נתניהו לבג"צ: "קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז בישראל מהקיפאון"
ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם תצהיר תגובה לעתירה בבג"צ כנגד מתווה הגז, ושם הוא מפרט את הסיבות לפיהן הפעיל את סעיף 52 - לראשונה - על מנת לעקוף את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקים ולאשר את מתווה הגז.
"החלטתי לעשות שימוש בסעיף 52 לאחר שהשתכנעתי כי קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל מהקיפאון אליו הוא נכנס בעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר לחזור בו מטיוטת הצו המוסכם שגובש עם בעלי הזכויות בחזקות 'תמר' ו'לוויתן', ולאחר שהגעתי למסקנה חד משמעית כי הדבר דרוש, קרי חיוני, מטעמים של מדיניות החוץ ומטעמים של ביטחון המדינה", כתב נתניהו.
נתניהו הדגיש כי עיכוב בפיתוח החזקות יותיר את המדינה עם אסדת גז אחת בלבד - 'תמר', המאויימת מבחינה בטחונית, ללא כל חלופה. "מחצית מייצור החשמל בישראל מיוצר מגז טבעי ולכן תקלה או פגיעה במערכת הפקת הגז הטבעי ממאגר 'תמר' עלולים להביא לפגיעה קשה באספקת החשמל. הגעתי למסקנה כי הקיפאון במשק הגז הטבעי היה מנציח מונופול בתחום לשנים רבות, מונע התפתחות של תחרות ומנציח את הריכוזיות הכלל משקית".
נתניהו דוחה על הסף את הטענות לפיהן שיקולי הביטחון ויחסי החוץ עליהם ביסס את החלטתו לעקוף סמכויות הממונה נבעו משיקולים מלאכותיים שהועלו אך ורק לצורך הפעלת הסמכות.
- 112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתניהו מפרט את ההתפתחויות המדיניות אותן הגדיר 'רבות משמעות' מאז אישור המתווה, בהן פגישה עם סגן נשיא ארה"ב ג'ון ביידן בדאבוס על מנת לקדם את הנושא מול טורקיה; פגישה עם ראש ממשלת יוון לפני יותר משבוע על מנת "לרתום את משאבי הגז החדשים לטובת קשרים בין שלוש המדינות": ישראל, קפריסין ויוון; ניהול שיח מדיני מול מצרים וטורקיה במטרה לייצא אליהן גז.
נתניהו מסביר כי כל חלופה אחרת שהוצגה היא בגדר חלופה תיאורטית ובלתי ישימה בלוח הזמנים. לדבריו, "לא ניתן היה להגיע למתווה מוסכם על חברות הגז ללא הסדרת היציבות הרגולטורית כמפורט במתווה".
נתניהו מסכם: "ללא המתווה, על כל מרכביו העיקריים, יגרם נזק של ממש לביטחון המדינה ולכלכלתה, ויוחמצו הזדמנויות משמעותיות בתחום יחסי החוץ שלה. מבחינתי אין מתווה ריאלי אחר".
- 9.הכי ותיק 38 08/02/2016 22:23הגב לתגובה זולאט אבל דולף ***אן סודות שמחזיקות מעמד בארץ*** שר בכיר לשעבר לכאורה העלים עיין ו או אולי שיתף פעולה ב ביסוס הזכיון של נובל**הרישום ב קפריסין*** ואכשיו שאלת מליון ה$$$$$$$$$$$$ האם יש אדם אחד בארץ שיכול להגיד ראש הממשלה לא ידע ו או ראש הממשלה לא היה שותף ואולי אף עודד את מעשה הרמייה /גנבה הריי בשביל מה יש חברים נכון תשובה!!!!!! שימו לב מה קורא ב בית המשפט העליון השמועות מספרות ש......לוחשים לשופטים על***הטעות*** במתן האישור לנובל הההההה מי מאמין לשקר הזה חוץ מ שטייניץ וביבי עצמו
- 8.פטריוט 08/02/2016 17:22הגב לתגובה זונתניהו פועל נכון . והוא צודק בכל מילה שאומר כאן . מתווה הגז ופיתוח ליוויתן הינו צורך ביטחוני לאומי , כלכלי, רווחתי ראשון במעלה למדינת ישראל.
- 7.משה ב 08/02/2016 17:11הגב לתגובה זואם כך יקרה , הרי שמלבד פיצויים במיליארדים, חברות חיפושי גז , שגם ככה נרתעות מלוא בגלל הערבים, ינדו את המדינה. במקרה זה , רק המדינה תפסיד בגדול.
- 6.אלי 08/02/2016 17:11הגב לתגובה זואני בטוח שהעתירות ידחו ואני מקוה שהשופטים החכמים יטילו הוצאות גבוהות על העותרים. שגרמו לעיכובים ונזק עצום למדינה
- 5.צדק 08/02/2016 16:56הגב לתגובה זובים המלח מתחילים לבנות מאגר גז עצום למקרה והספקה מתמר תפסק. וזה עולה מיליארדי שקלים. הפסיקו לחבר את מפעלים לגז גם בגלל שאין מספיק גז. וזה עולה מיליארדים לתעשיה של הוצאות מיותרות על נפט ומזוט היקרים והמזיקים. בשנת 2018-2020 תיווצר עודף ביקוש לגז שתמר אינו יספק אותו. ועד פיתוח לוויתן יהיה צורך ביבוא גז מקביל ומוצרים אחרים (נפט, פחם). וזה עולה מיליארדים. בחישוב פשוט רק בשנים 2016-2020 משק פספס כבר כ 10 מיליארדים שקלים הוצאות ועוד עשרות מיליארדים של הכנסות. אם נרחיב זאת לשנים שקדמו ל2016 והינו יכולים לחתום על חוזים טובים יותר (יקרים) עם שכנים הגענו לפספוס של הרבה מעל לעשרה מיליארד שקלים. במדינה נורמטיבית היו מכניסים מתנגדי פיתוח מאגר לכלא על אסון כלכלי כבד שהם גורמים. יש את דמוקרטיה ורצון להטיב עם אזרח ויש את הדמגוגיה ושקרים (ויש לא מאט שקרים מגורמים אלו) אני בעד לוויכוח פוליטי וניסיון להביא את טובת העם. אבל יש גבול. והגבול נחצה מאות פעמים בקווים אדומים
- 4.גז 08/02/2016 16:44הגב לתגובה זונא לפתח את לוויתן מהר
- 3.זה לא דחוף 08/02/2016 16:43הגב לתגובה זוזורקים לצבור הנחה של 10 ש"ח בחודש. הורדת מס על בירה בפאב וזה רק על הנייר בפועל לא ירד כלום. ומצד שני העלו את גיל הפרישה . מי שנפגע מכך הם אנשים מבוגרים שלא עובדים הנפגעות העיקריות הם נשים במיוחד אלה שאין להם עבודה במשרד ממשלתי כלשהו או ג'וב כמו של פלוג שלה לא כדאי לצאת לפנסיה וגם אף אחד לא יעיף אותה מהתפקיד . בשושו בלי ציוץ עלה גיל הפרישה . ואיפה בדיוק יעבדו בנות 60 שאין להם עבודה ולא זכאיות לבטוח לאומי. בשביל מה צריך ביבי כל כך הרבה כסף. כלום לא יהיה פה זול שום כסף לא יגיע לצבור כמו שהמס על הבורסה לא הגיע לצבור גם לא שישנסקי מהגז . אז שישאר קבור לנצח.
- תגובה טפשית ורדודה (ל"ת)רועי 08/02/2016 17:00הגב לתגובה זו
- מוטי 09/02/2016 00:08המציאות כואבת ואתה וביבי רדודים
- 2.אנליסט עממי 08/02/2016 16:37הגב לתגובה זונמאס מהפרסומות!!! בכתיבת תגובה זו, בכל לחיצה עלו 3 פרסומות
- 1.אזרח 08/02/2016 16:33הגב לתגובה זובג"ץ - לא מקומו להתערב בסוגיה זו אחרת אין שום משמעות לממשל

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
