טוגדר הגדילה את ההסכם בגרמניה להיקף של 25 טון - המניה מזנקת 19%

ההסכם שנחתם כעת מגדיל את ההסכם הקודם פי 5 להיקף הכנסות פוטנציאלי המוערך בכ-740 מיליון שקל
ערן סוקול | (9)

חברת הקנאביס הרפואי טוגדר 1.05%  דיווחה הבוקר (ג') כי חברת הפעילות 'גלובוס פארמה', המתמחה בתחום הקנאביס הרפואי ותפעל תחת חברת טוגדר, חתמה על הרחבת הסכם ההפצה בגרמניה מינואר 2018 להיקף הכנסות פוטנציאלי גדול פי 5 המוערך בכ-172 מיליון אירו (כ-740 מיליון שקל).

על פי תנאי ההסכם המעודכן, תרכוש החברה הגרמנית - הנמצאת בשליטת תאגיד גרמני מבוסס בעל הון עצמי של 100 מיליון יורו - מוצרי קנאביס רפואי בסך כולל של 25 טון, החל מהשנה הראשונה בה תתחיל טוגדר בפעילות הייצוא. ההסכם שנחתם כעת מגדיל את ההסכם הקודם פי 5, מהיקף של 5 טון תוצרת קנאביס רפואי להיקף של 25 טון מוצרי קנאביס רפואי שתרכוש מטוגדר החברה הגרמנית בשנה.

בנוסף, עדכנה החברה הגרמנית את גלובוס פארמה כי היא נמצאת בתהליך מתקדם לקבלת אישור שיווק בגרמניה ובשוק האירופאי כולו, וכי תגיש בקשה לקבלת היתר אירופאי לייצוא מוצרי קנאביס רפואי ולקבלת רישיון להפצתם ברחבי אירופה. מחיר מוצרי הקנאביס הרפואי יקבע בהתאם למחיר השוק בגרמניה בעת כל הזמנה. כפי שנמסר לגלובוס פארמה על ידי החברה הגרמנית, המחיר עומד נכון למועד זה על 6.9 יורו לגרם.

כמו כן, טוגדר פארמה מציינת, כי בהקשר למזכר עקרונות עם חברה ממדינה זרה להקמת פרויקט משותף לגידול, ייצור וייצוא קנאביס רפואי במדינה הזרה, היא בוחנת אפשרות לאספקה של מוצרי הקנאביס הרפואי ממדינה זרה זו לחברת ההפצה הגרמנית, או מישראל, בכפוף לאישור ייצוא.

כאמור, הפרויקט במדינה הזרה עליו דווח בתחילת שבוע שעבר אשר כולל הקמת מתחם חממות בהיקף של עד 100 דונם, עשוי לייצר הכנסות של כ-75 מיליון דולר ואף לגדול לקצב שנתי של 300 מיליון דולר. גלובוס פארמה ציינה כי ביכולתה לממן את הקמת המתחם ממקורותיה העצמיים.

ניסים ברכה, מייסד שותף ב'גלובוס פארמה' ומנכ"ל טוגדר העתידי: "הרחבת ההסכם בגרמניה מהווה יישום של אסטרטגיית הפיתוח העסקי שלנו, ושל פעילותנו להקמת חברת אגרוטק משמעותית בתחום הקנאביס הרפואי".

"אנו מקדמים מהלכים, המבטיחים יצירת תזרימי מזומנים שאינם תלויים בהכרח באישור ייצוא ממדינת ישראל, וזאת מתוך כוונה לספק מוצרי קנאביס רפואי בכל רחבי העולם, גם ממתחמי גידול מחוץ לישראל. ההסכמים שחתמנו בגרמניה ובקנדה מניחים תשתית ליצירת הכנסות משמעותיות בשנים הקרובות, בשוק הצומח במהירות ומוערך בעשרות מיליארדי דולרים בשנה" מסר ברכה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לדברי ברכה בכוונת טוגדר להמשיך ולקדם הסכמים מסחריים עם חברות בינלאומיות נוספות לגידול קנאביס רפואי, הפועלות במדינות באירופה ובצפון אמריקה, ובעלות הסכמי ייצוא גלובליים. "אנו מאמינים כי עם קבלת האישורים הדרושים בטריטוריות שונות, כולל בישראל, ועל רקע היערכותנו להקמת חוות ומפעל מתקדם לעיבוד תוצרת חקלאית בארץ, בגרמניה ובמדינות נוספות, נוכל לייצר ערך רב עבור בעלי המניות שלנו".

לאחרונה חתמה 'גלובוס פארמה' גם על הסכם הפצה בקנדה הכולל מכירת תוצרת בהיקף של 3 טון במחירי השוק במועד האספקה, כאשר נכון ליום החתימה מחיר גרם תוצרת בקנדה עמד על 5 דולר ארה"ב – כך שהיקף התוצרת מוערך בכ-15 מיליון דולר ארה"ב.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יש לי גשר למכור לכם 01/04/2018 15:08
    הגב לתגובה זו
    אחד עד היום, אבל חותמת "הסכמים" במיליונים. מצחיקים. שלא תבינו לא נכון - תעשיית הקנאביס היא תעשייה רצינית, שתגדל ותתפתח יפה בכל העולם. אבל צריכות לעסוק בה חברות רציניות, לא חברות שמספרות סיפורים בעלמא. צאו ולמדו קצת איך מתנהלות חברות בקנדה ואח"כ תשקלו שוב את סיפורי פוגי של טוגדר.
  • 6.
    דורון 27/03/2018 17:28
    הגב לתגובה זו
    יורו לשנה שזה 750 מיליון ש"ח לשנה6.9X25000000=172500000 חשבון פשוט ואז מכפילים ב4.34 ויוצא בערך 750 מיליון ש"ח
  • 5.
    יוסי 27/03/2018 12:53
    הגב לתגובה זו
    די לקנאים לא יפה להיות צר עין תפרגנו
  • 4.
    כולה גראס. כשיהיה חוקי המחיר לגרם ירד ל-10% ממה שהיום (ל"ת)
    מוחמד מסיני, חחחחחחח 27/03/2018 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עמית 27/03/2018 11:31
    הגב לתגובה זו
    בנק לאומי קורס !
  • 2.
    החוזה גדל משמעותית, מהלך חכם להתרחב לחו"ל! (ל"ת)
    אנונימי 27/03/2018 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שי 27/03/2018 10:38
    הגב לתגובה זו
    תחושה שלי
  • תחושה של ספקולנט (ל"ת)
    ניקי 27/03/2018 11:46
    הגב לתגובה זו
  • תמיד צריך להיזהר (ל"ת)
    רמי 27/03/2018 13:06
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?