תהל של קרדן אן.וי זכתה בפרויקט ב-98 מיליון שקל; המניה מזנקת

חברת הבת של קרדן אן.וי מרחיבה את פעילותה בהודו, תקים מערכת לאספקת מים בבנגלור
נועם בראל | (2)

קבוצת התשתיות תהל, מקבוצת קרדן אן.וי, דיווחה כי זכתה במכרז לשדרוג ולתפעול של מערכת רחבת היקף לאספקת מים לעיר בנגלור שבמדינת קארנאטקה, תמורת כ-98 מיליון שקל (כ-28 מיליון דולר). מניית קרדן אן. וי, חברת האם, מזנקת 5% במסחר בבורסה בת"א.

הפרויקט, שהינו השביעי שבו זוכה תהל בהודו, לאחר שבמהלך שנת 2017 זכתה בארבעה פרויקטי תשתיות בתחום המים ובפרויקט תשתיות נוסף בתחום הגז הטבעי, יוקם עבור חברת המים והביוב הממשלתית של קארנאטקה, ויכלול חידוש, הרחבה, שדרוג ותפעול של רשת אספקת מים בעיר בנגלור, בה מתגוררים כ- 11 מיליון תושבים.

למערכת שתקים החברה יחוברו כ-42,000 בתי אב, והיא צפויה לכלול כ- 400 קילומטרים של צנרת הולכה ומערכות מתקדמות לצמצום ומניעת דליפות ואיבוד מים. על פי הודעת החברה, עבודות ההקמה צפויות להימשך כ-36 חודשים ותקופת האחזקה והתפעול צפויה להימשך כ-12 חודשים נוספים ממועד מסירת הפרויקט ללקוח. 

הפרויקט כאמור הינו השביעי של תהל בהודו, כאשר במהלך 3 השנים האחרונות, החברה רושמת זכייה בפרויקטים במידנה בהיקף של למעלה מ- 240 מיליון דולר.

סער ברכה, מנכ"ל קבוצת תהל, אמר: "זוהי הזכייה החמישית שלנו בחוזה במדינה בחודשים האחרונים וצבר העבודות הנוכחי שלנו בהודו נושק ל- 600 מיליון שקל. ממשלת הודו מתכננת השקעות עתק של 31 מיליארד דולר בפיתוח מערכות מים וחקלאות, ותהל ממוצבת היטב על מנת לממש את הפוטנציאל העצום הזה בתחומי פעילותה - מים ושפכים, חקלאות, סביבה וגז. העובדה שהשכלנו להקים בהודו לפני 5 שנים חברה מקומית, שמעסיקה כיום כ- 150 עובדים מקומיים מקצועיים ומתבססת בעיקר על ידע ישראלי – הוכיחה את עצמה כדרך הנכונה לפעול במדינה".

 

תהל, בניהולו של סער ברכה, היא חברה בת של חברת האחזקות קרדן אן וי, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובבורסת EURONEXT באמסטרדם. בשנים האחרונות, עברה תהל שינוי אסטרטגי ומבני, וכיום היא פועלת בארבעה תחומי ליבה – מים ושפכים, פיתוח חקלאי, גז טבעי וסביבה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אברום 27/02/2018 15:59
    הגב לתגובה זו
    אני בטוח שסער ברכה עוד יגיע רחוק הוא מנכ"ל מהזן הנדיר
  • 1.
    שווי אפס 27/02/2018 07:56
    הגב לתגובה זו
    השווי האמיתי של סך הנכסים שלהם נמוך מההתחייבויות למחזיקי האג"ח, כך שברגע שסדרות א' וב' יפסיקו לריב ביניהם, החברה תימכר בחתיכות לטובת מחזיקי האג"ח.
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
ראיון

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"

מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?' 

מנדי הניג |

אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה. 

בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.

אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.

ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.

בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.