מנכ"ל סמסונג ישראל - קריין קו
צילום: ביזפורטל

סמסונג גלקסי S9 הושק בישראל: האם מצדיק שידרוג?

מכשיר הדגל של הענקית הקוריאנית הושק הבוקר בישראל; המחירים בין 3,300 ל-3,800 שקל; האם הוא מביא עמו בשורה לשוק הסלולר?
נועם בראל |

קרב הטיטאנים בין אפל וסמסונג עלה השבוע מדרגה לאחר שענקית הטכנולוגיה הקוריאנית הציגה את מכשיר הדגל החדש שלה – הגלקסי S9 בתערוכת הסלולר ברצלונה. המכשיר, אשר מרבית החידושים בו כבר דלפו לפני חשיפת המכשיר לקהל הרחב, אמור להתחרות ישירות במכשירי הדגל של אפל, האייפון X והאייפון 8, שהוצגו בספטמבר האחרון. 

גולת הכותרת של המכשיר, אשר הושק היום בישראל - מצלמה בעלת עדשה עם מפתח צמצם כפול לצילום בכל תנאי תאורה, יכולות וידיאו בהילוך איטי ויצירת אימוג'י אישי מונפש. ה-S9 יוצע עם זכרון מובנה של 4GB RAM ונפח אחסון של 64GB במחיר של 3,300 שקל, או 128GB במחיר של 3,450 שקל, וה-S9+ יוצע עם זכרון מובנה של 6GB RAM ונפח אחסון של 128GB, תמורתו תאלצו להפרד מ-3,800 שקל. הבשורה במכשיר החדש של סמסונג? לא הרבה. סמסונג לקחה את כל הטריקים שהציגו מתחרותיה ושילבה אותם במכשיר אחד.

צילום בהילוך איטי? סוני כבר הקדימה אותה עם זה מזמן. אנימוג'י? ראינו כבר באייפון 8 ואייפון X. אפילו מערכת התרגום של ביקסבי, בה כל כך התגאו החבר'ה מסמסונג כבר הוצגה על ידי גוגל באפליקציית הצילום וזיהוי הפרטים Lens אותה הציגה במאי השנה.

לדברי מר קריין קו (Mr. Crane Koh), מנכ"ל סמסונג ישראל: "מטרתנו בסמסונג לאפשר לכל משתמש לבטא את הייחודית והיצירתיות שלו. הטכנולוגיה החדשנית שהצלחנו לאגד בסדרת ה-Galaxy S9 וה-Galaxy S9 Plus הופכת את המכשיר לחלק בלתי נפרד מהחיים של המשתמש ומאפשרת לו את הביצועים המהירים לו הוא מצפה באופן המותאם במיוחד עבור צרכיו האישיים".

השאלה האמיתית – מתי סמסונג תלמד שלא מספיק רק לעשות את מה שהמתחרים עושים, ושחדשנות זה שם המשחק בעולם הסלולר? הצרכנים של היום כבר לא מסתפקים בחידושים מינוריים ובוחרים לדלג על המכשיר החדש אם הוא לא מביא עמו חידוש אמיתי. כך היה עם מכשיר הגלקסי S5, וגם עם הגלקסי S6 , כאשר קהל לקוחתיה של סמסונג העדיף לחכות לגלקסי S7. האם הם גם ידלגו על הגלקסי S9 ? אל תהיו מופתעים אם זה מה שיקרה.

עם זאת, הענקית הקוריאנית עדיין שולטת בנתח השוק הגדול ביותר מבין יצרניות הסלולר, כאשר היא מסיימת את 2017 עם נתח שוק של 21.9% בהשוואה למתחרתה אפל אשר תופסת כ-15.2% מנתח שוק הסלולר, אך אל תתנו לנתון הזה לבלבל אתכם, שתי החברות סובלות לראשונה מאז 2004 מירידה במכירות, כאשר סמסונג רושמת ירידה של 3.6% במכירות ואפל רושמת ירידה של 5%. הסיבה העיקרית – האטה בקצב השדרוגים בשל מחסור בטלפונים טובים וזולים.

מן העבר השני, וואווי ושיאומי, המתחרות הזולות,  הן היחידות בחבורת יצרניות הסלולר שהגדילו את נתח השוק שלהם ברבעון הרביעי, ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה לעומת הרבעון הרביעי ב-2016, כאשר וואווי עדיין מדורגת במקום השלישי מבחינת נתח שוק גלובלי – 9.8% ב-2017.

קיראו עוד ב"בארץ"

אפל אמנם לא חוותה עדיין תחרות אמיתית לאייפון 8 ואייפון X והיה לה קל יותר לנגוס בנתח שוק בזמן שסמסונג לא היוותה תחרות ישירה, אך כעת עם השקת הגלקסי S9, ובזמן שהרוחות נושבות כנגד שתיהן עם ירידת המכירות בשוק הסלולר כולו, לאפל וסמסונג לא תהיה ברירה אלא לנגוס האחת בשניה בשביל לצמוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.