בלידר מזהירים ממשבר החוב הבא - ומצביעים על מעצמה עם פוטנציאל צמיחה גבוה

הכלכלן הראשי של לידר מונה מספר נתונים המאותתים מפני גלישה למשבר חוב משמעותי במדינות המתעוררות
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה הודו משבר חוב

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, התייחס הבוקר (א') בהרחבה בסקירותו השבועית למשבר החוב שעשוי להתפתח בקרוב בקרב המשקים המתעוררים. לדבריו, "לאחר משבר החוב בארצות הברית, מתחילת המשבר הכלכלי הגדול, ומשבר החוב באירופה לפני שלוש שנים, רבים חוששים ממשבר חוב במספר מדינות מתעוררות". כץ מונה מספר נתונים מרחיבים בנושא:   

  • היום, מהווה משקל התוצר של המשקים המתעוררים כ- 58% מסך התוצר הגלובלי (במונחי PPP , שווה ערך כוח קניה).
  • החוב של הסקטור הפרטי (עסקי ללא משקי בית) במשקים המתעוררים עלה מ- 73% תוצר בשנת 2007 ל- 107% בסוף 2014.
  • אם כוללים הערכות לגבי הלוואות חוץ בנקאיות (בעיקר בסין: Shadow Banks), מגיעים להיקף חוב של 127% בשנת 2014.
  • לפי קרן המטבע, ניסיון העבר מלמד שעלייה בנטל החוב, גורמת לירידה בקצב הצמיחה. הגידול בחוב של הפירמות במשקים המתעוררים לא מלווה על ידי גידול ברווחיות של הפירמות.
  • חלק מההלוואות של הסקטור הפרטי (עסקי ללא משקי בית) נלקחו במטבע חוץ (בעיקר בדולר) כדי ליהנות מריבית אפסית, לעומת ריבית מקומית גבוהה יותר באותה מדינה. "התחזקות הדולר בעולם ועליית תשואות בארה"ב עלולות להביא לקושי לשרת את החוב. תופעה זו אקוטית במיוחד באותן מדינות במיתון: ברזיל, אשר צפויה להתכווץ ב- 3% השנה ורוסיה, שצפויה להתכווץ ב-4%".
"קשה לצפות לבריחת הון פתאומית" כץ מסביר כי אין תמונה אחידה בקרב המשקים המתעוררים - "מדינות כגון סין, דרום קוריאה וסינגפור אומנם סובלות מעלייה חדה בחוב של הסקטור העסקי, אך נהנות מרזרבות מט"ח גדולות ומעודף בחשבון השוטף, כך שקשה לצפות לבריחת הון פתאומית. יחד עם זאת, הגידול בחוב יקשה על פוטנציאל הצמיחה בשנים הקרובות". לדבריו, חלק מהמדינות נהנות מרמת חוב סבירה ועם פוטנציאל צמיחה גבוה, כגון הודו עם חוב של 60% מסך התוצר (וגרעון קטן בחשבון השוטף של 1.1%). "הודו, גם נהנית מההוזלה במחירי האנרגיה ופחות מושפעת מההתמתנות בצמיחה בסין לעומת מדינות אחרות באסיה. הודו צפויה לצמוח ב-7.3% השנה (לפי קרן המטבע) יחד עם ירידה הדרגתית באינפלציה (4.4% YOY בספטמבר) אשר אפשרה ירידה בריבית הבסיסית ל- 6.75% מ- 8% בתחילת השנה. גם מקסיקו נהנית מרמת חוב נמוכה ותלויה בכלכלת ארה"ב יותר מאשר בכלכלת סין". לסיכום אומר כץ: "רבים מתלבטים אם זה הזמן להגדיל השקעות פיננסיות במשקים מתעוררים, זאת לאחר הירידות החדות (ברובן) בשנה שעברה. העלאת ריבית הפד, המשך התחזקות הדולר ועליית תשואות, עלולים להמשיך ולהעיב על המשקים המתעוררים ובפרט על המדינות עם חוב חיצוני (במט"ח) גבוה וגרעון בחשבון השוטף". "ישראל, אשר נהנית גם מרמת חוב נמוך של הסקטור העסקי (כ- 74% תוצר ב - 2014 , ירידה מ- 95% בשנת 2007) וגם עודף בחשבון השוטף (כ- 4%), נחשבת השקעה יותר בטוחה (Safe Play) בתקופות של יציאת הון מהמשקים המתעוררים".  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ג'ון 29/11/2015 18:28
    הגב לתגובה זו
    איך באמת כבר יומיים שלא ראינו תמונה ל דוב , כבר דאגתי
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

הבנקים איבדו 3%, הפניקס סגרה בירידה של 3.9%

הסברנו אתמול למה דיבידנדים לא אמורים להצדיק זינוק של 6% במניות הבנקים, המניות יורדות כעת ב-3% - למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

מערכת ביזפורטל |

ירידות בבורסה אחרי הזינוקים אתמול. מניות הבנקים זינקו כמעט 6% אתמול והיום הן נפלו ב-3%. ניסינו להסביר אתמול שאין קשר ישיר בין דיבידנדים לבין זינוק של 6%. העלאת שיעור חלוקת דיבידנד זה לא סיבה לזינוק במניות הבנקים, במיוחד כשמדובר בעלייה של 10% בחלוקה. ועדיין אי אפשר להתווכח עם שוק, הבנקים זינקו. 

היום הבנקים תיקנו כשבסיכום של היומיים עדיין מדובר בעלייה מרשימה של כ-2.7%. 

גם הפניקס שזינקה אתמול 7% גם על רקע הכניסה למדד MSCI, איבדה היום כ-4%.

 

המדדים סגרו במגמה שלילית, מדד ת"א 35 ירד 0.85%, מדד ת"א 90 איבד 1.03%

במבט על הסקטורים, כאמור - הבנקים ירדו 3% - מדד הביטוח ירד ב-1.8%, מדד הנדל"ן ירד 0.89%, מדד הנפט והגז סגר בירידה של 0.5%.


נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -1.01%    חברת מערכות הצילום המיוצבות מציגה הכנסות שיא של 37 מיליון דולר ורווח נקי של 23.2 מיליון דולר, עם צמיחה חזקה ושולי רווחיות גבוהים במיוחד; צבר ההזמנות ירד ל-110 מיליון דולר, אך מספר הלקוחות המשיך לעלות. להרחבה על הדוחות נקסט ויז'ן ממשיכה לצמוח בהכנסות, אך צבר ההזמנות ירד. השוק הפיל את המניה ב-6%, ובהמשך היא תיקנה לגמרי. הצבר במסלול עלייה, רק שהוא תלוי מאוד בעיתוי קבלת ההזמנה. שבועיים-חודש אחרי הצבר עשוי לגדול, לא יהיה נכון, כך מסבירה החברה, לבחון על סמן נקודה בודדת אחת - סוף הרבעון.

גם התוצאות לרבעון השני לא היו מזהירות, אבל זה בגלל המלחמה. השמיים היו סגורים במשך שבועיים וזה התבטא בירידה בהכנסות. אחר כך היה פקק בהזמנות, והחברה חוותה ירידה בהכנסות לעומת הפוטנציאל - בכמה? לא ברור, כנראה בכמה מיליונים טובים שיחזרו ברבעון השלישי.

יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן אומר לנו בראיון: "הירידה בצבר ההזמנות נקודתית - הביקושים ממשיכים להיות גבוהים"