שביל רכיבה על אופניים כביש נסיעה
צילום: אלכסנדר כץ

בשורה? רוכבי אופניים חשמליים יחויבו במבחן תיאורייה

מעורבות רוכבי אופניים חשמליים בתאונות הולכת ומתרחבת כאשר מדי שנה נהרגים צעירים מתחת לגיל 16 שאינם מכירים את החוקים. מעתה הם ייאלצו לגשת למבחן עיוני

מורן ישעיהו | (8)

שר התחבורה ישראל כץ הודיע היום (ג') על הורדת גיל לימוד התיאוריה ל-15 וחצי, במקום 16 ושלושה חודשים כפי שהיה נהוג עד כה. לטענתו, המטרה היא להקנות לצעירים ידע והתמצאות מוקדמים בחוקי התעבורה, הן כרוכבי אופניים רגילים והן כהולכי רגל.

כמו כן, בני 16 שיעמדו במבחן התיאוריה יוכלו לרכוב כחוק על האופניים והקורקינטים החשמליים. מהלך זה מגיע לאחר סנקציות חדשות שהוכרזו נגד רוכבי האופניים החשמליים במסגרת תכנית שאושרה לפני כשבוע בממשלה (לכתבה המלאה).

בני סוקול, מורה נהיגה ותיק, התייחס לדברים וטען כי "רוכבי אופניים חשמליים חייבים לעשות לא רק תיאוריה, אלא להוציא רישיון מכיוון שרכיבה על אופניים חשמליים זה כמו רכיבה על אופנוע לכל דבר. הטעויות שהם עושים על הכביש והסיכון ברמת הפגיעה זה בדיוק כמו כל רוכב אחר". 

"אפשר היה לפתור את הבעיות האלה מזמן רק שאף אחד לא רוצה להתעסק עם זה. אם היו שמים משאית בצד עם שני פקחים או שוטרים שיחרימו את האופניים לכל מי שעושה שטויות - העסק היה נגמר תוך שבוע", הוסיף.

מעורבות הולכת וגדלה בתאונות

אופניים חשמליים מוגדרים בישראל כאופניים בעלי הספק מרבי של 250 ואט, שמהירות נסיעתם אינה עולה על 25 קמ"ש, ושהמנוע מפסיק את פעולתו במידה ומהירות האופניים מגיעה ל-25 קמ"ש, בהתאם לתקינה האירופית. התקנות מגבילות את גיל הרכיבה על אופניים חשמליים ל-16 שנים לפחות ומתירות רכיבה בכלי זה רק על שבילי אופניים וכבישים.

אמנם, מעורבות רוכבי אופניים חשמליים בתאונות הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות כאשר על פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מדי שנה נהרגים בישראל צעירים מתחת לגיל 16 שלא עברו הכשרה כלשהי לרכיבה, אינם מכירים את החוקים, ולעתים צעירים מידי כדי להעריך את הסכנות.

מנתוני הרשות עולה כי בתשעת החודשים הראשונים של 2018, נהרגו 16 רוכבי אופניים חשמליים. זאת לעומת 7 הרוגים בשנת 2017 ו-10 הרוגים בשנת 2016. כמו כן, לפי דיווחי המשטרה חלה עלייה במספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים אופניים חשמליים. להלן הנתונים:

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אבנר בשן 24/10/2018 22:19
    הגב לתגובה זו
    להוריד אופניים וקורקנטים לכביש גם זה לא פיתרון, גם הפרעה לתנועה וגם יתרבו תאונות רכב ואופניים.
  • 5.
    רון 24/10/2018 20:54
    הגב לתגובה זו
    אופניים החשמליים הורידו את כמות הרוגי תאונות הדרכים. מאחר ויש פחות מכוניות ואופנועים על הכביש, למה אף אחד לא מציין עובדה זאת.
  • 4.
    אפניים חשמליים הם הכלי של העני והחלש,רשיון רק יגדיל תור (ל"ת)
    אריאל נגד האל 24/10/2018 09:24
    הגב לתגובה זו
  • שלום 24/10/2018 15:32
    הגב לתגובה זו
    קודם כל האופניים החשמליים לא לעניים, בנוסף לתאוריה, אני חושב שצריך לחייב כל רוכב אופניים חשמליים בביטוח חובה אישי,
  • 3.
    סאסי 24/10/2018 07:54
    הגב לתגובה זו
    חשוב שיהיו חוקים ותקנות בעיקר עבור אותם ילדים בני 16.. אך יותר מזה חשוב שתהיה תשתית נכונה עבור כלל הרוכבים! לא יתן שאנחנו בין הפטיש לסדן! אין מספיק שבילי אופניים במדרכה אסור ובכביש מסוכן מידי עבורנו! כי הנהג הישראלי הוא לא תלית שכול תכלת והנהגים הם חסרי סבלנות ומנסים לעקוף בצורה מסוכנת. אז חוקים ותקנות זה יפה ולהתעצבן על אלה שעושים שטויות זה מובן, אבל לדאוג לכלל האוכלוסיה! סדרו את התשתיות והאריכו שבילי אופניים ולא רק בתל אביב!
  • שלום 24/10/2018 15:35
    הגב לתגובה זו
    צריך לצבוע את מסלולי האופניים בצבע אדום כמו בהולנד.
  • 2.
    Betman 24/10/2018 05:18
    הגב לתגובה זו
    יותר מידיי מכוניות בכביש נוסעים כמו מטורפים והורגים חפים מפשע זה צריך להיות הנושא הכאוב ביותר במדינה דבילים
  • 1.
    הטימטום של השר ישראל כץ כמו היקום - " ללא סוף" :) (ל"ת)
    דוד הגנן 23/10/2018 17:57
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי