיזם יכלול צבר של מאה וחמישים חנויות B2B, הפונות לקהל יעד עסקי, ומנגישות אפשרויות שונות של סחר אלקטרוני ומקוון ביהלומים.

במסגרת ההסכם, תספק בורסת היהלומים את חותמת האיכות המתבקשת בכל עסקה בענף, ואילו עלי-באבא תתרום את הפלטפורמות השיווקיות הפופולאריות שהיא מחזיקה ברשת האינטרנט.

מתחם תפעולי שעומד לרשות הפרויקט, פועל במתחם הבורסה ברמת גן, בעוד שהחנויות הווירטואליות יעמדו לרשות המשווקים והלקוחות העסקיים ברשת האינטרנט.

 

קריפטו דיאמונד: מדד מחירי היהלומים ומטבע דיגיטלי לרכישתם

הבורסה ליהלומים ברמת גן יזמה גם מדד חדש, שממפה בזמן אמת את מחירי היהלומים בבורסה, כמו גם מטבע דיגיטלי המכונה "קאט" או "CUT", אשר יאפשר ליהלומנים החברי בבורסה, ובקרוב גם לציבור הרחב, לעקוב אחר מצבו של השוק בענף.

מדד זה הנו פרי של שיתוף פעולה בין הבורסה לחברת CARATS.IO הישראלית.

המדד, יתבסס על שקלול המחירים של עסקאות היהלומים בבורסה ברמת גן, אשר בה מתקיימים כ-80% מכלל המסחר בארץ בתחום, וייקבע באמצעות ערכו של מטבע הקאט האלקטרוני.

בהמשך, מתוכנן מטבע וירטואלי נוסף, בשם "קראט", שיהיה נגיש גם לציבור הלקוחות הרחב.

משמעותם של המדד והמטבע הדיגיטלי לענף היהלומים

״השקתם של מדד היהלומים ומטבע ה'קאט' הדיגיטלי ליהלומנים, כמו גם של מטבע ה'קראט' העתידי לציבור הצרכנים הרחב, יאפשרו ליהלומים לעבור תהליך קומודיטציה, ולהיות לסחורה בעלת שוק פיננסי״, מסביר סמואל, ״ההבדל שהתקיים עד כה בין סחורות כמו זהב, כסף, תירס, קקאו, סוכר או חיטה, שמחזיקות בשווקים פיננסיים משל עצמן, לבין היהלומים – שהיוו עד עכשיו סחורה ללא אחידות במחיר ליחידה – עומד להשתנות.  המדד, יאפשר מעקב יומיומי אחר מחירי היהלומים, ולכן יהווה בסיס טוב לסגירת עסקאות, מה שיניע את ייצוב שוק היהלומים והתרחבותו.״

 

בורסת היהלומים הישראלית מתרחבת

נוסף על החידושים הטכנולוגיים והפיננסיים, מצויה בורסת היהלומים הישראלית בהתרחבות שנתמכת גם על ידי הקלות רגולטוריות וחבילת סיוע ממשלתית לענף.

חבילת הסיוע כוללת, בין היתר, מענקים לחממה הטכנולוגית שהושקה על ידי הבורסה, ערבויות מדינה שהיקפן נאמד בכמיליארד שקלים חדשים, והשתתפות במימונם של מפעל ליטוש יהלומים חדש, וכן של כנסים ותערוכות יהלומים, המיועדים לייצוא ברחבי העולם.

החידושים הטכנולוגיים, הסיוע הממשלתי ועליית תקציבי הפרסום של חברות היהלומים העולמיות, כבר נותנים את אותותיהם, וניכרים בהתרחבות של מספר החברים בבורסת היהלומים הישראלית, שממצבת בהדרגה את מקומה כגדולה בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.