שיעור הרווחיות של חברות המזון הפרטיות הגיע לרמתו הגבוהה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות, כך עולה מסקירתו השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה היום (א'). עוד עולה מהסקירה, כי במהלך העשור האחרון עלו מחירי המזון בשיעור נומינלי של 24% (ובשיעור ריאלי של 5%), בזמן שרווחיות החברות כמעט הוכפלה.

סקירה זו מגיעה על רקע גל העלאות מחירי המזון, עליו הכריזו לאחרונה כמה מהחברות המובילות במשק אשר העלה מחדש על סדר היום הציבורי את סוגיית יוקר המחיה בישראל ואף מאיים להצית מחדש מחאה חברתית בסימן מחאת האפודים הצהובים בצרפת. 

הטענה המרכזית: השכר עלה. אנחנו לא מרוויחים מספיק

בין הגורמים עליהם הצביעו יצרני ויבואני המזון כמי שמחייבים העלאות מחירים היו עליה במחירי התשומות - חומרי גלם ושכר עבודה (בעיקר עליית שכר המינימום), אשר הביאו לכאורה לשחיקה ברווחיותן. אלא שבשורה התחתונה מציינים באוצר, כי בניגוד לטענות חברות המזון לא נמצאה חשיפה משמעותית של חברות אלו להעלאת שכר המינימום. ובאופן כללי, הוצאות השכר שלהן ביחס למחזור המכירות רשמו ירידה משמעותית בעשרים השנים האחרונות, כאשר גם לאחר עליה מסוימת במשקל זה בשנת 2016, עדיין נמוך פרמטר זה בהשוואה היסטורית.

האמצעי היעיל ביותר לבחינת טענות חברות המזון, הינו ניתוח הדוחות הכספיים של החברות. אלא, שמרבית יצרני ויבואני המזון בישראל הינן חברות פרטיות, לפיכך חל חיסיון על דוחותיהן הכספיים. לכן, על מנת לבחון בכל זאת את רווחיות חברות המזון הפרטיות, התבססו במשרד האוצר על הדוחות הכספיים שמגישות החברות בישראל לרשות המסים ובחנו את תוצאות עשר יצרני ויבואני מזון פרטיים מהמובילים במשק, בכלל זה כאלו שכבר הכריזו על העלאת מחירים.

אבל רווחיות חברות המזון בשיא של 20 שנה

הממצאים מצביעים על כך שבשנת 2016 (הנתונים הזמינים העדכניים ביותר של האוצר) עמדו שיעורי הרווחיות של החברות על כ-12.7%, הרמה הגבוהה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות. מעבר לזה, מציינים באוצר כי מדובר בשיעור רווחיות חריג לחברות הנמנות  על התעשיה המסורתית, ועל ענף המסחר הסיטונאי (יבואני מזון).

באופן כללי, כאשר בוחנים את התפתחות שיעור הרווחיות של חברות המזון הפרטיות הגדולות ניתן להבחין במגמה של עליה בשיעור זה מאז 2005, כאשר זו נבלמה לתקופה קצרה בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011.

כשהורידו את מס החברות המחירים ירדו?

באגף הכלכלן הראשי מציינים כי העובדה לפיה שיעור הרווח לפני מס של חברות המזון הפרטיות הגדולות החל לעלות באמצע העשור הקודם, כאשר במקביל באותה תקופה החל המהלך של ההפחתה הדרמטית בשיעור מס החברות יש בה כדי להעצים גידול זה בשיעור הרווחיות, שפירושו עליה משמעותית עוד יותר בשיעור הרווח הנקי.

אחת הטענות שהעלו חברות המזון בין הגורמים המרכזיים להעלאת המחירים הינה העלאת שכר המינימום במשק בשנים האחרונות. על רקע טענה זו ערכו במשרד האוצר ניתוח הבוחן את התפתחות הוצאות השכר של עשר חברות המזון הגדולות בעשור האחרון, תוך התייחסות מפורטת לשינוי בהוצאות השכר על עובדים המשתכרים שכר מינימום. 

עליית שכר המינימום הכבידה, אבל באופן שולי

לפי ממצאי אגף הכלכלן הראשי, כאשר בוחנים את ההשפעה האפשרית של העלאת שכר המינימום על חברות המזון הגדולות, תוך מספר הנחות (בהיעדר נתונים על היקף שעות העבודה של העובדים), נמצא כי אכן העלאת שכר המינימום מצאה ביטוי בגידול בהוצאות על שכר מינימום בחברות אלו, אולם לא מדובר בגידול משמעותי במונחים כספיים, בוודאי בהשוואה להיקף המכירות של חברות אלו. 

במשרד האוצר מציינים כי באופן כללי, סך הוצאות השכר של חברות המזון הגדולות (לא רק של העובדים בשכר מינימום) רשמו עליה משמעותית בשנתיים האחרונות (2017-2016) אולם משקל הוצאות השכר שלהן ביחס למחזור רשם ירידה משמעותית מאז תחילת העשור הקודם, כאשר רק בשנת 2016 מסתמנת עליה במשקלו של פרמטר זה (מאחר נתוני הדוחות הכספיים לשנת 2017 עדיין אינם זמינים, לא ניתן לקבוע האם עליה זו נמשכה גם ב-2017).