תנובה תשלם קנס של 25 מיליון שקלים בשל התערבות במחיר הסופי לצרכן במגה ושופרסל

תנובה סיכמה הסדר פשרה מול הרשות להגבלים עסקיים על מספר הפרות חמורות שביצעה בשנים 2008-2011
מערכת Bizportal | (6)
נושאים בכתבה תנובה

ענקית מוצרי החלב תנובה תשלם קנס של 25 מיליון שקלים, כך עולה מהסדר הפשרה אליו הגיעה החברה מול רשות ההגבלים העסקיים. הקנס שסופגת היום תנובה הינו בשל 2 הפרות שביצעה. הראשונה היא הכתבת מחיר לצרכן והשנייה היא פנייה לרשתות הקמעונאות בנוגע למחיר הסופי לצרכן של מתחרותיה של תנובה.

בשני המקרים מדובר בהסדר כובל מצד תנובה כאשר התקופה אליה מיוחסות ההפרות היא השנים 2008-2011 שבה החברה הייתה בבעלות קרן אייפקס. לפי הסכם הפשרה, אותם 25 מיליון השקלים יוחזרו לצרכנים באמצעות יוחזרו לצרכנים בצורה של זיכוי בכרטיס האשראי. הזיכוי יהיה על רכישות שבוצעו ברשתות שופרסל ומגה בחודש הקלנדרי שקדם לאישור צו בית המשפט על הסדר הפשרה (כלומר הרכישות שבוצעו בספטמבר). נדגיש כי לא מדובר בזיכוי על רכישות של מוצרי תנובה אלא על רכישות באופן כללי במגה או בשופרסל.

בתוך כך, אריק שוק ששימש מנכ"ל תנובה בתקופה הרלוונטית וארז וולף ששימש מנהל חטיבת המכירות בתקופה זו ישלמו קנס אישי של 75 אלף שקל כ"א וזאת כיוון שלרשות ההגבלים היה חשוב להעביר מסר מרתיע גם ברמת האישית.

הסיפור המרכזי הוא אולי בכך שבאופן תקדימי, תנובה הודתה בהפרות. מבחינת רשות ההגבלים מדובר בעניין קריטי שכן ההודיה פותחת פתח לצרכנים להגיש תביעה ייצוגית. כיוון שתנובה כבר הודתה בדבר העבירה, קל כעת לציבור ללכת לכיוון של תביעה ייצוגית.

לגבי ההפרה הראשונה, מהות ההפרה היא סיכום עם רשתות קמעונאיות על המחיר הסופי לצרכן על מוצרי תנובה. תנובה הודתה בשני מקרים בהם סיכמה עם רשתות (פעם אחת עם שופרסל על מוצרי גבנ"צ ופעם אחת עם מגה על מוצרי סנפרוסט) על מחיר סופי לצרכן. מדוע מדובר בהפרה? כאשר רשתות הקמעונאות קובעות בעצמן את המחיר לצרכן, התחרות ביניהן עשויה להוביל לירידת מחירים שכל כל רשת (שופרסל או מגה בעניין זה) תרצה למשוך אליה קונים ע"י הורדת מחירים. כאשר חברה כמו תנובה שהינה בעלת כוח שוק גדול מסכמת עם רשתות הקמעונאות על המחיר הסופי של מוצריה לצרכן, הדבר עלול להוביל לפגיעה בתחרות ובכך לפגוע באפשרות של הורדת המחירים של מוצריה לצרכן.

לגבי ההפרה השנייה, לקראת חג שבועות של שנת 2011 פנתה תנובה לרשתות שופרסל ומגה וביקשה משני הרשתות לערוך מבצעים זהים לכל ספקיות החלב (תנודה, טרה ושטראוס) וזאת בכל הנוגע לגבינה לבנה 250 גרם. שופרסל ומגה נענו לבקשתה של תנובה וערכו מבצע אחיד. מדוע מדובר בהפרה? תחרות בין ספקיות החלב, בפרט בתקופת שיא מו חג שבועות, עשויה להוביל להוזלת מחירים שכן כל ספקית תנסה למשוך אליה את הצרכנים. הדבר אמור להטיב עם הצרכנים. קביעת מבצע אחד בין ספקיות החלב הינה פגיעה משמעותית בתחרות ובסיכוי להוזלת מחירים לצרכנים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אחד העם 22/10/2017 13:19
    הגב לתגובה זו
    לאורך שנים מחירי מוצרי החלב היו זהים ברשתות עד כדי אגורה איך זה יתכן אם לא היו עברות על ההגבלים ביזבוז כספי ציבור של יחידת ההגבלים במדינה כמו שלנו שורצת עבריינים מכול הסוגים היחידה להגבלים משותקת
  • 4.
    מי יודע פרטים על הזיכוי? (ל"ת)
    צרכן 22/10/2017 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צרכן 22/10/2017 07:39
    הגב לתגובה זו
    אני אמור לחפש חשבוניות מ2008?
  • ג'קי 22/10/2017 09:10
    הגב לתגובה זו
    עם מערכת משפט כמו שלנו לא פלא שהפשע משתלם
  • 2.
    יצחק 21/10/2017 22:44
    הגב לתגובה זו
    לא ראויה לאימון שלנו . ולמה לא באה על עונשה??
  • 1.
    ומי שקנה בתו הזהב? (ל"ת)
    rubh 21/10/2017 22:13
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.