תהל של קרדן אן.וי זכתה בפרויקט ב-98 מיליון שקל; המניה מזנקת
קבוצת התשתיות תהל, מקבוצת קרדן אן.וי, דיווחה כי זכתה במכרז לשדרוג ולתפעול של מערכת רחבת היקף לאספקת מים לעיר בנגלור שבמדינת קארנאטקה, תמורת כ-98 מיליון שקל (כ-28 מיליון דולר). מניית קרדן אן. וי, חברת האם, מזנקת 5% במסחר בבורסה בת"א.
הפרויקט, שהינו השביעי שבו זוכה תהל בהודו, לאחר שבמהלך שנת 2017 זכתה בארבעה פרויקטי תשתיות בתחום המים ובפרויקט תשתיות נוסף בתחום הגז הטבעי, יוקם עבור חברת המים והביוב הממשלתית של קארנאטקה, ויכלול חידוש, הרחבה, שדרוג ותפעול של רשת אספקת מים בעיר בנגלור, בה מתגוררים כ- 11 מיליון תושבים.
למערכת שתקים החברה יחוברו כ-42,000 בתי אב, והיא צפויה לכלול כ- 400 קילומטרים של צנרת הולכה ומערכות מתקדמות לצמצום ומניעת דליפות ואיבוד מים. על פי הודעת החברה, עבודות ההקמה צפויות להימשך כ-36 חודשים ותקופת האחזקה והתפעול צפויה להימשך כ-12 חודשים נוספים ממועד מסירת הפרויקט ללקוח.
הפרויקט כאמור הינו השביעי של תהל בהודו, כאשר במהלך 3 השנים האחרונות, החברה רושמת זכייה בפרויקטים במידנה בהיקף של למעלה מ- 240 מיליון דולר.
סער ברכה, מנכ"ל קבוצת תהל, אמר: "זוהי הזכייה החמישית שלנו בחוזה במדינה בחודשים האחרונים וצבר העבודות הנוכחי שלנו בהודו נושק ל- 600 מיליון שקל. ממשלת הודו מתכננת השקעות עתק של 31 מיליארד דולר בפיתוח מערכות מים וחקלאות, ותהל ממוצבת היטב על מנת לממש את הפוטנציאל העצום הזה בתחומי פעילותה - מים ושפכים, חקלאות, סביבה וגז. העובדה שהשכלנו להקים בהודו לפני 5 שנים חברה מקומית, שמעסיקה כיום כ- 150 עובדים מקומיים מקצועיים ומתבססת בעיקר על ידע ישראלי – הוכיחה את עצמה כדרך הנכונה לפעול במדינה".
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהל, בניהולו של סער ברכה, היא חברה בת של חברת האחזקות קרדן אן וי, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובבורסת EURONEXT באמסטרדם. בשנים האחרונות, עברה תהל שינוי אסטרטגי ומבני, וכיום היא פועלת בארבעה תחומי ליבה – מים ושפכים, פיתוח חקלאי, גז טבעי וסביבה.
- 2.אברום 27/02/2018 15:59הגב לתגובה זואני בטוח שסער ברכה עוד יגיע רחוק הוא מנכ"ל מהזן הנדיר
- 1.שווי אפס 27/02/2018 07:56הגב לתגובה זוהשווי האמיתי של סך הנכסים שלהם נמוך מההתחייבויות למחזיקי האג"ח, כך שברגע שסדרות א' וב' יפסיקו לריב ביניהם, החברה תימכר בחתיכות לטובת מחזיקי האג"ח.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
