הציבור מגדיל סיכון - הזרים עוד 915 מיליון שקלים לקרנות הנאמנות ב-6 ימים

המגמה החיובית בשווקים דוחפת את הציבור להגדיל חשיפה לסיכון. הנה האפיקים שמגייסים מיליארדים 
נועם בראל |

הציבור מזרים כספים לאפיקי סיכון בקצב גבוה. בששת ימי המסחר הראשונים של חודש אוקטובר רשמה תעשיית קרנות הנאמנות גיוסים של 915 מיליון שקלים, זאת לעומת גיוסים של 1.79 מיליארד שקלים בחודש ספטמבר כולו, כך לפי נתונים שנאספו ע"י מורן צביק ממיטב דש. ונציין כי השבוע החולף היה שבוע חול המועד שבו חלק גדול מהציבור נמצא בחופשות. כלומר הגיוסים מתחילת אוקטובר הם ללא ספק משמעותיים מאוד ובאים ברקע למגמה החיובית בשווקים בחו"ל וגם בבורסה בת"א.

מדד המעו"ף נסחר בימי חול המועד בשיא של חודשיים בזמן שבחו"ל ה-S&P500 והדאקס נסחרו בשיא כל הזמנים אחרי מהלך עליות של 14% ו-13% בהתאמה מתחילת השנה. 

שער הכניסה של הציבור לבורסה ממשיך להיות קרנות אג"ח כללי. קטגוריה זו רשמה בששת ימי המסחר הראשונים של אוקטובר גיוסים של 562 מיליון שקלים, זאת לאחר גיוסים של 1.15 מיליארד שקלים בחודש ספטמבר. מתחילת השנה הזרים הציבור לקטגוריית קרנות אג"ח כללי (בעיקר קרנות 80-20, 90-10 וכו') סכום עתק של מעל 15 מיליארד שקלים.

הקטגוריה שתופסת את המקום השני מבחינת פופולריות בקרב הציבור היא הקרנות המנייתיות שגייסו 204 מיליון שקלים בששת ימי המסחר הראשונים של אוקטובר כאשר מתחילת השנה הגיוסים בקרנות המנייתיות כבר טיפסו מעל 5 מיליארד שקלים. 

את המקום השלישי בששת ימי המסחר הראשונים של אוקטובר תופסת הקטגוריה של קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד עם גיוסים של 86 מיליון שקלים. קרנות אג"ח קונצרני תופסות את המקום הרביעי עם גיוסים של כ-70 מיליון שקלים ונציין כי מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח קונצרני נאמדים בכ-2.8 מיליארד שקלים.

קרנות הנאמנות מנהלות כ-235 מיליארד שקלים (נכון ל-10 לאוקטובר) כאשר הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-219 מיליארד שקלים והקרנות הכספיות מנהלות כ-16 מיליארד שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.