זה הבנק עם התשואה הגבוהה ביותר ביחס למחיר המניה
Bizportal דירג עבורכם את חמשת הבנקים הגדולים ביחס למחיר המניה ושיעור התשואה להון. איזה בנק נותן את הערך הגבוה ביותר ביחס לשווי השוק?
בנק מזרחי טפחות פרסם הבוקר (ה') את תוצאותיו לרבעון הרביעי של שנת 2018, האחרון מבין חמשת הבנקים הגדולים לפרסום הדו"חות הכספיים השנתיים.
המניה ירדה עד 1.5% בנמוך היומי בתגובה לתוצאות, והמגמה במניות מדד הבנקים בת"א שלילית היום, כאשר מניות הבנקים נסחרות בירידות. מתחילת השנה רשם מדד ת"א בנקים עלייה של כ-6.4%, זאת כחלק ממהלך עליות ארוך טווח של כמעט 70% בשלוש השנים האחרונות. האם זה אומר שמניות הבנקים כבר "יקרות"?
בינלאומי -0.29%
דיסקונט -0.33%
פועלים 0.3%
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאומי 0.24%
מזרחי טפחות -0.05%
למרות חוסר האמון שהציבור הביע במניות הבנקים, אשר הביא את הבנקים להיסחר לאורך שנים מתחת להון העצמי שלהם (כלומר במכפיל הון נמוך מ-1) מדד ת"א בנקים רשם תשואות נאות.
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- אלטשולר שחם בדרך לעסקת בעלי עניין: הפעילות הפרטית עשויה להימכר לחברה הציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
צריך לזכור, שבמקביל לעלייה שנרשמה במחירי המניות, נרשמו גם עליות נאות ברווחי הבנקים אשר צמחו בכ-50% בחמש השנים האחרונות, מרמה של כ-6.2 מיליארד שקל בשנת 2014 לכ-9.3 מיליארד שקל בשנת 2018.
אם המניות עלו וגם הרווחים עלו, מה לגבי המחיר?
לצורך בחינת סוגיה זו ניתן לעשות שימוש במספר מדדים מקובלים כגון מכפיל ההון והתשואה להון, אשר שקלולם מבטא את התשואה להון הכלכלי.
כלומר, בהתחשב בתשואה להון (ההון החשבונאי) אשר הציג הבנק בדוחותיו הכספים תוך שקלול מכפיל ההון המבטא את שווי השוק של הבנק (ההון הכלכלי) ביחס להון העצמי שלו, ניתן לקבל את מדד התשואה להון הכלכלי. כלומר מהי התשואה להון המשתמעת ממחיר המניה הנוכחי? או במילים פשוטות, תחת ההנחה שהבנק יציג תוצאות זהות בעתיד, מהי התשואה הצפויה למשקיע אשר ירכוש את מניית הבנק במחיר השוק הנוכחי (על פי חלקו היחסי ברווחי הבנק).
דיסקונט זינקה כ-27% ב-12 חודשים - העלייה הגדולה בקרב מניות מדד ת"א בנקים, אך עדיין נראית אטרקטיבית ביחס לשאר.
הבדיקה העלתה כי התשואה להון הכלכלי של בנק דיסקונט הינה הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית ועומדת כעת על כ-11%, למרות שהמניה זינקה בכ-27% בשנה האחרונה ורשמה את התשואה הגבוהה ביותר מבין חמשת הבנקים הגודלים. מנגד, בהתאם לתוצאות שנת 2018, התשואה להון הכלכלי של בנק מזרחי טפחות אשר עומדת על כ-7.2% - נמצאה כנמוכה ביותר במערכת הבנקאית, בין היתר, נוכח הפרשות של כ-546 מיליון שקל בגין החקירה בארה"ב ולאחר עלייה של כ-14% במניה בשנה האחרונה.
התשואה להון בשנה האחרונה לא בהכרח מייצגת
התשואה להון איננה קבועה ובהתאם עשויה להשתנות באופן מהותי בעתיד, כך למשל בעוד התשואה להון של בנק דיסקונט עמדה על כ-9.3% בשנת 2018, עם התשואה להון הכלכלי הגבוהה במערכת הבנקאית, בבחינת התשואה הממוצעת להון שהציגו הבנקים בחמש השנים האחרונות, עולה תמונה שונה, הממקמת את בנק הפועלים בראש טבלת התשואות להון הכלכלי ואת בנק דיסקונט בתחתית הטבלה, רק מעל הבנק הבינלאומי.
הפער בין התשואה להון שהציג בנק דיסקונט לאחרונה לבין התשואה להון בשנים קודמות (שהיתה נמוכה יותר) נובע בין היתר מצעדי התייעלות תפעולית. כבר בסוף חודש מרץ אשתקד דיווחנו כי סוכנות הדירוג מודי'ס אישרה את דירוג הפיקדונות לטווח ארוך של בנק דיסקונט בדירוג Baa1 ושינתה את אופק הדירוג מיציב לחיובי (לכתבה המלאה). בסוכנות הדירוג ציינו כי "שינוי אופק הדירוג משקף את השיפור בחוסן הפיננסי של בנק דיסקונט אשר הונע מהצלחת יישום התכניות האסטרטגיות של הבנק והשיפור בתוצאותיו הכספיות, בעיקר מבחינת הרווחיות מבנה ההון ואיכות הנכסים". בהתאמה, במודי'ס צפו המשך שיפור בתוצאות הבנק בשנה הקרובה, בייחוד מבחינה תפעולית ומבחינת שיעורי הרווחיות. בחודש אוקטובר העלתה מודי'ס את דירוג הבנק שוב לרמה של A3 ושינתה את אופק הדירוג מחיובי ליציב.
בעוד התשואה להון של בנק דיסקונט נמצאת במגמת עלייה מאז שנת 2014, המגמה בבנק הפועלים הפוכה. אמנם תוצאות בנק הפועלים בשלוש השנים האחרונות הושפעו מהותית מפרשת הלבנת ההון בארה"ב, באופן בו צפוי שיפור בתוצאותיו בעתיד, אולם בשוק ההון מצפים שבעלת השליטה לשעבר בבנק, שרי אריסון, המחזיקה עדיין כ-15.78% ממניות הבנק, תפיץ מניות נוספות בשוק, הליך שבדרך כלל מתבצע בדיסקאונט של 5%-3% על מחיר השוק, מה שצפוי ליצור לחצים מסחריים על המניה בהמשך.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 2.66% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
