פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי
צילום: יח"צ

"חזון השלום יכול להפוך למציאות באמצעות הכלכלה" - נפרדים משמעון פרס, שהוביל את תכנית הייצוב של 1985

אתמול נפרדנו מנשיאה ה-9 של ישראל, שמעון פרס, שתרם משמעותית למשק הישראלי והוביל את תכנית הייצוב. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, ראש התכנית לכלכלה במכון ון ליר, בטור מיוחד על האיש הדגול שהלך לעולמו
נושאים בכתבה שמעון פרס

נפרדנו אתמול משמעון פרס, אשר יזכר בדפי ההיסטוריה על פעילותו המשלבת בין שלום וביטחון. גם בתחום הכלכלה יש לשמעון פרס תרומה משמעותית למשק הישראלי, כאשר גולת הכותרת היתה הובלת תכנית הייצוב של 1985 כראש ממשלה, לאחר שב-1984 האינפלציה טפסה לכ-450 אחוז לשנה. התכנית שנרקמה ובוצעה ביולי 1985 דרשה את יישומם של צעדים כואבים ולא קונבנציונליים - בדמות קיצוץ כואב בתקציבי הביטחון והחינוך, אשר רק מנהיג נחוש היה יכול להשיג.

מנהיגותו בישיבת הממשלה המכרעת במטרה להשיג את התמיכה של השרים המפקפקים, באחת השעות הקשות ביותר שידע המשק בתחום הכלכלי, תזכר גם היא בדפי ההסטוריה. מנהיגותו באה לידי ביטוי גם בהישג מול ההסתדרות, אשר לאחר שביתה של יום אחד ויתרה על האינטרסים המגזריים והבינה את גדולתה של השעה – הבנה שאליה מגיעים רק באמצעות אמונה במי שמנהיג את המהלך. שמעון פרס הבין את המשמעות של המלצות הכלכלנים והוא לא נתן להזדמנות הגדולה לחמוק מידיו, תוך יישום תכנית רב-ממדית שהפכה לשיעור קלאסי בחיסול איפר-אינפלציות בכול הטקסטים שנכתבים בנושא זה בעולם.

פרס חזר להנהיג את הכלכלה כשר אוצר בסוף 1988 עד הרביע הראשון של 1990. בתקופה זו הוא נהנה מהפירות של תכנית הייצוב אשר אפשרה להפחית במקצת את שיעורי המס וממש לקראת סוף הקדנציה הוא חווה גם את התחלת גל העלייה מברית המועצות לשעבר. הממדים המשמעותיים של השינוי הפתאומי חייבו פעולה מהירה אשר בפועל התרחשה בעיקר בתקופה שלאחר כהונתו.

שמעון פרס נחשב גם למנהיג עקב חזונו ופעילותו למען קידום הטכנולוגיה העילית והפצתה במשק, אשר כידוע היא רכיב מרכזי של הצלחת המודל הכלכלי הישראלי אשר עם השנים עבר מגירעון מתמיד בחשבון השוטף של מאזן התשלומים לעודף מבני המלווה אותנו כבר שנים רבות. אבל בעיני התרומה המרשימה ביותר של שמעון פרס, אשר מזוהה באופן ברור עם פועלו וחזונו - היא מנהיגותו בהובלת גישה פרגמטית שהיא אבן פינה בסיכוי לשפר את החיים במדינתנו: לקדם את חזון השלום, המתקשה להתרומם בתחום המדיני, באמצעות "שלום כלכלי". השלום עם מצרים, השלום עם ירדן, הניסיון לשיתוף פעולה עם הפלסטינים והכמות הגדולה של פרויקטים משותפים ששמעון פרס ניסה לקדם בחייו, זהו מתכון מנצח שרק בן אדם עם ניסיון בעשייה יכול להוביל ולנסות לקיימו בנחישות מתמשכת.

לו חזונו של פרס היה רוקם עור וגידים במידה משמעותית יותר, ייתכן שיכולנו להגיע לנקודת האל חזור, שהיתה מביאה את הצדדים לסטטוס-קוו שלפיו לא כדאי לאף צד לחזור לעימותים. את המשימה הזאת הוא לא הצליח להשלים.

יהי זכרו ברוך.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    איציק 02/10/2016 11:36
    הגב לתגובה זו
    כתוצאה מגבולות פתוחים עבודה ועשיית עסקים בישראל, עם התחלת האינטיפאדות נסגרו הגבולות, והכלכלה הפלשתינית קרסה, ומאז מסתמכת רק על תרומות, שבעיקר מעשירות את מנהיגיהם,,, משתמע מכך שלמנהיגי הפלשתינים חשוב יותר צבירת כספים והתעשרות מתרומות מרחבי העולם מאשר השלום שיביא לשגשוג כלכלי, וטובת האזרח הפלשתיני שנאנק במאבקי הישרדות,,, כך שחלומות השלום הם הזויים כל עוד מנהיגי הפלשתינים דואגים רק לעצמם ולמקורבים לצלחת,,,
  • 5.
    אחד 02/10/2016 03:40
    הגב לתגובה זו
    לאנטי ציוני.
  • 4.
    קליפ 30/09/2016 19:15
    הגב לתגובה זו
    למה להסתיר את חסרונה של תוכנית הייצוב ?שפגעה במגזרים בלתי חשובים(העניים המטומטמים) והעשירה את הטייקונים החכמים. ת.נ.צ.ב.ה
  • 3.
    דניאל 30/09/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
    אכן איש גדול הלוואי והיה נחשף לרעיון של ״כלכלה מבוססת משאבים״ שמציע דרך להתעלות על מחסור, עוני, מלחמות.. יש לנו את הטכנו׳, הידע והמשאבים כדי לשנות את העולם
  • 2.
    משה 29/09/2016 10:58
    הגב לתגובה זו
    לפליסטינים ולחמאס יש החלטה מחייבת שאף אחד לא יפר אותה והיא השמדת מדינת ישראל! קיראו את האמנה הפליסטינית והחמאס ואז תווכחו שהחלום של פרס הוא רק חלום ששיגע הרבה אנשים פה אצלנו.
  • יוסף 30/09/2016 15:05
    הגב לתגובה זו
    שמאלנית של מתדלקי כדורי ההזיה .יש דברים שלבני אדם קשה לתפוס כרגע העולם הולך למלחמות - "לכל זמן ואת לכל חפץ תחת השמיים " -את למלחמה - ואת לשלום
  • 1.
    לשטחים בעקבות אוסלו! 29/09/2016 09:26
    הגב לתגובה זו
    הוא היה ונותר לוזר, כפי שהעידו עליו בני מפלגתו....
  • יוסף 30/09/2016 15:09
    הגב לתגובה זו
    אני לא הסכמתי עם ההזיות השלום שלו אבל הוא גם תרם למדינה הוא למשל חמש את המדינה ביכולת אטומית הוא תרם הרבה למדע וכו' אבל היה לו בעיה הלוסינציונית לגבי שלום לא כולם מושלמים .
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.