"הגירוי של הכסף הקל מצד הממשלה התפשט כמעט בכל הרמות של הכלכלה. התעשייה והעסקים פרחו, החיסכון נראה כחסר חשיבות. כאשר הכסף היה כל כך זול, לאף לא היה רצון להיות פרודקטיבי בעבודה. ספקולציה בשווקי המניות הפכה להיות הפעילות העיקרית במשק, כולם רצו להרוויח מהעליות בשוק. הפערים הכלכליים בחברה הפכו לבולטים במיוחד: למרות שיעורי האבטלה אפסיים, חלק נכבד מהאוכלוסייה ירד באיכות החיים לאחר שלא הצליח לעמוד בקצב עליית המחירים המתונות". למרות שבמבט ראשון נראה כי התיאור הנ"ל  מתייחס לעשור האחרון בעולם,  הציטוט נלקח מספר "dying of money", שפורסם ב-1974 ותיאר את החיים הכלכליים ברפובליקת ויימאר בשנות ה-20 רגע לפני התפרצות היפר אינפלציה במדינה שהביאה לבסוף לעלייתו של היטלר לשלטון. השאלה האמיתית האם ההיסטוריה תחזור על עצמה הפעם? ובכן, סימנים רבים בשוק מצביעים על כך שהתשובה היא כן. 2017 עד כה מהווה שנה קיצונית בשווקים וומסמנת את תחילת התפרצות האינפלציה: מדד הנאסד"ק קבע אמש שיא כל הזמנים חדש, ה-68 במספר מאז תחילת השנה (שיא של מעל 37 שנים). המנטרה של "קניית כל שפל בשוק" הפכה השנה להיות קיצונית במיוחד, כאשר מדד ה-S&P500  שבר שיא במספר הימים ללא תנודה של מעל 1%. האינפלציה, שהייתה אפסית בשנים האחרונות התעוררה מחדש ברוב מדינות העולם (בבריטניה היא כבר מעל 3% ולא נראה כי היא תעצור קרוב). אבל הסיפור המעניין ביותר קורה לאחרונה במדד המניות ביפן. היום זינק המדד ב-1.7% והשלים זינוק של קרוב ל-20% בחודשיים האחרונים. נהוג לייחס בשנים האחרונות שינויים במדד בעיקר להחלטות הבנק המרכזי במדינה (,לאחר שהגדיל את מאזנו היום  ליחס של כמעט 100%! מהתוצר), אך לא הפעם. הנתונים מראים כי הבנק הפחית כמעט לחלוטין  את כמות הקניות של תעודות הסל במהלך חודש אוקטובר, הציבור המקומי וקרנות גידור (בלקרוק) מסתערים על השוק. אכן, הראלי האחרון מתרחש ללא התערבות של הבנק המרכזי במדינה! ההתגרויות ההדדיות עם צפון קוריאה/ דמוגרפיה בעייתית? סיכונים שלא שווים התייחסות. מדד הניקיי היפני  בחודשיים האחרונים: התפרצות של אופטימיות לא מוסברת החודש. כמות התעודות סל שהבנק המקומי קונה: עצירה כמעט מוחלטת בחודש האחרון.  אבל האופטימיות הנ"ל לא רק ביפן: בסקר שנערך בחודש שעבר באוניברסיטת מישיגן ושאל על ציפיות הנשאלים לגבי שוקי המניות, 100% מהנשאלים טענו כי שוקי המניות יעלו בשנה הקרובה, זו הפעם הראשונה שמגיעים לערך מאז שהתחילו לבצע אותו. אופוריה ?

Peak bullishness? Ssharp increase in the number of Americans who are 100% convinced that the market will be higher a year from now. pic.twitter.com/Mye2XoQlRR

— Ronnie Stoeferle,CMT (@RonStoeferle) 17 באוקטובר 2017

תעודת השורט על מדד הויקס בארה"ב (סימול:XIV): הפחד נעלם לחלוטין מהשווקים אז מה גורם לפרץ האופטימיות האחרון? נראה כי לאחר 9 שנים של מדיניות מוניטרית משחררת במיוחד, הכוללת התערבות בשווקים במצב של ירידות, כלל השחקנים בשוק הבינו כי הסיטואציה בשווקים היא "גדולה מכדי ליפול",ולכן תמיד תיהיה תמיכה מצד בנקים המרכזיים במדינה (סטנלי פישר טען השנה כי העולם לא יעמוד במשבר נוסף). ומכאן הדרך לקנייה של השווקים ללא הפסקה קצרה מתמיד. כמה הסיטואציה בשווקים" גדולה מכדי ליפול"? בתבטאות נדירה השבוע, טען יו"ר הבנק המרכזי בסין כי חלק משוק המניות הסיני הפך לבועתי, וכי טיפול ב"חברות הזומבי" במדינה לוקה בחסר, בפועל כל ניסיון להוריד מינוף מהשווקים יעורר גל של פשיטות רגל. 60% מהחברות במדד האנג סאנג מוגדרת כ"חברות זומבי", בסה"כ הן מנהלות למעלה מ-450 מיליארד דולר. ע"פ דוח של קרן המטבע מוקדם יותר השנה 10.5% מהמניות באירופה מוגדרות "חברות זומבי", בארה"ב 9.5% מכלל החברות הן זומבי. נזכיר כי "חברת זומבי" מוגדרת ע"י הבנק להסדרים בינלאומיים (סימול:BIS) כחברה הקיימת מעל 10 שנים והיחס בין הרווח לפני מיסים להוצאות הריבית נמוך מאחד, כלומר החברה שורדת רק בגלל יכולת מחזור (וגידול) של החוב .מקבלי ההחלטות בבנקים המרכזיים למעשה הפכו שבויים של השוק, כל החלטה על צמצום מוניטרי תביא בהכרח לנפילה החברות הללו ולמשבר חריף.  "חברות הזומבי" הן רק חלק קטן מהבעיה, חובות משקי הבית צמחו בקצב פראי בשנים האחרונות. שימו לב מה קרה היום בבריטניה לאחר שהבנק החליט להעלות במעט את הריבית (לכתבה המלאה). האם הבנק יכול לשרוד הרבה זמן עם הנתונים הללו? ככל הנראה לא. רגע, אבל הפד' מעלה ריבית בשנתיים האחרונות, זה לא צמצום? כן ולא, הפד' אמנם העלה ריבית מספר פעמים בשנתיים האחרונות, אך הריבית היום נמוכה בהרבה מהמקום שהיא צריכה להיות ע"פ הנתונים הכלכליים כך שבפועל היא כמעט ולא משפיעה ( ונעזוב את העובדה ששאר הבנקים הגדילו את ההזרמות בשנתיים האחרונות. תכירו את  התנאים הפיננסים של הפד': המדד מספק עדכון שבועי מקיף על התנאים הפיננסיים בארה"ב בשווקי הכספים, בשוקי ההון וההון ובמערכות הבנקאיות המסורתיות הלא מסורתיות. ערכים חיוביים של המדד מצביעים על הידוק בשוקי הכסף, ואילו ערכים שליליים מצביעים על הקלה בתנאי לקיחת הכסף. המדד נמצא היום בשפל של יותר מ-2 עשורים, במילים פשוטות: קל הרבה יותר היום לוות כסף בארה"ב מבשנים האחרונות.   נזכיר כי ג'ון טיילור (המועמד שלא נבחר לבסוף ליו"ר הפד'), פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, ומחברה של נוסחה לקביעת ריבית שבה משתמשים בנקים מרכזיים, טוען זה שנים כי המדיניות הנוכחית של הכסף הזול מצד הבנקים המרכזיים "עדיין לא הוכחה" ונכון לא להשתמש בה כיוון שהיא עלולה ליצור בועות. ע"פ נוסחת טיילור ולנוכח הנתונים הכלכליים בארה"ב, ריבית הפד' צריכה להיות ברמה גבוהה בהרבה מהרמה הנוכחית (4% לעומת 1% היום). הריבית לפי טילור

Meanwhile in the US... Would John Taylor really normalize Fed funds rates? They should be at 4% acc to @TalkGTB pic.twitter.com/j5jjaKOT4z

— Daniel Lacalle (@dlacalle_IA) 26 באוקטובר 2017

  סביבה אינפלציונית- הזמן הטוב ביותר להיות בשווקים? מדד המניות בגרמניה בשנות ה-20     מדד המניות השנה בוונצואלה (שחווה היפר אינפלציה)