השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש ינואר עמד על 10,538 שקל
השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בהיי-טק, בתחום התכנות והייעוץ עמד בחודש ינואר 2019 על כ-26 אלף שקל, גבוה בכ-150% לעומת השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק, כך על פי נתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה מהנתונים כי השכר הממוצע למשרת שכיר במשק עלה בכ-3.4% ביחס לחודש ינואר אשתקד.
עלייה של כ-3.4% בשכר הממוצע
על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש ינואר 2019 עמד על 10,538 שקל, עלייה של כ-3.4% ביחס לחודש ינואר אשתקד, וירידה של כ-2.5% ביחס לחודש דצמבר, אשר מוטה כלפי מעלה בשל חלוקת בונוסים עבר השנה החולפת.
על פי נתוני הלמ"ס, בחודש ינואר 2019, מתוך כלל משרות השכיר במשק, 33.9% היו בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק, 66.1% מכלל משרות השכיר במשק היו בענפים שבהם השכר הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק.
מקור: הלמ"ס
ענף המידע והתקשורת, אשר מכיל את תחום ההיי-טק, שומר את מעמדו כענף המוביל את השכר במשק, עם שכר ממוצע של כ-23.1 אלף שקל למשרת שכיר בחודש ינואר. בתוך תחום ההיי-טק, שיאני השכר הינם עובדי תחום התכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, אשר נהנו משכר חודשי ממוצע של כ-26 אלף שקל בחודש, עלייה של כ-5% לעומת החודש הקודם וקפיצה של כ-10% לעומת ינואר אשתקד.
מקור: הלמ"ס
נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר, כאשר בחודשים נובמבר 2018 עד ינואר 2019, עלה השכר הממוצע (במחירים שוטפים) ב-2.0% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.5% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2018.
מקור: הלמ"ס
בבחינת מספר משרות השכיר במשק, נרשמה בינואר ירידה של כ-0.4% ביחס לחודש הקודם, עם כ-3.68 מיליון משרות, אולם ביחס לחודש ינואר אשתקד, חל גידול קל של כ-0.25% במספר משרות השכיר במשק.
מקור: הלמ"ס
מנגד, בחודש ינואר 2019 היה מספר משרות השכיר בתחום ההיי-טק 318.1 אלף, ירידה קלה של כ-0.2% לעומת דצמבר 2018 בו היו 318.8 אלף משרות.
- 5.אנה 08/04/2019 10:28הגב לתגובה זוהשכר הממוצע אינו רלוונטי
- 4.ברוך 07/04/2019 16:43הגב לתגובה זוזה רק חלום להגיע לשכר כזה של 10000שקל הלוואי עלינו
- 3.ברוטו (ל"ת)רוח 07/04/2019 15:59הגב לתגובה זו
- 2.אף מילה על השכר החציוני במשק! (ל"ת)! 07/04/2019 14:55הגב לתגובה זו
- 1.פייק ניוז (ל"ת)רון 07/04/2019 14:20הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
