בזמן שהאינפלציה משפיעה, כל אירוע כלכלי בשווקים הופך לשולי
רגע הנתונים הרשמיים מראים כי אין אינפלציה, איך זה ייתכן? נכון להיום, הבנקים המרכזיים לא מצליחים לפענח את תופעת האינפלציה. ג'נט יילן, יו"ר הפד' טענה מוקדם יותר השנה כי טרם הבינה מדוע הנתונים עדיין לא מראים שיש אינפלציה על אף שוק העבודה החזק. כמו כן, נתוני האינפלציה תלויים בסל שמודדים. גרף מעניין במיוחד שרץ ברשתות לאחרונה מראה באופן מדהים את השוני בין המחירים של מוצרים שונים בין 2016-1995, נראה כי בעוד מחירי מוצרי החשמל ירדו בצורה ניכרת, סל אחר זינק בצורה חדה. המסקנה העיקרית היא שהאינפלציה לא מאוזנת בין הסקטורים השונים. המחירים בארה"ב ב-2 העשורים האחרונים: אין אינפלציה? תלוי את מה מודדיםGlobal stocks resumes upward trend. Gained $1.1tn in mkt cap this week to $93.5tn, just shy of a fresh record, driven by solid global econ data outside China, culminating in upbeat PMIs, combined w/dovish Fed & ECB minutes, meaning that benign macro narrative remains in place. pic.twitter.com/LGuoo7GXKv
— Holger Zschaepitz (@Schuldensuehner) 25 בנובמבר 2017
— Andreas Wallström (@anwallstrom) 4 באוקטובר 2017הסיבה: חגיגת אשראי שלא ניתן לעצור המשותף להתפרצויות אינפלציוניות לאורך ההיסטוריה, היה שימוש במדיניות מוניטרית מקלה לטווח ארוך מידי. לאחר 9 שנים של מדיניות מוניטרית אולטרה מרחיבה שבמהלכן החוב של כלל הפרטים במשק גדל, מתחילת השנה מורגש זינוק אדיר בקצב גידול החוב. כמעט בכל השווקים בעולם כמויות החוב שוברות שיאים. הבנקים המרכזיים מהווים שחקן מרכזי, למעלה מ-2 טריליון דולר הוזרמו השנה לשווקים ותרמו להורדת הריביות (לשם השוואה, באף שנה מאז 2008 לא הוזרם כל כך הרבה כסף ע"י הבנקים המרכזיים, למרות רצונם המתמיד לקצץ). הסיטואציה בשווקים הפכה "גדולה מכדי ליפול" והדבר שבה את מקבלי ההחלטות לשוק. למעשה, הבנקים חייבים להמשיך לנפח את הבועה ובקצב מהיר יותר (כמו הבנק המרכזי בסין, שהזרים בשבועיים האחרונים קרוב לטריליון יואן למערכת הפיננסית במדינה). כלל השחקנים בשווקים בטוחים (ובצדק) כי אם יהיה חשש לחדלות פירעון של גוף גדול, מיד יהיה מי שייקנה את החוב, וכשיש כרית הגנה כזו אין סיבה שלא להגדיל את החוב. ע"פ קרן המטבע, 60% מהחברות במדד האנג סאנג הסיני מוגדרת כ"חברות זומבי" (המתקיימות רק בזכות הגדלת החוב) ובסה"כ מנהלות למעלה מ-450 מיליארד דולר. באירופה, כ-10.5% מהחברות מוגדרות ככאלה ובארה"ב עוד פחות כ- 9.5% (לעומת 2008 בה הוגדרו רק כ-5% כחברות זומבי). נתונים אלו לא משאירים ספק: לא ניתן לעשות צמצום מוניטרי אמיתי במצב החובות הנוכחי. מדד התנאים הפיננסים של הפד': קבע בשבוע שעבר שפל חדש, מעולם לא היה קל יותר לקחת הלוואות.
איך עוצרים את זה? כנראה שאי אפשר בניגוד לשאר שווקי האג"ח בעולם, תוכנית הרכישות של ה-ECB בשנים האחרונות הייתה כל כך קיצונית עד שלמעשה חיסלה את שוק האג"ח המשני. במילים פשוטות: אם הבנק יפסיק להזרים כסף לשווקי האג"ח, לא יהיה קונה לחובות (הבנק הודה מוקדם יותר השנה כי הוא לא יודע אם השוק המשני יוכל להחזיק את השוק במידת הצורך) וייווצר מצב חריג שהבנק המרכזי יחויב להמשיך לתמוך בכלכלה אם ירצה בכך או לא. בעוד שנתוני הצמיחה בגרמניה ובארה"ב זהים, הריבית על אג"ח 10 שנים של ארה"ב עומדת על 2.3% והריבית על אג"ח גרמניה נסחרת בתשואה עלובה של 0.3% בלבד. במילים אחרות, הבנק המרכזי באירופה מאחר בגדול בתזמון העלאת הריבית, ובגדול!. הזמן של הסחורות מתקרב? בעוד האינפלציה התרכזה השנה בעיקר במחירי הנכסים בשווקי המניות, צריך לעקוב אחר מחיר הנפט שמצטרף לאחרונה למגמה ומזנק לשיא של שנתיים. במבט טכני נראה כי הפריצה שהתרחשה החודש יכולה בקלות להטיס את מחיר הסחורה לרף ה70-80 דולר. אם זה יקרה, האינפלציה תתפשט לסקטורים נוספים. הנפט בעשרים שנה האחרונות: בדרך למעלה למרות כל השיפורים הטכנולוגים?The German IFO index is at its highest level since October 1969. Expectations highest in 7 years ‘only’. pic.twitter.com/Mp6zokKuP1
— Frederik Ducrozet (@fwred) 24 בנובמבר 2017
- 5.מישהו 01/12/2017 11:47הגב לתגובה זוכל כמה חודשים ניתוח שלא מעניין אף משקיע. העניין הוא מה האלטרנטיבה לכסף... וכשאין כזאת מגמת העליות תמשך
- 4.כל הכבוד!!!! שאפו רציני על כתבה ממצה (ל"ת)ניר 30/11/2017 10:05הגב לתגובה זו
- 3.אחלה כתבה תודה! (ל"ת)אסף 29/11/2017 15:23הגב לתגובה זו
- 2.אבנר 29/11/2017 09:49הגב לתגובה זופתאום כתבות איכות? לשפשף את העיניים.
- 1.מורן 27/11/2017 22:41הגב לתגובה זוכל כתבה בצבע!!!! לא לעולם חוסן
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
