תהל של קרדן אן.וי זכתה בפרויקט ב-98 מיליון שקל; המניה מזנקת
קבוצת התשתיות תהל, מקבוצת קרדן אן.וי, דיווחה כי זכתה במכרז לשדרוג ולתפעול של מערכת רחבת היקף לאספקת מים לעיר בנגלור שבמדינת קארנאטקה, תמורת כ-98 מיליון שקל (כ-28 מיליון דולר). מניית קרדן אן. וי, חברת האם, מזנקת 5% במסחר בבורסה בת"א.
הפרויקט, שהינו השביעי שבו זוכה תהל בהודו, לאחר שבמהלך שנת 2017 זכתה בארבעה פרויקטי תשתיות בתחום המים ובפרויקט תשתיות נוסף בתחום הגז הטבעי, יוקם עבור חברת המים והביוב הממשלתית של קארנאטקה, ויכלול חידוש, הרחבה, שדרוג ותפעול של רשת אספקת מים בעיר בנגלור, בה מתגוררים כ- 11 מיליון תושבים.
למערכת שתקים החברה יחוברו כ-42,000 בתי אב, והיא צפויה לכלול כ- 400 קילומטרים של צנרת הולכה ומערכות מתקדמות לצמצום ומניעת דליפות ואיבוד מים. על פי הודעת החברה, עבודות ההקמה צפויות להימשך כ-36 חודשים ותקופת האחזקה והתפעול צפויה להימשך כ-12 חודשים נוספים ממועד מסירת הפרויקט ללקוח.
הפרויקט כאמור הינו השביעי של תהל בהודו, כאשר במהלך 3 השנים האחרונות, החברה רושמת זכייה בפרויקטים במידנה בהיקף של למעלה מ- 240 מיליון דולר.
סער ברכה, מנכ"ל קבוצת תהל, אמר: "זוהי הזכייה החמישית שלנו בחוזה במדינה בחודשים האחרונים וצבר העבודות הנוכחי שלנו בהודו נושק ל- 600 מיליון שקל. ממשלת הודו מתכננת השקעות עתק של 31 מיליארד דולר בפיתוח מערכות מים וחקלאות, ותהל ממוצבת היטב על מנת לממש את הפוטנציאל העצום הזה בתחומי פעילותה - מים ושפכים, חקלאות, סביבה וגז. העובדה שהשכלנו להקים בהודו לפני 5 שנים חברה מקומית, שמעסיקה כיום כ- 150 עובדים מקומיים מקצועיים ומתבססת בעיקר על ידע ישראלי – הוכיחה את עצמה כדרך הנכונה לפעול במדינה".
- מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהל, בניהולו של סער ברכה, היא חברה בת של חברת האחזקות קרדן אן וי, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובבורסת EURONEXT באמסטרדם. בשנים האחרונות, עברה תהל שינוי אסטרטגי ומבני, וכיום היא פועלת בארבעה תחומי ליבה – מים ושפכים, פיתוח חקלאי, גז טבעי וסביבה.
- 2.אברום 27/02/2018 15:59הגב לתגובה זואני בטוח שסער ברכה עוד יגיע רחוק הוא מנכ"ל מהזן הנדיר
- 1.שווי אפס 27/02/2018 07:56הגב לתגובה זוהשווי האמיתי של סך הנכסים שלהם נמוך מההתחייבויות למחזיקי האג"ח, כך שברגע שסדרות א' וב' יפסיקו לריב ביניהם, החברה תימכר בחתיכות לטובת מחזיקי האג"ח.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגיום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו ומה יהיה באנרג'יקס?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ מזה יש חשש
ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של
סוף השבוע.
אנרגי'קס אנרג'יקס 0% צנחה בחמישי וכנראה הלחץ עליה ימשך גם היום כשהמחיר האפקטיבי מבטא דיסקאונט של כ-7% מול השער בו סגרה גם לאחר שנפלה. שזה אומר שהמוסדיים שקנו במכרז עשו רווח מהיר, כנראה נראה עוד קצת לחץ על המניה מול מחיר הגיוס אבל כיוון והגיוס נסגר אז כנראה זה יסתכם בתגובה נוספת אבל חלשה יותר (זאת בהנחה ולא ייערך גיוס נוסף מהציבור). אנרג'יקס הודיעה בחמישי על גיוס הון מהציבור וממוסדיים באמצעות הנפקת מניות ואופציות הגיוס הזה גם ביקש לדלל את המשקיעים משמעותית וגם שיקף דיסקאונט של כ-9% על המחיר בשוק טרום ההודעה, המניה נפלה בהתאם 8.4%. אבל זו לא רק הסיבה שהמניה נפלה, לצד ההודעה על הגיוס אנרג'יקס צירפה עדכון על התוצאות של השנה. אנרג'יקס העריכה כי לאור השפעות של ירידה בשערי החליפין, איכות רוח ירודה בפולין ועיכובים בחיבור מתקנים בארצות הברית ובישראל, ההכנסות וה-EBITDA הפרויקטאלי הכוללים לשנת 2025 יהיו נמוכים עד לכ-5% מהרף התחתון של התחזיות השנתיות שלה.
אנרג'יקס מעדכנת הבוקר כי במסגרת המכרז הגישו המשקיעים המסווגים התחייבויות מוקדמות לרכישת 291 אלף יחידות בהיקף כספי כולל של כ-518 מיליון שקל, כאשר מתוכן תיקח 253 יחידות בהיקף כספי של כ 425 מיליון שקל שבתוך זה גם כלולה ההתחייבות של בעלת השליטה אלוני חץ לרכישת 100,000 יחידות בכ-168 מיליון שקל. המחיר ליחידה שנקבע במכרז הינו 1,675 אג' ואם נחשב את המחיר האפקטיבי של האופציה של כ-1.64 (מבוסס על שער מניה של 17.8 שקל, סטיית תקן שבועית של 5.05% ושער ריבית חסרת סיכון של 4.1%) אנחנו מקבלים מחיר אפטיקיבי של כ-15.11. אנרג'יקס סגרה את חמישי בשער של 1,630 (כשהמשקיעים העריכו שכנראה לא כולם יקבלו הקצאה) כך שיש למוסדיים שרכשו עדיין דיסקאונט/רווח של כ-7% מול מחיר הגיוס.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר.
הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים שתאות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, נמצא במניות בחו"ל - הוא קטן, במיוחד שהם גובים דמי ניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות, כשזה יהיה התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט - מדובר כאן בכסף גדול - דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הם תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות המנצחות הם ...שלכם. חוכמת ההמונים ויש על זה מחקרים רבים מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם.
