אסף דהן
צילום: יח"צ, Bizportal

הקיפאון בשוק הדיור שלח את מניות הנדל"ן לנפילות - האם זו הזדמנות גדולה?

אסף דהן מברק קפיטל מסתכל על שוק הנדל"ן והמניות הנסחרות בבורסה בת"א 
אסף דהן |

ביום חמישי הסתיימה עונת הדוחות הכספיים בתל אביב. ניתוח דוחות אלו שופך אור מעניין במיוחד על שניים מהתחומים המרכזיים והמדוברים ביותר בשוק ההון הישראלי: נדל"ן מניב ונדל"ן למגורים.

למרות התחזיות השחורות - שוק המשרדים בתל אביב  ממשיך להפגין עוצמה 

לאורך השנה האחרונה נשמעו יותר ויותר קולות בשוק המדברים על עודף היצע גדול המסתמן בשוק המשרדים של גוש דן. קו הרקיע של תל אביב וגוש דן אכן התמלא בשנים האחרונות במגדלי משרדים חדשים: לאורך ציר בגין, איילון מתחם הבורסה ובערי הלוויין, בני ברק, פתח תקווה וחולון נבנו מאות אלפי מ"ר של משרדים חדשים. החשש היה שההיצע הזה גדול על שוק המשרדים המקומי ושסכנת ירידת מחירים מרחפת מעל ראשי יזמי הנדל"ן המניב שבנו אותם.

אך מדו"חות הרבעון של חברות הנדל"ן מובילות בתחום עולה תמונה הפוכה: ביקוש חזק מאוד לשטחים איכותיים בשוק המשרדים של תל אביב והרצליה. הגורם המרכזי העומד מאחורי ביקוש זה הינו פעילות חברות ההיי טק הבינלאומיות שממשיכות להרחיב את פעילותן בישראל ולייצר ביקושים לשטחי פרימיום של משרדים.  

דו"חות הרבעון של אמות -3.71% , מהחברות הגדולות והמשפיעות ביותר בשוק הנדל"ן המניב מלמדים על מו"מ מתקדם להשכרת שטחים בהיקף של למעלה מ-50% עם חברות בינלאומיות במגדל תוצרת הארץ בתל אביב שנמצא כיום בייזום (בשותפות עם חברת גב ים), כאשר הממוצע לשכ"ד למ"ר במגדל צפוי להיות גבוה יותר מהממוצע למ"ר במגדל אטריום. הדיווח של אמות מצטרף גם להצלחה של עזריאלי בשיווק מגדל שרונה החדש, כאשר כבר בחודש יולי השנה דיווחה עזריאלי על השכרת שטחים במגדל לאמזון, סיטי בנק ופייסבוק.

הרחבת הפעילות של חברות ההייטק הבינלאומיות מגיעה, בין היתר, על רקע  יוזמת משרד האוצר מסוף 2016 להפחתת מס חברות על קניין רוחני במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. המס הופחת לשיעור של 6% בלבד ומס הדיבידנד הופחת לשיעור של 4%,  כאשר ההטבה המקסימלית ניתנה לחברות עם מחזור הכנסות של מעל 10 מיליארד שקל. יוזמת האוצר באה על רקע שינויים מרחיקי לכת במדיניות המיסוי של מדינות ה-OECD, שמטרתם הייתה להיאבק בתכנוני מס בינלאומיים ולהביא לכך שקניין רוחני יכול להירשם רק במקום בו פותח בפועל ולא באופן פיקטיבי במקום בו שיעור מס החברות והדיבידנד נמוך מאוד.

כתוצאה משינוי זה חברות ההייטק הגלובליות מעוניינות להעביר עד כמה שניתן את פעילות מרכזי הפיתוח למדינות בעלות שיעורי מס נמוכים. היות וישראל הינה מרכז פיתוח עולמי חשוב בתחום היי טק, הצעד של האוצר יאפשר להם להשאיר כאן את פעילות הפיתוח ואולי אפילו להעביר הנה פעילות נוספת. מעבר שכזה עתיד להמשיך ולתדלק את הביקוש לשטחי משרדים איכותיים במיקומים מרכזיים דוגמת מרכז תל אביב והרצליה פתוח. לזה יש להוסיף את המגמות החדשות ומערכת הטעמים הייחודית המאפיינות את ציבור השכירים של תעשייה זו, אשר שמים דגש חזק הרבה יותר על סביבת מקום העבודה, הקרבה למרכזי תרבות ובילוי אורבניים ונוחות ההגעה למקום העבודה.

מלבד אמות וגב ים -5.8% , בין החברות שצפויות ליהנות ממגמה זו ניתן למנות את חברת עזריאלי קבוצה -2.5% אשר יוזמת את פרויקט עזריאלי TOWN באזור המע"ר הצפוני, ואת חברת הכשרת הישוב 1.04% שיוזמת מגדל בן 60 קומות בצומת מעריב. באופן טבעי, עוצמה של שוק הליבה בתל אביב, תשפיע לחיוב גם על המעגל השני העוטף את העיר במקומות כמו חולון ובני ברק שגם הם חוות תנופת בנייה מסיבית של משרדים. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

ההאטה בשוק הנדל"ן למגורים – האם נרשמה תגובת יתר במניות התחום?

ההאטה בקצב מכירת הדירות ברבעון השני היא מגמה שמשתקפת היטב בדיווחי חברות הייזום למגורים, ענקיות התחום בשוק ההון המקומי: אפריקה מגורים, שיכון ובינוי, דמרי, ואזורים הציגו כולן ירידה של עשרות אחוזים במכירת דירות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אך עם זאת, חברות הייזום למגורים אינן ממהרות להוריד מחירים, כפי שמשתקף מהדוחות שפורסמו. הסיבה לכך היא הערכת החברות היזמיות ש"בסרט הזה כבר היינו". כמו למשל בשנת 2009 בה נרשמה ירידה בהיקף העסקאות הרבעוני, בשנת 2011 סביב המחאה החברתית ושוב בעת ההמתנה לתוכנית מע"מ אפס. בכל אחת מנקודות הזמן הללו נרשמה לאחר ההאטה הזמנית התאוששות מהירה לקצבי שיא של מכירות.

כמו כן, היזמים טוענים ובצדק כי אין מענה אמיתי לביקוש הכבוש של משפרי הדיור, שהרכישות שלהם ירדו באופן חד בהשוואה לרבעון מקביל ורבעון קודם. צעדי הממשלה בתחום 'מחיר למשתכן' אכן הצליחו בהרחקת הזוגות הצעירים מהשוק, והמלחמה שהכריז האוצר על המשקיעים בדמות הכבדת המיסוי באה לידי ביטוי בקיטון משקלם של אלו בשוק. אולם משפרי הדיור הם סיגמנט שהביקושים שלו יכולים להידחות בטווח קצר אולם בטווח הארוך הם צריכים להיות מסופקים וחזרה שלהם לשוק עשויה לשנות את המגמה. לכן, כרגע, החברות ממתינות בסבלנות להתאוששות בהיקף המכירות.

אך ייתכן שגם לגבי שני הגורמים שעומדים בלב ההאטה הנוכחית בביקושים: מחיר למשתכן ומיסוי המשקיעים, נרשמה בשוק תגובת יתר. הממשלה ורמ"י אמנם מייצרים באזז חזק מאוד בכל הקשור להגרלות ולשיווק יח"ד במחיר למשתכן, ונדמה כי שר האוצר יעשה הכל כדי לעמוד ביעד השיווק של 100 אלף דירות בתכנית עד סוף 2017 אבל בפועל מסתבר שהרבה יותר קל ליחצן הגרלות מאשר לבנות דירות. היקף הבניה בפועל מסך אותם 100 אלף דירות הוא מזערי, ובשוק הנדל"ן מעריכים אותו באלפים בודדים, כאשר המסירות בפועל עומדות על אפס עגול.

באופן כללי הבעיה הכי גדולה בשוק הנדל"ן למגורים היא הליכי התכנון והביצוע הארוכים עד כדי אבסורד שיכולים לקחת גם 12 שנה לדירה. דוגמא טובה לפער העצום בין ההצהרות הבומבסטיות וגזירת הסרטים החגיגית למציאות העגומה היא בקריית גת שהייתה הראשונה לחתום עם המינהל על הסכם גג - עוד תכנית גרנדיוזית שנועדה להציף את השוק בדירות. בפועל, ארבע שנים אחרי חתימת ההסכם וההכרזות המפוצצות על 7000 דירות חדשות שיזכו להיתר בניה תוך 90 יום ובכללם גם דירות מחיר למשתכן, לא ניתנו בפעול היתרי בניה ואלפי רוכשים ,על הנייר" יצטרכו לחכות עוד שנים ארוכות כדי לראות את המפתח. גם בנושא מיסוי דירה שלישית כידוע לא נאמרה המילה האחרונה והאוצר נאלץ להתמודד עם פסיקת בג"ץ שפסלה את החוק.

בשורה התחתונה, ירידה של עד 20% במניות מובילות של הסקטור כמו אפריקה מגורים -2.75% ודמרי -1% נראית על רקע תובנות אלו כמוגזמת, ומכפילי ההון בהן הן נסחרות נראים כעת אטרקטיביים למדי לטווח הארוך.

מניית דמרי מתחילת השנה:, מינוס 20% מהשיא:

מניית אפריקה מגורים מתחילת השנה, מינוס 20% מהשיא:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).