בנק דיסקונט צרכנות כסף
צילום: אלכסנדר כץ

מחר יתקיים הדיון בצו המניעה שהגישו העובדים הארעיים של דיסקונט

העובדים הארעיים טוענים: "מנהלים איימו על עובדים אם יחתמו על הצטרפות לוועד"; דיסקונט: "דוחים מכל וכל את הטענות"
ערן סוקול | (5)

מחר (ב') צפוי להתקיים הדיון הראשון בצו המניעה שהגישו יציגות התאגדות העובדים הארעיים של בנק דיסקונט -0.63%  להכרה ביציגות העובדים הארעיים ובעלי החוזים האישיים בבנק, בטענה כי לכאורה הוועד הארצי פעל "להחריגם" ולהפוך אותם לשקופים, חסרי תנאים וזכויות. במסגרת הסכסוך הקיבוצי וכחלק מהמאבק מציינים בוועד העובדים הארעיים כי ייתכן ובקרוב יודיעו על צעדים ארגוניים כגון, שביתות, עיצומים והפגנות. 

צו המניעה שהגישו יציגות התאגדות העובדים הארעיים באמצעות עמותת תנופה לעובד, מתקיים במסגרת סכסוך עבודה קיבוצי, אשר במסגרתו תובעים העובדים הארעיים מהבנק בשלב ראשון, פיצוי כספי בסכום הקרוב למיליון שקל, על הנזקים השונים שנגרמו להם לטענתם כחלק מהפרעה להתארגנות העובדים. מהנהלת הבנק נמסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את הטענות ואת עמדתנו נשמיע מחר בפני בית המשפט."

על פי טענות העובדים הארעיים, ננקטו על ידי הנהלת הבנק שורה של צעדים אשר פגעו בזכותם להתאגד, כאשר בראשם, העובדים הארעיים טוענים כי בידם ראיות לכך שמנהלים איימו על עובדים כי יפוטרו במידה ויחתמו על הצטרפות לוועד העובדים הארעיים. 

הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות ובוועד העובדים הארעיים קוראים לכל מי שחתם והצטרף לוועד, כולל, כלל העובדים בהווה ובעבר (גם קבועים) שמעוניינים, להגיע לדיון ולהביע את תמיכתם.

בבנק דיסקונט טוענים כי לעובדים הארעיים אין  זכות להתאגד

בנק דיסקונט, המיוצג על ידי עו"ד פיינברג טען בעבר שאין לעובדים הארעיים זכות להתאגד, שכן הוועד הארצי כבר מייצג אותם. במכתב ששלח פיינברג לארגון תנופה לעובד נכתב כי "העובדים הארעיים המועסקים בבנק דיסקונט מיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה שהיא ארגונם היציג על פי דין מזה עשרות שנים, יחד וכחלק בלתי נפרד מיתר עובדי הבנק".

עם זאת, בוועד העובדים הארעיים טוענים כי הוועד הארצי איננו מייצג את העובדים הארעיים ואף מציגים התכתבויות של נציגי הוועד הארצי מהן עולה כי הוועד איננו מייצגם. כך למשל כותב אחד מחברי הוועד בתשובה לטענות שהעלה אחד העובדים הארעיים בבנק: "למרות שהנהלת הבנק רשאית לא להעניק לעובדים הארעיים תוספות ומענקים, אנחנו ביקשנו שכן, למרות שאיננו מייצגים את העובדים הארעיים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלי 23/07/2018 06:59
    הגב לתגובה זו
    העובדים הארעיים הם עבדים לכל דבר, עושים עבודה כפולה ומכופלת מהעובדים הוותיקים בשכר זעום ועלוב איפה ההגנה על עובדים אלו?בושה
  • 4.
    מנהל בבנק 22/07/2018 21:18
    הגב לתגובה זו
    אף פעם אל תוותרו עח הזכויות שלכם, בראשן הזכות שיתייחסו אליכם בכבוד. אתם כבר מבינים על מה אני מדבר.
  • 3.
    עמית ק. 22/07/2018 15:15
    הגב לתגובה זו
    רציתי להגיב לגבי התאגדות עובדים ארעיים בבנק. במשך תקופה ארוכה בחרה הנהלת הבנק להזניח עובדים אלה וועד של עובדים הקבועים נתן לזה יד. מתעללים בהם גם מבחינת התנאי עבודה וגם מבחינת השכר. אז לא פלא שקמה ההתאגדות. אני לא מאמין שהם דורשים דברים לא הגאונים ,אלא שיפור בתנאים שלהם. כך או אחרת בחרתם לפטר את יוזם ההתאגדות (סביר להניח שלקחתם בחשבון שתצטרכו לשלם על זה כנס). אבל מאחוריו יש עוד 8 פעילים שמוכנים להמשיך במאבק. גם אותם תפטרו??
  • 2.
    מני 22/07/2018 15:00
    הגב לתגובה זו
    אפשר לעבוד כארעי תקופת זמן מסויימת, אבל ברגע שאין אופק ואתה עובד כארעי באופן קבוע זה כבר ניצול זכויות בסיסיים של האדם העובד
  • 1.
    לוחמת 22/07/2018 13:16
    הגב לתגובה זו
    לכל עובד יש זכות לקבל זכויות שוות ובמידה והבנק אינו יכול או מעוניין לעזור לנו בזה יש לנו זכות קיומית וחופשית להקים ולהתאגד ביחד!
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.74%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”