מאה שערים חרדים דתי דת ירושלים
צילום: Istock

הלמ"ס: מרבית אוכלוסיית ישראל אינה חילונית

נתוני הדוח מציגים שינוי בפני החברה הישראלית בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית כאחד. בעוד כ-50 שנה חלקם של החרדים צפוי לעלות ל-32%

מורן ישעיהו | (11)

מרבית אוכלוסיית ישראל אינה חילונית, כך עולה מדוח שמוציאה היום הלמ"ס המתייחס לפני החברה בישראל. בשנת 2016, כ-45% מהיהודים הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-25% - מסורתי, כ-16% - דתי מאוד ודתי ו-14% - חרדי. בקרב ערבים, כ-11% הגדירו את אורח חייהם חילוני, כ-57% - מסורתי וכ-31% - דתי מאוד ודתי.

עוד נמצא כי 17% מהיהודים בני 20 ומעלה (כ-722 אלף נפש) דיווחו כי הם דתיים יותר ממה שהיו בעבר: 31% מהחרדים, 35% מהדתיים, 33% מהמסורתיים-דתיים, ו-17% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים. מנגד, 15% מבני 20 ומעלה (כ-664 אלף נפש) דיווחו כי הם דתיים פחות ממה שהיו בעבר: 14% מהמסורתיים-דתיים, ו-20% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים ומהחילונים. 41% מהערבים דיווחו כי כיום הם דתיים יותר ממה שהיו בעבר. 56% לא שינו את מידת דתיותם.

פילוח דמוגרפי

נכון לסוף שנת 2016, חיו בישראל 8.6 מיליון תושבים, מהם 6.4 מיליון יהודים (74.7%), 1.8 מיליון ערבים (20.8%), ו-385.2 אלף אחרים (4.5% שהינם נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות ואנשים ללא סיווג דת במרשם האוכלוסין).

באוכלוסייה הערבית, 84.8% היו מוסלמים, 7.4% היו נוצרים ערבים ו-7.8% היו דרוזים. דתם של 90.7% מאוכלוסיית האחרים לא סווגה במרשם האוכלוסין, והשאר (9.3%) היו נוצרים לא ערבים.

ככלל, אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-20 מיליון תושבים ב-2065, מהם 9.7 מיליון יהודים ואחרים (ללא חרדים), 6.4 מיליון חרדים ו-3.8 מיליון ערבים. עיקר השינוי הצפוי להתרחש הוא עלייה בחלקה של האוכלוסייה החרדית מ-11% כיום ל-32% ב-2065.

החרדים אופטימיים יותר לגבי מצבם הכלכלי

בשנת 2016, 88.3% מבני 20 ומעלה דיווחו שהם מרוצים מחייהם, בהם 89.8% מהיהודים, ו-80.7% מהערבים. 

בקרב יהודים, אחוז החרדים המרוצים מחייהם וממצבם הכלכלי גבוה מיתר האוכלוסייה היהודית. החרדים גם אופטימיים יותר מיתר האוכלוסייה היהודית לגבי השיפור בחייהם ובמצבם הכלכלי בשנים הקרובות.

אחוז החילונים המצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית שלהם גבוה מיתר האוכלוסייה היהודית. בקרב הערבים, לא נמצאו הבדלים בולטים בין דתיים ללא דתיים באחוז המרוצים מחייהם (כ-80%) וממצבם הכלכלי (כ-50%).

קיראו עוד ב"בארץ"

פחות חרדים זכאים לבגרות, יותר לומדים לתואר

בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) כ-474 אלף ילדים למדו בגני ילדים שבפיקוח משרד החינוך. 50.2% מהילדים בחינוך העברי למדו בגנים שבפיקוח הממלכתי, 29.2% - בגנים שבפיקוח החרדי ו-20.6% - בגנים שבפיקוח הממלכתי-דתי.

בהיבט של חינוך יסודי ועל יסודי, באותה שנה למדו כ-1.7 מיליון תלמידים במערכת החינוך. מתוך כ-1.26 מיליון תלמידי החינוך העברי, 57.9% היו תלמידים בפיקוח ממלכתי, 23.8% - בפיקוח חרדי ו-18.3% - בפיקוח ממלכתי-דתי. התלמידים הערבים היו 25.9% (כ-22.7% מוסלמים כ-1.4% נוצרים ו-1.8% דרוזים).

בהישגי הבגרות, נכון לאותה שנה ניגשו לבחינות הבגרות 84.6% מתלמידי כיתות יב. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בבתי ספר שבפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי היה דומה: 76.9% ו-76.0%, בהתאמה, וגבוה מאוד לעומת הפיקוח החרדי - 33.8% בלבד. בפיקוח החרדי הבנות הן הרוב המכריע של הנבחנים בבחינות הבגרות (82.5%) ושל הזכאים לתעודה (91.6%).

בהתייחס להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה בתשע"ו היה גבוה ביותר מפי שניים ממספרם בתש"ע (2009/10) (11 אלף ו-4.5 אלף, בהתאמה). בשנת תשע"ו, יותר ממחצית מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך למדו לימודי המשך (1,419 מתוך 2,618). סטודנטים אלו הוכשרו להוראה בעבר בסמינרים החרדים, ולאחר מכן השלימו את לימודיהם לתואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך.

רמת השכלה לפי אורח דתי בקרב יהודים:

רמת השכלה לפי אורח דתי בקרב ערבים:

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אוולין 11/07/2018 14:46
    הגב לתגובה זו
    אני מתנגדת לכפיה דתית ולהדתה, נוסעת בשבת לים, אוכלת במסעדות לא כשרות ולא מחפשת חותמת כשרות על מוצרים בסופר אבל בגלל שאנחנו עושים קידוש בארוחת שישי וצמים ביום כיפור מחשיבים אותי למסורתית. נוח להם להכליל אותי כדתיה. רוב רובו של העם כמוני, ממש לא דתי.
  • 6.
    MILKI 02/07/2018 10:45
    הגב לתגובה זו
    שני בתי המקדש נחרבו בגלל ההחלנה(חילוניות). כל הצרות זה בגלל אלה שעזבו את הדת,וגם בגלל הקיצוניים הדתיים.
  • אבי 16/12/2019 01:58
    הגב לתגובה זו
    וקיבלנו רק פרעות ופוגרומים. רק בזכות קבוצה של חילונים שהפסיקו לסמוך על החבר הדמיוני הקמנו מחדש את המדינה
  • סבלנות (ל"ת)
    השלישי בדרך 04/07/2018 00:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה % העיתונאים המגדירים עצמם חילונים? (ל"ת)
    עיתונאי-מעצב דעת קהל 01/07/2018 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דני 28/06/2018 14:11
    הגב לתגובה זו
    מעניין שלא ציינו כמה נמצאים בכלא ביחס לאוכלוסיה. גם ביחס לעצמם, אני מסופק אם יש 1% מהחרדים בכלא (אם בכלל). באוכלוסיה הכללית זה פשוט קטסטרופה. דקירות במועדונים, סמים, ושאר עבירות.
  • 3.
    מגיע לנו . ככה מחסלים מדינה . האוייב הגדול מכולם זו הדת (ל"ת)
    דודו 27/06/2018 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לברוח מכאן לפני שיהיה מאוחר לילדים שלנו (ל"ת)
    שלומי 27/06/2018 15:26
    הגב לתגובה זו
  • sha007 02/07/2018 23:45
    הגב לתגובה זו
    סע לגרמניה או לאוסטרו-הונגריה תחייה שם כמה שנים תחזור על 4 (במקרה הטוב)
  • מיכה 27/06/2018 18:48
    הגב לתגובה זו
    כמה בני דודים
  • 1.
    ממש מדכא... (ל"ת)
    סאקו 27/06/2018 15:15
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי