הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
סער ברכה תהל
צילום: יח"צ

תהל של קרדן אן.וי זכתה בפרויקט ב-98 מיליון שקל; המניה מזנקת

חברת הבת של קרדן אן.וי מרחיבה את פעילותה בהודו, תקים מערכת לאספקת מים בבנגלור
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה הודו פרויקטים קרדן אן.וי

קבוצת התשתיות תהל, מקבוצת קרדן אן.וי, דיווחה כי זכתה במכרז לשדרוג ולתפעול של מערכת רחבת היקף לאספקת מים לעיר בנגלור שבמדינת קארנאטקה, תמורת כ-98 מיליון שקל (כ-28 מיליון דולר). מניית קרדן אן. וי, חברת האם, מזנקת 5% במסחר בבורסה בת"א.

הפרויקט, שהינו השביעי שבו זוכה תהל בהודו, לאחר שבמהלך שנת 2017 זכתה בארבעה פרויקטי תשתיות בתחום המים ובפרויקט תשתיות נוסף בתחום הגז הטבעי, יוקם עבור חברת המים והביוב הממשלתית של קארנאטקה, ויכלול חידוש, הרחבה, שדרוג ותפעול של רשת אספקת מים בעיר בנגלור, בה מתגוררים כ- 11 מיליון תושבים.

למערכת שתקים החברה יחוברו כ-42,000 בתי אב, והיא צפויה לכלול כ- 400 קילומטרים של צנרת הולכה ומערכות מתקדמות לצמצום ומניעת דליפות ואיבוד מים. על פי הודעת החברה, עבודות ההקמה צפויות להימשך כ-36 חודשים ותקופת האחזקה והתפעול צפויה להימשך כ-12 חודשים נוספים ממועד מסירת הפרויקט ללקוח. 

הפרויקט כאמור הינו השביעי של תהל בהודו, כאשר במהלך 3 השנים האחרונות, החברה רושמת זכייה בפרויקטים במידנה בהיקף של למעלה מ- 240 מיליון דולר.

סער ברכה, מנכ"ל קבוצת תהל, אמר: "זוהי הזכייה החמישית שלנו בחוזה במדינה בחודשים האחרונים וצבר העבודות הנוכחי שלנו בהודו נושק ל- 600 מיליון שקל. ממשלת הודו מתכננת השקעות עתק של 31 מיליארד דולר בפיתוח מערכות מים וחקלאות, ותהל ממוצבת היטב על מנת לממש את הפוטנציאל העצום הזה בתחומי פעילותה - מים ושפכים, חקלאות, סביבה וגז. העובדה שהשכלנו להקים בהודו לפני 5 שנים חברה מקומית, שמעסיקה כיום כ- 150 עובדים מקומיים מקצועיים ומתבססת בעיקר על ידע ישראלי – הוכיחה את עצמה כדרך הנכונה לפעול במדינה".

 

תהל, בניהולו של סער ברכה, היא חברה בת של חברת האחזקות קרדן אן וי, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובבורסת EURONEXT באמסטרדם. בשנים האחרונות, עברה תהל שינוי אסטרטגי ומבני, וכיום היא פועלת בארבעה תחומי ליבה – מים ושפכים, פיתוח חקלאי, גז טבעי וסביבה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אברום 27/02/2018 15:59
    הגב לתגובה זו
    אני בטוח שסער ברכה עוד יגיע רחוק הוא מנכ"ל מהזן הנדיר
  • 1.
    שווי אפס 27/02/2018 07:56
    הגב לתגובה זו
    השווי האמיתי של סך הנכסים שלהם נמוך מההתחייבויות למחזיקי האג"ח, כך שברגע שסדרות א' וב' יפסיקו לריב ביניהם, החברה תימכר בחתיכות לטובת מחזיקי האג"ח.
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סאפיינס רוני על-דור גיא ברנשטיין פורמולה

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:

 



להמשך הכתבה לחץ כאן