זינוק של 651% במשרות שנפתחו בתחום הבלוקצ'יין
הצמיחה בענף ההייטק נמשכת עם גידול של 2% בשכר הממוצע לחודש כאשר שוק הבלוקצ'יין נחשב לטרנד חם ומציע מגוון פיתוחים טכנולוגיים
ברבעון הראשון של 2018 נרשמה עלייה של 2% בשכר הממוצע של עובדי ההייטק ל-27,258 שקל לחודש. כך עולה מנתוני חברת ההשמה להייטק see.V. עליית שכר משמעותית בשיעור של 8% נרשמה בשכרם שלך מפתחי אוטומציה שעמד ברבעון הראשון 2018 על 26,000 שקל לחודש.
בהתפלגות לפי תחומים, מפתחי אלגוריתמים ממשיכים להוביל את טבלת השכר עם שכר ממוצע של 30,600 שקל לחודש (כמעט ללא שינוי מהרבעון הרביעי ב-2017). עוד בראש הטבלה: מהנדסי DevOps ומפתחים ב-Java עם שכר ממוצע של 30,000 שקל לחודש -פי 3 מהשכר הממוצע במשק.
הטרנדים החמים ביותר הם תחומי אבטחת סייבר, למידת מכונה, DevOps וגם בלוקצ'יין, מסבירה מרב לייפר, מנכ"לית החברה. "הביקוש למומחים בתחומי אבטחת הסייבר מטפס אצלנו כבר יותר משנה באופן עקבי בעשרות אחוזים מרבעון לרבעון. ברבעון הראשון של 2018 חל זינוק של 49% בכמות המשרות החדשות שנפתחו בתחומי אבטחת הסייבר. באופן דומה, עולה הביקוש למפתחים הבקיאים בשפות ובטכנולוגיות הקשורות בתחומים החמים".
לייפר מציינת "צמיחה חסרת תקדים" בשוק הבלוקצ'יין כאשר "כל שבוע מצטרפים למאגר הלקוחות שלנו סטרטאפים חדשים בתחום ונפתחות יותר ויותר משרות רלוונטיות. גם פה המגמה היא, כמובן, עולמית. למשל, על פי הערכות של חברת דלויט, עד 2025 - 10% מהתמ"ג הגלובלי ייבנה על גבי אפליקציות בלוקצ'יין".
- Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
- מחקר: רוב מתקפות הסייבר מתרחשות בסופ"שים ובחגים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אתר indeed מאז סוף 2015 חל זינוק של 651% במספר המשרות שנפתחו בתחום הבלוקצ'יין", מוסיפה לייפר וטוענת כי התחום "צפוי לשנות את המרחב הכלכלי והתרבותי שלנו, וזה הרבה מעבר למטבעות וירטואליים. כבר כיום פותחו אפליקציות, אשר מחקות שרותים שבעבר הציעו ממשלות בלבד כמו Bitnation וכאלה המציעות צורות חדשות של מעורבות דמוקרטית כמו D-Cent. בין האפשרויות המסעירות הנוספות שהטכנולוגיה הזאת פותחת בפנינו: שימוש בקריפטו בזירת ה-IOT (דמיינו רכבים שקונים בעצמם דלק). יש לזה יישומים גם בתחום גיוס העובדים, כמובן, ובימים אלה, אנו בוחנים מודלים המשלבים בלוקצ'יין וגיוס עובדים."
עובדי ההייטק מחליפים עבודה לעתים תכופות. על פי סקר שערכנו לאחרונה בקרב 504 איש ואישה שעובדים בתחומי ההייטק בישראל עולה כי כ-58% החליפו עבודה 2-3 פעמים ואף יותר בחמש השנים האחרונות, ולרבים מהם (כ-52%) כבר הייתה הצעת עבודה קונקרטית, כשעזבו את מקום העבודה", טוענת לייפר ומציינת כי הנתונים משקפים מגמה עולמית.
לדבריה, "באופן מעניין, כאשר העובדים שהחליפו עבודה פעם אחת במהלך חמש השנים האחרונות, נשאלו, האם הם חשים ביטחון בעתידם המקצועי, התשובה הדומיננטית (46%) הייתה: "כרגע כן, ואני חש ביטחון שזה יהיה כך גם בעתיד". לעומת זאת, התשובה הדומיננטית (39%) בקרב אלה שהחליפו עבודה פעמיים במהלך חמש השנים האחרונות הייתה: "כרגע כן, אבל אני חושש שבעתיד זה לא יהיה כך". כלומר יתכן שקצב חילוף מהיר מערער את תחושת הביטחון בעתיד המקצועי, או, לחילופין, שמי שנוטה להחליף עבודה בתדירות גבוהה - חש חוסר ביטחון בעתידו המקצועי."
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו...
שאפתנים ואופטימיים. מנתוני הסקר עולה כי מרבית המשיבים חושבים שבעוד חמש שנים ימשיכו להתפתח בתפקיד הנוכחי (41%), יתקדמו למשרה ניהולית בתחום פיתוח תוכנה (31%), או יקימו סטרטאפ (15%). רק 13% סבורים כי הם יעזבו את תחום ההייטק.
אמנם, התמונה משתנה כאשר בוחנים את תשובות הגברים מול הנשים. למשל, 33% מהגברים רואים את עצמכם בתפקיד ניהולי בעוד 5 שנים - ואילו בקרב הנשים הנתון הוא 23% בלבד. כאשר בוחנים את התשובה מי סבור כי הוא יעזוב את תחום ההייטק, הפערים אף גדולים יותר: 23% בקרב הנשים, זאת לעומת 9% בלבד בקרב הגברים. "זה ידוע שהפערים בין גברים לנשים בהייטק עדיין משמעותיים, אומרת לייפר, ובניגוד למה שנוטים לחשוב הפערים לא נוצרים רק כי מעט נשים באופן יחסי לומדות מקצועות טכנולוגיים, אלא גם בשל כמות הנשים שבוחרות לעזוב את תחום ההייטק. למשל, על פי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד 41% מהנשים שעובדות בתחומי ההייטק עוזבות, זאת לעומת 17% בלבד בקרב הגברים."
- 1.z 03/04/2018 00:56הגב לתגובה זושם הבכירים מרוויחים משכורת עתק על חשבון המגזר הפרטי, ובעוד בהייטק מצליחים בזכות עצמם ועם הרבה עבודה קשה, במגזר הציבורי נהנים משעות נוחות, תנאי ההעסקה מעולים (בפנסיה, הטבות, ועוד) וכמובן חרב הפיטורים לא מונפת על צווארם כמו בהייטק. כן, ההייטק פורח בתקופה הזו אבל זה בלתי נמנע שנגיע שוב למשבר כמו שכבר ראינו בעבר. שוב השורדים יהיו המקורבים לצלחת
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
