לא לשימוש
צילום: Bizportal

בזמן שהאינפלציה משפיעה, כל אירוע כלכלי בשווקים הופך לשולי

המדדים בעולם לא מפסיקים לשבור שיאים, וזה האיום המרכזי שרוב הכלכלנים בעולם מסמנים ל-2018
עמית טל | (5)
מסמנים רבים בשווקים מסתמן כי 2017 תיזכר כשנה שבה האיץ תהליך השחיקה בערך הכסף שלנו. במצב כזה כל אירועי המאקרו בשווקים הפכו לשוליים  בלבד- הכל עולה ולא מהסיבות הנכונות. מבט על החודש האחרון מתמצת את האופן בו השווקים בעולם איבדו קשר לאירועים כלכליים: יו"ר הבנק המרכזי בסין טען שחלקים שלמים בכלכלה הסינית הפכו לפירמידות "פּוֹנזִי", כישלון מסתמן של מרקל בהרכבת ממשלה וסיכויים גבוהים לבחירות חוזרות, ובשבוע הקודם הזהיר הפד' כי "מספר משתתפים הביעו דאגה לחוסר איזון פיננסי בשווקים". בשוק נורמלי, כל אחד מהאירועים הנ"ל היה אמור להפחיד את המשקיע הממוצע, אך במקום זאת השווקים ממשיכים בזינוק מעלה ונראה ששום דבר לא יכול לעצור זאת. מי שמוביל את המגמה החיובית הם מדדי וול סטריט: מדד הנאסד"ק זינק 28% מתחילת השנה, מדד הדאו ג'ונס הוסיף 19%, ומדד ה-S&P 500 "נותר מאחור" עם עלייה של 16%. אמנם היו שנים שהמדדים ביצעו עליות דומות, אך הדרך בה המדדים עולים השנה-ללא תיקונים, צריכה להדליק נורות אדומות למקבלי ההחלטות. הדאו ג'ונס רשם בשישי האחרון את היום ה-70 ברציפות ללא ירידה תוך יומית של מעל 1% שיא כל הזמנים! והסיבה היא פשוטה: האינפלציה היא זו שמדברת השנה בשווקים. מבט על מדד השווי של שווקי המניות של בלומברג חושף תמונה מדהימה – עלייה בצורה כמעט אנכית מתחילת השנה. רגע הנתונים הרשמיים מראים כי אין אינפלציה, איך זה ייתכן? נכון להיום, הבנקים המרכזיים לא מצליחים לפענח את תופעת האינפלציה. ג'נט יילן, יו"ר הפד' טענה מוקדם יותר השנה כי טרם הבינה מדוע הנתונים עדיין לא מראים שיש אינפלציה על אף שוק העבודה החזק. כמו כן, נתוני האינפלציה תלויים בסל שמודדים. גרף מעניין במיוחד שרץ ברשתות לאחרונה מראה באופן מדהים את השוני בין המחירים של מוצרים שונים בין 2016-1995, נראה כי בעוד מחירי מוצרי החשמל ירדו בצורה ניכרת, סל אחר זינק בצורה חדה. המסקנה העיקרית היא שהאינפלציה לא מאוזנת בין הסקטורים השונים. המחירים בארה"ב ב-2 העשורים האחרונים: אין אינפלציה? תלוי את מה מודדים     מדינה נוספת שרושמת אינפלציה אפסית בניכוי סקטור מסוים (בדומה לישראל). אין אינפלציה? הסיבה: חגיגת אשראי שלא ניתן לעצור המשותף להתפרצויות אינפלציוניות לאורך ההיסטוריה, היה שימוש במדיניות מוניטרית מקלה לטווח ארוך מידי. לאחר 9 שנים של מדיניות מוניטרית אולטרה מרחיבה שבמהלכן החוב של כלל הפרטים במשק גדל, מתחילת השנה מורגש זינוק אדיר בקצב גידול החוב. כמעט בכל השווקים בעולם כמויות החוב שוברות שיאים.  הבנקים המרכזיים מהווים שחקן מרכזי, למעלה מ-2 טריליון דולר הוזרמו השנה לשווקים ותרמו להורדת הריביות (לשם השוואה, באף שנה מאז 2008 לא הוזרם כל כך הרבה כסף ע"י הבנקים המרכזיים, למרות רצונם המתמיד לקצץ).   הסיטואציה בשווקים הפכה "גדולה מכדי ליפול" והדבר שבה את מקבלי ההחלטות לשוק. למעשה, הבנקים חייבים להמשיך לנפח את הבועה ובקצב מהיר יותר (כמו הבנק המרכזי בסין, שהזרים בשבועיים האחרונים קרוב לטריליון יואן למערכת הפיננסית במדינה). כלל השחקנים בשווקים בטוחים (ובצדק) כי אם יהיה חשש לחדלות פירעון של גוף גדול, מיד יהיה מי שייקנה את החוב, וכשיש כרית הגנה כזו אין סיבה שלא להגדיל את החוב. ע"פ קרן המטבע, 60% מהחברות במדד האנג סאנג הסיני מוגדרת כ"חברות זומבי" (המתקיימות רק בזכות הגדלת החוב) ובסה"כ מנהלות למעלה מ-450 מיליארד דולר. באירופה, כ-10.5% מהחברות מוגדרות ככאלה ובארה"ב עוד פחות כ- 9.5% (לעומת 2008 בה הוגדרו רק כ-5% כחברות זומבי). נתונים אלו לא משאירים ספק: לא ניתן לעשות צמצום מוניטרי אמיתי במצב החובות הנוכחי. מדד התנאים הפיננסים של הפד': קבע בשבוע שעבר שפל חדש, מעולם לא היה קל יותר לקחת הלוואות.   המצב באירופה הוא אולי המרתק ביותר. מדדי מנהל הרכש שפורסמו בשבוע שעבר ובמיוחד נתון בטחון העסקים בגרמניה שפרסם מכון IFO (לכתבה המלאה), מצביעים על התחממות הכלכלות ביבשת הישנה ואלו אינן חדשות טובות למקבלי ההחלטות. התחממות זו מגיעה במקביל לירידה חדה בריביות מתחילה השנה, דבר המאפשר לחברות באיחוד לגייס הון והרבה הון. הנתון ביום שישי האחרון בגרמניה: הגבוה ביותר מאז 1969, והריביות על 0.3% בלבד איך עוצרים את זה? כנראה שאי אפשר בניגוד לשאר שווקי האג"ח בעולם, תוכנית הרכישות של ה-ECB בשנים האחרונות הייתה כל כך קיצונית עד שלמעשה חיסלה את שוק האג"ח המשני. במילים פשוטות: אם הבנק יפסיק להזרים כסף  לשווקי האג"ח, לא יהיה קונה לחובות (הבנק הודה מוקדם יותר השנה כי הוא לא יודע אם השוק המשני יוכל להחזיק את השוק במידת הצורך) וייווצר מצב חריג שהבנק המרכזי יחויב להמשיך לתמוך בכלכלה אם ירצה בכך או לא. בעוד שנתוני הצמיחה בגרמניה ובארה"ב זהים, הריבית על אג"ח 10 שנים של ארה"ב עומדת על 2.3% והריבית על אג"ח גרמניה נסחרת בתשואה עלובה של 0.3% בלבד. במילים אחרות, הבנק המרכזי באירופה מאחר בגדול בתזמון העלאת הריבית, ובגדול!. הזמן של הסחורות מתקרב? בעוד האינפלציה התרכזה השנה בעיקר במחירי הנכסים בשווקי המניות, צריך לעקוב אחר מחיר הנפט שמצטרף לאחרונה למגמה ומזנק לשיא של שנתיים. במבט טכני נראה כי הפריצה שהתרחשה החודש יכולה בקלות להטיס את מחיר הסחורה לרף ה70-80 דולר. אם זה יקרה, האינפלציה תתפשט לסקטורים נוספים. הנפט בעשרים שנה האחרונות: בדרך למעלה למרות כל השיפורים הטכנולוגים?   מחירי הזהב והכסף נמצאים גם הם בנקודה מעניינת מבחינה טכנית. יהיה מעניין לעקוב אחרי המתכות שנשלטות כמעט לחלוטין ע"י הבנקים המרכזיים בשנים האחרונות. זהב      כסף     מטבעות וירטואליים כאשר מסתכלים על 2017, אי אפשר להתעלם מהזינוק האדיר במטבעות הוירטואליים. הביטקוין נסחר (נכון לכתיבת שורות אלה) בקירוב ל-9,700 דולר לאחר שבתחילת השנה היה מתחת ל-1,000 דולר. האת'ריום נסחר גם הוא בשיא במחיר של 480 דולר לעומת 6 דולר בלבד בתחילת השנה. למרות העלייה הנוכחית שנראית כבועה, זילות הכסף ומטבעות הפיאט שמתבטאת בחלוקת אשראי שלא יוחזר, מניעה את מחיר מטבעות אלו לשיאים חדשים וכל עוד זה המצב - המחירים ימשיכו לטפס ובקצב מהיר. ביטקוין ב-2017: אי אפשר לנתק את מה שקורה בשוק זה משאר השווקים   והתחזית ל-2018?  רק ההתחלה בשבוע שעבר פרסמנו באתר כי משבר הפנסיות באירופה עולה שלב, כאשר מהשנה הבאה צריכה ממשלת ספרד לגייס כ-2% מהתמ"ג רק לצורך תשלום פנסיות (לכתבה המלאה). לכסף שיגויס (אם יצליחו לגייס) יש סיכוי אפסי להיות מוחזר כיוון שלא יושקע בדבר. למעשה מדובר בגרסה החדשה של "הליקופטר כסף"- ייווצר כסף חדש במערכת שיופנה ישירות לאזרחים וכאשר מחולק כסף בצורה כזו, מה הפלא שערך הכסף שלנו יורד?! המצב החריג בשווקים הפך את הסוחרים למאושרים במיוחד השנה, והמושג "כל מטאטא יורה" הפך לשגור בפיהם של סוחרים רבים. חשוב לנצל את המצב הנדיר שנוצר לשווקים, ובו בזמן להשאיר עין פקוחה על הריביות. קפיצת הריביות ב-2018 בניסיון לעצור את האינפלציה מלהתרומם נראית כרגע כבלתי נמנעת וברגע שזה יקרה, מי שיישאר בשוק יהיה זה שיצטרך לכבות את האורות במסיבה. ,  

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מישהו 01/12/2017 11:47
    הגב לתגובה זו
    כל כמה חודשים ניתוח שלא מעניין אף משקיע. העניין הוא מה האלטרנטיבה לכסף... וכשאין כזאת מגמת העליות תמשך
  • 4.
    כל הכבוד!!!! שאפו רציני על כתבה ממצה (ל"ת)
    ניר 30/11/2017 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחלה כתבה תודה! (ל"ת)
    אסף 29/11/2017 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבנר 29/11/2017 09:49
    הגב לתגובה זו
    פתאום כתבות איכות? לשפשף את העיניים.
  • 1.
    מורן 27/11/2017 22:41
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה בצבע!!!! לא לעולם חוסן
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.