בשבוע שעבר הודיעה ענקית התרופות רוש (סימול: RHHBY) על רכישת חברת איגנייטה (סימול: RXDX) תמורת 1.7 מיליארד דולר - פרמיה של 74% על שווי השוק של החברה ערב הדיווח על העסקה. בכך השלימה איגנייטה זינוק של יותר מ-420% מתחילת השנה.

הסיבה העיקרית לרכישת איגנייטה היא המוצר המתקדם ביותר בצנרת התרופות שלה, אנטרקטיניב (Entrectinib), המעכב את החלבונים TRK ו-ROS. חלבונים אלו מקודדים על ידי קבוצות גנים המכונות NTRK ו-ROS1 בהתאמה - גנים שמוטציה בהם עלולה להביא להיווצרותם של סרטנים שונים בגוף.

אם זה נשמע לכם מוכר, התרופה אנטרקטיניב מהווה תחרות ישירה לתרופה LOXO-101, שפיתחה חברת לוקסו אונקולוג'י (סימול: LOXO) המעכבת את החלבון TRK, שאותה סקרנו כאן לפני כשבועיים. (לכתבה המלאה)

הפוטנציאל הענק של מעכבי TRK כטיפול עצמאי לסרטן או כחלק מקומבינציה של תרופות לטיפול בסרטן, עשוי להסביר את המחיר שהסכימו באייר ורוש לשלם עבור התרופה המבטיחה.

• כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
• המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שתי החברות נחשבו תקופה ארוכה כמועמדות לרכישה. משקיעי לוקסו נאלצו להסתפק כרגע בהסכם מסחור לבאייר, אך תג המחיר שנקבע בעסקת רוש-איגנייטה מלמד שהעסקה שביצעה לוקסו הייתה מספיק אטרקטיבית: שווי הפעילות (שווי שוק בניכוי המזומן נטו - EV) של איגנייטה שנגזר מהעסקה, קרוב להיקף העסקה שנרקמה בין באייר ללוקסו - 1.55 מיליארד דולר.

בדיעבד, נראה שעסקת רכישת איגנייטה סגרה "פער" בשווי החברות. לוקסו אמנם המתקדמת בין השתיים מבחינה קלינית, אך כשעתיד הטיפול האונקולוגי נמצא בקומבינציות, אין זה מפתיע שרוש וענקיות פארמה אחרות הפועלות בתחום, יבקשו לעבות את צנרת התרופות שלהן במוצר מבטיח כמו מעכב TRK.

אם מרחיבים את הספקטרום, ניתן להבחין במקרים נוספים בהן חברות קטנות יחסית (במונחי שווי שוק), ביצעו זינוק מרשים במחיר המניה וקיזזו חלק מאותו ארביטרז'. בחלק מהמקרים גם לאחר הטיסה במחיר המניה, הפער בין שווי החברות נותר לא מבוטל ואולי מהווה הזדמנות השקעה.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מדובר באסטרטגיית השקעה מסוכנת אך לגיטימית: מבחינה רציונאלית, חברות צריכות להיסחר על בסיס סיכוייהן להגיע לקו הסיום. ככל שהחברה נמצאת בשלב קליני מתקדם יותר, סיכויי התרופה להגיע לשוק גדולים יותר.

לכן, כשחברה המפתחת תרופה עם מכניזם פעולה דומה מציגה ביצועים מבטיחים בניסויים קליניים מתקדמים יותר, הדבר מסיר חלק מהעננה המרחפת סביב עתידה של החברה הקטנה והיא לרוב מגיבה בחדות.

כאמור, הזינוק של איגנייטה לא היה המקרה הבודד בו קוזז הפער בין שווי שתי חברות שונות. במקרה של איגנייטה, עסקת הרכישה קיזזה את הפער בינה לבין לוקסו, שנסחרת לפי שווי שוק של כ-2.6 מיליארד דולר. עם זאת, במקרים אחרים בהם הפער בין שווי השוק של שתי חברות הצטמצם, נותר עדיין פער עצום, שעשוי להיסגר בעתיד ולהשיא למשקיעים תשואה לא מבוטלת:

יוניקיור-ספארק

באוקטובר האחרון החליטה חברת יוניקיור ההולנדית (סימול: QURE) לבצע שינויים בטיפול הגני שהיא מפתחת להמופיליה מסוג B. המופיליה (בעברית דממת) היא מחלה תורשתית המאופיינת בליקוי במנגנון קרישת הדם. המופיליה מסוג B נובעת מחוסר בפקטור 9 (IX), אנזים המשתתף בתהליך קרישת הדם.

בניסויים קליניים קודמים שביצעה יוניקיור, הטיפול שפיתחה הצליח להביא לעליה ברמות האנזים פקטור IX בחולים. עם זאת, הטיפול הגני המתחרה שמפתחת ספארק (סימול: ONCE), הביא לרמות גבוהות יותר של האנזים. מסיבה זו, יוניקיור ביצעה שינוי בתרופה, בתקווה שזה יניב תוצאות דומות לאלו שהציגה ספארק. אם לא תהיינה הפתעות, יוניקיור מקווה להתחיל בניסוי קליני פיבוטלי כבר בשנה הבאה.

התאמת הטיפול של יוניקיור למכניזם הפעולה של ספארק לא הותיר את המשקיעים אדישים: מתחילת השנה איבדה מניית ספארק 1.8%. לעומתה, יוניקיור רשמה במהלך התקופה זינוק של כ-226% לשווי שוק של כ-588 מיליון דולר.

מרינוס-סייג'

מרינוס פרמסוטיקלס (סימול: MRNS) זינקה בחצי השנה האחרונה ביותר מ-470% וקיזזה חלק קטן מהפער בשווי השוק שנפתח בינה ובין סייג' תרפיוטיקס (סימול: SAGE). לשם השוואה, סייג' זינקה במהלך התקופה בכ-108%.

מרינוס מפתחת את התרופה גנקסולון (Ganaxolone) להתוויות שונות של מערכת העצבים המרכזית (CNS). לתרופה מכניזם פעולה דומה לזה של ברקסנולון (Brexanolone) שמפתחת סייג'.

עם נעילת המסחר אתמול, נקבע שווי השוק של מרינוס על 323 מיליון דולר. לעומתה, סייג' נסחרת לפי שווי של 6.7 מיליארד דולר. לא מן הנמנע שפער זה ימשיך להצטמצם במהלך השנה הקרובה.

מעכבי BTK

בטור על לוקסו הזכרנו את מעכב החלבון BTK, שהחברה רכשה ביולי האחרון תמורת 40 מיליון דולר. מעכבי BTK כבר קיימים בשוק, אך הם סובלים מחיסרון משמעותי: ב-20% מחולי הסרטן שטופלו בתרופה, המחלה חזרה לאחר 4 שנים של טיפול. מתוך החולים שחוו הישנות של המחלה, כ-85% נשאו מוטציה המקשה על מעכב ה-BTK להיקשר לקולטן בתא.

המוצר של לוקסו, שצפוי להתחיל בניסויים קליניים בשנה הבאה, מותאם לחולים הנושאים את המוטציה, כך שהוא עשוי להימצא יעיל באינדיקציות שכבר אושרו לטיפול במעכבי BTK כמו לימפומה של תאי B מסוג MCL, לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL), מחלת השתל נגד מאכסן (GVHD) ועוד.

לצד לוקסו, ענקיות פארמה נוספות כמו רוש, גיליאד (סימול: DGIL), אילי לילי (סימול: LLY) ואחרות, עדיין מפתחות מעכבי KBT הרגישים למוטציה בהתוויות נוספות. הצלחה בכל אחת מהאינדיקציות עשויה להביא לזינוק גם במניות המפתחות את הדור החדש של מעכבי ה-BTK.

בין החברות שעשויות להגיב בזינוק להצלחה של ניסויים שמבצעות ענקיות הפארמה במעכב מהדור הישן, ניתן למצוא את סאנסיס פארמסוטיקלס (סימול: SNSS), אר-קיול (סימול: LARQ) ואפטוז ביוסיינסז (סימול: APTO).

החברות שנסקרו כאן אינן היחידות שעשויות לקזז את הפער בשווי השוק לחברות אחרות. כך למשל, משקיעי דספירה פרמוסטיקלס (סימול: DCPH) עשויים ליהנות מהתפתחות חיובית במניות בלופרינט מדיסינס (סימול: BPMC) המפתחת מוצר דומה לזה של דספירה.

פערים נוספים ניתן למצוא בין ויקינג תרפיוטיקס (סימול: VKTX) למדריגל פרמסוטילקס (סימול: MDGL), זוגניקס (סימול: ZGNX) לג'י.וו. פרמסוטילקס (סימול: GWPH) ועוד.

הכותב הוא שניר הנדלר, יועץ לקרנות גידור ולקוחות כשירים בתחום הביומד ומנהל הבלוג ביולוג