זינוק של 651% במשרות שנפתחו בתחום הבלוקצ'יין
הצמיחה בענף ההייטק נמשכת עם גידול של 2% בשכר הממוצע לחודש כאשר שוק הבלוקצ'יין נחשב לטרנד חם ומציע מגוון פיתוחים טכנולוגיים
ברבעון הראשון של 2018 נרשמה עלייה של 2% בשכר הממוצע של עובדי ההייטק ל-27,258 שקל לחודש. כך עולה מנתוני חברת ההשמה להייטק see.V. עליית שכר משמעותית בשיעור של 8% נרשמה בשכרם שלך מפתחי אוטומציה שעמד ברבעון הראשון 2018 על 26,000 שקל לחודש.
בהתפלגות לפי תחומים, מפתחי אלגוריתמים ממשיכים להוביל את טבלת השכר עם שכר ממוצע של 30,600 שקל לחודש (כמעט ללא שינוי מהרבעון הרביעי ב-2017). עוד בראש הטבלה: מהנדסי DevOps ומפתחים ב-Java עם שכר ממוצע של 30,000 שקל לחודש -פי 3 מהשכר הממוצע במשק.
הטרנדים החמים ביותר הם תחומי אבטחת סייבר, למידת מכונה, DevOps וגם בלוקצ'יין, מסבירה מרב לייפר, מנכ"לית החברה. "הביקוש למומחים בתחומי אבטחת הסייבר מטפס אצלנו כבר יותר משנה באופן עקבי בעשרות אחוזים מרבעון לרבעון. ברבעון הראשון של 2018 חל זינוק של 49% בכמות המשרות החדשות שנפתחו בתחומי אבטחת הסייבר. באופן דומה, עולה הביקוש למפתחים הבקיאים בשפות ובטכנולוגיות הקשורות בתחומים החמים".
לייפר מציינת "צמיחה חסרת תקדים" בשוק הבלוקצ'יין כאשר "כל שבוע מצטרפים למאגר הלקוחות שלנו סטרטאפים חדשים בתחום ונפתחות יותר ויותר משרות רלוונטיות. גם פה המגמה היא, כמובן, עולמית. למשל, על פי הערכות של חברת דלויט, עד 2025 - 10% מהתמ"ג הגלובלי ייבנה על גבי אפליקציות בלוקצ'יין".
- האם הטיסה שלכם בטוחה? לא ממש לפי מומחי אבטחת מידע
- Zenity מגייסת 38 מיליון דולר בסבב ב׳ כדי לשפר את האבטחה עבור עזרי AI ארגוניים ופיתוח באמצעות Low-Code
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אתר indeed מאז סוף 2015 חל זינוק של 651% במספר המשרות שנפתחו בתחום הבלוקצ'יין", מוסיפה לייפר וטוענת כי התחום "צפוי לשנות את המרחב הכלכלי והתרבותי שלנו, וזה הרבה מעבר למטבעות וירטואליים. כבר כיום פותחו אפליקציות, אשר מחקות שרותים שבעבר הציעו ממשלות בלבד כמו Bitnation וכאלה המציעות צורות חדשות של מעורבות דמוקרטית כמו D-Cent. בין האפשרויות המסעירות הנוספות שהטכנולוגיה הזאת פותחת בפנינו: שימוש בקריפטו בזירת ה-IOT (דמיינו רכבים שקונים בעצמם דלק). יש לזה יישומים גם בתחום גיוס העובדים, כמובן, ובימים אלה, אנו בוחנים מודלים המשלבים בלוקצ'יין וגיוס עובדים."
עובדי ההייטק מחליפים עבודה לעתים תכופות. על פי סקר שערכנו לאחרונה בקרב 504 איש ואישה שעובדים בתחומי ההייטק בישראל עולה כי כ-58% החליפו עבודה 2-3 פעמים ואף יותר בחמש השנים האחרונות, ולרבים מהם (כ-52%) כבר הייתה הצעת עבודה קונקרטית, כשעזבו את מקום העבודה", טוענת לייפר ומציינת כי הנתונים משקפים מגמה עולמית.
לדבריה, "באופן מעניין, כאשר העובדים שהחליפו עבודה פעם אחת במהלך חמש השנים האחרונות, נשאלו, האם הם חשים ביטחון בעתידם המקצועי, התשובה הדומיננטית (46%) הייתה: "כרגע כן, ואני חש ביטחון שזה יהיה כך גם בעתיד". לעומת זאת, התשובה הדומיננטית (39%) בקרב אלה שהחליפו עבודה פעמיים במהלך חמש השנים האחרונות הייתה: "כרגע כן, אבל אני חושש שבעתיד זה לא יהיה כך". כלומר יתכן שקצב חילוף מהיר מערער את תחושת הביטחון בעתיד המקצועי, או, לחילופין, שמי שנוטה להחליף עבודה בתדירות גבוהה - חש חוסר ביטחון בעתידו המקצועי."
- בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
שאפתנים ואופטימיים. מנתוני הסקר עולה כי מרבית המשיבים חושבים שבעוד חמש שנים ימשיכו להתפתח בתפקיד הנוכחי (41%), יתקדמו למשרה ניהולית בתחום פיתוח תוכנה (31%), או יקימו סטרטאפ (15%). רק 13% סבורים כי הם יעזבו את תחום ההייטק.
אמנם, התמונה משתנה כאשר בוחנים את תשובות הגברים מול הנשים. למשל, 33% מהגברים רואים את עצמכם בתפקיד ניהולי בעוד 5 שנים - ואילו בקרב הנשים הנתון הוא 23% בלבד. כאשר בוחנים את התשובה מי סבור כי הוא יעזוב את תחום ההייטק, הפערים אף גדולים יותר: 23% בקרב הנשים, זאת לעומת 9% בלבד בקרב הגברים. "זה ידוע שהפערים בין גברים לנשים בהייטק עדיין משמעותיים, אומרת לייפר, ובניגוד למה שנוטים לחשוב הפערים לא נוצרים רק כי מעט נשים באופן יחסי לומדות מקצועות טכנולוגיים, אלא גם בשל כמות הנשים שבוחרות לעזוב את תחום ההייטק. למשל, על פי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד 41% מהנשים שעובדות בתחומי ההייטק עוזבות, זאת לעומת 17% בלבד בקרב הגברים."
- 1.z 03/04/2018 00:56הגב לתגובה זושם הבכירים מרוויחים משכורת עתק על חשבון המגזר הפרטי, ובעוד בהייטק מצליחים בזכות עצמם ועם הרבה עבודה קשה, במגזר הציבורי נהנים משעות נוחות, תנאי ההעסקה מעולים (בפנסיה, הטבות, ועוד) וכמובן חרב הפיטורים לא מונפת על צווארם כמו בהייטק. כן, ההייטק פורח בתקופה הזו אבל זה בלתי נמנע שנגיע שוב למשבר כמו שכבר ראינו בעבר. שוב השורדים יהיו המקורבים לצלחת

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.
