במהלך חודש אפריל המשיך הדולר להתחזק לעומת השקל בקירוב ל-2.5%, נכון לכתיבת שורות אלה. התחזקותו הפתיעה רבים וטובים וכשזה קורה לאחר שנה שבה התחזק השקל באופן כמעט רציף מתחילות לעלות השערות ומתרבים הניתוחים שהקשר בינם לבין המציאות מקרי ביותר.

מעניין מאוד לקרוא פרשנויות של אנליסטים שהבטיחו רק לפני חודשיים (אז הדולר/שקל הגיע ל-3.40) שהשקל ימשיך להתחזק ומנו את כל הסיבות לכך. כלכלה חזקה, עודף בחשבון השוטף, גז, היי טק ומה לא. אותם אנליסטים מדברים עכשיו על 3.70 בלי למצמץ! מה קרה? האם הגורמים הבסיסיים השתנו? ובכן ממש לא, וזה הרבה יותר פשוט.

למי שעקב מקרוב אחר ההתרחשויות בשוק המט"ח היה ברור לגמרי שעיקר התחזקות השקל נבעה מפעילות ספקולטיבית שחברו לה גורמים רבים זרים ומקומיים. אולם השנה ובעיקר במהלך אפריל יש גוף אחד או מספר גורמים שהגיעו למסקנה (נבונה מאד לטעמי) שהרבה יותר נכון יהיה להמר נגד השקל מאשר לטובתו במיוחד כשפערי הריבית רק הולכים ומתרחבים.

מבט מהיר לעבר גרף המסחר מראה כי גם במהלך אפריל המשיכו גורמים מסוימים לנסות ולחזק את השקל, בעיקר בערבים, ימי שישי וערבי חג, אולם בניגוד לעבר, בכל יום כזה הופיע קונה חזק ואגרסיבי שרכש דולרים ומנע כל ניסיון לתיסוף השקל. אותו גורם קנה בצורה חכמה, הופיע פעמים רבות בשעות מסחר דלילות ועשה בדיוק את מה שעשו כאן הספקולנטים זמן רב אלא שבכיוון ההפוך.

• סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
• מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בניגוד להערכות ועל פי מה שידוע, לא היה זה בנק ישראל שכבר זמן רב משקיף מהצד ולא מתערב. אופי הפעולה שונה ובאירוניה אף אמרתי שכדאי למנהלי המסחר בבנק ישראל לעבור אצל אותו קונה קורס כיצד סוחרים בשוק המט"ח.

עד כמה השפיע אותו קונה על השחקנים וגרם להם לקפוא על מקומם ניתן היה לראות בפקיעת האופציות שהייתה בשבוע שעבר. כמעט מדי פקיעה בשנה וחצי האחרונות דאגו "הנשמות הטובות" לחזק את השקל. בפקיעה הנוכחית, באמצע הדגימה הופיעו ביקושים ושחקנים רבים נתפסו עם המכנסים למטה. מכאן ואילך נוצרו כמה גורמים אובייקטיביים שסיפקו רוח גבית להמשך התחזקות הדולר.

1. תשואת האג"ח הדולרי שחצתה את רף 3% הקריטי והרחיבה עוד יותר את הפער בין הריבית השקלית והדולרית. על מנת לסבר את האוזן, מי שרוצה להמר על השקל חייב לקחת בחשבון היום "קנס" שנתי של 8 אגורות בגין פערי הריבית. זה כבר פער משמעותי שמהווה פקטור חשוב בשיקולי הספקולנט. לחילופין, מי שמהמר נגד השקל ולטובת הדולר מקבל כמעט את אותו פער אולם לטובתו - בונוס מכובד לכל הדעות.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

אגב, לא רק ספקולנטים יכולים ליהנות מכך. גם יבואנים עושים בחוכמה רבה כשהם מנצלים את פערי הריבית ורוכשים דולרים לשנה ואפילו שנתיים קדימה. שימו לב שברמה של 3.50 שקלים לדולר שהייתה עד לפני זמן לא רב יכול היה יבואן לרכוש דולרים לשנתיים קדימה ברמה של 3.35! מי שלא עשה זאת הפסיד אבל עדיין לא מאוחר. עליית תשואות האג"ח תרמה רבות גם להמשך מהלך התחזקות הדולר מול סל מטבעות עולמי.

ביום שבו יבינו מנהלי הגופים המוסדיים וועדות ההשקעה שלהם שעלות ההגנה על השקעותיהם בחו"ל יקרה מדי וזה הזמן לצמצם הגנות, יימשך פיחות השקל ואף יצבור תאוצה.

2. ירידות בשוקי המניות עקב עליית התשואות, ירידות  שתרמו אף הן להתחזקות הדולר ולהיחלשות השקל.

3. המתיחות עם סוריה/איראן. לכשעצמה אולי לא הייתה גורמת מתיחות זו לשינוי בטעמי השחקנים אולם בשילוב עם הגורמים האחרים וכשיש שחקנים מספיק חזקים שמתחילים להמר נגד השקל התוצאות לא מאחרות לבוא.

אז זה כל הסיפור. מה לגבי ההמשך? תלוי בהמשך המומנטום שצובר הדולר בעולם ובהתפתחויות "חודש מאי האיום" מפניו מזהירים כולם. 3.65 היא נקודת המפתח בעשור האחרון. שבירת הרמה הקריטית הזו והדרך לתאוצת הפיחות נפתחת.

** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

 הכותב הוא יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים