מה הופך את נייס לסיפור הצלחה?

32 שנה לאחר היווסדה חברת התוכנה מרעננה מתחילה לתפוס תשומת לב גם בוול סטריט כמובילת נישות חדשות שהפוטנציאל העסקי שלהן גדול. ניתוח מיוחד
 

חברות ישראליות רבות הצליחו, במהלך השנים, להגיע למעמד גלובלי של "מובילת נישה טכנולוגית חדשה" אבל כולן נשארו בסוף מאחור, רחוק מאחור. מסייטקס, אלסינט ו-ECI ועד לוז, לומניס וסייפון. טבע עשתה זאת אבל נסוגה, שלא לדבר על הובלה התחלתית בנישות כמו רכב חשמלי, אופנת בגדי ים, התפלת מים ועוד. הסיבה, תמיד, הייתה בניהול.

למעשה נשארו היום, על באמת, רק 2 חברות "מוליכות נישה". הראשונה היא אורמת בנישה הגיאותרמית והשנייה נייס שעברה בשנים האחרונות להובלת נישת ה-Customer Engagement ואבטחתה. על אורמת הרחבנו בעבר והפעם נדבר על נייס.

נייס מערכות (סימול: NICE)

אין שום ספק שנייס תופסת מקום מכובד בין סיפורי ההצלחה של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית ויותר מכך, 32 שנה לאחר היווסדה היא מתחילה לתפוס תשומת לב גם בוול סטריט כמובילת נישות חדשות שהפוטנציאל העסקי שלהן גדול ולמעשה נמצא רק בתחילת דרכו. רק כקוריוז נספר לכם שבסוף המאה שעברה, 1998 עד כמה שזכור לנו, נקלעה החברה לבעיות שכמעט והובילו אותה לכינוס.

התבקשנו אז לבדוק אותה ואת מתחרתה/שכנתה ורינט (סימול: VRNT) עבור לקוח שלנו, מנהל השקעות אמריקאי גדול, שהאמין שתחום הוויית הצרכן ואבטחת המידע הפיננסי יתפתח לנישה תעשייתית גדולה. "בישראל", אמר האיש שהיה אז בעל מניות בחברות תכנה שונות בארה"ב, "יש חברות תכנה שמפתחות ידע מתקדם מאוד בתחומים הללו ביניהן חברות כמו נייס וורינט שאני מאמין שתוך עשור לערך ועם ניהול נכון יכולות, בגלל הטכנולוגיה שפתחו, להפוך לחברות גלובליות מובילות".

האיש, אגב, ביקש שנבדוק גם מדוע שתי החברות הללו, שכנות, אינן מתמזגות, "לבטח ברור לשתי ההנהלות שהגודל, העצמה השיווקית ויכולות הפיתוח חשובות להתפתחות העסקית בעולם גלובלי ומבדיקה כללית נראה לי ששתי החברות עסוקות יותר בתחרות ביניהן מאשר בשוק שמתפתח. נוצרה כאן הזדמנות לורינט", אמר האיש, "במצב דומה אצלנו הייתה ורינט מניחה הצעת רכש על נייס ונכנסת למאה ה 21 כחברה מובילה".

בדקנו, ובדיעבד ברור שהאיש צדק אבל זה ההבדל בין חשיבה ישראלית לאמריקאית וכאן כמובן יש אגו הכי גדול בעולם. אבל האיש החליט לבטל את רעיון הרכישה כי מישהו בארה"ב שכנע אותו שהמוליכים למחצה זה תחום מעניין יותר והוא נכנס לשורה ארוכה של חברות מוליכים למחצה ביניהן אורבוטק (סימול: ORBK).

כמעט 20 שנה עברו מאז ותחום המוליכים למחצה אכן פרץ בגדול (את כל החבילה שקנה, בקיץ 1998, מטקסס אינסטרומנטס ואינטל ועד אפלייד ואורבוטק, מכר בתחילת 2000 כי, "בתופעה כזו של עליות לא נתקלתי מימי, הולכים למסלול של טירוף אז אני עובר לחנייה אצל באפט" אמר והוא עדיין חונה שם). מה שמצער הוא שנייס וורינט עדיין מתחרות זו בזו ולא מאחדות כוחות לתחרות המתפתחת שבו הן נלחמות על אותם נתחים כמעט.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תחרות צמודה

לפני שננסה להבין מה בדיוק עושה החברה ומה מצבה העסקי חשוב להבין את התחרות שהולכת ומחריפה בעקבות הצמיחה המהירה של הנישה והציפיות להמשך הצמיחה בעתיד. העניין שהולך וגדל בתחום מביא בנקאי השקעות בוול סטריט לחשוב על האפשרות שאחת מענקיות השירותים/תוכנה תנסה להשתלט על חברות בתחום. לדעתנו נייס צריכה להתחיל לחשוב על רכישות משמעותיות באחד מתחומי העיסוק שלה וזאת על מנת להמשיך ולהוביל בתחום הוויית הצרכן (Customer Engagement) שאליבא החברה היא המובילה בו כרגע.

התחרות העיקרית היא מול וורינט והחברות הפרטיות Aspect Software מקולרדו, Calabrio ממינסוטה ו-Genesys מקליפורניה, כולן קטנות מנייס אבל צומחות מהר. ג'נסיס רכשה לאחרונה את Interactive Intelligence שמתחרה עם נייס בנישת הפעילות השנייה שלה ה-CCAAS (ר"ת Contact Centre as a Service), נישה שנוצרה עם הפעלת תוכנת הענן בסביבות 2011 ושמגלגלת כיום כ-7 מיליארד דולרים ולפי סוכנות גרטנר תגלגל 15.67 מיליארד ב-2021. לצד Genesys ישנן Five9 (סימול: FIVN) מקליפורניה ו-Avaya (סימול: AVYA) שעברה גלגולים רבים מאז הופרדה מלוסנט ומחזיקה מרכז לפעילות הוויית הצרכן בישראל.

אבל, התחרות היותר משמעותית תגיע מחברות וותיקות וגדולות שכבר פועלות בתחום ה-CRM (ניהול לקוחות) ושגם פועלות בתחום מניעת הפשעים והעמידה ברגולציה (Financial Crime and Compliance space). כאן תגלו ענקיות מהסוג של BAE Systems (סימול: BA.L), אוראקל (סימול: ORCL), חברת FICO (סימול: FICO) מקליפורניה ו-SAS Institute הפרטית מצפון קרולינה וגם שורה ארוכה של חברות חדשות שמנסות להתברג לנישה.

"מלמעלה" משקיפות חברות כמו מייקרוסופט, IBM, SAP ש"עלולות" לחשוק בנישות ולהיכנס באמצעות רכישות. מבחינת המשקיע לפיכך נייס מעניינת לא רק בגלל צמיחתה אלא גם בגלל הפוטנציאל שתירכש.

מה בדיוק עושה נייס ומדוע הפופולריות שלה בוול סטריט הולכת וגדלה?

מאז תחילת 2015 הכתה המניה את מדדי הנאסד"ק וה S&P כאשר הפער נראה כהולך וגדל. החברה מגדירה עצמה כחברה שעיסוקה ב"שמירה על כספם של אנשים, אבטחת ביטחונם בתחום הפיננסי ובשיפור הווייתם". תעשיית שיפור הוויית הצרכן היא שדרוג למעשה של תעשיית ניהול היחסים מול הצרכן (ה-CRM) שהתפתחה בעקבות התקדמות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה שאפשרו להנהלות לאגור ולעבד יותר מידע על לקוחותיהם ודפוסי ההתנהגות שלהם.

ניהול אינפורמציה הפך, מאז תחילת המאה, לאחד היתרונות של ניהול חברות, למנוע של התייעלות וצמיחה אבל גם יצר בעיות רבות שדורשות ידע וזה שיצר את הנישה של חברות מהסוג של נייס. מאז 2011-12, כניסת הענן ומרכזי המידע, התחילה התעשייה להבין שהיא זקוקה לעזרה חיצונית שתעזור לה להשתמש בכלים שהמהפכות מספקות לה על מנת לשפר את יחסיה עם הצרכנים.

לפי מה שקורה בנייס בשלוש השנים האחרונות נראה שהמנהל הצעיר הבין שלנייס יש את הרקע, הידע והיכולת להתחרות על ההובלה בתחום ולכן מכר הפעילות הביטחונית לאלביט וזאת על מנת שיוכל להתמקד בנושא של ה-Customer Engagement, לאורכו ולרוחבו כשהוא מנצל את התפתחות טכנולוגיות הענן ועיבוד המידע. כיום נייס עוסקת בניהול ואופטימיזציה של מרכזי שירות לקוחות, בעיקר למגזר הפיננסי, במעקב וניטור של תנועות הון חשודות והלבנות הון, כולל מניעת הונאות עבור בנקים וחברות ביטוח.

המערכות של נייס מסייעות למוקדנים לזהות בתוך כמה שניות את המתקשרים והיסטוריית הפניות שלהם, ומאפשרות לתת מענה מהיר, ואף למכור להם שירותים נוספים. נייס מספקת שירותים אלו לרוב החברות המובילות בארה"ב.

קבוצת Fjord, שהיא החטיבה לייעוץ בעיצוב וחדשנות לפיתוח חברות בעידן הטכנולוגי, אצל ענקית הייעוץ האירית Accenture PLC (סימול: ACN), שהפכה בשנים האחרונות לאחת החברות המובילות בייעוץ לחברות וארגונים שמנסים להתאים עצמם לשינויים שיוצרת מהפכת האינפורמציה בהתקדמותה, טוענת שהתחומים שעוסקת בהם נייס (המחקר אינו על נייס אלא על התחומים) הם שיובילו בשנים הקרובות, במיוחד ניהול נכון של אינפורמציה פיננסית וההגנה עליה. משקיעים חכמים הבחינו בכך והחל מ-2015 מתחילה NICE להניב יותר מהנאסד"ק, ה-S&P או סלי התכנה והרבה יותר מ-VRNT.

נייס סיימה את 2017 עם הכנסות של 1.35 מיליארד דולרים, עלייה של 32% לעומת 2016, רווח תפעולי של 336 מיליון, עלייה של 23% ורווח נקי של 254.5 מיליון או 4.1 דולר למניה, עליות של 15.4 ושל 13.6 אחוזים בהתאמה. בקופת החברה, בסוף 2017, היו 525 מיליון דולרים. 

45% מההכנסות ב-2017 היו משירותים, 29% ממוצרים ו-26% משירותי ענן לטיפול בדאטא כאשר הגידול בשירותי ענן הוא המרשים ביותר. 77% מפעילות החברה נעשית בתחום ה-Customer Engagement בארגון ענייניהם הפיננסיים ואילו 23% בתחום ההגנה נגד פשעים פיננסיים ודרישות רגולטוריות. מנכ"ל החברה, ברק עילם, מאמין שהם נכנסים ל-2018 עם מומנטום של צמיחה וזאת בעיקר כיוון שהשוק שבו הם מתמקדים ואליו הם מכוונים (addressable market) יגדל, על פי התחזיות, פי 5 עד 2021. הוא מאמין שתחום הענן, יגדל ל-50% מההכנסות.

החברה משקיעה סכומים גדולים בפיתוח של בינה מלאכותית ורובוטיקה. האנליסטים צופים שמכירות החברה ב-2018 יעלו ל-1.44 מיליארד דולר והרווח למניה ל-4.51. לחברה 61 מיליון מניות ונסחרת בשווי שוק של כ-5.5 מיליארד דולר.

מה הופך את נייס לספור הצלחה?

לדעתנו, כרגיל, זה הכל ההנהלה. לא רק ברק עילם אלא התשתית שיצרו חיים שני וזאב ברגמן, שאותו יצא לנו להכיר היטב עוד מימי קומברס. התשתית שבאמצעותה יכול עילם להוביל את החברה בהצלחה נבנתה על ידי קודמיו ונראה שהוא מבין היטב כיצד להשתמש בתשתית זו ולייצר יתרונות יחסיים. חיים שני לקח חברה ב-2001 עם מכירות של 127 מיליון, הפסד תפעולי של 46 מיליון ונקי של 47 מיליון דולרים, שיקם אותה ומסר אותה לברגמן, ב-2009, עם מכירות ורווח של 583.1 ו- 42.8 מיליון דולרים. ברגמן מסר את החברה לברק עילם 7 שנים מאוחר יותר עם מכירות ורווח של 872 ו-103.1 מיליון דולרים בהתאמה.

ברק עילם, מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו שאת כל חייו המקצועיים עבר בנייס, איש ניהול, טכנולוגיה ושיווק, איש צעיר שחי את העולם הטכנולוגי ושמבין היטב לאן מובילה מהפכת הטכנולוגיה, לקח את החברה ומיקד אותה לכיוון התחומים שלפי הבנתו מאפשרים לחברה לנצל את משאביה וכוח האדם שלה בצורה היעילה ביותר כך שתוכל להשיג יתרון יחסי בתחרות שהולכת ומתגברת. ההחלטה לצאת מהתחום הביטחוני ורכישת Nexidia גם הביאו לשינוי תרבותי בחברה, להתמקדות ממוקדת בהוויית הצרכן והגנתו. עד כה זה נראה מצוין ובוול סטריט אוהבים זאת.

למרות שנייס מוכרת בוול הסטריט חסר לה עדיין כיסוי האנליסטים הרחב שיש לחברות תוכנה מובילות. 7 אנליסטים מכסים אותה והאחרון שבדק היה ברקליס שהעניק לה המלצת "החזק" עם שער מטרה של 93 דולרים. בשנה האחרונה הולך וגדל מספר המוסדיים שקונים המניה. האחרונים היו קבוצת William Blair שרכשה 820,000 מניות, כלל אחזקות שהכפילה אחזקה ל-435,444 ו-Rivulet Capital שמחזיקה כעת ב-1,210,620 מניות.

לסיכום, NICE מייצגת חברה שהתמקדה בנישות שללא ספק תצמחנה ככל שמהפכת הטכנולוגיה/אינפורמציה/גלובליזציה מתקדמות והיא אחת המובילות בנישות אלו, במיוחד נישת ה-Financial Crime and Compliance space. נראה שיש לה הנהלה טובה שמבינה היטב את הצדדים הטכנולוגיים והעסקיים. מאזן חזק וצמיחה מהירה שכנראה תימשך בעתיד הנראה לעין.

המניה, לדעתנו, מעניינת גם בגלל האיכות והצמיחה שהיא מציגה, פוטנציאל הצמיחה ולא פחות פוטנציאל ההירכשות שהולך וגדל. ההערכה הנוכחית גבוהה לטעמנו (ונראה שגם לטעם האנליסטים) ובתקופה של זעזועים כדאי למשקיע המעוניין, לאחר שילמד היטב ויתייעץ, לארוב לה בתיקונים. אין סל שמתמקד בתחומי העיסוק הנ"ל.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל 

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מתן 25/02/2018 06:57
    הגב לתגובה זו
    טאואר.. ירדה ל29$ זה לא ממש זול אבל מכפיל 15 עתידי 9. עשוי להיות מעניין לדעתך?התעשייה צומחת ובשיא
  • שלמה גרינברג 25/02/2018 16:31
    הגב לתגובה זו
    לגבי התעשייה כולה נראה שאכן תהיה שנה מצוינת
  • 9.
    בני 24/02/2018 14:49
    הגב לתגובה זו
    אתה מזהה לפוטנציל של צמיחה שמה יש את סיוה למשל עם כמה הודעות משבוע אחרון כולל סרגון העולם המובייל מתכונן למעבר ל 5G אגב בפעם ראשונה מזה זמן רב יש ירידה במכירות של הפלפונים מה דעתך על כך
  • רז 26/02/2018 11:19
    הגב לתגובה זו
    וכמובן נוקיה.
  • שלמה גרינברג 25/02/2018 16:34
    הגב לתגובה זו
    השבוע יריצו AT&T ונוקיה מערכת באטלנטה
  • 8.
    שאלה לשלמה 23/02/2018 18:38
    הגב לתגובה זו
    עלולות לקרוס. מה התרחיש שלך? האם עדיף להכנס עכשיו לשוק האג"ח, במקום לקחת סיכון בשוק המניות?
  • Eliz 24/02/2018 19:00
    הגב לתגובה זו
    מנקודה של 2.9 אני קונה אגח
  • לא שלמה 24/02/2018 16:42
    הגב לתגובה זו
    שוק ההון מלא בתאבי בצע וכסף קל.כל עוד יש מחירים מלאים במניות ובועת מטבעות דיגיטליים אין כל חשש בשוק המניות . ברגע שזה משתנה תתכיל לחשוב לקנות אגח 30 אחוז מהתיק והשאר מזומן.
  • שלמה גרינברג 24/02/2018 08:59
    הגב לתגובה זו
    אם אתה מאמין שהתשואה תעבור % 3 אז למה בכלל לגעת באגחי"ם כרגע הרי שכאשר התשואה עולה הם ייורדים. ובכלל, תפעיל טיפה הגיון, מה אומרת לך עליית התשואות באגחי"ם? שהכלכלה מגבירה צמיחה והמשמעות למניות כתוצאה ברורה למדי.
  • טובי 24/02/2018 08:40
    הגב לתגובה זו
    לכל דבר בחיים. ובעיקר שמדובר בכסף שלך.. עדיף שתבין קודם
  • 7.
    מדוע נסחרת ב-OTC? (ל"ת)
    טנסנט 23/02/2018 14:59
    הגב לתגובה זו
  • כי כך החליטה החברה בתיאום עם החתמים בזמנו (ל"ת)
    שלמה גרינברג 24/02/2018 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יאיר 23/02/2018 10:09
    הגב לתגובה זו
    כשאבא יקבל עוד מתנות אגדיל את הפוזיציה.
  • Eliz 24/02/2018 19:02
    הגב לתגובה זו
    3 שנים אני שם ורואה רק כאב.
  • ארז 23/02/2018 20:55
    הגב לתגובה זו
    .
  • 5.
    שלי 22/02/2018 23:55
    הגב לתגובה זו
    כתבה טובה.אני הבנתי את הפוטנציאל ב 24000 ומחזיק
  • 4.
    תודה ואשמח לדעתך על דוח טאואר (ל"ת)
    צברי 22/02/2018 18:34
    הגב לתגובה זו
  • רועי 24/02/2018 17:51
    הגב לתגובה זו
    מצטרף לשאלה.
  • רועי 24/02/2018 02:31
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות מצוינת לאסוף סחורה במחיר זול.
  • אביבי 23/02/2018 13:42
    הגב לתגובה זו
    קטסטרופה
  • 3.
    אבי3 22/02/2018 16:53
    הגב לתגובה זו
    בתור משקיע בחברה אני שמח לראות כתבה כזו אצלך
  • לאבי 27/02/2018 18:28
    הגב לתגובה זו
    וחוץ מזה אהבת את המאמר או הכתבה? לדעתי שניהם טובים אבל רוצה לדעת ממך.
  • אבי3 27/02/2018 19:14
    אבל עצם זה שאדם כמו שלמה עושה כתבה מחמיאה על חברה שאתה משקיע בה מוסיף לביטחון שלך בהשקעה.את השאלה השנייה לא הבנתי
  • ישראל999 23/02/2018 09:12
    הגב לתגובה זו
    זוכה להרבה פחות סיקור מחברות בסדר גודל שלה וקטנות ממנה
  • 2.
    ירון 22/02/2018 15:02
    הגב לתגובה זו
    האם הדוח היה כל כך גרוע?בתודה מראש
  • בהחלט לא (ל"ת)
    שלמה גרינברג 22/02/2018 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רז 22/02/2018 14:20
    הגב לתגובה זו
    .
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).