כיל ירדה 2.3% ברקע לדליפה בדרום: "הסיטואציה עלולה להוביל לפגיעה בייצור"

גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה כיל
בסוף השבוע האחרון בריכה המשמשת לאגירת מי גבס חומציים הנוצרים בהליכי הייצור במפעל רותם מקבוצת כיל קרסה באופן חלקי, והביאה לדליפה של מי גבס חומציים שזיהמו את נחל אשלים הסמוך. המשרד להגנת הסביבה סגר בתגובה את שלוש הבריכות של המפעל - מה שאילץ את החברה להגיש בקשה לשימוש בבריכה מספר 4 החלופית. בבית ההשקעות פסגות הוציאו התייחסות לאירוע ולגבי האפשרות שכיל לא תקבל את האישור להשתמש בבריכה החלופית. מניית כיל ירדה בכ-2.3% במחזור של 19 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי של 21.5 מיליון שקל בממוצע בחודש האחרון. האנליסטית אילנית שרף מבית ההשקעות כתבה: "בסיטואציה כזו (בה החברה לא תקבל אישור לשימוש בבריכה החלופית) כיל כרגע לא תוכל להמשיך ולייצר חומצה ירוקה הנחוצה לה לייצור דשנים מבוססי פוספט ומוצרים נוספים. חשוב לציין כי מדובר בתהליך הנמצא די בתחילת שרשת הייצור והחומצה הירוקה מהווה בסיס לייצור דשנים ובסיס לחומצה לבנה בה נעשה שימוש במוצרי מזון ומוצרים תעשייתיים כך שבמידה וקיימת דרישה להפסקת הייצור הנזק עבור החברה יכול להיות גבוה. עוד נוסיף כי קיימים כיום מלאים של חומצה ירוקה ולכן לטענת כיל יש בסיס להמשך הייצור, עם זאת, החברה אינה מספקת מידע לגבי כמות המלאים של חומצה ירוקה ואינה מספקת כרגע תשובות לגבי היקף הנזק ואת המשמעות לגבי יכולת הייצור במפעל רותם. הסיטואציה שנוצרה עלולה להוביל לפגיעה בייצור באופן חלקי ואף מלא, במידה ולא יקבלו אישורים להשתמש בבריכה 4 ובאם ייאסר על החברה המשך הייצור כתוצאה מבעיות נוספות שעשויות להתרחש בשטח. בנוסף ישנן השלכות כספיות נוספות הנובעות מחשיפה להליכי אכיפה והפגיעה שהתרחשה בסביבה כתוצאה מהדליפה והקריסה". "הסיטואציה שנוצרה עלולה להוביל לפגיעה בייצור" שרף ממשיכה: "אין אנו יודעים כרגע לכמת את הנזק עבור כיל אך מאחר ומדובר בתהליך לייצור חומצה ירוקה המשמשת למספר רב של מוצרים מוגמרים בחטיבות שונות הפגיעה עלולה להיות משמעותית במידה והמשבר לא ייפתר במהרה ולא ימצאו פתרונות מידיים להחזרת המפעל לפעולה. פגיעה זו בפעילות החברה מתווספת לתקופה מאוד חלשה במגזרים העיקריים בהם פועלת החברה לנוכח החולשה העולמית שמקורה בירידה הדרמטית והמתמשכת במחירי הגרעינים בעולם".  מוקדם יותר כיל דיווחה לבורסה על הגורמים שהביאו לדליפה שהביאה לזיהום נחל אשלים הסמוך. הסוללה בבריכה מספר 3 במפעל של רותם, קרסה באופן חלקי והביאה לדליפת הענק. המשרד להגנת הסביבה הורה על הפסקת השימוש בשלוש בריכות המשמשות לאגירת מי הגבס. החברה הגישה היום בקשה לשימוש זמני בבריכה מספר 4 חלופית כאשר היא ממשיכה לפעול למציאת פתרונות להמשך הפעלת המפעל ולשיקום הבריכות בטווח הקצר והארוך. עם זאת, נכון להיום החברה לא יכולה להעריך את מלוא המשמעות על האירוע במפעל רותם, כמו כן את ההשלכות הכספיות על החברה וההשלכות הסביבתיות. הנזק העיקרי נגרם לנחל אשלים הסמוך שהתכסה בשכבה חומה של חומר.  השר להגנת הסביבה זאב אלקין אמר הבוקר לגל"צ: "נערכת כעת בדיקה מקיפה של המקרה ונזמן את הגורמים לשימוע ובעקבות זאת נחליט האם יש סיבה לחקירה פלילית".   הפגיעה בפעילות החברה בסוף השבוע האחרון מתווספת לתקופה מאוד חלשה שחוה כיל במגזרים העיקריים בהם היא פועלת, לנוכח החולשה העולמית שמקורה בירידה הדרמטית והמתמשכת במחירי הגרענים בעולם. אם לא די בכך, החוזים למכירת האשלג (שנסגרים בדרך כל בחודש יוני) עדיין לא נחתמו השנה. בהקשר זה כותבת שרף: "השינויים המבניים בשוק אינם מבשרים טובות ולכן בשנים האחרונות המנייה סבלה מלחץ שלילי גבוה בדומה למתחרות שלה מעבר לים. כרגע הערכות הן שהחוזה בין הסינים ייחתם במהלך החודש הנוכחי. בינתיים נרשמה ירידה בהיקף היבוא של סין בחודש מאי וחולשה גם בביקושים באירופה. ההודים שלפני כחודש נראה היה כי הם עשויים להתיישב לשולחן הדיונים עוד לפני שיחתם הסכם עם הסינים, מציינים כי הם יושבים על מספיק מלאים ולכן אין מבחינתם לחץ בנוגע לחתימה על חוזה בעיקר נוכח העובדה כי צפויים משלוחים נוספים בחודש הנוכחי ובאמצע חודש אוגוסט. בהודו קיימות ציפיות לירידה בכמויות הנצרכות לנוכח הפחתת הסובסידיות והשינוי במטבע שהובילה לעלייה של יותר מ-20% במחיר שרואה החקלאי המקומי. בעבר עליית מחיר הובילה להפחתת הכמויות הנצרכות. נציין כי היצרניות דוחפות לעלייה במחיר לחוזה הנוכחי מול הסינים שבהכרח ישפיע גם על ההודים. המשך הדחייה על חתימה על ההסכם כמובן שמפחיתה את הסיכוי לכך כפי שכבר כתבנו בעבר". מניית כיל בחודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אזרח 02/07/2017 16:48
    הגב לתגובה זו
    ראה מתווה הגז המושחת, ראה מקרי פיצוצי הגז של חברות הגז הביתי, ראה מסירת מעיינות לחברות המים המינרלים,
  • 7.
    מה שמגיע להם זה 02/07/2017 14:51
    הגב לתגובה זו
    זהו פשע סביבתי ממדרגה ראשונה, לא ייתכן שלא יתנו על כך את הדין.
  • 6.
    כיל 02/07/2017 14:32
    הגב לתגובה זו
    אולי שכחתם. יש לכיל כיסוי. ביטוחי לכן. הנזק שולי
  • 5.
    יוני 02/07/2017 13:26
    הגב לתגובה זו
    ולחייב אותם לתקן את נזקי ים המלח בעלות של מליארדים
  • 4.
    מוטי בכר 02/07/2017 13:07
    הגב לתגובה זו
    חחחחחח מניה זוועה צאו ממנה לא שווה כלום רק צרות!!!
  • 3.
    ' 02/07/2017 12:38
    הגב לתגובה זו
    לחברת BP באסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו! לקנוס בכל סכום בלי להתפשר ולפתוח בחקירה פלילית! הגיע הזמן שיבינו שלפגיעה בטבע יש מחיר כבד מאד! ללא הטבע- האנושות תיכחד! תחזרו לספר בראשית ותקראו שאנחנו לא לבד פה!!! אל תשכחו את זה ולו לרגע אחד! תכבדו את הטבע ואת החיות!
  • 2.
    יש לסגור את כיל לאלתר ולקנוס אותה במיליארדים (ל"ת)
    בנימין 02/07/2017 10:58
    הגב לתגובה זו
  • כמה שטויות אתה מדבר... (ל"ת)
    לא יאומן 02/07/2017 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין דין ואין דיין (ל"ת)
    בולשיט 02/07/2017 10:48
    הגב לתגובה זו
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'
דוחות

טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת

רווח של 0.78 דולר למניה 16% מעל התחזית; הכנסות 4.5 מיליארד דולר לעומת 4.33 בצפי; התחזית עודכנה מעט למעלה 

מנדי הניג |

טבע טבע -1.28%  עם רבעון חזק מהצפוי עם רווח מתואם של 0.78 דולר למניה - גבוה בכ-16% מציפיות האנליסטים שעמדו על 0.67 דולר - והכנסות של 4.5 מיליארד דולר, לעומת צפי של 4.33 מיליארד דולר. ההכנסות עלו בכ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והחברה ממשיכה להציג שיפור עקבי ברווחיות וברמת היעילות. שיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-28.9%, לעומת 28% אשתקד, והחברה מציינת כי היא נמצאת במסלול לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2027.

הצמיחה ברבעון נתמכה בעיקר בפעילות בצפון אמריקה, שבה ההכנסות עלו ב-12% בזכות ביקושים גבוהים לתרופות המקור AUSTEDO ו-AJOVY. באירופה נרשמה ירידה של כ-10% במונחים מקומיים, ובשווקים הבינלאומיים נרשמה ירידה דומה - אך לאחר נטרול השפעת מכירת הפעילות ביפן, נרשמה בהם דווקא עלייה קלה של כ-2%. מנועי הצמיחה החדשניים של טבע רשמו יחד צמיחה של 33% במונחי מטבע מקומי, להכנסות כוללות של 830 מיליון דולר - מה שממחיש את התרומה ההולכת וגדלה של תחום התרופות החדשניות לתוצאות החברה.

במקביל, הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) עלה ל-910 מיליון דולר, עלייה של כ-14% לעומת השנה שעברה, והרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב-433 מיליון דולר לעומת הפסד של 437 מיליון דולר בתקופה המקבילה. התזרים החופשי עמד על 515 מיליון דולר, והחוב הכולל ירד ל-16.8 מיליארד דולר - ירידה של מיליארד דולר מתחילת השנה, בעיקר הודות למחזור חוב בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ולפירעון אג"ח קיימות.

״ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו״

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ"ל טבע ציין עם פרסום הדוחות: "מנועי הצמיחה החדשניים שלנו, אשר הניעו את הרבעון ה-11 ברציפות של צמיחה ברבעון השלישי, משקפים את תהליכי הצמיחה והחדשנות שלנו ואת עוצמת אסטרטגיית 'חוזרים לנתיב של צמיחה' המובלת על ידי חדשנות. מנועי הצמיחה העיקריים שלנו - ובפרט המוצרים החדשניים - הניבו צמיחה של 33% בהכנסות במונחי מטבע מקומי, ובכך הם מדגישים את השפעתם על מטופלים ועל התוצאות העסקיות שלנו. אנו ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו, ומאמינים כי אנו על המסלול הנכון להשגת היעדים של 30% רווח תפעולי (במונחי Non-GAAP) וחיסכון של כ-700 מיליון דולר נטו להשקעה מחדש. כפועל יוצא מסיום המשא ומתן על מחירי התרופות לפי חוק ה- Inflation Reduction Act (IRA), אנו חוזרים ומדגישים את הביטחון שלנו ביעדים שקבענו ל- AUSTEDO לשנת 2027. פורטפוליו המוצרים החדשניים הייחודי שלנו הוא כעת אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של טבע, בעת שאנו הופכים לחברת ביו-פארמה מובילה וחדשנית, בעוד עסקי הגנריקה המובילים שלנו ממשיכים להוות בסיס איתן. יחד עם הצוות המוכשר שלנו והמחויבות הבלתי מסויגת שלנו למטופלים, אנו בטוחים בעתיד של טבע וביכולתנו לספק ערך תמידי לכל בעלי העניין שלנו."

"כפועל יוצא מסיום המשא ומתן על מחירי התרופות לפי חוק ה- Inflation Reduction Act (IRA), אנו חוזרים ומדגישים את הביטחון שלנו ביעדים שקבענו ל- AUSTEDO לשנת 2027. פורטפוליו המוצרים החדשניים הייחודי שלנו הוא כעת אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של טבע, בעת שאנו הופכים לחברת ביו-פארמה מובילה וחדשנית, בעוד עסקי הגנריקה המובילים שלנו ממשיכים להוות בסיס איתן. יחד עם הצוות המוכשר שלנו והמחויבות הבלתי מסויגת שלנו למטופלים, אנו בטוחים בעתיד של טבע וביכולתנו לספק ערך תמידי לכל בעלי העניין שלנו."

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה

המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול

אדיר בן עמי |

המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.


על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030. 


הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.  


במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL. 


שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.