הכלכלה הגרמנית בנקודת רתיחה: הנתון הגבוה מאז 1969!
מדובר בנתון החזק ביותר מאז 1969! והריביות נשארות ברמה אפסיתIn case you missed it: #Germany's Ifo beats again. Business Climate hit another record high at 117.5 (way above consensus of 116.7), pointing to a GDP YoY growth north of 4%. pic.twitter.com/Z8oupBlfAR
— Holger Zschaepitz (@Schuldensuehner) 24 בנובמבר 2017
פרץ האופטימיות מצד העסקים מגיע כאשר שיעור האבטלה בגרמניה הגיע בחודש שעבר לשפל של 37 שנים!, ועומד על 3.6% אבטלה בלבד. הגרף של אחוז האבטלה בגרמניה ב-50 שנה האחרונות.The German IFO index is at its highest level since October 1969. Expectations highest in 7 years ‘only’. pic.twitter.com/Mp6zokKuP1
— Frederik Ducrozet (@fwred) 24 בנובמבר 2017
השכר כצפוי מתחיל לזנק. הנתון הנוכחי מצביע על קצב עלייה של 4.6% בשכר העובדים בגרמניה, הנתון החזק ביותר מזה 5 שנים, ולא נראה שיעצור כאן לנוכח הנתונים.איך הבנק המרכזי יוצא מהתסבוכת הזאת? שאלה טובה ולאף אחד אין תשובה איך הבנק יכול לקרר את השווקים בלי לגרום לקריסת הממשלות/חברות/משקי הבית שמינפו את עצמם לדעת בשנים האחרונות. הריבית על אג"ח 10 שנים בגרמניה נסחרת ברמה אפסית של 0.34% למרות השיפור בכלכלה (לשם השוואה ארה"ב עם תשואה של 2.3%), וזאת כמובן בעזרת העזרה של הבנק המרכזי שמוריד בשנים האחרונות את הריביות, ללא זינוק בריביות הכלכלה הגרמנית תיכנס לסחרור אינפלציה(האם אנחנו לקראת אינפלציה שנות ה-20). מנגד, נזכיר כי ע"פ קרן המטבע מעל 10% מהחברות בגוש האירו מוגדרות "חברות זומבי", חברות שקיימות מעל 10 שנים ומתקיימות רק בעזרת לקיחת עוד חובות, ונוסיף לכך שהבנק הפך בשנתיים האחרונות לנושה הגדול ביותר למדינות/חברות בגוש. סיטואציה מעניינת ומאתגרת במיוחד לדראגי.#wage growth in #Germany has significantly increased in recent years. Currently at 4.6% YoY! pic.twitter.com/YYb729EMiX
— jeroen blokland (@jsblokland) 24 בנובמבר 2017
- 6.גוגו חלסטרה 26/11/2017 11:00הגב לתגובה זובארץ זה עובד הכי טוב על הציבור
- 5.והנאצים עולים לשלטון בגרמניה על סתם????? (ל"ת)מצב חרא 26/11/2017 10:09הגב לתגובה זו
- 4.עוד חרטא מבית ביזפורטל!סתם הנאצים עולים לשלטון באירופה? (ל"ת)האמת 26/11/2017 10:06הגב לתגובה זו
- 3.עוד כמה ימים 26/11/2017 10:02הגב לתגובה זוהכלכה הכי טובה בעולם אחרי סין
- 2.נו באמת!!! (ל"ת)ggg 24/11/2017 17:21הגב לתגובה זו
- 1.נשמע מעניין (ל"ת)איש ישר 24/11/2017 15:35הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
