סער ברכה תהל
צילום: יח"צ

תהל מקבוצת קרדן: הסכם באנגולה תמורת 370 מיליון דולר -מניית קרדן מזנקת

נמיר קיסר | (1)
נושאים בכתבה קרדן אן.וי

קרדן אן.וי 0% דיווחה הבוקר על חתימת הסכם עם חברת 'ג'סטרה' שבבעלות ממשלת אנגולה לפיו תהל (חברת בת של קרדן) תנהל פרויקט פיתוח חלקאי ביחד עם ZRB, באזור קימינה, למשך 7 שנים ותקבל בתמורה כ-370 מיליון דולר. בנוסף, במסגרת ההסכם תינתן אופציה להארכה בעוד 5 שנים. מניית קרדן אן.וי עולה 5% במחזור מסחר של 150 אלף שקלים, פי 3 מהמחזור היומי הממוצע בחודש האחרון. ההכנסות המוערכות לתהל, שצפויות להיות מוכרות כבר מהרבעון הרביעי של 2016, צפויות להסתכם ב-52 מיליון דולר בכל שנה כאשר ההסכם צפוי להיכנס לתוקף מיידי. גובה ההשקעה בפרויקט נאמד על 160 מיליון אירו (כ-176 מיליון דולר). הפרויקט כולל 300 בתי מגורים ומשקים פרטיים בהיקף של 10 דונם כל אחד, אלפי דונמים של גידולי שדה, מרכז לוגיסטי וחקלאי עם מתקני מיון ולולים כאשר סך היקף הגידולים הצפוי בפרויקט יגיע לכ-60 אלף טון תוצרת חקלאית בשנה שמתוכננים להימכר בשוק המקומי. בנוסף, תהל תקים תשתיות נלוות כמו: כבישים, מים, ביוב וחשמל.  במסגרת תפעול הישוב, תהל ו-ZRB יהיו אחראיות לאספקת כל הציוד החקלאי ולהעסקת כל הצוות הניהולי והמקצועי הנדרש לתפעולו. בנוסף, החברות יעבירו דמי זיכיון לממשלת אנגולה המחזיקה בבעלות בפרויקט. הפרויקט ימומן ברובו על ידי קרן בינלאומית בהיקפים שאינם מהותיים עבור קרדן. אריאל חסון, מנכ"ל קרדן אן.וי: "העסקה שנחתמה היא דוגמה נוספת לפוטנציאל הרב הקיים בתהל שיאפשר להגדיל את צבר ההזמנות שלה ולהמשיך לשפר את רווחיותה". סער ברכה, מנכ"ל תהל: "זהו הפרויקט הגדול ביותר בתולדותיה של תהל ומדובר באבן דרך חשובה מאוד בהתפתחותה של הקבוצה. הזכייה בניהול הפרויקט, שאותו הקימה תהל, מביאה לידי ביטוי את האמון המתמשך של ממשלת אנגולה בחברה ובשותפתה ZRB, את היכולות רחבות ההיקף של תהל כחברת ביצוע וניהול פרויקטים, ואת הידע הצבור בה בתחומי הליבה שבהם היא עוסקת - מים ושפכים, פיתוח חקלאי, גז טבעי וסביבה. היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט, כ-370 מיליון דולר, מצטרף לצבר הזמנות קיים של יותר מ-300 מיליון דולר, ומבטיח את המשך הצמיחה של תהל גם בשנים הבאות בשווקי המטרה שהגדרנו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמנון 13/10/2016 12:41
    הגב לתגובה זו
    את הדולרים סופרים במדרגות אל הבנק בשלב זה, לתהל יש התחיבויות להשקיע. הלוואי ואתבדה, ולתהל יצא כסף מהפרויקט
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? והאם יש סיבה לנפילה באלביט?

השבוע ידווחו הבנקים על תוצאות - מה צפוי שם? והאם הסנטימנט השלילי יימשך?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שברה שיאים בסוף השבוע (להרחבה: הנאסד״ק עלה ב-1%; אפל קפצה ב-4%, ג׳ייפרוג זינקה ב-12%), אבל, הישראליות בוול סטריט דווקא ספגו ירידה. המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.35%. 

אלביט מערכות -1.39%   צפויה לרדת  מעל 5%. מדינות העולם נגד הרחבת המלחמה בעזה, זו כבר לא רק צרפת ועד בודדות, יש לחץ כבד מאוד - עולמי על ישראל שלא להרחיב את המלחמה. גרמניה בסוג של אמברגו נשק על ישראל, טראמפ צורח על נתניהו בטלפון ונראה שהסנטימנט כלפינו משתנה במהרה. 

המשקיעים חוששים מכמה אתגרים - ראשית, התדמית שלנו בחו"ל וההשפעה על הצרכנים והלקוחות בעולם. זה כבר קורה, וזה יכול להתרחב. שנית, אמברגו של מדינות עלינו - אם אמברגו במכירה אל ישראל וגם  בקנייה מאיתנו. זה נזק כלכלי ברור. החשש הוא שאחרי שמדינות החליטו שלא למכור נשק מסוים לישראל (בעיקר כזה שיכול לשמש בעזה), הם גם יתייחסו אחרת לתעשייה הביטחונית שלנו, לרבות אלביט. נזכיר שזו היתה הסיבה שאלביט בתחילת המלחמה נפלה למחיר מפתה של 140 דולר, מאז היא עלתה ביותר מפי 3. 

ואולי זה מימוש אחרי הזינוקים המשמעותיים במניה, כי אלביט כבר יקרה משמעותית ביחס לקבוצת ההשוואה שלה. נכון, יש לה את הלייזר ויש לה מנועי צמיחה מאוד מעניינים, ועדיין, במכפיל רווח של 30-35  לשנה הבאה כשהמתחרות ב-15, זה יקר. 

המשקיעים גם חוששים מהשפעה של הרחבת הלחימה על נתוני המאקרו. מלחמה עצימה יותר תידרש גיוס מילואים שמוערך בכ-250 אלף איש, תפגע בצמיחה במשך, תדחה את הפחתת הריבית. מלחמה לא טובה לכלכלה, במיוחד מלחמה מתמשכת.