25 חברות בשווי של 30 מיליארד שקל נמחקו בעקבות חוק הריכוזיות

חוק הריכוזיות אמור היה לפגוע בטייקונים, אבל פגע בעיקר בבורסה. כעת נותרו 8 חברות שכבה שלישית אשר יצטרכו לפתור בעיית השליטה עד דצמבר 2019
נועם בראל | (5)

30 מיליארד שקל. זהו הסכום אותו מחקו קבוצות השליטה במהלך השנים האחרונות מאז אושר חוק הריכוזיות בסוף שנת 2013. אך זה עדיין לא הסוף, כשעל פי ההערכות, נותרו 4 קבוצות שליטה הכוללות  8 חברות בלבד שבעיית השליטה בהן חייבת להיפתר עד סוף 2019. כך עולה מנתונים אותם מפרסמת יחידת המחקר של הבורסה בתל אביב.

מטרתו של חוק הריכוזיות הייתה להגביל מבנה פירמידלי של חברות אחזקה לשתי שכבות בלבד, כאשר לחברות ניתן פרק זמן של 4 שנים, עד דצמבר 2017, לצמצום שכבה רביעית ואילך, ו- 6 שנים, עד דצמבר 2019, לצמצום שכבה שלישית. נציין כי החוק ייחודי לישראל והינו היחיד מסוגו בעולם.

בתחילת התהליך היו 23 קבוצות שליטה שהחזיקו כ-65 חברות בורסאיות שהוגדרו כחברות שכבה שלישית ואילך, כאשר במהלך 8 השנים האחרונות צמצמו קבוצות השליטה את הפירמידות באמצעות ביצוע 12 הצעות רכש, 9 מיזוגים עם חברות בורסאיות אחרות ו-8 מכירות של חברות בורסאיות.

 

בתקופה זו, נמחקו מהבורסה 22 חברות שכבה בשווי שוק כולל של כ-15 מיליארד שקל עקב הצעות רכש ע"י חברות האם הבורסאיות או מיזוגים בחברות האם הבורסאיות ופעילותן נותרה בידי חברות האם הבורסאיות. בנוסף, נמחקו שלוש חברות בשווי כולל של כ- 15 מיליארד שקל שגריעתן מהבורסה פגעה בכיסוי הבורסאי של המשק: מיזוג "אדמה" ו"גיוון" לתוך חברות לא-בורסאיות וכן מחיקת "כלל תעשיות"- השכבה העליונה בפירמידה. 

בין הדוגמאות הבולטות לקבוצות שליטה בהן ננקטו צעדים לצמצום השכבות העליות, נמצאת קבוצת אי.די.בי שהייתה בזמנו בשליטת נוחי דנקנר וכללה פירמידה בת 5 שכבות. שכבה 1 - אי.די.בי. אחזקות, שכבה 2 - אי.די.בי. פיתוח, שכבה 3 - דיסקונט השקעות, כלל תעשיות וכלל ביטוח, שכבה 4 - בנות של דסק"ש: כור, סלקום, שופרסל, אלרון, נכסים ובנין והמלט, בנות של כלל תעשיות: נייר חדרה, גולף וכלל ביוטכנולוגיה, ובת של כלל ביטוח - כלל פיננסים, ובשכבה 5 - בת של כור: אדמה (מכתשים-אגן), בנות של נכסים ובנין: גב-ים, ישפרו ומהדרין, בנות של אלרון: גיוון וסטרלינג, ובנות של כלל ביוטכנולוגיה: ביוקנסל ודי-פארם.

אי.די.בי נקטה בשנים האחרונות צעדים רבים לצמצום השכבות העליונות וכיום מבנה הקבוצה כולל את דיסקונט השקעות בשכבה הראשונה; נכסים ובניין בשכבה השנייה ואת החברת גב-ים, ישפרו ומהדרין בשכבה השלישית. כלומר, נותרו בקבוצה 3 חברות, הנחשבות כשכבה ששאלת השליטה בהן צריכה להיפטר עד דצמבר 2019. (מהדרין הינה בשליטה משותפת עם קבוצת דלק וגם בה היא נחשבת שכבה שלישית).

נכון להיום, נותרו בבורסה 8 חברות שכבה שלישית, בהן 7 חברות ששווי השוק הכולל של מניותיהן כ-28 מיליארד שקל, וחברה אחת שלה רק אג"ח הנסחר בבורסה (ישפרו). את בעיית השליטה בקבוצות הללו יהיו חייבות הקבוצות לפתור עד דצמבר 2019.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דיסקונט השקעות - 3 חברות בשכבה שלישית (גב-ים, מהדרין וישפרו). לא ברור עדיין אלו פעולות יינקטו בקבוצה כדי לבטל את השכבה השלישית.

אקויטל - 2 חברות שכבה שלישית (איירפורט סיטי ונפטא). בקבוצות צפוי מיזוג בין "אקויטל" ו"יואל", כשבמסגרתו כבר בוצעה הצעת רכש ובעקבותיה ירד שעור החזקות הציבור באקויטל לכ-20%.

צור שמיר - 2 חברות שכבה שלישית (איי.די.איי. ואדגר). צור שמיר כשלה בניסיון למחוק את "ביטוח ישיר" מהבורסה ע"י הכנסת קבוצת לאומי, ולאחרונה פורסם מתווה שני לעסקה, במטרה למחוק אותה מהרישום למסחר.

יורוקום - חברה אחת בשכבה שלישית (בזק). בשל החרגת חברות הנסחרות רק בחו"ל מחוק הריכוזיות- ניתן למחוק מהרישום הכפול בבורסה בת"א את אחת החברות הדואליות-"אינטרנט זהב" או "בי-קום" ולהשאירה להיסחר בנאסד"ק בלבד, ובכך להימנע מהצורך למחוק את בזק מהבורסה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חוק מעולה חבל שלא ירדו מצב של שכבה אחת אז באמת יכלו (ל"ת)
    כלכלן 24/10/2018 08:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פיל סוציאליסטי נכנס לחנות של חרסינה..... (ל"ת)
    קרילוב2018 23/10/2018 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תום 23/10/2018 12:29
    הגב לתגובה זו
    מבורסה ריקה המדינה תרוויח מזה פי כמה כסך אבל אפסים מנהלים את המדינה ומחפשים רק לגנוב האזרחים
  • טרכטנברג 23/10/2018 14:30
    הגב לתגובה זו
    המליצה להעלות את המס ל- 25%, להזכירכם טרכטנברג היה ח"כ מטעם הבולשביקים מפלגת העבודה בעיניים.
  • יואב 04/11/2018 17:13
    קובעי מדיניות מצוידים גם כן בדירות ואף אחד מהם לא יהיה מעונין לירידת מחירי הנדל"ן. גם אם זה על חשבון זוגות צעירים שידם אינם משגת.
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 7.57%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 2.67%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

שיא חדש בבורסה: המדדים עולים עד 0.7%

העליות החזקות מעבר לים מובילות את ת"א 35 לרשום שיא חדש; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 3.37%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.