אליעזר פישמן
צילום: ענת דניאלי

המנהל המיוחד לביהמ״ש: ״אין מנוס מהכרזה על פשיטת רגל של אליעזר פישמן״

עו״ד בנקל טוען שיש להכריז על פישמן כפושט רגל בדיון שיתקיים בחמישי הבא. לטענתו, אם היה זוכה לשיתוף פעולה מצד שורה של גורמים - יתכן כי המצב היה אחרת
ענת דניאלי | (2)

המנהל המיוחד לנכסי איש העסקים אליעזר פישמן, עו״ד יוסף בנקל, הגיש היום (ד׳), תסקיר משלים אודות הליכי כינוס הנכסים, לקראת הדיון הצפוי, ביום חמישי בשבוע הבא (ה-23 במארס). בנקל מתאר בתסקיר את הליכי חדלות הפרעון שננקטו כנגד פישמן וטוען כי ״בנסיבות המקרה, יש להכריז לאלתר על פשיטת רגל של החייב״. 

עו״ד בנקל מציין בדו״ח לבית המשפט כי אין מנוס מהכרזה על פשיטת רגל, וכך הוא כותב: ״נוכח העובדות שפורטו בדו"ח הראשון, בבקשות שהוגשו עד כה, במסגרת תיק זה, אלה שתפורטנה להלן ומצבו של ההליך, כפי שיסקר במסגרת זו, יטען המנהל המיוחד כי לא זאת בלבד, כי עסקינן באחד מתיקי פשיטת הרגל הגדולים והסבוכים ביותר שהובאו בפני ערכאה שיפוטית  במדינת ישראל, וכי שיתוף הפעולה של החייב (קל וחומר מקורביו ובני ביתו) עם המנהל המיוחד הינו חלקי בלבד, הרי שבנסיבות המקרה אין מנוס מהכרזה לאלתר על פשיטת רגל של החייב, בכדי לאפשר הקניית והפעלת סמכויות המוקנות בדין לאחר הכרזה שכזו, ואשר דווקא החייב הינו זה שעמד על כך, כי הוא מתנגד להפעלתן בשלב צו הכינוס״.

לטענת בנקל אם היה זוכה לשיתוף פעולה בעבודותו יתכן כי דברים היו אחרת עבור פישמן: ״אכן; יתכן כי מצב הדברים היה אחר, לו היה המנהל המיוחד זוכה לשיתוף פעולה מקיף, באורח שהיה מאפשר לו לבצע חקירות שתי וערב ושכירת גורמים מקצועיים לשם כך כבר במהלך תקופת הביניים שבין צו הכינוס להכרזה, כל זאת בעוד אף החברות השייכות לחייב עצמו במישרין או בעקיפין מעמידות בפניו 'חומה סינית'; אלא שבנסיבות המקרה, נוכח היקף החשדות הרבים על התנהלות שאינה תקינה בקבוצת החברות וריקון הדרגתי של החייב מנכסיו החופשיים מחד גיסא, אחוז הפירעון הזעום שבהצעת ההסדר של החייב מאידך גיסא, הרי שהימנעות מהכרזת החייב פושט-רגל, והשלמה עם סדרת התמרונים שהוא ובני-ביתו מבצעים, דרך באי-כוחם המשותפים, לריקון דה-פקטו של הליך פשיטת הרגל מתוכן, משמעה אחד ויחיד – כי חייב מסוגו של מר פישמן הופך חסין, הלכה למעשה, מדיני חדלות הפירעון, על כל המשתמע מכך״. 

עוד הוסיף כי לנושים, עומדות, הלכה למעשה, שתי חלופות: להסכים להצעת הסדר נושים של פישמן שהיא תספורת, ״אשר ערכה נע בין 50-70 מיליון שקל, המהווה בין 1.2% ל-1.8% אחוז(!) מסך הוכחות החוב שהוגשו או, לחלופין, לפעול באורח אשר יאפשר – לא רק להלכה אלא גם למעשה ביצוע חקירת שתי-וערב עמוקה של עסקי החייב״, נכתב בתסקיר. 

מעל 150 חברות בארץ ובעולם בשרשרת סבוכה של אחזקות צולבות 

לטענת בנקל, פישמן ניהל והיה במשך שנים ארוכות, ולמעשה עד לקריסתו הסופית ״׳הרוח החיה׳, בקבוצה אשר זכתה על ידו לשם ׳קבוצת פישמן׳, אשר ניהלה, במישרין ובעקיפין, מעל ל-150 חברות בארץ ובחו"ל, באמצעות שרשורים סבוכים, ולעיתים במצב של אחזקות צולבות״.

עוד ציין כי משך שנים רשם איש העסקים, מניות על שם ילדיו ורעייתו: ״לשיטת החייב משלב מוקדם יחסית בעסקיו, הוא הקפיד לרשום מניות על-שם רעייתו ועל שם ילדיו, מעצם היותם ילדיו ועוד בהיותם צעירים מאד ואפילו קטינים. רק בשלב מאוחר יותר, לטענת החייב, הפכו הילדים ל'אנשי עסקים בזכות עצמם'״.

על אף שהעסקים משותפים למשפחה ושתוארו כ׳ערבות הדדית׳ בקבוצה ובהתרשמות ביהמ״ש, כאשר פנה בנקל לבקשת מידע, ״׳השתנתה הנימה׳  מן הקצה לקצה, כאשר לפתע פתאום החלו החברות (אף אלו בהן החייב מהווה בעל שליטה!) לעמוד מכל משמר על היותן 'ישויות משפטיות נפרדות ועצמאיות', אשר לכאורה אינן חבות למנהל המיוחד דבר, ואף המסמכים אשר הן מואילות להעביר לו, הינם 'לפנים משורת הדין'״.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בנקל: החברות של פישמן טענו שהן ׳אישויות נפרדות׳ והבנקים פעלו ׳בשני כובעים׳

המנהל המיוחד מתאר בדו״ח כיצד שפנה לחברות כמו למשל ׳פישמן אחזקות׳, הן טענו כי אינן שייכות להליכי הכינוס: ״כך למשל, כאשר פנה המנהל המיוחד לחברות, באמצעות בא כוחן, על מנת לקבל מהן מסמכים ונתונים שונים הנדרשים לו לצורך שלב הבדיקות, סירבו החברות באופן גורף להעביר נתונים אלו למנהל המיוחד בטענה כי: ׳בקשתך לקבל את מסמכיהן של החברות שאין למר פישמן אחזקה ישירה בהן משוללת כל יסוד; מושכלות יסוד הן שהחברות הינן בהגדרה, ׳אישיות נפרדת׳ מבעלי מניותיהן, ונכסיהן אינם נכסי בעלי מניותיהן (ובוודאי לא בעל מניותיהן בשרשור); בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד, מונית כמנהל המיוחד על ׳נכסי החייב׳, הא ותו לא״.

עוד עולה מהתסקיר כי כשבנקל פנה לבנקים לקבלת מידע אודות פישמן ועסקיו, הם לא מסרו כל מידע ואף לטענתו הם מתנהלים ב׳שני כובעים׳, האחד כנושים והשני כחלק מעסקיו של פישמן, וכך הוא כותב: ״עד כה לא זכו פניותיו אלא להיענות חלקית מאד, כאשר במקרים רבים  דומה כי חלק מן הבנקים למצער, אינם ממהרים להעביר מסמכים ומידע, וזאת בלשון עדינה״.

בנקל הוסיף כי ״לעניין זה יודגש כי הבנקים משמשים בהליך זה במספר כובעים: מחד, הם נושים בחייב עצמו מכוח ערבויות (וככאלו בעלי טענות עכבון וקיזוז על חשבונותיו) ושעבודים (שחלקם עשויים להיות שנויים במחלוקת), כאשר כונסים מטעמם כבר עוסקים במימושם, בסכומי עתק, בימים אלו (חלקם אגב הסכמה מצד המנהל המיוחד, בתנאי מוסכם כי טענותיו כנגד עצם השעבודים ותוקפם שמורות לו). מאידך, הם מהווים שותפים עסקיים 'אינטימיים' (לטענת החייב עצמו) במשך שנים לעסקי החייב, וזאת באורח אשר מעלה תהיה אפשרית לעניין סכומי העתק שהם הזרימו לחייב ולחברות מקבוצת פישמן במועדים שונים, חרף ידיעה לכאורה אודות המשבר ההולך ומחריף״. 

בעניין הבנקים, ציין בנקל כי נוכח ריבוי הבקשות למימוש מהיר ביותר של נכסים בקבוצת פישמן, החל הוא להתנות את הסכמתו להמשך המימושים המהירים בהעברה של מסמכים ומידע מלאים אודות נסיבות מתן השעבודים הספציפיים, האשראי שניתן בתמורה להן, ונקודות נוספות הנוגעות באורח ישיר לאותם שעבודים.

נציין כי חובו של איש העסקים פישמן, מוערך בכ-5 מיליארד שקל, בטבלת חובות שהציג המנהל המיוחד בדו״ח הראשון שהגיש לביהמ״ש, ישנם חובות בלתי נתפסים ובראשם בנק הפועלים עם חוב של 1.8 מיליארד שקל, וחוב של כמעט מילארד שקלים לבנק לאומי. בנקל כותב בדו"ח הראשון כי "על רקע ההיקף, הכמעט בלתי נתפס של חוב כספי המיוחס לאדם אחד, ראוי להצביע  על כך כי נושי פישמן הם, הלכה למעשה, הציבור הרחב. כ-95% מהוכחות החוב שהוגשו עד כה הן של בנקים ומשקיעים מוסדיים אחרים, אשר ניירות הערך שלהם מוחזקים  על ידי הציבור".

טבלת התפלגות החוב של פישמן

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 15/03/2017 16:04
    הגב לתגובה זו
    בגלל העין הגדולה שלו שהשאר עני כל החיים שלו
  • תספורות לפנסיות 15/03/2017 16:26
    הגב לתגובה זו
    הטפשות שנתנו לו הלוואות בהקיפים של מליארדים
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.