סטפק: "ישראל במצב כלכלי מהטובים בעולם - הרגולציה הורסת כל חלקה טובה", מספק 4 שיפורים שיזניקו את הצמיחה

"תעודת עניות לממשלה שהמשק לא צומח 5%, הממשלה טיפלה בנושא הגז בחלמאות של ממש"
לירן סהר | (32)
נושאים בכתבה צבי סטפק

"נקודת המוצא של המשק הישראלי טובה בהרבה מזו של מרבית מדינות העולם, הן בהקשר של החוב הלאומי והן בהקשר של החוב הצרכני. יתרה מזו: הדמוגרפיה הישראלית היא בעלת מאפיינים מבטיחים הרבה יותר מהדמוגרפיה הכמעט סטגנטית של מדינות רבות בעולם כמו באירופה או ביפן. לכן, אין סיבה, לכאורה, שהמשק הישראלי לא יוכל לחזור לקצב צמיחה של בין 4% ל-5%", כך אמר צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, בסקירה אודות פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי ב-2015.

לדבריו, למשק הישראלי יש לא מעט יתרונות נוספים בהשוואה למשקים רבים אחרים – "מדובר במשק קטן ולכן גם גמיש בתגובתו להתפתחויות כלכליות בעולם, הוא משק שמתאפיין ביצירתיות ובחדשנות ולא בכדי ההייטק הישראלי מושך התעניינות מכל העולם המערבי, הודו וסין, ולאחרונה המשק התברך גם בגילוי משאבי גז אדירים. ואם אחרי כל זה, הוא צמח בשנים האחרונות בשיעור ממוצע של של כ-3.0%, שמהווה גידול של כ-1%  בתוצר לנפש, זו תעודת עניות, קודם כל, למקבלי ההחלטות במשק. אלה נמנעו מביצוע רפורמות חיוניות בשורה של תחומים, ובהם: מונופולים, בנקאות, שוק ההון, רמת הפריון הנמוכה בסקטור הציבורי, ועוד".

סטפק ממשיך ואומר: "יתרה מכך, מה שהם כן עשו זה שינויים תכופים ומהירים בכללי המשחק העסקיים תוך יצירת אי-וודאות אדירה ופגיעה בנכונות להשקיע במשק. הרגולציה העודפת, הלא-מידתית והמשתנה תדירות, אוכלת בכל חלקה טובה במשק. השתלשלות העניינים בנושא מאגרי הגז היא דוגמא לחלמאות של ממש".

סטפק מאשים גם את הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל כמשפיע על הזירה הכלכלית, אם כי לדבריו, כרגע במידה מוגבלת, "אבל צריך להישמר מפני הגעה למצב שהמציאות המדינית תכתיב גם מציאות כלכלית שתכלול גם סנקציות".

מעבר לרפורמות המתבקשות במשק ישנם לפי סטפק ארבעה תחומים מרכזיים שראוי להשקיע בהם כיוון שהתשואה שהם יספקו לדבריו למשק תהיה גבוהה במיוחד:         

תחום התשתיות, שבו צריך יהיה להשקיע סכומי עתק כדי לסגור פיגור של שנים, תחום התיירות שהערך המוסף שלו ותרומתו לתעסוקה במשק היא אדירה, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק ע"י עידוד המגזר החרדי וע"י עידוד המגזר הערבי והמהלך הרביעי – עידוד העסקים הקטנים והבינוניים. כל אלה, בסופו של יום, יתרמו להגדלה של ממש ברמת הפריון של המשק ולגידול בתוצר.

"לצורך כל אלה ולצרכים רבים נוספים מיועד התקציב שהינו כלי לקביעת הקצאת הסכומים וביטוי לסדר עדיפויות שנקבע ע"י הממשלה באישור הריבון – הכנסת.  אחת הבעיות הבסיסיות של התקציב הינה שהוא נבנה מידי שנה על בסיס התקציב הקודם, בבחינת טלאי על טלאי, בלי לעצור, לחשוב ולבחון אותו מן הבסיס. לכן, אסור להתפתות ולהגדיל תקציבים ממשלתיים מסוימים מעבר למתחייב מגידול האוכלוסיה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"תוספת תקציבית לא בהכרח תעזור"

סטפק מסביר כי יש לא מעט משרדי ממשלה שבהם תוספת תקציבית לא תשפר כהוא זה את רווחת האזרח, אלא תהיה בבחינת זריקת כסף לפח: "הכסף צריך להיות מושקע בשיפור רמת הפריון, למשל,  ע"י מעבר מ"דור הפקס" במגזר הציבורי ל"דור הדיגיטלי", בשיפור דרמטי ברמת ההוראה בחינוך, ועוד. ובכלל, אופן קבלת ההחלטות התקציביות לוקה, לעיתים קרובות, בהיעדר יעדים ובהיעדר מדידה של השגת יעדים, לרבות מדידת עלות-תועלת. הוא גם לוקה בשינויים תכופים, שכל מנכ"ל של חברה היה משלם עליהם במשרתו לו נהג כך. בחלק מהמקרים נכון להעדיף סיוע ישיר למי שזקוק לו על פני גידול תקציבי שרק ייצר עוד משרות מיותרות במגזר הציבורי, ואין שום בטחון שיגיע לנזקקים לו".

סטפק טוען כי הגדלות תקציביות צריכות להתמקד, כאמור, במרכיבים שהם מחוללי צמיחה, דוגמת תשתיות ותיירות – "חלק מזה יכול להיעשות בשיתוף של הון פרטי באופן ישיר והון שמנוהל ע"י גופים מוסדיים. בסיטואציה הנוכחית של עלויות מימון נמוכות במיוחד של גיוס אגרות חוב לטווח ארוך, מעלה מאוד את הכדאיות הכלכלית של פרויקטיי תשתית. אין שום צורך ואין שום הצדקה להעלות מסים, להמציא מסים חדשים, ו/או לבטל פטורים (למעט, למשל, הפטור ממע"מ באילת שהוא מיותר לחלוטין). הגרעון התקציבי נמצא בשליטה, ולפני שבכלל שוקלים מהלכי מיסוי, יש הרבה שניתן וצריך לעשות קודם – לחייב דיווח כללי ולגבות מס מן ההון השחור שיכול לממן את אותן תוספות שיידרשו לפיתוח המשק ושגשוגו".

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    סטפק אתה חי בלה לה לנד! אנחנו הולכים לחורבן עם הקיסר! (ל"ת)
    פינסקר 04/06/2015 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    יוסי 21/05/2015 18:16
    הגב לתגובה זו
    כל מילה שלו בסלע.
  • 24.
    בא 21/05/2015 16:05
    הגב לתגובה זו
    רואה כמה אנשים חסרי כול יש בישראל ,אנשים שעובדים אבל לא יכולים לקנות כלום במשכורתם .הכול כאן יקר מאוד .
  • 23.
    בא 21/05/2015 16:01
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא רצו אותו ובחרו באחרים כמו לפיד וכחלון ,אני מקווה שהוא למד לקח ויתן לכחלון לעשות את העבודה וגם ככה יוכל לקחת על זה קרדיט .ביבי זה רידיק ,ורידיק הוא מומחה להישרדות .
  • 22.
    אבנר 21/05/2015 14:34
    הגב לתגובה זו
    אם המצב באמת כל כך טוב אז הוא נוצר בגלל הרגולציה או למרות הרגולציה? אם הרגולציה כל כך דומיננטית אז זה בגלל הרגולציה שכנראה אינה כל כך גרועה.
  • זה מנוסח די טוב . (ל"ת)
    בא 21/05/2015 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    אהרון 21/05/2015 14:28
    הגב לתגובה זו
    עוד ילמדו באקדמיה זיגזוג נוסח גילה ויבינו את בריחת המשקיעים
  • 20.
    עדי 21/05/2015 14:07
    הגב לתגובה זו
    שעוצר בכח את לוויתן ועדים שהם בעלי הכוח שמשביתים את המשק מתי שעושים משהו שלא מוצא חן בעניהם ועוד אירגונים שמחפשים לעצור את המשק ויוצרים אוירה שלתוכה ניכנס הממונה על ההגבלים העיסקיים שתוקע את הגז קרי לוויתן
  • 19.
    לפי הכתבה 21/05/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
    נשמע כמו נאום בחירות של לפיד
  • 18.
    אסף 21/05/2015 13:21
    הגב לתגובה זו
    כל השמות שהזכרת אינם בממשלה ואין להם כל תפקיד כל השמות שהזכרת למעט לפיד גם לא היו בממשלה ואין להם כל תפקיד כמה שטויות אפשר לפלוט ללא הכרה ?
  • ל 18 21/05/2015 15:11
    הגב לתגובה זו
    היה קורה. עובדה ששלי יחימוביץ משפיעה. לפיד הקשיב לחברה מהברנ'ה העיתונאית שמא תכתוב עליו פוסט. לכן אימץ את דעותיה לא למכור את כיל. אבוג'ן רק עזרה פה עם נימוקים טיפשיים שניתן היה לסדר בהסכמים. ומה עם סתיו שפיר? עם חוק השכירות האדיוטי בדיוק כמו מע"מ 0.? התערבות שלא במקום בשוק החופשי כדי לצבור נקודות ולעשות קריירה פוליטית ותו לא. סתיו שפיר נדבקה למחאה .אחת שאין לה כסף לא הולכת ללמוד בלונדון שטויות כמו עיתונאות זה רק למליונרים. הם לא בממשלה אבל זה לא הפריע לשלי לרוץ לבג"ץ ולעשות מהומה עד שהיא נזרקה מבג"ץ. זה לא מפריע לה לתמוך בעובדי כיל כל עוד היא לא משלמת אלא עידן עופר היא איתם. מה זה איתם? לצבור כוח פוליטי שהרי כסף היא לא תתן להם ולא תתרום לאף עובד. כולם גרמו נזקים ורוכבים על גל המחאה. מישהו יודע מה מחיר הקוטג'? הם יודעים מה מחיר קוטג' בהונגריה יפן הולנד ארהב וקנדה. והכוונה לבתים ולא לגבינה המאוסה הזאת.
  • 17.
    ההוא מכאן 21/05/2015 12:58
    הגב לתגובה זו
    במקום לשכור מנהלי השקעות איכותיים, מאשים את האוויר, האדמה הסביבה, הממשלה ואת השכנה. בוא, תתמקד בלנהל יותר טוב את הכסף של הלקוחות שלך ולא להסתובב סביב קשקושים שנשמעים טוב.
  • 16.
    הבן של רפי 21/05/2015 12:46
    הגב לתגובה זו
    רק חבל שבמקום לתת לאנשי מקצוע לנהל אנחנו ממשיכים לתת את המושכות לאנשים שעוסקים רק במתן גובים חשוד הקופה הציבורית . אנחנו חייבים סטפק למשרד האוצר.
  • 15.
    חי בתוך עמו 21/05/2015 12:39
    הגב לתגובה זו
    רבית אפס וכסף זול פימפמו כאן כלכלת פירמידה של כאילו צמיחה.. רוב העם כבר מוציא יותר מ-40% מהכנסתו על מגורים. החל מעגל של מיתון כבד, והכל בגלל בועת הנל"ן. מה שאתה רואה זה אשליה, ישראבלוף בראשות ביבי..
  • סע לארה"ב 21/05/2015 15:13
    הגב לתגובה זו
    שכירות של 3 חדרים 1300 דולר. משכורת של 6000 דולר לפני מס גם שם יקר. הוצאות חינוך בריאות ושכר דירה זה חצי משכורת לפחות ושל אלה שמרויחים היטב. פחות מ 4000 דולר עם ילד אחד בגן זה חיים בדוחק גם שם.
  • 14.
    א 21/05/2015 12:25
    הגב לתגובה זו
    קצב הגידול המהיר בחוב האזרחי יביא למעצור בכלכלה בטווח הזמן הבינוני , היפר האינפלציה במחירי הנכסים תוביל לזעזועים קשים בכלכלה לשנים ארוכות. המצב הנוכחי הוא אשליה אחת גדולה.
  • 13.
    לידיעת סטפק 21/05/2015 12:16
    הגב לתגובה זו
    אני מבין שאתה מרגיש מרוצה מעצמך ומההבנה שלך, אתה אולי צודק , אבל החברה שלנו נהרסה בעבור זה, צפה שזה יחזור אלינו , ואז תזכור את זה. אל תנסה להבין תמשיך לחיות את החיים הטובים שלך.
  • 12.
    אנונימי 21/05/2015 12:15
    הגב לתגובה זו
    לעניין הרגולציה, ההפך הוא הנכון. ראו מה קרה השבוע באפריקה. למה גם אנו משקיעים בני"ע בארה"ב ולא בלונדון? הרי זה בשעות שלנו ובאותה שפה. בלונדון אין כמעט רגולציה. גם אין שקיפות. כמשקיע, אני צריך רק ללחוץ על המקלדת והרגולציה צריכה להיות זו ששומרת עלי
  • 11.
    יעקב 21/05/2015 11:57
    הגב לתגובה זו
    כנראה שאתה חי בסרט!!!!!!!!! המדיניות של פישר .ביבי.הנגידה ריבית האפס!!!!!!!!!! העלתה את מחירי הדירות ב200@ ואת יוקר המיחיה ב200% המשכורות לא עלו עשרות שנים. כל הסבים. האבות.והילדים ממושכנים למשכנתות ולדיור !!!! ההכנסה הפנויה שלילת !!!!!!!!!!! איר תהיה צמיחה !!!!!!!! אין מקומות עבודה חדשים!! רק מנפחים את הבורסה ואגחי"ם הקטסטרופה בדרך !!! שאלה של זמן אתה מדבר רק מהפוזיציה לניפוח המניות!!!!!!!! פיטורים בכל פינה! נתוני האבטלה זה הבלוף הכי גדול צא קצת לעמך ומהקופסא!!!!!!נתת כסף לתשובה שעשה תספורות !!!!!!!!!! חומר למחשבה
  • 10.
    תום 21/05/2015 11:53
    הגב לתגובה זו
    עם מצב חברתי על הפנים. מה החכמה.
  • 9.
    חלמאי 21/05/2015 11:46
    הגב לתגובה זו
    מביך
  • אלי 21/05/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק ב 100 אחוז כל הצרות בגלל רגולטורים פופוליסטים שהורסים הכל
  • 8.
    כי חצי מדינה כמו עבדים. עובדים יותר אך רמתחיים נחותה. (ל"ת)
    סרגיי 21/05/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סטפקה לך לפנסיה. מספיק עם בלה בלה (ל"ת)
    בלהה 21/05/2015 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רציו 21/05/2015 11:40
    הגב לתגובה זו
    לפתח מיד את ליויתן כל חודש זה המון כסף למדינה
  • 5.
    המחאה 21/05/2015 11:37
    הגב לתגובה זו
    ואחכ רצו לקחת מליון שח משכנתא. נמאס כבר שהיועץ של דרעי הוא הטמבל שהתבכיין על הקוטג'. בגלל אהבתו לקוטג' כולנו משלמים. כולם רוכבים על גל המחאה כבר כמה שנים ולא נמאס להם. זה מביא להם מקום בכנסת. הורס לנו את הכלכלה וזה לא נגמר. סתיו שפיר ושלי יחימוביץ אסון כלכלי. אי אפשר להיפטר מהם. מזל שלפיד יושב בצד אחרי הנזקים שהוא גרם. ממשלה של טמבלים שעלו לגדולה.
  • צודק !!! פופליסטים שרצו קרנבל קיץ. (ל"ת)
    משב 21/05/2015 13:39
    הגב לתגובה זו
  • כמה שאתה צודק (ל"ת)
    נכון מאוד 21/05/2015 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בנקים 21/05/2015 11:34
    הגב לתגובה זו
    בריבית 0 מבנק ישראלולוקחים הרבה הרבה הרבה יותרעד 9%..זה עושק גדול
  • 3.
    חילוק 21/05/2015 11:29
    הגב לתגובה זו
    זה אומר הכל
  • 2.
    קרנית 21/05/2015 11:23
    הגב לתגובה זו
    לעזעזל
  • 1.
    פלוריסטם (ל"ת)
    טבע הבאה 21/05/2015 11:05
    הגב לתגובה זו
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 0%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 2.67%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אוגווינד מאבדת 5%, ניו-מד ב-2.7%; נקסט ויז'ן עולה 1.6% - המדדים עולים עד 0.9%

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים - ת"א 35 מוסיף 0.3%, ת"א 90 עולה 0.8%; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד ונקסט ויז'ן ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.  


החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.

אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 2.66%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%