אז הנאסד"ק חצה את רמת ה-6000 והמשפט הפופולרי, "הנאסד"ק לעולם לא יחזור לרמות הבועה" שמומחים רבים חזרו ואמרו במשך השנים שלאחר התפוצצות בועת 2000 ובהתלהבות אמרו זאת שוב ב-2008, אינו רלוונטי יותר וקוראי טור זה יעידו שזו הייתה הטענה שלנו מאז שפל 2002, וגם במהלך מהומת 2008.

הסיבה לביטחון שלנו אז וגם היום קשורה, כפי שאנחנו חוזרים וכותבים מאז "שחרר" הנשיא ריגן את הכלכלה הקפיטליסטית והגלובלית מכלא הסוציאליזם, במהפכת הטכנולוגיה והשינויים שהיא מביאה על ההתנהגות הכלכלית/חברתית וההתקדמות הזו הולכת ומתחזקת בכול יום נוסף של התמזגות המהפכה לתוך הכלכלה המסורתית.

כן, יהיו תיקונים רבים וברבורים שחורים יתעופפו לכאן ולכאן אבל הכיוון ברור ויימשך שנים כי המהפכה יוצרת נישות חדשות, מייעלת, מוזילה (רווחיות החברות המובילות תלך ותגדל ואתה חלוקת הדיבידנדים) ומה שהכי חשוב מצרפת לקהל הצרכנים מיליוני אנשים חדשים מדי יום שכולם, אפילו כאלו שאינם יכולים עדיין, רוצים ליהנות מההתפתחויות ולהצטרף ליכולים והם יודעים שבאמצעות מהפכת הטכנולוגיה הדבר ייתכן. זה כולל את הקיצונים חבושי המגבות ואת הצפון קוראנים, כולם רוצים אייפון וכולם רוצים מקדונלד, קפוצ'ינו ומים נקיים לשתייה.

צריך רק לדעת איך להגיש למטורפים את הסיפור כי מהפכת הטכנולוגיה בסביבה קפיטליסטית חזקה יותר מכל אידאולוגיה והיא היחידה שיכולה לספק הכל ובתנאי שמוביליה לא יהיו חזירים מדיי. הבסיס להכל בצריכה והיום נדבר על הסקטור הזה.

• התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
• פלסאנמור בדרך לרישום בנאסד"ק; מאחדת הון ביחס של 1 ל-8
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סקטור מוצרי הצריכה עם הדגש על תעשיית היופי

הסקטור הוא מנוע הצמיחה הגדול של כלכלת ארה"ב (בפברואר 2017 הגיעה הצריכה הפרטית בארה"ב לרמת שיא כל הזמנים של 69.46% מהתוצר הלאומי) ולמעשה של הכלכלה הקפיטליסטית כולה כי בבסיס, מדובר כאן על תמצית/מהות הקפיטליזם, מנוע שמזין את עצמו. ככל שצריכת מוצרים ושירותים, חיוניים או פחות חיוניים, עולה כך גם מתחזקת צמיחת הכלכלה, מה שמייצר ביקוש גדול יותר למוצרי הצריכה.

הסקטור מתחלק בגדול לשני תת סקטורים שההבדל ביניהם הוא ברמת החיוניות של המוצר והשירות. ישנו סקטור מוצרי הצריכה הבלתי חיוניים, ה-consumer discretionary וסקטור המוצרים/שירותים החיוניים, ה-consumer staples.

התנהגות סקטור הצריכה, במיוחד תת הסקטור הלא חיוני דווקא, מאותתת על המצב הכלכלי, על הפעילות הכלכלית המתפתחת וחשוב לא פחות, על התנהגות שוק המניות ולכן הכלכלנים משייכים את הצריכה לקבוצת האינדיקטורים המובילים (Leading indicators) שמאותתים על שינויים שצפויים בצמיחה הכלכלית ולהפך (להבדיל מאינדיקטורים נשרכים/מאחרים, lagging indicator, שמאמתים את השינוי לאחר שזה כבר החל כמו למשל הנדל"ן).

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

כיוון ההתפתחות של הצריכה לצד הכיוון של הריבית הם שני האינדיקטורים החשובים לתחזיות. החלוקה בין מוצרים חיוניים ולא חיוניים מעניינת כי היא נעשית בהתאם להרגלי הצריכה בארה"ב כך שקוקה-קולה, סיגריות, מזון, מוצרי טיפוח היופי, משחות שיניים, מרקים ושוקולדים והחברות שמייצרות מוצרים אלו, כמו KO, MO, ADM, EL, K, CPB ו-HSY בהתאמה, נכללות בסקטור החיוני. סקטור זה מיוצג במדד ה-500 S&P ע"י 37 חברות שנכללות בסל ה-XLP the Consumer Staples ETF)).

הסקטור הבלתי חיוני מיוצג במדד על ידי 85 חברות וכלולות בסל ה-XLY (ה-Consumer Discretionary ETF). מדובר בחברות כמו HAS (צעצועים), חברות ייעוץ מס (HRB), רכישת כרטיסים לבידור (EXPE), תכשיטים ויהלומים (TIF) ועד מזללות (CMG), מדיה (CBS) ואפילו קפה (STBX, תנסו להסביר מדוע קוקה קולה והרשי שוקולד "חיוניות" וסטארבקס לא). את מרכיבי ה-500 S&P, החלוקה לסקטורים ומי בכול סקטור תמצאו באתר ה-sector-tracker.

תרופות למשל, מוצרים בהחלט חיוניים, אינן כלולות בסלי הצריכה אלא בסקטור הבריאות, ה-XLV שעליו הרחבנו לא מעט בעבר. מבחינת התשואה למשקיעים אז סקטור הצריכה הלא חיוני, ה-XLY מכה את כל שאר הסקטורים בטווח הארוך. בחמש השנים האחרונות הניב הסל 101.8% לעומת ה-100.4% שהניב סל הבריאות, ה-XLV וה-91.4% שהניב סל הפיננסים, ה-XLF כאשר המדד עצמו הניב 73.1% "בלבד" כשהוא "נמשך" מטה על ידי סל האנרגיה שגרם למשקיעים בו הפסד של 1.7% וסל הנדל"ן ה-XLRE החדש שהניב 0%.

הסל הטכנולוגי שלבטח הייתם מצפים שיוביל, הניב "רק" 85.6%. סל הצריכה החיונית, ה-XLP, הניב 64.3%. גם במדידה לעשר שנים אחורה, מאפריל 2007, מנצח סל ה-XLY שהניב 128.8% כשמאחוריו דולקים סלי הטכנולוגיה והבריאות עם 125.2% ו-110% בהתאמה כאשר אסור לשכוח את מה שקרה בין 2007 ל-2009 בדרך. סל מדד ה-S&P 500, ה-SPY, הניב בעשור 59.6% ואילו סל הצריכה החיוני, ה-XLP הניב 104.9%.

משקיעים שמאמינים שהנשיא טראמפ יעמוד בהבטחותיו לגבי התשתיות, המיסוי ועוד בטוחים שהדברים ילבו את הצמיחה והם שדוחפים את מניות הצריכה מעלה בהנחה שהתחזקות הצמיחה תחזק ותרחיב את הצריכה. ההשקעה המעניינת למשקיעים סולידיים שמאמינים בכך (אנחנו בהחלט חלק מהם) היא בסלים וקרנות מהסוג של XLY, XLP והדומים להם (יש הרבה) אבל היום נדבר דווקא על סב-סקטור, תעשיית היופי (שבחלקה הגדול נכללת בתחום המוצרים החיוניים דווקא).

תעשיית היופי, נישה בצמיחה

תעשיית היופי נהנית בשנים האחרונות מהתעניינות גוברת של משקיעים בגלל הביקושים שהולכים וגדלים למוצריה ושירותיה בעיקר בשל ההתאוששות הכלכלית אבל לא פחות בשל התמזגות הטכנולוגיה לתוכה, תהליך שמייצר נישות חדשות ומהירות צמיחה לבקרים, נישות שמושכות אליהן קהל צרכנים שהולך וגדל כמו למשל ניתוחי הקוסמטיקה והטיפולים בעור ושיער.

הרעיון לכתוב על תעשיית היופי הגיע אלינו דווקא מחברת הפרמקולוגיה/ציוד רפואי Valeant (סימול: VRX) שקוראים רבים מזכירים לנו אותה כל הזמן. מה הקשר? ענקית מוצרי היופי הצרפתית, לוריאל (L'Oreal SA שסימולה OR.PA בפריז או LRLCY בנאסד"ק) רוכשת מואליאנט שלושה מותגים לטיפול בעור: AcneFree ,Ambi lines ו-CeraVe, שביחד הכניסו לואליאנט ב-2016 168 מיליון דולר (1.7% ממכירות VRX) ובעבור זה היא משלמת לה 1.3 מיליארד דולרים, סכום בלתי נתפס ממש.

באותה הזדמנות שמנו לב ש-LRLCY, שבעבר הרחוק עשינו עליה מחקר השוואתי עם פרוקטור אנד גמבלס (סימול: PG, שרבים מכם יופתעו לדעת שהיא החברה המובילה בעולם בתעשיית היופי עם כ-15% מהשוק לפני לוריאל עם כ-13%), מרחפת לה בסביבות שיא כל הזמנים שלה וכך גם המתחרות האמריקאיות שלה, Ulta Beauty (סימול: ULTA),

אסתי לאודר (סימול: EL) והחברות היפניות Kao Corporation (סימול:KCRPY) ו-Shiseido (סימול: SSDOY).

בנוסף לכל אלו גילינו עוד תופעה מעניינת. מסתבר שתעשיית היופי, שהיסטורית התמקדה בחלקה העליון של האוכלוסייה, מתרחבת ויורדת במהירות אל העם ואחת הסיבות המעניינות לכך קשורה באייפון ובתרבות הסלפי. השיגעון הזה, הסלפי שממלא את הרשתות החברתיות, מעלה הביקוש למוצרי הטיפול ביופי ובעיקר בעור הפנים ובשיער ובקצב ששום אנליסט לא צפה.

שלושת קווי הייצור שלוריאל רוכשת מואליאנט, מייצרים מוצרים שמוגדרים כמוצרים אקטיביים לטיפול בעור (active skincare). מוצרים אלו יצורפו לחטיבת הקוסמטיקה האקטיבית שהיא, לצד חטיבת מוצרי היוקרה, מנוע צמיחה גדול של החברה הצרפתית. מומחים רבים טוענים שהרכישה, למרות המחיר, יותר מכדאית, "כי הסלפי הזה הפך את הטיפול בעור ללהיט ובשנתיים האחרונות עולה הביקוש למוצרים מסוג זה ב-20% לשנה (מכ-6.5% ב-2014) וצפוי להגדיל הקצב.

"השוק המעניין כרגע הוא בארה"ב", אומרת Andrea Felsted, המומחית למוצרי צריכה בבלומברג ובפיננשיאל טיימס, "כי שם הצמיחה אבל ללוריאל זה חשוב כי עבורה השוק האמריקאי הוא האתגר והרכישה, שתעזור לה להתבסס שם, גם תעזור לה להוביל המעבר לאירופה ולמזרח".

מהפכת הטכנולוגיה רבותיי עושה לתעשיית היופי בדיוק את שעשתה לכל תעשייה אחרת, מייצרת נישות חדשות ומרחיבה קיימות, מייעלת, מוזילה עלויות ומרחיבה הצריכה. "לפתע", אומרת Felsted, "אוכלוסיות חדשות וגדולות נחשפות למוצרים שבעבר לא יכלו לרכוש והיום כן". אגב, כשבדקנו את העניין הזה ראינו גם שואליאנט, מבחינת המוצרים שלה והחטיבות השונות ולמרות החוב הענק, עדיין מכילה לא מעט ערכים (Bausch & Lomb, Medicis ועוד) ולספקולנטים מהווה אתגר מעניין, רק לספקולנטים, כי לנהל חברה במצבה הולך ונעשה קשה יותר מידי יום והסיכוי שתגיע לפירוק הולך וגדל. גם הקונים הפוטנציאליים (שעליהם בונים הספקולנטים) מבינים זאת ומקווים לרכוש החברה מבית המשפט כך שהסיכון לאלו שרוכשים מניות כעת גדול.

תהליך ההתחדשות של תעשיית היופי

תעשיית היופי, מהתעשיות העתיקות בעולם, עוברת שינויים דרסטיים. התעשייה תגלגל 275 מיליארד דולרים ב-2017. מדובר למעשה בסקטור של תעשיית "הטיפול האישי" שתגיע ל-630 מיליארד השנה. תעשיית הטיפול האיש היא חלק ממה שמוגדר wellness industry (תעשיית הבריאות למעשה) שהשנה יגיע מחזור המכירות שלה ל-3.7 טריליון דולרים.

תעשיית היופי כוללת מכירות של מוצרי קוסמטיקה, בושם ומוצרים לטיפול בעור ובשיער. מכוני יופי, מכוני כושר, ניתוחים קוסמטיים וספא כלולים כ"שירותי יופי". התעשייה, שמאז ומעולם כוונה לצריכה נשית, מפנה פעמיה גם לתחום הגברי שתופס תאוצה. אנליסטים רבים טוענים שבעקבות שינויי הצריכה המהירים תחום היופי הגברי ישתווה לנשי מה שרומז על פוטנציאל צמיחה אדיר בעתיד.

טיפולי עור ושיער מהווים כ-40% מההכנסות בתעשייה. תחום הקוסמטיקה שמהווה כ-12% מההכנסות, עומד לצמוח משמעותית בגלל כניסת הניתוחים הקוסמטיים שעד תחילת המאה לא היו פקטור בתעשייה ושהופכים במהירות, עקב ההתקדמות הטכנולוגית (וגם הסלפי והאינסטגראם), למשמעותיים. מדובר כאן בתעשייה עתיקת יומין ומסורתית שעוברת תהליך התחדשות טכנולוגית ומתאימה עצמה למנהגי צריכה חדשים.

למשקיע, בדיוק כפי שקורה למשקיעים בכול מגזר תעשייתי בעולם של מהפכה טכנולוגית, קיימת בעיית בחירת השקעה כיוון שבתחרות על השוק שהולך וגדל משתתפות גם חברות מוצרי צריכה שה"יופי" אינו עיקר פעילותן אבל חלקן בשוק משמעותי כמו PG, יוניליבר (סימול: UL) או ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ) שנמצאות במקומות הראשון, שלישי ושישי בהתאמה במכירות מוצרי יופי.

זו הסיבה מדוע אין עדיין סל או קרן שמתמקדים בתעשיית היופי נטו. חברות "יופי", מהסוג של EL ,COTY ואחרות נכללות בסלי הצריכה (החיוניים בעיקר מהסוג של XLP). אלא שכמה אנליסטים טוענים שהעובדה שתחום היופי רווחי מאוד וגדל במהירות יוצרת מצב שחברות הצריכה הגדולות מהסוג של PG, UL, קולגייט פלמוליב (סימול: CL) וענקית מוצרי היוקרה הצרפתית LVMH (סימול: MC.PA בפריז) שזה עתה רכשה את Christian Dior (סימול: CDI) שבחלק מעיסוקיה מובילה גם בבשמים וקוסמטיקה וגם היא כחברותיה בשיא כל הזמנים.

לבסוף, גם ענקית הרפואה/ציוד רפואי JNJ מרחרחת באפשרות להיכנס לתחום ומן הסתם תנסה גם היא לרכוש חברות מה שמביא אותנו למסקנה שסלי הצריכה החיוניים והלא חיוניים, מהסוג של ה-XLP או XLY ודומיהם, מעניינים באותה המידה וכל משקיע סולידי צריך שיצטייד בסוג זה של השקעות לעתיד.