שניר הנדלר
צילום: Bizportal, אוראל כהן
מיוחד

לרדוף אחר ענקיות פארמה וליהנות מתשואה של מאות אחוזים

על אסטרטגיית השקעה מסוכנת אך לגיטימית; "ככל שהחברה נמצאת בשלב קליני מתקדם יותר, סיכויי התרופה להגיע לשוק גדולים יותר"
שניר הנדלר | (6)
נושאים בכתבה ביומד

בשבוע שעבר הודיעה ענקית התרופות רוש (סימול: RHHBY) על רכישת חברת איגנייטה (סימול: RXDX) תמורת 1.7 מיליארד דולר - פרמיה של 74% על שווי השוק של החברה ערב הדיווח על העסקה. בכך השלימה איגנייטה זינוק של יותר מ-420% מתחילת השנה.

הסיבה העיקרית לרכישת איגנייטה היא המוצר המתקדם ביותר בצנרת התרופות שלה, אנטרקטיניב (Entrectinib), המעכב את החלבונים TRK ו-ROS. חלבונים אלו מקודדים על ידי קבוצות גנים המכונות NTRK ו-ROS1 בהתאמה - גנים שמוטציה בהם עלולה להביא להיווצרותם של סרטנים שונים בגוף.

אם זה נשמע לכם מוכר, התרופה אנטרקטיניב מהווה תחרות ישירה לתרופה LOXO-101, שפיתחה חברת לוקסו אונקולוג'י (סימול: LOXO) המעכבת את החלבון TRK, שאותה סקרנו כאן לפני כשבועיים. (לכתבה המלאה)

הפוטנציאל הענק של מעכבי TRK כטיפול עצמאי לסרטן או כחלק מקומבינציה של תרופות לטיפול בסרטן, עשוי להסביר את המחיר שהסכימו באייר ורוש לשלם עבור התרופה המבטיחה.

שתי החברות נחשבו תקופה ארוכה כמועמדות לרכישה. משקיעי לוקסו נאלצו להסתפק כרגע בהסכם מסחור לבאייר, אך תג המחיר שנקבע בעסקת רוש-איגנייטה מלמד שהעסקה שביצעה לוקסו הייתה מספיק אטרקטיבית: שווי הפעילות (שווי שוק בניכוי המזומן נטו - EV) של איגנייטה שנגזר מהעסקה, קרוב להיקף העסקה שנרקמה בין באייר ללוקסו - 1.55 מיליארד דולר.

בדיעבד, נראה שעסקת רכישת איגנייטה סגרה "פער" בשווי החברות. לוקסו אמנם המתקדמת בין השתיים מבחינה קלינית, אך כשעתיד הטיפול האונקולוגי נמצא בקומבינציות, אין זה מפתיע שרוש וענקיות פארמה אחרות הפועלות בתחום, יבקשו לעבות את צנרת התרופות שלהן במוצר מבטיח כמו מעכב TRK.

אם מרחיבים את הספקטרום, ניתן להבחין במקרים נוספים בהן חברות קטנות יחסית (במונחי שווי שוק), ביצעו זינוק מרשים במחיר המניה וקיזזו חלק מאותו ארביטרז'. בחלק מהמקרים גם לאחר הטיסה במחיר המניה, הפער בין שווי החברות נותר לא מבוטל ואולי מהווה הזדמנות השקעה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מדובר באסטרטגיית השקעה מסוכנת אך לגיטימית: מבחינה רציונאלית, חברות צריכות להיסחר על בסיס סיכוייהן להגיע לקו הסיום. ככל שהחברה נמצאת בשלב קליני מתקדם יותר, סיכויי התרופה להגיע לשוק גדולים יותר.

לכן, כשחברה המפתחת תרופה עם מכניזם פעולה דומה מציגה ביצועים מבטיחים בניסויים קליניים מתקדמים יותר, הדבר מסיר חלק מהעננה המרחפת סביב עתידה של החברה הקטנה והיא לרוב מגיבה בחדות.

כאמור, הזינוק של איגנייטה לא היה המקרה הבודד בו קוזז הפער בין שווי שתי חברות שונות. במקרה של איגנייטה, עסקת הרכישה קיזזה את הפער בינה לבין לוקסו, שנסחרת לפי שווי שוק של כ-2.6 מיליארד דולר. עם זאת, במקרים אחרים בהם הפער בין שווי השוק של שתי חברות הצטמצם, נותר עדיין פער עצום, שעשוי להיסגר בעתיד ולהשיא למשקיעים תשואה לא מבוטלת:

יוניקיור-ספארק

באוקטובר האחרון החליטה חברת יוניקיור ההולנדית (סימול: QURE) לבצע שינויים בטיפול הגני שהיא מפתחת להמופיליה מסוג B. המופיליה (בעברית דממת) היא מחלה תורשתית המאופיינת בליקוי במנגנון קרישת הדם. המופיליה מסוג B נובעת מחוסר בפקטור 9 (IX), אנזים המשתתף בתהליך קרישת הדם.

בניסויים קליניים קודמים שביצעה יוניקיור, הטיפול שפיתחה הצליח להביא לעליה ברמות האנזים פקטור IX בחולים. עם זאת, הטיפול הגני המתחרה שמפתחת ספארק (סימול: ONCE), הביא לרמות גבוהות יותר של האנזים. מסיבה זו, יוניקיור ביצעה שינוי בתרופה, בתקווה שזה יניב תוצאות דומות לאלו שהציגה ספארק. אם לא תהיינה הפתעות, יוניקיור מקווה להתחיל בניסוי קליני פיבוטלי כבר בשנה הבאה.

התאמת הטיפול של יוניקיור למכניזם הפעולה של ספארק לא הותיר את המשקיעים אדישים: מתחילת השנה איבדה מניית ספארק 1.8%. לעומתה, יוניקיור רשמה במהלך התקופה זינוק של כ-226% לשווי שוק של כ-588 מיליון דולר.

מרינוס-סייג'

מרינוס פרמסוטיקלס (סימול: MRNS) זינקה בחצי השנה האחרונה ביותר מ-470% וקיזזה חלק קטן מהפער בשווי השוק שנפתח בינה ובין סייג' תרפיוטיקס (סימול: SAGE). לשם השוואה, סייג' זינקה במהלך התקופה בכ-108%.

מרינוס מפתחת את התרופה גנקסולון (Ganaxolone) להתוויות שונות של מערכת העצבים המרכזית (CNS). לתרופה מכניזם פעולה דומה לזה של ברקסנולון (Brexanolone) שמפתחת סייג'.

עם נעילת המסחר אתמול, נקבע שווי השוק של מרינוס על 323 מיליון דולר. לעומתה, סייג' נסחרת לפי שווי של 6.7 מיליארד דולר. לא מן הנמנע שפער זה ימשיך להצטמצם במהלך השנה הקרובה.

מעכבי BTK

בטור על לוקסו הזכרנו את מעכב החלבון BTK, שהחברה רכשה ביולי האחרון תמורת 40 מיליון דולר. מעכבי BTK כבר קיימים בשוק, אך הם סובלים מחיסרון משמעותי: ב-20% מחולי הסרטן שטופלו בתרופה, המחלה חזרה לאחר 4 שנים של טיפול. מתוך החולים שחוו הישנות של המחלה, כ-85% נשאו מוטציה המקשה על מעכב ה-BTK להיקשר לקולטן בתא.

המוצר של לוקסו, שצפוי להתחיל בניסויים קליניים בשנה הבאה, מותאם לחולים הנושאים את המוטציה, כך שהוא עשוי להימצא יעיל באינדיקציות שכבר אושרו לטיפול במעכבי BTK כמו לימפומה של תאי B מסוג MCL, לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL), מחלת השתל נגד מאכסן (GVHD) ועוד.

לצד לוקסו, ענקיות פארמה נוספות כמו רוש, גיליאד (סימול: DGIL), אילי לילי (סימול: LLY) ואחרות, עדיין מפתחות מעכבי KBT הרגישים למוטציה בהתוויות נוספות. הצלחה בכל אחת מהאינדיקציות עשויה להביא לזינוק גם במניות המפתחות את הדור החדש של מעכבי ה-BTK.

בין החברות שעשויות להגיב בזינוק להצלחה של ניסויים שמבצעות ענקיות הפארמה במעכב מהדור הישן, ניתן למצוא את סאנסיס פארמסוטיקלס (סימול: SNSS), אר-קיול (סימול: LARQ) ואפטוז ביוסיינסז (סימול: APTO).

החברות שנסקרו כאן אינן היחידות שעשויות לקזז את הפער בשווי השוק לחברות אחרות. כך למשל, משקיעי דספירה פרמוסטיקלס (סימול: DCPH) עשויים ליהנות מהתפתחות חיובית במניות בלופרינט מדיסינס (סימול: BPMC) המפתחת מוצר דומה לזה של דספירה.

פערים נוספים ניתן למצוא בין ויקינג תרפיוטיקס (סימול: VKTX) למדריגל פרמסוטילקס (סימול: MDGL), זוגניקס (סימול: ZGNX) לג'י.וו. פרמסוטילקס (סימול: GWPH) ועוד.

הכותב הוא שניר הנדלר, יועץ לקרנות גידור ולקוחות כשירים בתחום הביומד ומנהל הבלוג ביולוג

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישראל999 29/12/2017 12:49
    הגב לתגובה זו
    מתקדמים שבמהלך השנה כנראה יפורסמו
  • 5.
    דוד 28/12/2017 16:44
    הגב לתגובה זו
    יש שם סיכוי למשהו ?
  • 4.
    לא לגעת בטבע. לקנות פרוטרום ואלוני חץ (ל"ת)
    קובי 28/12/2017 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לקנות דחוף פרוטרום. הודעה בדרך קניתי 480 אלך (ל"ת)
    קובי 28/12/2017 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראל 28/12/2017 15:34
    הגב לתגובה זו
    המולקולה לפני כמה שנים ומה היה תנאי ההסכם
  • 1.
    dw 28/12/2017 12:01
    הגב לתגובה זו
    באחד הטורים הבאים. העניין באלרון נובע מ 2 חברות ביוטק שלה הנמצאות בניסוי שלב 3 מתקדם: בריינסגייט (טיפול לשבץ מוחי) ופוקרד (בדיקות מעבדה מהירות). מאחר ולאלרון יש קופת מזומנים גדולה הרי שבניכויה ניתן בעצם לקנות כרטיס חיש גד כפול, במחיר די אטרקטיבי. יש להם עוד השקעות אולם אלה העיקריות והמסקרנות ביותר. תודה.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.