בנק אוף אמריקה וואלס פארגו פרסמו דו"חות - וזה לא נראה טוב
בנק אוף אמריקה עונת הדו"חות בארה"ב ממשיכה היום עם פרסום תוצאות של עוד שני בנקים גדולים. לאחר שג'י.פי מורגן הציג אתמול ירידה ברווחים, היום הגיע תורם של בנק אוף אמריקה וואלס פארגו להציג גם כן ירידה בשורה התחתונה. בנק אוף אמריקה אמנם עמד בציפיות השוק אך בשורה התחתונה עסקי המסחר באג"ח פגעו בתוצאות. בנוגע לוולס פארגו, שפרסם אחריו את הדו"חות, הרווח הנקי ירד 7% בצל החשיפה לסקטור האנרגיה. מניית בנק אוף אמריקה, שזינקה 25% בחודש וחצי האחרונים, ירדה 1.4% בשלב של טרום המסחר בניו יורק אך עם פתיחת המסחר עברה לעליות של 1.45%. מניית וולס פארגו יורדת כעת 1.1%.
בנק אוף אמריקה הציג רווח נקי של 2.22 מיליארד דולר, או 21 סנט למניה ברבעון הרביעי של 2015 - בהתאם לציפיות השוק. עם זאת, מדובר בירידה של 18% לעומת רווחי הרבעון הרביעי של 2014. גם בשורת ההכנסות המצב לא מזהיר. בנק אוף אמריקה הציג הכנסות של 20.9 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 21.42 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2014. למרות הירידה מדובר בהכנסות שעקפו במעט את צפי האנליסטים להכנסות של 20.3 מיליארד דולר. ההכנסות כתוצאה ממסחר דווקא עלו על ציפיות השוק (3.29 מיליארד דולר) והסתכמו ב-3.8 מיליארד דולר.
וואלס פארגו דיווח קצת אחרי בנק אוף אמריקה והציג ירידה ברווחים. הבנק סיכם את הרבעון האחרון של 2015 עם רווח של 5.09 מיליארד דולר, או 99 סנט למניה. זאת לעומת רווח של 5.46 מיליארד דולר, או 1.04 סנט למניה בתקופה המקבילה של 2014. מדובר ברווח למניה מעל לציפיות האנליסטים של 97 סנט למניה. ההכנסות עלו ל-22.2 מיליארד דולר - מעל צפי האנליסטים להכנסות של 21.61 מיליארד דולר.
ג'י.פי מורגן אמנם עקף אתמול את ציפיות השוק, אך דיווח בשורה התחתונה על ירידה של 6.7% ברווח הנקי. (לכתבה המלאה - לחץ כאן) בסיטיגרופ כתבו על ג'י.פי מורגן: "לומר שג'י.פי מורגן עקפו את התחזיות זה קצת ליפות את המציאות).
- "משבר אשראי עלול לגרור גל מכירות כפוי בוול סטריט"
- בנקים ספרדיים, חברות נדל"ן הולנדיות, חברות אנרגיה נורווגיות - אלה ההשקעות שיספקו לכם תשואה עודפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתמול פורסם כי במבחן הלחץ שערך הפד' לבנקים בארה"ב, רק שלושה מהם נמצאו מוכנים לתנאי לחץ כלכלי בשווקים. הבנקים שנכשלו בבחינה (אשר מכונה על ידי הפד' כ-living will) הם בנק אוף אמריקה, בנק אוף ניו יורק, ג'י פי מורגן צ'ייס, סטייט סטריט ו-וולס פארגו. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)
מניית בנק אוף אמריקה בשנה האחרונה:
- 5.משקיע 15/04/2016 09:05הגב לתגובה זוכנראה שהמשקיעים לא קראו את ביזפורטל....
- 4.משקפיים ורודים 14/04/2016 17:31הגב לתגובה זווהבנק השני יורד באחוז. לא מכל עכבר צריך לעשות פיל.
- 3.דוד 14/04/2016 16:06הגב לתגובה זושלכותב הכתבה יש בעיה בהבנת הנקרא , אחרת לא מבין מהיכן הסיק שזה לא נראה טוב
- בוא נגזים 15/04/2016 09:39הגב לתגובה זורע זה לא. אבל אתה גם לא יכול להגיד "וואי איזה דוחות טובים"
- 2.מ.ז 14/04/2016 14:22הגב לתגובה זוברגע שהדוחות עקפו את תחזיות האנליסטים כי על זה מתבסס השוק הם נחשבים לדוחות טובים ולכן להערכתי המניה תגיב צפונה מה עוד שמתחילת השנה המניה איבדה 18.1%
- קוקי 14/04/2016 17:07הגב לתגובה זוהמניה בדרך למטה חזק!!
- ג' 14/04/2016 15:56הגב לתגובה זואתה לא שומע תמיד על כך שהאנליסטים מעדכנים מטה את התחזיות שלהם, לכן חשוב להסתכל על השורה התחתונה: ירידה / עלייה
- 1.לא נראה רע בכלל.היא נסחרת בערך בשער הסגירה של אתמול (ל"ת)להרגיע 14/04/2016 14:20הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
