סטפק: "ישראל במצב כלכלי מהטובים בעולם - הרגולציה הורסת כל חלקה טובה", מספק 4 שיפורים שיזניקו את הצמיחה

"תעודת עניות לממשלה שהמשק לא צומח 5%, הממשלה טיפלה בנושא הגז בחלמאות של ממש"
לירן סהר | (32)
נושאים בכתבה צבי סטפק

"נקודת המוצא של המשק הישראלי טובה בהרבה מזו של מרבית מדינות העולם, הן בהקשר של החוב הלאומי והן בהקשר של החוב הצרכני. יתרה מזו: הדמוגרפיה הישראלית היא בעלת מאפיינים מבטיחים הרבה יותר מהדמוגרפיה הכמעט סטגנטית של מדינות רבות בעולם כמו באירופה או ביפן. לכן, אין סיבה, לכאורה, שהמשק הישראלי לא יוכל לחזור לקצב צמיחה של בין 4% ל-5%", כך אמר צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, בסקירה אודות פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי ב-2015.

לדבריו, למשק הישראלי יש לא מעט יתרונות נוספים בהשוואה למשקים רבים אחרים – "מדובר במשק קטן ולכן גם גמיש בתגובתו להתפתחויות כלכליות בעולם, הוא משק שמתאפיין ביצירתיות ובחדשנות ולא בכדי ההייטק הישראלי מושך התעניינות מכל העולם המערבי, הודו וסין, ולאחרונה המשק התברך גם בגילוי משאבי גז אדירים. ואם אחרי כל זה, הוא צמח בשנים האחרונות בשיעור ממוצע של של כ-3.0%, שמהווה גידול של כ-1%  בתוצר לנפש, זו תעודת עניות, קודם כל, למקבלי ההחלטות במשק. אלה נמנעו מביצוע רפורמות חיוניות בשורה של תחומים, ובהם: מונופולים, בנקאות, שוק ההון, רמת הפריון הנמוכה בסקטור הציבורי, ועוד".

סטפק ממשיך ואומר: "יתרה מכך, מה שהם כן עשו זה שינויים תכופים ומהירים בכללי המשחק העסקיים תוך יצירת אי-וודאות אדירה ופגיעה בנכונות להשקיע במשק. הרגולציה העודפת, הלא-מידתית והמשתנה תדירות, אוכלת בכל חלקה טובה במשק. השתלשלות העניינים בנושא מאגרי הגז היא דוגמא לחלמאות של ממש".

סטפק מאשים גם את הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל כמשפיע על הזירה הכלכלית, אם כי לדבריו, כרגע במידה מוגבלת, "אבל צריך להישמר מפני הגעה למצב שהמציאות המדינית תכתיב גם מציאות כלכלית שתכלול גם סנקציות".

מעבר לרפורמות המתבקשות במשק ישנם לפי סטפק ארבעה תחומים מרכזיים שראוי להשקיע בהם כיוון שהתשואה שהם יספקו לדבריו למשק תהיה גבוהה במיוחד:         

תחום התשתיות, שבו צריך יהיה להשקיע סכומי עתק כדי לסגור פיגור של שנים, תחום התיירות שהערך המוסף שלו ותרומתו לתעסוקה במשק היא אדירה, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק ע"י עידוד המגזר החרדי וע"י עידוד המגזר הערבי והמהלך הרביעי – עידוד העסקים הקטנים והבינוניים. כל אלה, בסופו של יום, יתרמו להגדלה של ממש ברמת הפריון של המשק ולגידול בתוצר.

"לצורך כל אלה ולצרכים רבים נוספים מיועד התקציב שהינו כלי לקביעת הקצאת הסכומים וביטוי לסדר עדיפויות שנקבע ע"י הממשלה באישור הריבון – הכנסת.  אחת הבעיות הבסיסיות של התקציב הינה שהוא נבנה מידי שנה על בסיס התקציב הקודם, בבחינת טלאי על טלאי, בלי לעצור, לחשוב ולבחון אותו מן הבסיס. לכן, אסור להתפתות ולהגדיל תקציבים ממשלתיים מסוימים מעבר למתחייב מגידול האוכלוסיה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"תוספת תקציבית לא בהכרח תעזור"

סטפק מסביר כי יש לא מעט משרדי ממשלה שבהם תוספת תקציבית לא תשפר כהוא זה את רווחת האזרח, אלא תהיה בבחינת זריקת כסף לפח: "הכסף צריך להיות מושקע בשיפור רמת הפריון, למשל,  ע"י מעבר מ"דור הפקס" במגזר הציבורי ל"דור הדיגיטלי", בשיפור דרמטי ברמת ההוראה בחינוך, ועוד. ובכלל, אופן קבלת ההחלטות התקציביות לוקה, לעיתים קרובות, בהיעדר יעדים ובהיעדר מדידה של השגת יעדים, לרבות מדידת עלות-תועלת. הוא גם לוקה בשינויים תכופים, שכל מנכ"ל של חברה היה משלם עליהם במשרתו לו נהג כך. בחלק מהמקרים נכון להעדיף סיוע ישיר למי שזקוק לו על פני גידול תקציבי שרק ייצר עוד משרות מיותרות במגזר הציבורי, ואין שום בטחון שיגיע לנזקקים לו".

סטפק טוען כי הגדלות תקציביות צריכות להתמקד, כאמור, במרכיבים שהם מחוללי צמיחה, דוגמת תשתיות ותיירות – "חלק מזה יכול להיעשות בשיתוף של הון פרטי באופן ישיר והון שמנוהל ע"י גופים מוסדיים. בסיטואציה הנוכחית של עלויות מימון נמוכות במיוחד של גיוס אגרות חוב לטווח ארוך, מעלה מאוד את הכדאיות הכלכלית של פרויקטיי תשתית. אין שום צורך ואין שום הצדקה להעלות מסים, להמציא מסים חדשים, ו/או לבטל פטורים (למעט, למשל, הפטור ממע"מ באילת שהוא מיותר לחלוטין). הגרעון התקציבי נמצא בשליטה, ולפני שבכלל שוקלים מהלכי מיסוי, יש הרבה שניתן וצריך לעשות קודם – לחייב דיווח כללי ולגבות מס מן ההון השחור שיכול לממן את אותן תוספות שיידרשו לפיתוח המשק ושגשוגו".

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    סטפק אתה חי בלה לה לנד! אנחנו הולכים לחורבן עם הקיסר! (ל"ת)
    פינסקר 04/06/2015 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    יוסי 21/05/2015 18:16
    הגב לתגובה זו
    כל מילה שלו בסלע.
  • 24.
    בא 21/05/2015 16:05
    הגב לתגובה זו
    רואה כמה אנשים חסרי כול יש בישראל ,אנשים שעובדים אבל לא יכולים לקנות כלום במשכורתם .הכול כאן יקר מאוד .
  • 23.
    בא 21/05/2015 16:01
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא רצו אותו ובחרו באחרים כמו לפיד וכחלון ,אני מקווה שהוא למד לקח ויתן לכחלון לעשות את העבודה וגם ככה יוכל לקחת על זה קרדיט .ביבי זה רידיק ,ורידיק הוא מומחה להישרדות .
  • 22.
    אבנר 21/05/2015 14:34
    הגב לתגובה זו
    אם המצב באמת כל כך טוב אז הוא נוצר בגלל הרגולציה או למרות הרגולציה? אם הרגולציה כל כך דומיננטית אז זה בגלל הרגולציה שכנראה אינה כל כך גרועה.
  • זה מנוסח די טוב . (ל"ת)
    בא 21/05/2015 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    אהרון 21/05/2015 14:28
    הגב לתגובה זו
    עוד ילמדו באקדמיה זיגזוג נוסח גילה ויבינו את בריחת המשקיעים
  • 20.
    עדי 21/05/2015 14:07
    הגב לתגובה זו
    שעוצר בכח את לוויתן ועדים שהם בעלי הכוח שמשביתים את המשק מתי שעושים משהו שלא מוצא חן בעניהם ועוד אירגונים שמחפשים לעצור את המשק ויוצרים אוירה שלתוכה ניכנס הממונה על ההגבלים העיסקיים שתוקע את הגז קרי לוויתן
  • 19.
    לפי הכתבה 21/05/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
    נשמע כמו נאום בחירות של לפיד
  • 18.
    אסף 21/05/2015 13:21
    הגב לתגובה זו
    כל השמות שהזכרת אינם בממשלה ואין להם כל תפקיד כל השמות שהזכרת למעט לפיד גם לא היו בממשלה ואין להם כל תפקיד כמה שטויות אפשר לפלוט ללא הכרה ?
  • ל 18 21/05/2015 15:11
    הגב לתגובה זו
    היה קורה. עובדה ששלי יחימוביץ משפיעה. לפיד הקשיב לחברה מהברנ'ה העיתונאית שמא תכתוב עליו פוסט. לכן אימץ את דעותיה לא למכור את כיל. אבוג'ן רק עזרה פה עם נימוקים טיפשיים שניתן היה לסדר בהסכמים. ומה עם סתיו שפיר? עם חוק השכירות האדיוטי בדיוק כמו מע"מ 0.? התערבות שלא במקום בשוק החופשי כדי לצבור נקודות ולעשות קריירה פוליטית ותו לא. סתיו שפיר נדבקה למחאה .אחת שאין לה כסף לא הולכת ללמוד בלונדון שטויות כמו עיתונאות זה רק למליונרים. הם לא בממשלה אבל זה לא הפריע לשלי לרוץ לבג"ץ ולעשות מהומה עד שהיא נזרקה מבג"ץ. זה לא מפריע לה לתמוך בעובדי כיל כל עוד היא לא משלמת אלא עידן עופר היא איתם. מה זה איתם? לצבור כוח פוליטי שהרי כסף היא לא תתן להם ולא תתרום לאף עובד. כולם גרמו נזקים ורוכבים על גל המחאה. מישהו יודע מה מחיר הקוטג'? הם יודעים מה מחיר קוטג' בהונגריה יפן הולנד ארהב וקנדה. והכוונה לבתים ולא לגבינה המאוסה הזאת.
  • 17.
    ההוא מכאן 21/05/2015 12:58
    הגב לתגובה זו
    במקום לשכור מנהלי השקעות איכותיים, מאשים את האוויר, האדמה הסביבה, הממשלה ואת השכנה. בוא, תתמקד בלנהל יותר טוב את הכסף של הלקוחות שלך ולא להסתובב סביב קשקושים שנשמעים טוב.
  • 16.
    הבן של רפי 21/05/2015 12:46
    הגב לתגובה זו
    רק חבל שבמקום לתת לאנשי מקצוע לנהל אנחנו ממשיכים לתת את המושכות לאנשים שעוסקים רק במתן גובים חשוד הקופה הציבורית . אנחנו חייבים סטפק למשרד האוצר.
  • 15.
    חי בתוך עמו 21/05/2015 12:39
    הגב לתגובה זו
    רבית אפס וכסף זול פימפמו כאן כלכלת פירמידה של כאילו צמיחה.. רוב העם כבר מוציא יותר מ-40% מהכנסתו על מגורים. החל מעגל של מיתון כבד, והכל בגלל בועת הנל"ן. מה שאתה רואה זה אשליה, ישראבלוף בראשות ביבי..
  • סע לארה"ב 21/05/2015 15:13
    הגב לתגובה זו
    שכירות של 3 חדרים 1300 דולר. משכורת של 6000 דולר לפני מס גם שם יקר. הוצאות חינוך בריאות ושכר דירה זה חצי משכורת לפחות ושל אלה שמרויחים היטב. פחות מ 4000 דולר עם ילד אחד בגן זה חיים בדוחק גם שם.
  • 14.
    א 21/05/2015 12:25
    הגב לתגובה זו
    קצב הגידול המהיר בחוב האזרחי יביא למעצור בכלכלה בטווח הזמן הבינוני , היפר האינפלציה במחירי הנכסים תוביל לזעזועים קשים בכלכלה לשנים ארוכות. המצב הנוכחי הוא אשליה אחת גדולה.
  • 13.
    לידיעת סטפק 21/05/2015 12:16
    הגב לתגובה זו
    אני מבין שאתה מרגיש מרוצה מעצמך ומההבנה שלך, אתה אולי צודק , אבל החברה שלנו נהרסה בעבור זה, צפה שזה יחזור אלינו , ואז תזכור את זה. אל תנסה להבין תמשיך לחיות את החיים הטובים שלך.
  • 12.
    אנונימי 21/05/2015 12:15
    הגב לתגובה זו
    לעניין הרגולציה, ההפך הוא הנכון. ראו מה קרה השבוע באפריקה. למה גם אנו משקיעים בני"ע בארה"ב ולא בלונדון? הרי זה בשעות שלנו ובאותה שפה. בלונדון אין כמעט רגולציה. גם אין שקיפות. כמשקיע, אני צריך רק ללחוץ על המקלדת והרגולציה צריכה להיות זו ששומרת עלי
  • 11.
    יעקב 21/05/2015 11:57
    הגב לתגובה זו
    כנראה שאתה חי בסרט!!!!!!!!! המדיניות של פישר .ביבי.הנגידה ריבית האפס!!!!!!!!!! העלתה את מחירי הדירות ב200@ ואת יוקר המיחיה ב200% המשכורות לא עלו עשרות שנים. כל הסבים. האבות.והילדים ממושכנים למשכנתות ולדיור !!!! ההכנסה הפנויה שלילת !!!!!!!!!!! איר תהיה צמיחה !!!!!!!! אין מקומות עבודה חדשים!! רק מנפחים את הבורסה ואגחי"ם הקטסטרופה בדרך !!! שאלה של זמן אתה מדבר רק מהפוזיציה לניפוח המניות!!!!!!!! פיטורים בכל פינה! נתוני האבטלה זה הבלוף הכי גדול צא קצת לעמך ומהקופסא!!!!!!נתת כסף לתשובה שעשה תספורות !!!!!!!!!! חומר למחשבה
  • 10.
    תום 21/05/2015 11:53
    הגב לתגובה זו
    עם מצב חברתי על הפנים. מה החכמה.
  • 9.
    חלמאי 21/05/2015 11:46
    הגב לתגובה זו
    מביך
  • אלי 21/05/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק ב 100 אחוז כל הצרות בגלל רגולטורים פופוליסטים שהורסים הכל
  • 8.
    כי חצי מדינה כמו עבדים. עובדים יותר אך רמתחיים נחותה. (ל"ת)
    סרגיי 21/05/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סטפקה לך לפנסיה. מספיק עם בלה בלה (ל"ת)
    בלהה 21/05/2015 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רציו 21/05/2015 11:40
    הגב לתגובה זו
    לפתח מיד את ליויתן כל חודש זה המון כסף למדינה
  • 5.
    המחאה 21/05/2015 11:37
    הגב לתגובה זו
    ואחכ רצו לקחת מליון שח משכנתא. נמאס כבר שהיועץ של דרעי הוא הטמבל שהתבכיין על הקוטג'. בגלל אהבתו לקוטג' כולנו משלמים. כולם רוכבים על גל המחאה כבר כמה שנים ולא נמאס להם. זה מביא להם מקום בכנסת. הורס לנו את הכלכלה וזה לא נגמר. סתיו שפיר ושלי יחימוביץ אסון כלכלי. אי אפשר להיפטר מהם. מזל שלפיד יושב בצד אחרי הנזקים שהוא גרם. ממשלה של טמבלים שעלו לגדולה.
  • צודק !!! פופליסטים שרצו קרנבל קיץ. (ל"ת)
    משב 21/05/2015 13:39
    הגב לתגובה זו
  • כמה שאתה צודק (ל"ת)
    נכון מאוד 21/05/2015 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בנקים 21/05/2015 11:34
    הגב לתגובה זו
    בריבית 0 מבנק ישראלולוקחים הרבה הרבה הרבה יותרעד 9%..זה עושק גדול
  • 3.
    חילוק 21/05/2015 11:29
    הגב לתגובה זו
    זה אומר הכל
  • 2.
    קרנית 21/05/2015 11:23
    הגב לתגובה זו
    לעזעזל
  • 1.
    פלוריסטם (ל"ת)
    טבע הבאה 21/05/2015 11:05
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.