לא להאמין: אדם חנה במשך 6 שעות - וחוייב 22 אלף שקל

אדם ומשפחתו החנו את מכוניתם בדיל של 29 שקל ל-12 שעות, אבל כשחזרו גילו לתדהמתם חשבון הזוי
לירן סהר | (6)
נושאים בכתבה חניון

אם חשבתם שהחניה בתל אביב יקרה, אתם תשפשפו את העיניים כשתראו מה קרה לתושב לונדון שהחנה את מכוניתו בחניון במשך שש שעות בלבד. כך לפי הטלגרף הבריטי.

מאניש וואדוואני בן ה-32, אשתו ובנו בן השלוש חנו את רכבם בחניון עירוני במטרה להגיע לפסטיבל חורף בהייד פארק בעיר ביום ראשון אחר הצהריים. וואדוואני האחראי רכש מראש כרטיס חניה עבור 12 שעות במחיר שווה לכל נפש של 5 ליש"ט, כ-29 שקל. 

אולם כשוואדוואני ומשפחתו שבו למכוניתם לאחר 6 שעות הם גילו כי עליהם לשלם חשבון של 3,731 ליש"ט, ובשקלים - כמעט 22 אלף שקל. "הדבר הראשון שחשבתי זה שלא ייתכן שהחשבון הזה אמיתי, זה מגוחך, נגשתי למנהל החניון ולא הייתה לו תשובה, הוא היה חסר אונים", אמר וואדוואני. "הדבר היחידי שהוא היה יכול לעשות עבורי זה לפתוח קריאה לבירור". 

לפי וואדוואני, הסכום האדיר כיסה לגמריי את תקרת האשראי המותרת לו, דבר שגרר קנס מאוד גדול. הוא בזבז את רוב היום למחרת ביצירת קשר עם חברת החניונים העירונית. "ניסיתי עד 2 בצהריים להשיג אותם, לא היה כל מענה, ביזבזתי יום שלם של עבודה על זה.  זכיתי ליחס אדיב מהבנק, אבל הם בהחלט היו בשוק. הסיפור הזה הכניס אותי למתחים אדירים - לא הייתי מסוגל להשתמש בכרטיס האשראי שלי במשך מספר ימים, בזמן שמשפחתי הגיעה לבקר אותי מהודו".

אבל הסיפור הקפקאי נגמר בסוף בטוב:  מתברר שוואדוואני חנה באותו החניון בחודש אוגוסט ועקב טעות במכונת הרישום נרשם שהוא מעולם לא יצא מהחניון ולכן חוייב על חניה ל-3 חודשים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בא 26/11/2015 14:54
    הגב לתגובה זו
    להחזיר ,מי שמת אף אחד לא יחזיר . ביזפורטל ילדותיים .
  • 3.
    בארץ היה מדבר ללומפה. (ל"ת)
    bjoseph1 26/11/2015 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא נורא לומדים מתעויוט (ל"ת)
    אלי 26/11/2015 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בח״ל זה לא היה קורה. (ל"ת)
    מילקי 26/11/2015 12:56
    הגב לתגובה זו
  • או שאתה כותב מאנגליה או שלונדון פתחה סניף בארץ (ל"ת)
    גלובוס 26/11/2015 13:13
    הגב לתגובה זו
  • או שאין לך חוש הומור... (ל"ת)
    יוסי 26/11/2015 14:59
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.