תוחלת החיים בישראל: 84.1 שנים לנשים, וכמה לגברים?

לפי הלמ"ס הגבר הישראלי נמצא במקום ה-3 ב-OECD בתוחלת החיים, אך חי 3.8 שנים פחות מאישה
לירן סהר | (10)
נושאים בכתבה זקנה תוחלת חיים

תוחלת החיים בישראל בשנת 2014 עמדה על 80.3 שנים בקרב גברים ועל 84.1 בקרב נשים, כך פרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בתוחלת החיים של הגברים לא חל שינוי לעומת 2013, ובתוחלת החיים של הנשים חלה עלייה של 0.2 שנים. בשנת 2014 נרשמו בישראל 42,401 פטירות, ושיעור התמותה הגולמי היה 5.2 לאלף תושבים. תוחלת חיים בלידה של הנשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.8 שנים, בקרב יהודים תוחלת החיים של נשים גבוהה מזו של הגברים ב-3.4 שנים, ובקרב ערבים - ב-4.4 שנים.

בעשור האחרון (2014-2004) עלתה תוחלת החיים בלידה בקרב הגברים ב-2.5 שנים ובקרב הנשים ב-2.1 שנים. העלייה בתוחלת החיים בקרב הגברים גדולה יותר אצל יהודים לעומת ערבים (2.6 ו-1.3 שנים בעשור, בהתאמה). בקרב הנשים, העלייה במשך העשור שווה אצל היהודיות והערביות (2.1 שנים). הבדלים אלה בקצב השינוי בתוחלת החיים באים לידי ביטוי בגידול בפער בתוחלת החיים בין הגברים היהודים לערבים, מ-3 שנים בשנת 2004 ל-4.3 שנים בשנת 2014, ולפער יציב של 3.3 שנים בקרב הנשים.

תוחלת החיים ב-35 השנים האחרונות (1979-1975 עד 2014-2010) עלתה ב-8.8 שנים בקרב גברים וב-9 שנים בקרב נשים. לפי רמות התמותה של סוף שנות ה-70, רק כ-33% מהזכרים ו-43% מהנקבות שנולדו, היו צפויים להגיע לגבורות (יום ההולדת השמונים שלהם). אך מאז חל שיפור משמעותי מאוד בתוחלת החיים, ומבין הנולדים היום - כ-61% מהזכרים וכ-73% מהנקבות צפויים להגיע לגיל זה.

בכל השנים, תוחלת החיים בקרב הערבים הייתה נמוכה מתוחלת החיים בקרב יהודים, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. עד סוף שנות ה-80 הפער בתוחלת החיים בין יהודים וערבים היה במגמת צמצום, ובשנים 1989-1985 הוא עמד על 1.4 שנים בקרב גברים ו-2.3 שנים בקרב נשים. אך מאז גדל הפער ובשנים 2014-2010 הוא הגיע ל-3.8 שנים בקרב גברים ול-3.1 שנים בקרב נשים, למרות ירידה קלה בפער בנשים בשנים האחרונות.

הפער בתוחלת חיים בין נשים לגברים בשנת 2014 עמד על 3.8 שנים. בשלושים השנים האחרונות קיימת מגמה קלה של התרחבות הפער. ואולם בקרב היהודים המגמה בעשור האחרון היא של הקטנת הפער, והוא ירד מ-4 שנים ל-3.4 שנים. בקרב הערבים הפער גדל מעט בעשור האחרון מ-4.2 שנים ל-4.4. הפער בתוחלת חיים בין נשים וגברים בישראל הוא מהנמוכים בעולם. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 5.3, ורק באיסלנד הפער נמוך יותר מאשר בישראל. בהולנד, בשוודיה, בניו זילנד ובממלכה המאוחדת הפער דומה לזה שבישראל. 

הממוצע הארצי (לשנים 2014-2012) של תוחלת החיים בלידה בערים הגדולות בישראל עמד על 82.2 שנים, 80.2 שנים בקרב גברים ו-84.1 שנים בקרב נשים.

קיים פער של 3.8 שנים בתוחלת החיים בין העיר שבה תוחלת החיים הגבוהה ביותר - רמת גן (84.3 שנים) לעיר שבה תוחלת החיים הנמוכה ביותר - בת ים (80.5). תוחלת החיים ברמת גן גבוהה ביותר משנה מתוחלת החיים בערים המדורגות אחריה - רחובות וראשון לציון (83.3 ו-83.0 שנים, בהתאמה). בערים פתח תקווה, חיפה, נתניה, בני ברק וירושלים, תוחלת חיים מעט נמוכה יותר - 82.7-82.1.  בבאר שבע, באשקלון ובאשדוד (81.1-81.0) תוחלת חיים גבוהה בכחצי שנה מזו שבבת ים. חשוב לציין, כי חלק מההבדלים בין הערים אינם מובהקים סטטיסטית.

יחסית לשנים 2012-2010 ניתן לראות כי בשנים 2014-2012 חלה עלייה בתוחלת חיים ברוב הערים הגדולות פרט לערים אשדוד, בת ים ונתניה שבהן כמעט לא חל שינוי. העלייה המשמעותית ביותר הייתה ברחובות, בפתח תקווה, בירושלים ובחיפה - כחצי שנה. ממוצע העלייה בתוחלת החיים בערים הגדולות הוא 0.3 שנים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

בתוחלת חיים של כלל האוכלוסייה (נתוני 2013), ישראל נמצאת במקום השביעי מבין מדינות ה-OECD (82.1 שנים) יחד עם איסלנד. תוחלת החיים בישראל נמוכה ב-1.3 שנים מזו של יפן המדורגת במקום הראשון, וגבוהה ב-1.6 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD.

בהשוואה בין-לאומית של תוחלת חיים בלידה (לשנת 2013), שומרים הגברים הישראלים על מקום גבוה מאוד. תוחלת החיים שלהם (80.3 שנים) היא השלישית מבין מדינות ה-OECD (יחד עם איטליה). היא ונמוכה ב-0.4 שנים מזו של הגברים בשווייץ המדורגים במקום הראשון, וב-0.2 שנים מזו של הגברים באיסלנד המדורגים במקום השני. תוחלת החיים בקרב הגברים בישראל גבוהה ב-2.5 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD. 

תוחלת החיים של הנשים בישראל (83.9 שנים) מדורגות נמוך יותר - במקום האחד עשר מבין מדינות ה-OECD, יחד עם לוקסמבורג. היא נמוכה ב-2.7 שנים מזו של הנשים ביפן, המדורגת במקום הראשון. עם זאת, תוחלת החיים בקרב הנשים בישראל גבוהה ב-0.8 שנים מהממוצע של מדינות ה-OECD.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אני חושב שבישוב קטן תוחלת החיים יותר גבוהה מעירוניים (ל"ת)
    avni 19/03/2016 00:00
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מה תוחלת החיים של הפלסטינים ביו"ש היום, לעומת 67 / 48? (ל"ת)
    ? 28/10/2015 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אני 28/10/2015 16:12
    הגב לתגובה זו
    בת ים עם הכי הרבה זקנים רוסים שעלו ארצה בגיל מבוגר מאד, ממדינה עם תוחלת חיים של 70.46 שנים נכון לשנת 2012
  • 6.
    תוחלת החיים בר"ג הגבוהה במדינה (ל"ת)
    רוב הזקנים חיים בר"ג 28/10/2015 15:23
    הגב לתגובה זו
  • גו'גו' 28/10/2015 16:23
    הגב לתגובה זו
    מסקנה: העיקר זה האורך
  • 5.
    שועלY 28/10/2015 14:57
    הגב לתגובה זו
    תוחלת החיים היא תוצאה של כל מהלך החיים. עיר שבה יש הרבה מאד ילידי ישראל, למשל, אז תוחלת החיים משקפת את ההשפעה שיש לחיים בישראל. עיר שבה יש המון שהגיעו אחרי גיל 50 מארץ Y כלשהיא, תוחלת החיים שלהם מושפעת בעיקר ממהלך חייהם בארץ V וכו'.
  • 4.
    בני 28/10/2015 14:55
    הגב לתגובה זו
    רמת גן כולם עירקים אחלה אנשים חיים לנצח
  • 3.
    דביבון 28/10/2015 14:49
    הגב לתגובה זו
    ואני מתכוון ספציפית לתשלומים של ביטוח לאומי (למזלנו קרנות הפנסיה כן שומרות על שיוויון)
  • 2.
    רמת גן חיים טוב לכן החיים ארוכים (ל"ת)
    רמת גני 28/10/2015 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה אין נתונים מנצרת או שםרעם למשל? (ל"ת)
    SUS 28/10/2015 14:44
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.