פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי
צילום: יח"צ

"חזון השלום יכול להפוך למציאות באמצעות הכלכלה" - נפרדים משמעון פרס, שהוביל את תכנית הייצוב של 1985

אתמול נפרדנו מנשיאה ה-9 של ישראל, שמעון פרס, שתרם משמעותית למשק הישראלי והוביל את תכנית הייצוב. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, ראש התכנית לכלכלה במכון ון ליר, בטור מיוחד על האיש הדגול שהלך לעולמו
נושאים בכתבה שמעון פרס

נפרדנו אתמול משמעון פרס, אשר יזכר בדפי ההיסטוריה על פעילותו המשלבת בין שלום וביטחון. גם בתחום הכלכלה יש לשמעון פרס תרומה משמעותית למשק הישראלי, כאשר גולת הכותרת היתה הובלת תכנית הייצוב של 1985 כראש ממשלה, לאחר שב-1984 האינפלציה טפסה לכ-450 אחוז לשנה. התכנית שנרקמה ובוצעה ביולי 1985 דרשה את יישומם של צעדים כואבים ולא קונבנציונליים - בדמות קיצוץ כואב בתקציבי הביטחון והחינוך, אשר רק מנהיג נחוש היה יכול להשיג.

מנהיגותו בישיבת הממשלה המכרעת במטרה להשיג את התמיכה של השרים המפקפקים, באחת השעות הקשות ביותר שידע המשק בתחום הכלכלי, תזכר גם היא בדפי ההסטוריה. מנהיגותו באה לידי ביטוי גם בהישג מול ההסתדרות, אשר לאחר שביתה של יום אחד ויתרה על האינטרסים המגזריים והבינה את גדולתה של השעה – הבנה שאליה מגיעים רק באמצעות אמונה במי שמנהיג את המהלך. שמעון פרס הבין את המשמעות של המלצות הכלכלנים והוא לא נתן להזדמנות הגדולה לחמוק מידיו, תוך יישום תכנית רב-ממדית שהפכה לשיעור קלאסי בחיסול איפר-אינפלציות בכול הטקסטים שנכתבים בנושא זה בעולם.

פרס חזר להנהיג את הכלכלה כשר אוצר בסוף 1988 עד הרביע הראשון של 1990. בתקופה זו הוא נהנה מהפירות של תכנית הייצוב אשר אפשרה להפחית במקצת את שיעורי המס וממש לקראת סוף הקדנציה הוא חווה גם את התחלת גל העלייה מברית המועצות לשעבר. הממדים המשמעותיים של השינוי הפתאומי חייבו פעולה מהירה אשר בפועל התרחשה בעיקר בתקופה שלאחר כהונתו.

שמעון פרס נחשב גם למנהיג עקב חזונו ופעילותו למען קידום הטכנולוגיה העילית והפצתה במשק, אשר כידוע היא רכיב מרכזי של הצלחת המודל הכלכלי הישראלי אשר עם השנים עבר מגירעון מתמיד בחשבון השוטף של מאזן התשלומים לעודף מבני המלווה אותנו כבר שנים רבות. אבל בעיני התרומה המרשימה ביותר של שמעון פרס, אשר מזוהה באופן ברור עם פועלו וחזונו - היא מנהיגותו בהובלת גישה פרגמטית שהיא אבן פינה בסיכוי לשפר את החיים במדינתנו: לקדם את חזון השלום, המתקשה להתרומם בתחום המדיני, באמצעות "שלום כלכלי". השלום עם מצרים, השלום עם ירדן, הניסיון לשיתוף פעולה עם הפלסטינים והכמות הגדולה של פרויקטים משותפים ששמעון פרס ניסה לקדם בחייו, זהו מתכון מנצח שרק בן אדם עם ניסיון בעשייה יכול להוביל ולנסות לקיימו בנחישות מתמשכת.

לו חזונו של פרס היה רוקם עור וגידים במידה משמעותית יותר, ייתכן שיכולנו להגיע לנקודת האל חזור, שהיתה מביאה את הצדדים לסטטוס-קוו שלפיו לא כדאי לאף צד לחזור לעימותים. את המשימה הזאת הוא לא הצליח להשלים.

יהי זכרו ברוך.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    איציק 02/10/2016 11:36
    הגב לתגובה זו
    כתוצאה מגבולות פתוחים עבודה ועשיית עסקים בישראל, עם התחלת האינטיפאדות נסגרו הגבולות, והכלכלה הפלשתינית קרסה, ומאז מסתמכת רק על תרומות, שבעיקר מעשירות את מנהיגיהם,,, משתמע מכך שלמנהיגי הפלשתינים חשוב יותר צבירת כספים והתעשרות מתרומות מרחבי העולם מאשר השלום שיביא לשגשוג כלכלי, וטובת האזרח הפלשתיני שנאנק במאבקי הישרדות,,, כך שחלומות השלום הם הזויים כל עוד מנהיגי הפלשתינים דואגים רק לעצמם ולמקורבים לצלחת,,,
  • 5.
    אחד 02/10/2016 03:40
    הגב לתגובה זו
    לאנטי ציוני.
  • 4.
    קליפ 30/09/2016 19:15
    הגב לתגובה זו
    למה להסתיר את חסרונה של תוכנית הייצוב ?שפגעה במגזרים בלתי חשובים(העניים המטומטמים) והעשירה את הטייקונים החכמים. ת.נ.צ.ב.ה
  • 3.
    דניאל 30/09/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
    אכן איש גדול הלוואי והיה נחשף לרעיון של ״כלכלה מבוססת משאבים״ שמציע דרך להתעלות על מחסור, עוני, מלחמות.. יש לנו את הטכנו׳, הידע והמשאבים כדי לשנות את העולם
  • 2.
    משה 29/09/2016 10:58
    הגב לתגובה זו
    לפליסטינים ולחמאס יש החלטה מחייבת שאף אחד לא יפר אותה והיא השמדת מדינת ישראל! קיראו את האמנה הפליסטינית והחמאס ואז תווכחו שהחלום של פרס הוא רק חלום ששיגע הרבה אנשים פה אצלנו.
  • יוסף 30/09/2016 15:05
    הגב לתגובה זו
    שמאלנית של מתדלקי כדורי ההזיה .יש דברים שלבני אדם קשה לתפוס כרגע העולם הולך למלחמות - "לכל זמן ואת לכל חפץ תחת השמיים " -את למלחמה - ואת לשלום
  • 1.
    לשטחים בעקבות אוסלו! 29/09/2016 09:26
    הגב לתגובה זו
    הוא היה ונותר לוזר, כפי שהעידו עליו בני מפלגתו....
  • יוסף 30/09/2016 15:09
    הגב לתגובה זו
    אני לא הסכמתי עם ההזיות השלום שלו אבל הוא גם תרם למדינה הוא למשל חמש את המדינה ביכולת אטומית הוא תרם הרבה למדע וכו' אבל היה לו בעיה הלוסינציונית לגבי שלום לא כולם מושלמים .
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).