האוצר: בעשור האחרון רווחיות חברות המזון הוכפלה
שיעור הרווחיות של חברות המזון הפרטיות הגיע לרמתו הגבוהה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות, כך עולה מסקירתו השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה היום (א'). עוד עולה מהסקירה, כי במהלך העשור האחרון עלו מחירי המזון בשיעור נומינלי של 24% (ובשיעור ריאלי של 5%), בזמן שרווחיות החברות כמעט הוכפלה.
סקירה זו מגיעה על רקע גל העלאות מחירי המזון, עליו הכריזו לאחרונה כמה מהחברות המובילות במשק אשר העלה מחדש על סדר היום הציבורי את סוגיית יוקר המחיה בישראל ואף מאיים להצית מחדש מחאה חברתית בסימן מחאת האפודים הצהובים בצרפת.
הטענה המרכזית: השכר עלה. אנחנו לא מרוויחים מספיק
בין הגורמים עליהם הצביעו יצרני ויבואני המזון כמי שמחייבים העלאות מחירים היו עליה במחירי התשומות - חומרי גלם ושכר עבודה (בעיקר עליית שכר המינימום), אשר הביאו לכאורה לשחיקה ברווחיותן. אלא שבשורה התחתונה מציינים באוצר, כי בניגוד לטענות חברות המזון לא נמצאה חשיפה משמעותית של חברות אלו להעלאת שכר המינימום. ובאופן כללי, הוצאות השכר שלהן ביחס למחזור המכירות רשמו ירידה משמעותית בעשרים השנים האחרונות, כאשר גם לאחר עליה מסוימת במשקל זה בשנת 2016, עדיין נמוך פרמטר זה בהשוואה היסטורית.
האמצעי היעיל ביותר לבחינת טענות חברות המזון, הינו ניתוח הדוחות הכספיים של החברות. אלא, שמרבית יצרני ויבואני המזון בישראל הינן חברות פרטיות, לפיכך חל חיסיון על דוחותיהן הכספיים. לכן, על מנת לבחון בכל זאת את רווחיות חברות המזון הפרטיות, התבססו במשרד האוצר על הדוחות הכספיים שמגישות החברות בישראל לרשות המסים ובחנו את תוצאות עשר יצרני ויבואני מזון פרטיים מהמובילים במשק, בכלל זה כאלו שכבר הכריזו על העלאת מחירים.
אבל רווחיות חברות המזון בשיא של 20 שנה
הממצאים מצביעים על כך שבשנת 2016 (הנתונים הזמינים העדכניים ביותר של האוצר) עמדו שיעורי הרווחיות של החברות על כ-12.7%, הרמה הגבוהה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות. מעבר לזה, מציינים באוצר כי מדובר בשיעור רווחיות חריג לחברות הנמנות על התעשיה המסורתית, ועל ענף המסחר הסיטונאי (יבואני מזון).
באופן כללי, כאשר בוחנים את התפתחות שיעור הרווחיות של חברות המזון הפרטיות הגדולות ניתן להבחין במגמה של עליה בשיעור זה מאז 2005, כאשר זו נבלמה לתקופה קצרה בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011.
כשהורידו את מס החברות המחירים ירדו?
באגף הכלכלן הראשי מציינים כי העובדה לפיה שיעור הרווח לפני מס של חברות המזון הפרטיות הגדולות החל לעלות באמצע העשור הקודם, כאשר במקביל באותה תקופה החל המהלך של ההפחתה הדרמטית בשיעור מס החברות יש בה כדי להעצים גידול זה בשיעור הרווחיות, שפירושו עליה משמעותית עוד יותר בשיעור הרווח הנקי.
אחת הטענות שהעלו חברות המזון בין הגורמים המרכזיים להעלאת המחירים הינה העלאת שכר המינימום במשק בשנים האחרונות. על רקע טענה זו ערכו במשרד האוצר ניתוח הבוחן את התפתחות הוצאות השכר של עשר חברות המזון הגדולות בעשור האחרון, תוך התייחסות מפורטת לשינוי בהוצאות השכר על עובדים המשתכרים שכר מינימום.
עליית שכר המינימום הכבידה, אבל באופן שולי
לפי ממצאי אגף הכלכלן הראשי, כאשר בוחנים את ההשפעה האפשרית של העלאת שכר המינימום על חברות המזון הגדולות, תוך מספר הנחות (בהיעדר נתונים על היקף שעות העבודה של העובדים), נמצא כי אכן העלאת שכר המינימום מצאה ביטוי בגידול בהוצאות על שכר מינימום בחברות אלו, אולם לא מדובר בגידול משמעותי במונחים כספיים, בוודאי בהשוואה להיקף המכירות של חברות אלו.
במשרד האוצר מציינים כי באופן כללי, סך הוצאות השכר של חברות המזון הגדולות (לא רק של העובדים בשכר מינימום) רשמו עליה משמעותית בשנתיים האחרונות (2017-2016) אולם משקל הוצאות השכר שלהן ביחס למחזור רשם ירידה משמעותית מאז תחילת העשור הקודם, כאשר רק בשנת 2016 מסתמנת עליה במשקלו של פרמטר זה (מאחר נתוני הדוחות הכספיים לשנת 2017 עדיין אינם זמינים, לא ניתן לקבוע האם עליה זו נמשכה גם ב-2017).
- 1.יוגורט של שטראוס זול בהרבה מיופלה תנובה . (ל"ת)בא 23/12/2018 17:03הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
